חשוב מאוד
- פותח הנושא drall
- פורסם בתאריך
אולי תציג כאן שאלות - ונשתדל לעזור
אם יש לך שאלות לגבי תקופות או זמנים, תציג אותן כאן - ונשתדל לעזור. מקורות כלליים, יש ב"כוכבי אור" (על כל חלקיו) וב"טובות זכרונות" של ר' אברהם שטרנהרץ (שם זה כרונולוגי יותר, כמדומני). חומר רב תוכל למצוא בחוברות "מבועי הנחל" (גליונות שנת תשמ"א ניתנים להורדה מכאן, גליונות שנת תשמ"ב ניתנים להורדה פה)
אם יש לך שאלות לגבי תקופות או זמנים, תציג אותן כאן - ונשתדל לעזור. מקורות כלליים, יש ב"כוכבי אור" (על כל חלקיו) וב"טובות זכרונות" של ר' אברהם שטרנהרץ (שם זה כרונולוגי יותר, כמדומני). חומר רב תוכל למצוא בחוברות "מבועי הנחל" (גליונות שנת תשמ"א ניתנים להורדה מכאן, גליונות שנת תשמ"ב ניתנים להורדה פה)
golan heights
New member
אבל למה הזלזול
"חמוד שלי" איזו אהבת ישראל
"חמוד שלי" איזו אהבת ישראל
ובכן...
א. אחרי רבי נתן היה רבי נחמן חזן מטולטשין, תלמידו, שעליו אמר רבי נתן "אני מכין את הכל עם העט, אח"כ ר' נחמן יוכל להנהיג הגלגל" (ציטוט מזכרון). ר' נחמן טולטשינר (אביו של ראבר"נ, אגב, כידוע). כאן תוכל לקרוא עליו מעט ב. באותו זמן היה גם ה"רב מטשערין", רבי נחמן מטשערין, נכדו של רבי אהרן רבה של ברסלב. עליו תוכל לקרוא כאן ג. עוד מחשובי אנ"ש דאז, היה ר' אברהם בערניו, נכד רבינו. רבי נתן, כידוע, לא התגורר בברסלב. כך שהשאלה חוזרת אחורה: מי התגורר באומן אחרי פטירת רבינו. רבי נפתלי התגורר באומן, והיתה שם קהילה ברסלבית (למיטב ידיעתי, לא גדולה במיוחד). בשנת תר"ח, כאמור, עבר ר' נחמן טולטשינר להתגורר שם והוא "ניהל" את הקהילה שם. עוד בזמן רבי נתן, היו גם תלמידי רבינו האחרים שהיו להם תלמידים. ר' שמואל אייזיק, ר' יודל וכו'. אלא שהיחיד ש"המשיך" את ברסלב גם אחרי פטירתו היה רבי נתן, באמצעות תלמידיו, ובעיקר ר"נ טולטשינר
א. אחרי רבי נתן היה רבי נחמן חזן מטולטשין, תלמידו, שעליו אמר רבי נתן "אני מכין את הכל עם העט, אח"כ ר' נחמן יוכל להנהיג הגלגל" (ציטוט מזכרון). ר' נחמן טולטשינר (אביו של ראבר"נ, אגב, כידוע). כאן תוכל לקרוא עליו מעט ב. באותו זמן היה גם ה"רב מטשערין", רבי נחמן מטשערין, נכדו של רבי אהרן רבה של ברסלב. עליו תוכל לקרוא כאן ג. עוד מחשובי אנ"ש דאז, היה ר' אברהם בערניו, נכד רבינו. רבי נתן, כידוע, לא התגורר בברסלב. כך שהשאלה חוזרת אחורה: מי התגורר באומן אחרי פטירת רבינו. רבי נפתלי התגורר באומן, והיתה שם קהילה ברסלבית (למיטב ידיעתי, לא גדולה במיוחד). בשנת תר"ח, כאמור, עבר ר' נחמן טולטשינר להתגורר שם והוא "ניהל" את הקהילה שם. עוד בזמן רבי נתן, היו גם תלמידי רבינו האחרים שהיו להם תלמידים. ר' שמואל אייזיק, ר' יודל וכו'. אלא שהיחיד ש"המשיך" את ברסלב גם אחרי פטירתו היה רבי נתן, באמצעות תלמידיו, ובעיקר ר"נ טולטשינר
