קצת נוסטלגיה - יש לי ספר זכרונות של ילדה בשם זיוה משנת 1943

[ארנון65]

קצת נוסטלגיה - יש לי ספר זכרונות של ילדה בשם זיוה משנת 1943

שאני נהנה לקרוא את ה"זכרונות" שכתבו אז בארץ ישראל

צרפתי כמה תמונות. לא חשפתי פרטים אישיים יותר מידי.
בין ה"זכרונות" ניתן לראות את אהבת המולדת, בניית הארץ, העבודה, וכו' - איך נעלמו לנו כל המושגים האלה עם השנים...
להנאתכם.

1. "לאחותי זיוה !
היי בין הבנות
הבונות את ארצנו"

2. "אין נקב המחט
צר לשתי חבות"

3. "זכרי כי החיים הם מלחמה, אך חשובה ביותר היא העבודה,

4. "טוב חיי שפל ועוני, אך חיי עמל ויושר, מאשר חיי עושר ובטלה"

5. "הבל היופי, הבל החן, ילדה ישרה תמיד תמצא חן"

 

[נתן קלמן]

יפה ארנון

 

[hadi 1956]

להפתעתי אני לא מכיר אף אחד שאוסף ספרי זכרונות למרות שיש

ספרי זכרונות מדהימים. הן בצורת הספר עצמו (חיצונית) הן בכיתוב ובכתב והן בציורים ו/או בתמונות המודבקות.
יש לי כמה וכמה ספרי זכרונות (לא הרבה) וזה ממש אפילו לא אוסף פשוט ליקטתי (להבדיל מצייד) בשווקים במשך השנים על מנת לשמר אותם.
הנה מספר עמודים מספרים שונים. ממש ממש על קצה המזלג בנושא זה. יש כאן משנת 1922, 1925, 1926, 1928 וכו. ממש על קצה המזלג

 

[ארנון65]

אני לא אוסף ספרי זכרונות, פשוט ליקטתי כמוך, הדי. אבל בטוחני

שיש אספנים גם של ספרי זכרונות.
אנשים אוספים "כל דבר שזז" וכאן יש נוסטלגיה, ראי של התקופה, נאיביות וכו' - כל מה שגורם לאנשים לאסוף.
גם הספרים שלך מעניינים אבל קשה קצת להבין מהתמונות בדיוק על מה מדובר שם.

 

[hadi 1956]

משוכנע שיש (יש לכל דבר אספנות) רק שאני לא מכיר.

בצילומים ששמתי קודם יש מכל ספר מספר דפים.
העלתי שוב מספר תמונות שהעלתי קודם עם "כותרת" לכל אחד. אולי זה יהיה קצת יותר ברור

 

[אמנון אלבז]

הדי- זה בטח יעניין אותך...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4578726,00.html

 

[hadi 1956]

תודה. כבר הוזמן ונקווה שבחודש הבא גם יגיע אלי. בכל שנה בהתאם

ל"הולדת" קלמ הם מוציאים בקבוק.
אומנם הם הוקמו (קלמ) בשנת 1919 והתחילו להפיק בקבוקים אלו רק בשנת 1952 כתגובה לכך שאיגוד חברות התעופה החליטה להפסיק את המנהג של נתינת מתנות ללקוחות וקלמ "מצאה" כי נתינת משקה אלכוהולי בצורת בית מהולנד היא "לא מתנה" וכך הנפיקה במשך שנים בקבוקים.
בשנת 75 להיווסדה של קלמ (והבית באותה שנה מספר 75 הוא בית המשרדים של קלמ) הם הוציאו מספר רב של בתים עד מספר 75 ומאז כל שנה הם מוציאים באותו זמן בקבוק אחד.
הבקבוקים מגיעים עם קטלוג והחברה המיצרת אותם היא חברת בולס (לוקס בולס) חברה הולנדית שקיימת משנת 1575

ותודה אמנון על ההפניה. ראיתי זאת לפני כן אבל תמיד נחמד למצוא סיבה לכתוב בפורום על בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים

 

[ניצה 7]

ארנון בת דודתי בשם זיוה נפטרה לא מזמן. מוזכר אשר

שמוסר לה ד''ש. לזיוה היה ידיד בשם אשר ובסופו של דבר התחתן עם אחותה. תוכל לכתוב לי בבקשה בפרטי משהו שאוכל לזהות?
לי יש מספר ספרי זכרונות משנות הארבעים. מי יודע לאן יתגלגלו באחד הימים...
הנה תמונות של שניים מהם ובהם מכמנים דומים לשלך.

 

[ארנון65]

היי ניצה, שלחתי לך פרטית. ד"א ה"זיכרון" הוא לא מאשר אלא

מדב קלינפלץ אשר מאחל לה הצלחה.

