גמר חתימה טובה לכל החברים...
ידוע הוא שרבנו אמר "כל הענין שלי הוא ראש השנה", אשרינו שזכינו והיינו אצל רבנו הקדוש בראש השנה שלו. אך גם מוהרנ"ת התבטא התבטאות דומה "כל הענין שלי הוא יום הכיפורים". השבוע קצת התבוננתי בזה, ויש קפצה השאלה שעולה מאליה (למי שמאמין), הרי רבנו אמר שמה שהצדיקים פועלים עד הושענא רבה, רבנו הקדוש פועל בלילה הראשון, א"כ מה עבודת מוהרנ"ת ביום הכיפורים, הרי הכל נכלל ברבנו הקדוש בראש השנה שלו? ועלה בדעתי (בהרגשת הלב, והדברים רק לחיזוק), שהרי ראש השנה הוא יום בריאת העולם "זה היום תחילת מעשיך", בראש השנה יוצאת הבריאה מהכח אל הפועל. אך שיצא הדבר שלם מהכח אל הפועל כידוע יש עשר ספירות, והם הם עשרת ימי תשובה שחתימתם ביום הכיפורים. והנה מובא בדברי רבנו בלקו"מ תורה ק"מ עה"פ ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו, שמהצדיק בעצמו אי אפשר לדעת כי הוא למעלה משכלו, רק ע"י תלמידיו אפשר לתפוס מעט. והוא כמשל החותמת שהכתב בחותמת היא הפוכה ואי אפשר לקרוא מה כתוב בה, רק כאשר חותמים את החותמת אז הכתב נכתב ברור ואפשר לקרוא מה כתוב בחותמת. כך הצדיק הוא כמשל החותמת שהכל חתום שם, ורק ע"י התלמיד שבו נחתמה החותמת אפשר לתפוס מהצדיק. והנה ההרב והתלמיד, זה רבנו ומוהרנ"ת, ר' נתן בו נחקקה החותמת בשלימות ללא שום שינוי מרבנו הקדוש, וע"י מוהרנ"ת אפשר לנו לתפוס מעט מזעיר מגדולת רבנו הקדוש ומעצותיו הקדושות. ותראה איך מדוקדק המשל שרבנו הקדוש נתן כמשל "החותמת" דיקא, כי יום הכיפורים הוא "החתימה". היינו מה שזכינו לקבל מרבנו הקדוש בראש השנה שלו בכח, ביום הכיפורים זוכים שזה יצא לפועל בכח התלמיד שאמר "כל הענין שלי זה יום הכיפורים", כי דיקא ע"י התלמיד שהוא בבחינת החותמת אפשר לתפוס מרבנו הקדוש. וכן כל אחד ואחד שזכה והיה בציון רבנו הקדוש בראש השנה, זכה וניכלל בצדיק, ופעמים וימי השהות אצל רבנו הקדוש אין הרגשת הלב כלל וכלל, אבל כשחוזרים הביתה פתאום נופלת ההארה היכן היינו ומה זכינו, פתאום נפתח לנו הדיבורים בהתבודדות ויש חשק לעבודת ה'. כיאצל הצדיק הייתה נכלל בתוכו וממילא אי אפשר לקרוא כלום כמשל החותמת, אך בחזרה כבר זכית לחותמת ועכשיו אתה רואה איך רבנו הקדוש חקק בך את חותמו, ויש לך התעוררות והתחזקות לעבודת ה'. הנה יום כיפור מגיע, זכינו וקיבלנו את כל התיקונים של רבנו הקדוש בראש השנה, עכשיו הזמן להוציא את זה לפועל, כמשל החתומת. אשרינו שזכינו, חבלים נפלו לנו בנעימים. גמר חתימה טובה לכל החברים, שניזכה להחתם בספרן של צדיקים, להחתם בחותמת הקדושה של רבנו הקדוש, וניזכה להתחדשות אמיתית ולנצל את היום הקודש כדבעי, בהתקשרות לרב והתלמיד. וסליחה מחילה וכפרה מכל החברים היקרים אם נפלה מחשבה חלילה על אחד מכם, אם ניכתב משהו שפגע בכם וכו' וכו'.