ובדורות מאוחרים יותר
(אגב, בדורם של תלמידי מוהרנ"ת, היו גם ר' אפרים בן רבי נפתלי (בעל "ליקוטי אבן") ורבי יצחק בן מוהרנ"ת.) ככל שחלפו הדורות, היו יותר אנשים שאפשר להחשיב אותם כ"הנהגה", באופן טבעי. בדור שלאחר ר"נ טולטשינר היה (באוקראינה) את ראבר"נ (שעלה לארץ, אולם מתרע"ד, כמדומני, היה באומן עד פטירתו בתרע"ח), ר' נתן ב"ר יהודה (שעלה ארצה, ומקום קבורתו בטבריה), ר' אלטר טפליקר, ר' שמשון ברסקי. בפולין החלה אז ההתעוררות הברסלבית, בראשה עמדו ר' יצחק ברייטר ור' אהרן לייב ציגלמן (פרט מדהים: ר' אהרן לייב ציגלמן היה תפרן, במלא מובן המילה, אולם במסירות נפש הוא הדפיס עד מלחמת העולם השניה 75,000 (!!!) ספרי רבינו!). על קו התפר שבדור המאוחר יותר היו ר' אברהמ'לה שטרנהרץ (גאון עולם, שמונה על ידי רבי נחמן מטשערין ור' אברהם בערניו, להיות הש"צ בקלויז ב"קיבוץ"), ר' אפרימ'ל מפשדבוז' (פולין\א"י) ואיתם ואחריהם - רלי"צ (אומן\ירושלים), ר' אלחנן ספקטור (מגיה כתבי החזו"א, כמדומני. לו כתב החזו"א את המכתב המפורסם, בו כתב לו "כי באמת אין שום עצב בעולם למי שמכיר את אור האורות של האמת".). מבחינת "הנהגה", אם אפשר לקרוא לזה כך, מקובל לחלק זאת לא לפי גילאים, אלא לפי דורות: רבינו רבי נתן (ורבי נפתלי) (ועוד מתלמידי רבינו, שהיו להם תלמידים, אולם כאמור לא נותרה מהם השארה מאוחרת יותר) ר"נ חזן מטולטשין ור"נ מטשערין ור' אברהם בערניו (ועוד) ראבר"נ, ר' שמשון ברסקי, (ר' אלטר טפליקר, ר"נ ב"ר יהודה וכו') - עד מלחמת העולם הראשונה ר"י ברייטר ורא"ל ציגלמן (בפולין - בעיקר: בין מלחמות העולם) ר"א שטרנהרץ ורלי"צ (באומן ובא"י. לפני ואחרי מלחמת העולם השניה) (למעשה, בן דורם הוא גם רבי ישראל בן אודסר, אלא שתלמידיו התקרבו אליו בתקופות המאוחרות יותר בחייו. הוא היה אחד מגדולי בעלי החסד באנ"ש, ואחד מגדולי המקרבים. הוא קירב למשל את אביו של רי"מ שכטר ועוד. הוא היה מבני "חבורת העובדים" שעליה נמנו ר"ש שפירא, ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין, ר' אברהם יעקב גולדרייך ועוד רבים אחרים - זכותם תגן עלינו) - ועוד, כמו ר"א ספקטור, ר' אפרימל, ר' בירך רובינזון וכו' ר' גדליה קעניג (צפת) ולאחר מכן: התלמידים דהיום: רי"מ שכטר, רמ"ש קרמר, ר"א ברלנד והרב שיק - כולם