 

[ניצה 7]

ראיתי. תודה על המאמץ וכתיבת כל הפרטים במפורט.זו לא בת דודתי.

 

[hadi1956]

היי ניצה. דבר ראשון חג שמח. דבר שני את כותבת:

לי יש מספר ספרי זכרונות משנות הארבעים. מי יודע לאן יתגלגלו באחד הימים...לא רוצה להישמע אכזרי אבל אם תמסרי זאת בימי חייך ומאחל לך מכל הלב עד 240 !!! את הפריטים אז תדעי בוודאות למי הגיע ואם לא אז האפשרויות די מוגבלות. או למכירה פומבית או לשוק הפשפשים על ידי סוחר שהילדים יקראו לו לפנות דירה או לאספנים שהילדים יחליטו לתת / למכור או לזבל. אין הרבה אפשרויות. לדעתי, לפחות אצלי, ברור לי שחלק ילך לזבל ואם הם יהיו יותר מתוחכמים ינסו למכור/לתת. העיקר שאנחנו נהנה מהם כל עוד אנחנו יכולים ולא להיות יותר מדי מוטרדים מה יהיה בעתיד. אנחנו עוסקים בעבר ונהנים מזה הלא כן?

 

[ניצה 7]

הדי, הצדק אתך. מצד אחד קשה לי להיפרד מכל מה

שאגרתי פריטים אישיים (יותר משאספתי) וגם כאלה של אמי, ומצד שני אני חסה על הילדים שיצטרכו יום אחד להחליט מה לעשות עם זה. האמירה ''דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה'' תמיד ריחפה מעל ראשי, נולדתי בראשון כנינת אחד המייסדים, חוויתי את המנדט ומלחמת העולם השניה, וגם את מלחמת השחרור - והמדינה קמה כשעמדתי לסיים את בית הספר העממי . משום כך היתה לי תחושה שיש לשמור את כל הפריטים מאותה תקופה היסטורית, שהגיעו לידי. המשכתי את המסורת של אמא. תמיד היה נדמה לי שיש זמן ופתאום יום הולדת 80 מתדפק בדלת.... אכנס את הילדים ואתיעץ איתם. תודה הדי. בתמונה דף מספר הזכרונות הראשון שלי - שאמי הכינה כשנולדתי.

 

[hadi1956]

ניצה. ברור לי (ובלי קשר אם זה אגרנות או אספנות) שהמשימה היא

בהחלט לא קלה. גם לי כאספן יש הרבה פריטים שמדברים אלי פחות (אם בגלל שהפסקתי לאסוף, אם בגלל שזה לא מרגש אותי כמו בעבר, ואם בגלל שהבנתי שלא אצליח להפוך את הפריטים לאוסף רציני ואם ואם ואם) ואני בהחלט רוצה ״להיפטר״ מהם ולמרות ההחלטה של ההיפטרות והצימצום עדין קשה לעשות פעולה זו. אז בטח ובטח כאשר זה אגרנות משפחתית. אבל ללא קשר צריך לעשות זאת. לדעתי. בהצלחה בכל החלטה ובכל מעשה שיעשה (או שלא יעשה). חג שמח.

 

[ג רפאל]

אני השמדתי מסמכים אישיים

תעודות מכתבים חשבונות ניירות שונים וגם 'ספרי זכרונות' ילדותיים שהיו לי
לא מעוניין שיפלו בידי זרים.
מסמכים עם חשיבות היסטורית משפחתית צולמו וניתנו לבני והמקור מרוכז עבורם בבוא העת.
תמונות משפחתיות ישנות יועברו לידם - וחלק יתרמו ליד-ושם.

 

[ניצה 7]

רפאל, לי אין אומץ להשמיד. לא מזמן כתבת

שאתם עסוקים בארגון מחדש ועשית סדר - כנראה שהצלחתם. היתה לכם תכנית סדורה וביצעתם. מחכה ששנינו כאן נתאושש מאירועי בריאות מתישים ואנסה להתגבר על המגבלות שרמזתי עליהם בתגובה להדי ואלמד מכם.

 

[ג רפאל]

עדיין לא גרדנו את התחלת הסדר

גם אנחנו לא בדיוק סמל הבריאות והנעורים.
אבל למשל מסרנו המון ספרים [כן אנחנו] לתחנת אוטובוס. בעיקר ספרי כלכלה חשבונאות פיננסים וכד מעברי הרחוק. לשמחתי כולם נחטפו ביום הראשון. עתונים שבועונים וחוברות שמנו גם שם וגם בפחי המיחזור.
עוד יש המון מה לעשות
מחר שארית ימי חיינו לטפל בדברים

 

[miny1]

ספר זכרונות

ספר זכרונות של אמא שלי בברזיל 1946