ידוע הוא שרבנו אמר "כל הענין שלי הוא ראש השנה", אשרינו שזכינו והיינו אצל רבנו הקדוש בראש השנה שלו. אך גם מוהרנ"ת התבטא התבטאות דומה "כל הענין שלי הוא יום הכיפורים". השבוע קצת התבוננתי בזה, ויש קפצה השאלה שעולה מאליה (למי שמאמין), הרי רבנו אמר שמה שהצדיקים פועלים עד הושענא רבה, רבנו הקדוש פועל בלילה הראשון, א"כ מה עבודת מוהרנ"ת ביום הכיפורים, הרי הכל נכלל ברבנו הקדוש בראש השנה שלו? ועלה בדעתי (בהרגשת הלב, והדברים רק לחיזוק), שהרי ראש השנה הוא יום בריאת העולם "זה היום תחילת מעשיך", בראש השנה יוצאת הבריאה מהכח אל הפועל. אך שיצא הדבר שלם מהכח אל הפועל כידוע יש עשר ספירות, והם הם עשרת ימי תשובה שחתימתם ביום הכיפורים. והנה מובא בדברי רבנו בלקו"מ תורה ק"מ עה"פ ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו, שמהצדיק בעצמו אי אפשר לדעת כי הוא למעלה משכלו, רק ע"י תלמידיו אפשר לתפוס מעט. והוא כמשל החותמת שהכתב בחותמת היא הפוכה ואי אפשר לקרוא מה כתוב בה, רק כאשר חותמים את החותמת אז הכתב נכתב ברור ואפשר לקרוא מה כתוב בחותמת. כך הצדיק הוא כמשל החותמת שהכל חתום שם, ורק ע"י התלמיד שבו נחתמה החותמת אפשר לתפוס מהצדיק. והנה ההרב והתלמיד, זה רבנו ומוהרנ"ת, ר' נתן בו נחקקה החותמת בשלימות ללא שום שינוי מרבנו הקדוש, וע"י מוהרנ"ת אפשר לנו לתפוס מעט מזעיר מגדולת רבנו הקדוש ומעצותיו הקדושות. ותראה איך מדוקדק המשל שרבנו הקדוש נתן כמשל "החותמת" דיקא, כי יום הכיפורים הוא "החתימה". היינו מה שזכינו לקבל מרבנו הקדוש בראש השנה שלו בכח, ביום הכיפורים זוכים שזה יצא לפועל בכח התלמיד שאמר "כל הענין שלי זה יום הכיפורים", כי דיקא ע"י התלמיד שהוא בבחינת החותמת אפשר לתפוס מרבנו הקדוש. וכן כל אחד ואחד שזכה והיה בציון רבנו הקדוש בראש השנה, זכה וניכלל בצדיק, ופעמים וימי השהות אצל רבנו הקדוש אין הרגשת הלב כלל וכלל, אבל כשחוזרים הביתה פתאום נופלת ההארה היכן היינו ומה זכינו, פתאום נפתח לנו הדיבורים בהתבודדות ויש חשק לעבודת ה'. כיאצל הצדיק הייתה נכלל בתוכו וממילא אי אפשר לקרוא כלום כמשל החותמת, אך בחזרה כבר זכית לחותמת ועכשיו אתה רואה איך רבנו הקדוש חקק בך את חותמו, ויש לך התעוררות והתחזקות לעבודת ה'. הנה יום כיפור מגיע, זכינו וקיבלנו את כל התיקונים של רבנו הקדוש בראש השנה, עכשיו הזמן להוציא את זה לפועל, כמשל החתומת. אשרינו שזכינו, חבלים נפלו לנו בנעימים. גמר חתימה טובה לכל החברים, שניזכה להחתם בספרן של צדיקים, להחתם בחותמת הקדושה של רבנו הקדוש, וניזכה להתחדשות אמיתית ולנצל את היום הקודש כדבעי, בהתקשרות לרב והתלמיד. וסליחה מחילה וכפרה מכל החברים היקרים אם נפלה מחשבה חלילה על אחד מכם, אם ניכתב משהו שפגע בכם וכו' וכו'.
) מה נראה לנו? נקנה כרטיס, נעלה על מטוס וניסע לרבינו? יש מניעות, יש המתנות, יש עיכובים, ודחיות, וילדים בוכים, ולפעמים עצבים על כל מיני דברים - ואנחנו צריכים להתמודד עם זה, זו, לפחות, ההכנה שלנו לרבינו. לא כך? זו אמנ (הלוואי שכל הנוסעים לאומן היו מקבלים את כל הדרך כעבודה, חלק גדול מהחילול השם שקורה כל שנה היה נמנע... הלוואי...)