תלמידי רלי"צ. הרב שיק הקים את קהילתו עוד בחיי רלי"צ) ר"א קעניג, ב"ר גדליה - צפת. והמשפיעים הצעירים יותר: הרב גודלבסקי, הרב ברנר, הרב ביננשטוק ועוד אחרים - כולם תלמידי רלי"צ הרב ארוש, תלמיד הרב ברלנד ועוד ועוד ועוד וכיום ישנם הרבה משפיעים צעירים שהם תלמידים של רי"מ שכטר, רמ"ש קרמר והרב ברלנד - חלקם של אחד מהם, חלקם של כולם. בשלב הזה כבר קשה מאוד לעקוב אחרי מה שקורה בתנועה הזו שנקראת ברסלב, כי היא מקיפה ישיבות שלמות במזרחי, קבוצות גדולות שהתקרבו מחסידויות שונות בראשות משפיעים, רבנים בעלי קהילות ספרדיות ותימניות ואשכנזיות לתפארת וכו' וכו') ברסלב בארה"ב הוקמה לאחר מלחמת העולם השניה על ידי ר' יוסף ווסילסקי, ר' בירך רובינזון - ור' צבי אריה רוזנפלד (שקירב את האמריקאים השורשיים. ע"ש נקרא מכון "נחלת צבי" של חיים מנחם קרמר, שכמדומני הוא חתנו) אני כותב את כל זה מהזכרון, כך שיתכן שנשמטו פרטים או שמות. ושגיאות מי יבין וכו'.
(אגב, בדורם של תלמידי מוהרנ"ת, היו גם ר' אפרים בן רבי נפתלי (בעל "ליקוטי אבן") ורבי יצחק בן מוהרנ"ת.) ככל שחלפו הדורות, היו יותר אנשים שאפשר להחשיב אותם כ"הנהגה", באופן טבעי. בדור שלאחר ר"נ טולטשינר היה (באוקראינה) את ראבר"נ (שעלה לארץ, אולם מתרע"ד, כמדומני, היה באומן עד פטירתו בתרע"ח), ר' נתן ב"ר יהודה (שעלה ארצה, ומקום קבורתו בטבריה), ר' אלטר טפליקר, ר' שמשון ברסקי. בפולין החלה אז ההתעוררות הברסלבית, בראשה עמדו ר' יצחק ברייטר ור' אהרן לייב ציגלמן (פרט מדהים: ר' אהרן לייב ציגלמן היה תפרן, במלא מובן המילה, אולם במסירות נפש הוא הדפיס עד מלחמת העולם השניה 75,000 (!!!) ספרי רבינו!). על קו התפר שבדור המאוחר יותר היו ר' אברהמ'לה שטרנהרץ (גאון עולם, שמונה על ידי רבי נחמן מטשערין ור' אברהם בערניו, להיות הש"צ בקלויז ב"קיבוץ"), ר' אפרימ'ל מפשדבוז' (פולין\א"י) ואיתם ואחריהם - רלי"צ (אומן\ירושלים), ר' אלחנן ספקטור (מגיה כתבי החזו"א, כמדומני. לו כתב החזו"א את המכתב המפורסם, בו כתב לו "כי באמת אין שום עצב בעולם למי שמכיר את אור האורות של האמת".). מבחינת "הנהגה", אם אפשר לקרוא לזה כך, מקובל לחלק זאת לא לפי גילאים, אלא לפי דורות: רבינו רבי נתן (ורבי נפתלי) (ועוד מתלמידי רבינו, שהיו להם תלמידים, אולם כאמור לא נותרה מהם השארה מאוחרת יותר) ר"נ חזן מטולטשין ור"נ מטשערין ור' אברהם בערניו (ועוד) ראבר"נ, ר' שמשון ברסקי, (ר' אלטר טפליקר, ר"נ ב"ר יהודה וכו') - עד מלחמת העולם הראשונה ר"י ברייטר ורא"ל ציגלמן (בפולין - בעיקר: בין מלחמות העולם) ר"א