מה גדל כאן?

yovalyar1

New member
מה גדל כאן?

צמח זה גדל לממדים של חצי מטר בתוך שבועיים לערך. האם זה גידול פרא?

 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אמנות הצילום: צמח בעל עלווה אפורה על אריח אפור. קשה לזהות!
וברור שזה אחד מעשבי הקיץ. האם הוא מפיץ ריח רע כאשר אתה ממולל עלה?
העשב הזה אינו מתיימר להגיע לגבהים גדולים, אבל בתנאי השקייה (כפי שאין לו
בטבע), הוא עשוי לשגשג מאד, תוך שהוא מנצל היטב את הזמן הקצר שיש לו...
https://he.wikipedia.org/wiki/כף_אווז_לבנה
 

מיכי 10

Member
גם אני חשבתי בדומה לך, אם כי חשבתי על

כף אווז האשפות (שזה עשב כף האווז היחיד שאני מכירה).
כיוון שהצילום כל כך קטן ומעורפל, אני לא בטוחה כלל בזיהוי.

עכ"פ לי, יש כנראה אלרגייה אל כף אווז האשפות. כי כשעשב כזה היה נוגע לי ברגליים, הייתי מקבלת שלפוחיות באותם מקומות. אז מאז שזה קרה לי כמה פעמים בעבר הרחוק, תוך עבודה בגן הירק בקיבוץ, אני נזהרת מאד ממגע בו. ובהחלט לא מעזה לגעת בו בידיים חשופות.

מצד שני, הוא ידוע כעשב מאכל ומרפא. אבל לא בשבילי. מבחינתי: "לא מדבשךְ ולא מעקצךְ".
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
יתכן. אני אלרגי לכותלית. גורמת לי לגירוי וגירודים
 

מיכי 10

Member
לא פלא, כי הכותלית שייכת למשפ' הסרפדיים.

לעומת זאת, כף אווז האשפות, הוא ממשפחת הירבוזיים. אבל אני חושבת שגם חלק מהם (מהירבוזיים) גורמים לאלרגיות.

לא נעים להודות, אבל למרות היותו של הירבוז העדין עשב שוטה (או עשב רע), אני מחבבת אותו. וגם את הקייצת.
1. הם יפים בעיניי.
2. כשהייתי רוצה לעקור אותם מן הגינה, כדי שלא יפריעו לצמחים שזרענו וששתלנו, היה ממש קל לעקור אותם במשיכת יד (מאדמה מושקית). לעומת הצרות הצרורות שנגרמו לנו ע"י היבלית וגומא הפקעים ועוד מינים עקשניים ורעים.
 

yovalyar1

New member
בתשובה

תודה על התשובות. אין לו ריח רע. אני לא בטוח שזה אחד מהצמחים שציינתם.
האם בהכרח זה עשב טפיל? הוא השתלט לי על כל הגינה..
 

מיכי 10

Member
היה נחמד אם היית מצלם צילומים אחדים ברורים שלו; בגינה עצמה,

ואפשר גם בנפרד, אך מקרוב יותר, והעיקר שהתמונות יהיו חדות.

זה שהוא השתלט על כל הגינה, יכול להחשיד אותו כעשב שוטה, לדעתי, אבל לא בהכרח.
גם תרד למשל, יכול להשתלט על שטח גדול בגינה. וגם פרחים תרבותיים שונים יכולים.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
יש הבדל בין עשב שתלטן לבין עשב טפיל. לשתלטן יש ים של זרעים
והוא נובט בכל מקום שתרצה או שלא תרצה. הוא משגשג והוא מעצבן אבל הוא אינו
ניזון על חשבון צמח אחר.
שים תמונה ברורה, ונהיה חכמים יותר.
 

חגו סלע

New member
יש לזכור כי טפיל זקוק לזה שהוא נטפל אליו, כך שבד"כ אינו גורם

להשמדתו (מחלות קטלניות הן בבחינת "טעות" מצד הטפיל), ואילו שתלטן במקרים רבים גורם להשמדת כל מה שבסביבתו כי אינו זקוק להם, וגוזל מהם משאבים חיוניים עד שהם נכחדים
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
א. מחלת הסרטן טפייי גורמת במרבית המקרים למות החולה ובכל זאת
היא קיימת ומופצת היטב.
ב. כשות השדות משגשג כל כך, עד שהוא הורג את המארח, אבל אז, הוא כבר זורע
את עצמו היטב הלאה.
ג. לכל דבר יש פק תוקף, ואם הטפיל הורג אחרי שהוא כבר מת ואחרי שזרע את עצמו לדעת,
מה אכפת לו בעצם?
 

