עזרה במציאת מעון עבור מאובחנת בוגרת עם CP
,
אני ומשפחתי עשינו עלייה לפני שנים.
יש לי אחות בת 26 עם CPשחיה כבר כ-6 שנים במעון המרוחק כ- 3 שעות ממקום המגורים. מאז שעלינו לארץ בשנת 2004, נמצאו לה מוסדות שרחוקים ממקום המגורים שלנו, כי לטענת הרווחה והרשויות אלו הן המקומות המתאימים לה ביותר. שאר המשפחה מתגוררת במרכז.
אנחנו מרגישים שבמהלך השנים, במוסדות השונים הצוותים המטפלים לא נתנו לה הזדמנויות אמיתיות ומשמעותיות לשיפור מצבה, למידה ואינטראקציה עם חברים לגילה החולקים את אותו אבחון.
כיום לאחר שנים, אמא שלי כבר מיואשת ומעוניינת להוציא אותה מהמעון בו מתגוררת היום.
מבחינתה, השהות של אחותי בבית, בחיק המשפחה יכולה לתרום יותר ממה שנעשה עד היום וזאת למרות שכל המשפחה הסובבת והמכרים טוענים שזו תהיה טעות מכיוון שמדובר על היערכות יוצאת דופן והמון כוחות נפשיים ופיזיים.
עם כל הקושי האמור, הקושי האמיתי של אימי הוא להיות מרוחקת מהבת שלה, לא להיות שותפה לחיי היום יום של בתה, לא לחלוק איתה רגעים קשים, משמחים, לא להיות מסוגלת ללוות אותה לבדיקות שגרתיות וטיפולים שכבר לא ניתנים לה.
בנוסף, היות ואימי לא ניידת, כל נסיעה לאחותי למעון, כרוכה ב- 3 אוטובוסים.
ההרגשה היא שרשויות הרווחה, במקום לשפר, לייעל ולחזק את המשפחות שכן מעוניינות לחיות בקרבת יקיריהם בשיתוף פעולה למען טובתו של המטופל ומשפחתו עושות בדיוק את ההפך ומנסות למנוע בכל כוחם את החיבוק החם של המשפחה.
היות ואנו עדיין מרגישים עולים חדשים, לרוב לא יודעים למי לפנות ובאילו חוטים למשוך, ישנה הרגשה שתמיד אנחנו צריכים למצוא פתרונות לבד או פשוט להסתמך על רשויות הרווחה שלא הוכיחו את עצמם עד היום.
כל מידע שהוא אודות מקומות מתאימים, יתקבל בברכה. כל טלפון של מישהו, פרסום בפורום כלשהו יהיה הרבה יותר ממה שיש היום.
אני מפרסמת בניסיון למצוא קצה חוט למציאת מעון יום או מוסד באזור המרכז שייתן
לאחותי הזדמנות לחיים טובים יותר.
תודה רבה לכולם ומקווה למצוא אור בכל הכאוס הזה...
תודה מכל הלב.
,
אני ומשפחתי עשינו עלייה לפני שנים.
יש לי אחות בת 26 עם CPשחיה כבר כ-6 שנים במעון המרוחק כ- 3 שעות ממקום המגורים. מאז שעלינו לארץ בשנת 2004, נמצאו לה מוסדות שרחוקים ממקום המגורים שלנו, כי לטענת הרווחה והרשויות אלו הן המקומות המתאימים לה ביותר. שאר המשפחה מתגוררת במרכז.
אנחנו מרגישים שבמהלך השנים, במוסדות השונים הצוותים המטפלים לא נתנו לה הזדמנויות אמיתיות ומשמעותיות לשיפור מצבה, למידה ואינטראקציה עם חברים לגילה החולקים את אותו אבחון.
כיום לאחר שנים, אמא שלי כבר מיואשת ומעוניינת להוציא אותה מהמעון בו מתגוררת היום.
מבחינתה, השהות של אחותי בבית, בחיק המשפחה יכולה לתרום יותר ממה שנעשה עד היום וזאת למרות שכל המשפחה הסובבת והמכרים טוענים שזו תהיה טעות מכיוון שמדובר על היערכות יוצאת דופן והמון כוחות נפשיים ופיזיים.
עם כל הקושי האמור, הקושי האמיתי של אימי הוא להיות מרוחקת מהבת שלה, לא להיות שותפה לחיי היום יום של בתה, לא לחלוק איתה רגעים קשים, משמחים, לא להיות מסוגלת ללוות אותה לבדיקות שגרתיות וטיפולים שכבר לא ניתנים לה.
בנוסף, היות ואימי לא ניידת, כל נסיעה לאחותי למעון, כרוכה ב- 3 אוטובוסים.
ההרגשה היא שרשויות הרווחה, במקום לשפר, לייעל ולחזק את המשפחות שכן מעוניינות לחיות בקרבת יקיריהם בשיתוף פעולה למען טובתו של המטופל ומשפחתו עושות בדיוק את ההפך ומנסות למנוע בכל כוחם את החיבוק החם של המשפחה.
היות ואנו עדיין מרגישים עולים חדשים, לרוב לא יודעים למי לפנות ובאילו חוטים למשוך, ישנה הרגשה שתמיד אנחנו צריכים למצוא פתרונות לבד או פשוט להסתמך על רשויות הרווחה שלא הוכיחו את עצמם עד היום.
כל מידע שהוא אודות מקומות מתאימים, יתקבל בברכה. כל טלפון של מישהו, פרסום בפורום כלשהו יהיה הרבה יותר ממה שיש היום.
אני מפרסמת בניסיון למצוא קצה חוט למציאת מעון יום או מוסד באזור המרכז שייתן
לאחותי הזדמנות לחיים טובים יותר.
תודה רבה לכולם ומקווה למצוא אור בכל הכאוס הזה...
תודה מכל הלב.