שטרנהרץ ורלי"צ (באומן ובא"י. לפני ואחרי מלחמת העולם השניה) (למעשה, בן דורם הוא גם רבי ישראל בן אודסר, אלא שתלמידיו התקרבו אליו בתקופות המאוחרות יותר בחייו. הוא היה אחד מגדולי בעלי החסד באנ"ש, ואחד מגדולי המקרבים. הוא קירב למשל את אביו של רי"מ שכטר ועוד. הוא היה מבני "חבורת העובדים" שעליה נמנו ר"ש שפירא, ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין, ר' אברהם יעקב גולדרייך ועוד רבים אחרים - זכותם תגן עלינו) - ועוד, כמו ר"א ספקטור, ר' אפרימל, ר' בירך רובינזון וכו' ר' גדליה קעניג (צפת) ולאחר מכן: התלמידים דהיום: רי"מ שכטר, רמ"ש קרמר, ר"א ברלנד והרב שיק - כולם תלמידי רלי"צ. הרב שיק הקים את קהילתו עוד בחיי רלי"צ) ר"א קעניג, ב"ר גדליה - צפת. והמשפיעים הצעירים יותר: הרב גודלבסקי, הרב ברנר, הרב ביננשטוק ועוד אחרים - כולם תלמידי רלי"צ הרב ארוש, תלמיד הרב ברלנד ועוד ועוד ועוד וכיום ישנם הרבה משפיעים צעירים שהם תלמידים של רי"מ שכטר, רמ"ש קרמר והרב ברלנד - חלקם של אחד מהם, חלקם של כולם. בשלב הזה כבר קשה מאוד לעקוב אחרי מה שקורה בתנועה הזו שנקראת ברסלב, כי היא מקיפה ישיבות שלמות במזרחי, קבוצות גדולות שהתקרבו מחסידויות שונות בראשות משפיעים, רבנים בעלי קהילות ספרדיות ותימניות ואשכנזיות לתפארת וכו' וכו') ברסלב בארה"ב הוקמה לאחר מלחמת העולם השניה על ידי ר' יוסף ווסילסקי, ר' בירך רובינזון - ור' צבי אריה רוזנפלד (שקירב את האמריקאים השורשיים. ע"ש נקרא מכון "נחלת צבי" של חיים מנחם קרמר, שכמדומני הוא חתנו) אני כותב את כל זה מהזכרון, כך שיתכן שנשמטו פרטים או שמות. ושגיאות מי יבין וכו'.
חבר'ה , אתם עוזרים לי מאוד!
ואתם עוזרים גם לאלפי גולשים שנכנסים כל חודש לערך בויקיפדיה. הערך מורחב עכשיו באופן יומיומי ואינטנסיבי ואני גם ביקשתי וקיבלתי הבוקר , חסימה על הערך שתימנע עריכות פיראטיות. אני מבקש שתודיעו לי ושתעדכנו אותי בכל שינוי ועדכון שנראה לכם חשוב ונכון. זאת כתובת הערך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 אפשר גם לפנות אלי בדף השיחה שלי בויקיפדיה וגם כאן במסרים.
ואתם עוזרים גם לאלפי גולשים שנכנסים כל חודש לערך בויקיפדיה. הערך מורחב עכשיו באופן יומיומי ואינטנסיבי ואני גם ביקשתי וקיבלתי הבוקר , חסימה על הערך שתימנע עריכות פיראטיות. אני מבקש שתודיעו לי ושתעדכנו אותי בכל שינוי ועדכון שנראה לכם חשוב ונכון. זאת כתובת הערך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 אפשר גם לפנות אלי בדף השיחה שלי בויקיפדיה וגם כאן במסרים.
