נר ראשון של חנוכה

rachelea

New member
נר ראשון של חנוכה

נר ראשון של חנוכה מספרו של לוין קיפניס, שיצא בהוצאה מחודשת
לאחרונה. ובתמונה, אחד מסמלי החג - הלביבה.

 

rachelea

New member
סמל חנוכה נוסף - סופגניה

ואם בעינייני קולינריה עסקינן, מי יכול להסביר מדוע הלביבה והסופגניה הפכו
לסמלי החג?
תמונת הסופגניה היא של מארז קרטון לחנוכה.

אגב, תמונת הנר הראשון נלקחה מהספר "הקוסם" של לוין קיפניס.

 

rachelea

New member
והשמן, מהיכן?

מפך השמן הקט שהיה אמור להספיק ליום אחד, והספיק לשמונה ימים.
מה היה קורה אם היה מספיק לעשרים יום?
חופשת חנוכה הייתה אורכת 20 ימים....

 

rachelea

New member
ואיזו חגיגה, מעות חנוגה

לפני שנים נהגו המבוגרים לתת מעות לילדים. הילדים חיכו בכליון עיניים
לביקור של הדודים והדודות, של הסבים והסבתות בציפייה לקבלת דמי
החנוכה.

 

rachelea

New member
ומה עשו עם דמי החנוכה? רמז......סב...

כן, דמי חנוכה שימשו, לעיתים, במשחק הסביבון.
האותיות שבארבעת פאות הסביבון מורות כיצד יש
לשחק.

 

rachelea

New member
ועכשיו, לכללי המשחק בסביבון

כל שחקן שם מטבע/אגוז/סוכריית עדשים במרכז.
השחקן הראשון מסובב את הסביבון.
תנועת הסביבון נפסקת והסביבון נופל על אחת הפאות.
הפאה המופנית כלפי מעלה היא הנותנת הוראה מה
על השחקן לעשות.
במידה והאות המופיעה על הפאה היא נ', ההנחיה היא
"נישט" = כלום. עוברים הלאה, לשחקן השני.

 

rachelea

New member
תורו של השחקן השני

הוא מסובב את הסביבון. תנועת הסביבון נחלשת, אט-אט
סיבוביו פחות מהירים, כשיכור הוא מסתחרר, נופל, מסתחרר
ונופל. במידה ופאת הסביבון הניבטת כלפי מעלה היא ג', משמעות
ההוראה היא "גאנץ" דהיינו, השחקן גורף את כל המעות שבקופה
(בהנחה שיש ארבעה שחקנים, הוא גורף ארבע מטבעות).

מספר השחקנים במשחק חייב להיות שניים לפחות.

 

rachelea

New member
ועתה מגיע תורו של השלישי....

הקופה ריקה (השחקן השני זכה בכל המעות שבקופה).
כל אחד מהשחקנים שם מטבע במרכז, ב"קופה" (מאחר
וישנם ארבעה שחקנים, יהיו ב"קופה" ארבע מטבעות).
השחקן השלישי מסובב את הסביבון. הסביבון נופל והפאה
הפונה כלפי מעלה מורה: ה' = האלב, דהיינו: חצי.
לוקח השחקן שתי מטבעות.

 
תודה על התמונות וההסבר. למדתי.

יש לך מושג איך שיחקו בסביבון לא דוברי אידיש? או שסביבון לא היה משחק מקובל לחנוכה בתפוצה הספרדית/מזרחית?
 

rachelea

New member
מקורו של הסביבון היהודי ממדינות גרמניות

ולכן ההוראות היו בגרמנית. ממדינות אלה הוא עבר למרכז
ומזרח אירופה. אז תורמה הגרמנית ליידיש (במקרה דנן, זה היה
די דומה).
עד קום המדינה, ככל שלמדתי עד כה, המשחק בסביבון כצעצוע
ייחודי לחנוכה, לא רווח בקרב קהילות יהודיות באסיה (תימן ועדן)
ולא בקרב הקהילות בצפון אפריקה (לוב, טוניסיה, אלג'יר ומרוקו).
תמהתני לגבי הקהילה המצרית (שרבים בה מוצאם מיוון). אולי תוכלי
להפנותני למקורות מתאימים כדי שאדע אל נכון אם שיחקו שם
בחנוכה בסביבון.
לשאלתך לגבי התפוצה הספרדית: אני מניחה שיהודי תפוצת ספרד,
שהגיעו לבלקן (יוון בולגריה ואף תורכיה), שיחקו בסביבון - אך עלי לבדוק
זאת.
בכל מקרה, תודה על שאלתך. מצריך מצידי בדיקה.
 
