צריך עזרה לוויסות רגשות בחוויות חדשות
אהלן,
בקצרה: רוב החיים, חייתי כאילו החיים הם מצב חירום, כמובן מהבית שגדלתי בו מגיל 0.. וזה גרם לי להזניח את הרגשות שלי לגמרי כמעט, כי במצב חירום אין זמן או הצדקה לשום דבר מעבר להישרדות ודברים כאלה וכל דבר קטן נחווה כאיום חיים. אז עכשיו, אני סופסוף בעבודה נורמלית וגר לבד. אבל הבעיה היא, שברגע שאני מנסה לעשות דברים שמעניינים/מושכים/חשובים לי, ישר הכל מתפרץ, ואין לי דרך לווסת, ככה שזה בלתי אפשרי.. אבל אני כבר לא יכול יותר להדחיק את הרצונות שלי. אז במקום לשמוח שדברים מתקדמים, אני כל הזמן בחוסר סבלנות "נו כבר..!" ואז אני במצב רגשי של הצפה ומשתתק, כמובן שזה מפריע לישון ולאכול.
ככה זה בערך בשבועיים האחרונים, וזה דווקא במקביל לכך שהתחלתי עבודה חדשה טובה לשם שינוי, ולהתנסות בכל מיני דברים שקודם פחדתי.
איך אני אוכל להתקדם ככה לעבר המטרות שלי?
כי יש לי כח איפוק ונחישות, אני יודע מסיטואציות אחרות בחיים, אבל כאן זה פתאום נעלם, ומתעורר בי כמו ילד קטן שרוצה הכל כאן ועכשיו /: מה זה?
אין לי כרגע זמן וכסף לטיפול וזה אולי יעבור בקרוב אבל אני חייב עצה לעזרה ראשונה מיידית. כי ברור לי שזה עניין של נרטיב מעוות, מדי פעם במשך היום אני מצליח להתחבר לצד השפוי הרגוע ששמח על ההתקדמות ולוקח את הדברים איזי ובסבבה, ומבין ומפנים שלא הכל מושלם וזה בסדר. איך אני שומר על זה למשך היממה?
תודה!
אהלן,
בקצרה: רוב החיים, חייתי כאילו החיים הם מצב חירום, כמובן מהבית שגדלתי בו מגיל 0.. וזה גרם לי להזניח את הרגשות שלי לגמרי כמעט, כי במצב חירום אין זמן או הצדקה לשום דבר מעבר להישרדות ודברים כאלה וכל דבר קטן נחווה כאיום חיים. אז עכשיו, אני סופסוף בעבודה נורמלית וגר לבד. אבל הבעיה היא, שברגע שאני מנסה לעשות דברים שמעניינים/מושכים/חשובים לי, ישר הכל מתפרץ, ואין לי דרך לווסת, ככה שזה בלתי אפשרי.. אבל אני כבר לא יכול יותר להדחיק את הרצונות שלי. אז במקום לשמוח שדברים מתקדמים, אני כל הזמן בחוסר סבלנות "נו כבר..!" ואז אני במצב רגשי של הצפה ומשתתק, כמובן שזה מפריע לישון ולאכול.
ככה זה בערך בשבועיים האחרונים, וזה דווקא במקביל לכך שהתחלתי עבודה חדשה טובה לשם שינוי, ולהתנסות בכל מיני דברים שקודם פחדתי.
איך אני אוכל להתקדם ככה לעבר המטרות שלי?
כי יש לי כח איפוק ונחישות, אני יודע מסיטואציות אחרות בחיים, אבל כאן זה פתאום נעלם, ומתעורר בי כמו ילד קטן שרוצה הכל כאן ועכשיו /: מה זה?
אין לי כרגע זמן וכסף לטיפול וזה אולי יעבור בקרוב אבל אני חייב עצה לעזרה ראשונה מיידית. כי ברור לי שזה עניין של נרטיב מעוות, מדי פעם במשך היום אני מצליח להתחבר לצד השפוי הרגוע ששמח על ההתקדמות ולוקח את הדברים איזי ובסבבה, ומבין ומפנים שלא הכל מושלם וזה בסדר. איך אני שומר על זה למשך היממה?
תודה!