יש שם הרבה נתונים הטעונים תיקון, למשל:
"בין מלחמות העולם השלטון הקומוניסטי בברית המועצות סיים את קיומה של חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. החסידים בעיר אומן נאסרו והוגלו או נמלטו[4] .מרכז הפעילות החסידית עבר לפולין שם כבר הוקמו קהילות חסידיות החל מאמצע המאה ה19. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית." א. הקומוניסטים כבשו סופית את אוקראינה בתרע"ט, למיטב זכרוני, ה"קלויז" באומן נסגר רק בשנת תרצ"ו, וגם אחריו, עד לכיבוש הנאצי של אומן, נותר ריכוז ברסלבי בעיר. נרדף, מדוכא - אבל נותר. ב. הקיבוצים באומן נמשכו עד תש"א - והתחדשו מיד לאחר המלחמה, למיטב זכרוני, ורק מאוחר הרבה יותר הם נפסקו (בשנת תשכ"ח, או אפילו מאוחר יותר, התקיים עדיין קיבוץ קטן של אנשים שבאו מרחבי בריה"מ לאומן, כפי שמספר גדליה פלייר (אמריקאי, הראשון שנסע לאומן אחרי המלחמה מחוץ לבריה"מ. "אומן - כך נפרצה הדרך") ג. חסידות ברסלב בפולין החלה להתקיים כחסידות, למיטב זכרוני, רק בתחילת המאה העשרים. ד. הקיבוץ בלובלין התקיים במקביל לקיבוץ באומן. הוא התקיים עבור חסידי ברסלב בפולין, ולמיטב זכרוני מעריכים כי השתתפו בו, בשנה האחרונה, למעלה מ-1000 יהודים (אם כי, היו לכאורה הרבה יותר חסידים בפולין, ולכאורה לא כולם השתתפו בקיבוץ) הייתה זו הפעם הראשונה שנוסד "קיבוץ" שלא על ציון רבינו. במקביל אליו כבר החלו ניצנים של קיבוץ גם בארץ ישראל, וזה כבר קשור לפסקה הבאה: חסידי ברסלב בארץ ישראל היו מרוכזים בעיקר בירושלים. למיטב ידיעתי לא הייתה אז "קהילה" בצפת. בירושלים, היו שתי קבוצות: בעיר העתיקה ובעיר החדשה. לאחר מלחמת תש"ח, ומששבו השבוים מהשבי הירדני, התקיימה ה"קהילה" בעיר החדשה. הוקמו בתי כנסת בקטמון ובמאה שערים (לא ה"שול" דהיום). הם מעולם לא היו רוב - או בעמדה דומיננטית מספרית - מול כלל הקהילה החרדית בארץ (בסה"כ דובר על כ-50 משפחות, מקסימום). בשנת תש"ט עלה ארצה ר' לוי יצחק בנדר (שיצא מבריה"מ תקופה קודם לכן, ב"יציאת פולין", ושהה במחנות העקורים בגרמניה, שם שימש כרב ודיין).