הקהילה המצרית לא הייתה קהילה הטרוגנית. למעשה

אין יהודים "מצריים" אלא יהודים ממצרים. הקהילה המצרית המקורית, מנתה רק 5000 נפשות. לקראת מחצית המאה ה-19 ובעקבות פתיחת תעלת סואץ הגרו למצרים יהודים רבים והקהילה מנתה ב-1948 80000 איש שהגיעו מכל אגן הים התיכון, צפון אפריקה, עירק, תימן וכו'. ביניהם קהילה של 10000 אשכנזים, רובם מרוסיה ומרומניה. כל עדה שמרה על מנהגיה ומסורותיה כשהמכנה המשותף לכולם הייתה השפה הצרפתית והתרבות הצרפתית שהייתה נפוצה אז במצרים.
כך שאי אפשר לדבר על 'קהילה מצרית' ומנהגיה.
אבל ליתר ביטחון אבדוק לך מיד בספר הקהילה שיצא במכון בן צבי.

וקוריוז לסיכום הנושא - ז'קלין כהנוב, המסאית יוצאת מצרים כתבה באחד מכתביה אבחנה מאד נכונה לגבי הרוב המכריע של הקהילה: מי שנולד במצרים לא מת במצרים ומי שלא נולד במצרים, מת במצרים. קהילה שבמתכונתה האחרונה התקיימה פחות ממאה שנה.

מה שאיחד את הקהילה לקהילה 'מצרית' קרה רק אחרי יציאת מצרים השנייה וזו הייתה הנוסטלגיה לחיים במצרים של כולם, ספרדים כאשכנזים...
 
בדקתי. אף מילה על סביבונים בפרק בו כתוב על מסורות

החגים השונים. אז אפשר אולי לקבוע, גם בגין הבדיקות הקודמות שלך, כי זו אינה מסורת כלל-יהודית אלא אשכנזית ובהמשך ארצישראלית, בשל העליות האשכנזיות עד קום המדינה.
 

rachelea

New member
והשחקן הרביעי....

סוף-סוף הגיע תורו.
כאן חייבים לעצור קמעא.
יש להחליט מראש מה עושים לאחר שמישהו גורף מחצית הקופה. האם
אפשרות א' היא הנוהג או שאפשרות ב', כרשום מטה, היא הכלל במשחק.
א. האם בסיבוב הבא שם כל שחקן מטבע (ובמקרה של ארבעה שחקנים
4 מטבעות שהושמו + 2 מטבעות שנותרו מהחצי יהיו בקופה בסך הכל
שש מטבעות). נוהל משחק כזה הוא הטוב ביותר.
ב. אפשר להמשיך במשחק עם שני המטבעות, שנותרו לאחר שהשחקן השלישי
זכה במחצית הקופה.
בין אם אפשרות א' תבחר ובין אם אפשרות ב', יסובב השחקן הרביעי את הסביבון.
במידה ויפול כשפאתו למעלה ש' = שים, ישים השחקן מטבע בקופה (הוא הפסיד).
ינצח זה אשר בידו מספר המטבעות הרב ביותר.
הערה:
בתחילת המשחק יהיה לכל שחקן אותו מספר מטבעות כלשאר השחקנים.

 

rachelea

New member
ובמקרה שהמשק בסביבון משוחק בארץ

האותיות שיופיעו על הסביבון במקרה זה יהיו: נ' ג' ה' פ' = Put, שים אחד.
בדיוק כהוראה לשחקנים שבגולה, כאשר הפאה הנגלית שם היא האות ש'.

 

rachelea

New member
ולסיום, הפעם - משמחתם של הסביבונים בהגיע חגם....

הו, כמה חיכו. שנה תמימה המתינו.
ועכשיו שמחים הם שמחה רבה.
יוצאים הם מרקדים הם, יוצאים למחול ל
משך שמונה ימים.
והנה "ריקוד הסביבונים".
חג חנוכה שמח !

 

rachelea

New member
לאלה המבקשים לשחק בישראל ולהמר בחנוכה (מותר!)

מצאתי משמעות בעברית לאותיות:
נ = נוּן – נכשלת, לא זכית כלום (שהרי מטרת המשחק היא לזכות בכמה שיותר מטבעות).
ג = גדול - משמעותה "גדול". זכית! גרוף את כל המטבעות שבקופה.
ה = Half (חצי). גרוף מחצית הקופה. צר לי, לא הצלחתי למצוא מילה מתאימה בעברית.
אך ברוח השפה ההונגרית שבה חית הופכת להא, חצי הופך ל"הצי" (אני מכירה זאת מבית הורי
כי בילדותי קיבלתי מאמי דוברת ההונגרית רשימת קניות לצרכניה: "הצי להם לבן" או "שני
בקבוקי הלב").
פ = פּה. שים פה ב"קופה" מטבע אחד.

כמובן שניתן לתת לאותיות כל משמעות הנראית לשחקים ובלבד שהכללים יהיו נהירים לכולם.
 
למעלה