חגו סלע

New member
צודק לגמרי!! רק שתי הערות: סרטן אינו טפיל, כמו שמחלת לב

לא עלינו איננה טפיל וכך גם אלצהיימר.
אבל שכחתי מה רציתי עוד להוסיף...
אה, שטפיל שגורם למוות המאכסן כורת את הענף עליו הוא יושב
ובמילים אחרות - יש לו עוד דרך אבולוציונית לעבור עד שיהיה טפיל מושלם.
מומחים טוענים כי חלקים גדולים מהDNA שלנו הם בעצם שרידים של טפילים שעברו הסתגלות מלאה, כך שכל אדם שנולד מכיל עותק שלהם. אז בשביל מה להרוג?
אבל אינני יודע, אני רק מצטט מומחים מסוימים.
שרק נזכה לבריאות טובה, אריכות ימים, גנים מלבלבים ופורחים
ומנהלי פורומים פתוחים ומאירי פנים
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אמן ואמן. עובדה היא שהמעיים מכילים אוכלוסיה אדירה של חיידקים
וכך גם הצואה. אז לחיידקים גם לא ממש אכפת להתייבש בצואה ואו שכן או שלא
לחזור בגלגול נוסף לאדם אחר.
ובכלל, הגוף מכיל ים של חיידקים לא מזיקים שמסתדרים בו וחלקפ אפילו בשיתוף פעולה
כלשהו. לוקחים ונותנים. סימביוזה.
ולגבי השאר, אמן ואמן.
 

מיכי 10

Member
גם שאלה למומחים
אכן, לא התייחסתי כלל למילה "טפיל"

שכתבת, yovalyar, כי הבנתי בדיוק את כוונתך. אבל צודקים משה וחגו הסלע, בהתייחסות שלהם אל צמחים טפילים.

לא למדתי על כך, אבל התעוררה לי שאלה למקרא תשובותיהם של משה וחגו, ואם יהיה לי קצת עודף זמן (הלוואי...), יעניין אותי לקרוא אם אני צודקת בחלוקה שאני עושה לשני סוגים של טפילים.
הראשון ברור: זה צמח שחי על חשבון צמחים אחרים. הוא בפירוש נטפל אליהם, ומוצץ את כל צרכיו מהם, הורס אותם, ולפעמים אפילו ממית אותם בגלל תכונתו הנצלנית.
אני מכירה כמה כאלה. אבל הכי בולט בעיניי הוא זה שאילו שמו מעיד על כך, ואני מתכוונת לעֲלֶקֶת. ראיתי בעיניי לא פעם, תוך עבודת איסוף גזר, איך נראה גזר שעלקת התעלקה עליו. הוא נראה עקום, ובעיקר חיוור מאד, אחרי שהעלקת שאבה ממנו גם את הכלורופיל.

הסוג השני, אינו ברור לי לגמרי: אני מתכוונת לצמחים שאינם טפילים בהגדרתם ובהתנהגותם בדרך כלל. הם יכולים לצמוח באופן עצמאי לגמרי, אבל לפעמים "מתלבשים" על צמחים אחרים.
הכוונה למשל למטפסים שונים, כמו למשל לפופית כפנית. איל לה בעיה לטפס על גדר, למשל. אבל היא אוהבת לטפס על כל דבר. למשל, על עצי ברוש!!
או עצי פיקוס. הם לגמרי עצמאיים בשטח. אבל לפעמים צומחים בין הענפים הכרותים שבגזעי עצי דקל (או תמר), וצומחים משם, כאילו זה ה'בית' הטבעי שלהם. אני לא בטוחה שהם גוזלים מזון מהצמחים ה"מארחים", אלא רק מסתירים להם את השמש ואת האוויר, ואולי קצת חונקים אותם (גורמים להם לסוג של קלאוסטרופוביה, אולי...).
ואלה רק דוגמאות מעטות מתוך המון שמוכרות לי.

האם זה סוג שונה של טפילות? על כך אצטרך לענות לעצמי אחרי שאלמַד את הנושא. או אולי מישהו מן המומחים ידע לענות לי על השאלה.
 

חגו סלע

New member
למיטב זכרוני כאלה מכונים אֶפּיפֿיטים

שפירושו בערך: צמחים על
ויש נדמה לי גם כאלה שמנצלים רק את המים מהמאכסן שלהם, ולא חומרים אורגניים (שמייצרים בעצמם). הרנוג השיטים (??)
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
לפעמים קיסוס מטפס על אלון ומכה שורשים לקליפת הגזע. איני
יודע האם שורשים אלה נועדו לאחיזה בלבד או שהם גם יונקים משהו מהגזע.
והכשות הוא חבלבל, ככה שאפשר להניח שחבלבל אולי מסוגל אף הוא לא רק להצל על
עץ שהוא מטפס עליו אלא גם למצוץ ממנו.
שוב. יתכן שאני מאשם תמימים, אבל גם קיסוס עלול להזיק לאלון וגם חבלבל עלול לפגוע בברושים.
ולגבי ההרנוג, זה נחשב לטפיל למחצה. עליו ירוקים והוא יונק מהעץ שהוא נטפל
אליו בעיקר מים ומינרלים.
לכן הוא רק "חצי מזיק"...
 
למעלה