"בין מלחמות העולם השלטון הקומוניסטי בברית המועצות סיים את קיומה של חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. החסידים בעיר אומן נאסרו והוגלו או נמלטו[4] .מרכז הפעילות החסידית עבר לפולין שם כבר הוקמו קהילות חסידיות החל מאמצע המאה ה19. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית." א. הקומוניסטים כבשו סופית את אוקראינה בתרע"ט, למיטב זכרוני, ה"קלויז" באומן נסגר רק בשנת תרצ"ו, וגם אחריו, עד לכיבוש הנאצי של אומן, נותר ריכוז ברסלבי בעיר. נרדף, מדוכא - אבל נותר. ב. הקיבוצים באומן נמשכו עד תש"א - והתחדשו מיד לאחר המלחמה, למיטב זכרוני, ורק מאוחר הרבה יותר הם נפסקו (בשנת תשכ"ח, או אפילו מאוחר יותר, התקיים עדיין קיבוץ קטן של אנשים שבאו מרחבי בריה"מ לאומן, כפי שמספר גדליה פלייר (אמריקאי, הראשון שנסע לאומן אחרי המלחמה מחוץ לבריה"מ. "אומן - כך נפרצה הדרך") ג. חסידות ברסלב בפולין החלה להתקיים כחסידות, למיטב זכרוני, רק בתחילת המאה העשרים. ד. הקיבוץ בלובלין התקיים במקביל לקיבוץ באומן. הוא התקיים עבור חסידי ברסלב בפולין, ולמיטב זכרוני מעריכים כי השתתפו בו, בשנה האחרונה, למעלה מ-1000 יהודים (אם כי, היו לכאורה הרבה יותר חסידים בפולין, ולכאורה לא כולם השתתפו בקיבוץ) הייתה זו הפעם הראשונה שנוסד "קיבוץ" שלא על ציון רבינו. במקביל אליו כבר החלו ניצנים של קיבוץ גם בארץ ישראל, וזה כבר קשור לפסקה הבאה: חסידי ברסלב בארץ ישראל היו מרוכזים בעיקר בירושלים. למיטב ידיעתי לא הייתה אז "קהילה" בצפת. בירושלים, היו שתי קבוצות: בעיר העתיקה ובעיר החדשה. לאחר מלחמת תש"ח, ומששבו השבוים מהשבי הירדני, התקיימה ה"קהילה" בעיר החדשה. הוקמו בתי כנסת בקטמון ובמאה שערים (לא ה"שול" דהיום). הם מעולם לא היו רוב - או בעמדה דומיננטית מספרית - מול כלל הקהילה החרדית בארץ (בסה"כ דובר על כ-50 משפחות, מקסימום). בשנת תש"ט עלה ארצה ר' לוי יצחק בנדר (שיצא מבריה"מ תקופה קודם לכן, ב"יציאת פולין", ושהה במחנות העקורים בגרמניה, שם שימש כרב ודיין).
פולין
לגבי מספרם - אין שום נתונים מדויקים, שכן לא היה שום רישום או ריכוש של קהילות אנ"ש בפולין. ידוע שהיו אלפים, כמה בדיוק - איש אינו יודע. (ואין גם רמז. משום שאפשר להניח שללובלין הגיעו רוב חסידי ברסלב, ואז היום בערך אלפיים חסידים בפולין, ואפשר להניח שהגיע רק חצי, ואז היו 3000 חסידים, ואפשר להניח שהגיעו רק עשירית, ואז היו למעלה מרבבה... כל ההנחות הגיוניות, בהתחשב בדבקותם של החסידים הפולנים מחד,\ ומאידך בכך שהקיבוץ (שלא בסמוך לציון) היה חידוש מחודש ששם נוסד לראשונה). העמודים בראשם היו ר' יצחק ברייטר ור' אהרן לייב ציגלמן, שלזכותם נזקף גם הקירוב של אנ"ש בפולין ובעצם - יסוד חסידות ברסלב בפולין.
לגבי מספרם - אין שום נתונים מדויקים, שכן לא היה שום רישום או ריכוש של קהילות אנ"ש בפולין. ידוע שהיו אלפים, כמה בדיוק - איש אינו יודע. (ואין גם רמז. משום שאפשר להניח שללובלין הגיעו רוב חסידי ברסלב, ואז היום בערך אלפיים חסידים בפולין, ואפשר להניח שהגיע רק חצי, ואז היו 3000 חסידים, ואפשר להניח שהגיעו רק עשירית, ואז היו למעלה מרבבה... כל ההנחות הגיוניות, בהתחשב בדבקותם של החסידים הפולנים מחד,\ ומאידך בכך שהקיבוץ (שלא בסמוך לציון) היה חידוש מחודש ששם נוסד לראשונה). העמודים בראשם היו ר' יצחק ברייטר ור' אהרן לייב ציגלמן, שלזכותם נזקף גם הקירוב של אנ"ש בפולין ובעצם - יסוד חסידות ברסלב בפולין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.