עפרה, למרות שאני חולה כרגע, נמשיך את הגילוי הנאות.
כפי שעפרה כתבה אנחנו לא חברים. יש סוחרים שאתה מתידד איתם. יש כאלו שאתה אפילו בקשר חברי איתם. יש כאלו שמגיע אליהם פריט שמתאים לאוסף שלך ו/או אפילו רואים פריט שכזה אצל סוחר אחר הם מרימים אליך טלפון לבדוק האם אתה מעוניין (וללא עמלה ברוב המקרים, כשירות והערכה). עם עפרה אין זה הסיפור ביננו.
שהייתי מגיע לקנות ממנה פריטים תמיד הם היו על הצד המאוד יקר (לדעתי ומנסיוני). מדוע אני אומר זאת לדעתי ומנסיוני כי שאתה קונה פריטים מאותה תקופה האם יש הבדל האם ניר מכתבים משנות החמישים ממלון השרון / דן / הכרמל וכו הגיע ממלון כזה או אחר? באופן כללי אין הרבה הבדלים (נכון יש כאלו נדירים ואתה יודע שהם נדירים) מדבר על הרגילים. אז אחרי שקנית עשרות שכאלו והמחיר הוא X במרחק של שקלים בודדים ימינה ושמאלה ופתאום אצל עפרה (סליחה מהמחירים שבעלה רשם לה
) זה פי ארבע ושאני אומר לה שזה נורא יקר אז מיד יש את משפטי המחץ. אל תקנה. אל תעשה לי טובות. יגיע אריה רייכמן* הוא יקנה ואם הוא לא יקנה אז באיביי בטח ובטח יקנו. אז עם האיום "ש-אריה רייכמן יקנה" מי אני הקטן יכול לעמוד מול טיעון שכזה.
בסך הכל הצלחתי במשך השנים לצאת עם מספר פריטים במחירים על הצד הגבוה, אם יורשה לי לומר, אבל פריטים נחמדים ששימחו את האוספים שלי. בהחלט שימחו את האוספים שלי אבל בגלל המחיר שימחו אותי פחות וגם בגלל חווית הקניה לא היתה משמחת במיוחד. לא רק בגלל המחיר. הסך הכל לא היה משהו. (גילוי נאות זה גילוי נאות הלא כן?).
הקניה אצל עפרה, לפחות לי, בדרך כלל לא היתה מענגת וכידוע שזה חלק מהאיסוף. תענוג הקניה. היה חסר תענוג הקניה אצל עפרה ואחרי זה היה חסר כסף בכיס. אבל זה לא רק הכסף זה הגישה. לא נורא. למרות הכל כולנו המשכנו בעיסוקנו. עפרה במכירות ואני בקניות. בהנאה.
ללא קשר בהחלט מלוא הפירגון לספר.
* אריה ריכמן אספן אדיר של ישראלינה ואיש מאוד מיוחד . היה לו במשך תקופה מאוד ארוכה את המדור במעריב מהבוידם של ריכמן שבו הוא כתב על פריטי אספנות שונים מטובלים בסיפורים מעניינים. איש שאני בקשרים מצויינים איתו.