עוררת בי מספר מחשבות ואומר לך גם תבונות... (של חובבן).
1. יש לי חבר מבוגר ממני. הוא רואה שאני הולך מדי פעם לרופאה, כדי לבדוק את דמי.
הוא סיפר לי, שאביו מעולם לא הלך ונתן דם לבדיקה. אביו טען, שהוא משוכנע, שאם ייתן,
הרופאים ימצאו אצלו את מה שאין לו והוא אינו מעוניין להפוך לשפן הניסיונות שלהם...
ועל כן, דרכו כדרכי אביו. גם הוא אינו מבקר אצל הרופא, וברוך השם, אין לו גם סיבה
לבקרו. אבל הרופא אינו מוותר. יום אחד. הוא פגש בו במקדונלד'ס (לא ממש מקום
שרופא אמור לבקר בו), ואז אמר לו: "אתה יודע, שכבר יותר מ-10 שנים לא ביצעת
בדיקת דם. סור אלי. זה לא טוב שאתה מתמהמה".
אבל החבר לא סר. יום אחד, בדקתי לו את רמת הסוכר (אחרי ארוחה), ועמדה על
130. התפלאתי, שכן הוא צרכן בלתי נלאה של המשקה החום ההוא... הידוע כל כך לשמצה.
ואז, ביום בהיר אחד, הוא נאלץ ללכת לרופא, כדי לקבל טופס לחידוש רישיון הנהיגה. . .
הרופא אמר לו: "או. זהו. כעת אתה בידי, לא אחתום לך על שום טופס, עד שתבצע
בדיקת דם.
בצר לו, הוא נאלץ לקבוע תור והלך לבדיקה.
הבדיקה הייתה תקינה כשל נער בן 18 והרופא חתם לו. האחות, שנכחה בחדר, אמרה לאיש:
"תמשיך כך. עזוב את השמרנות של הרופא. אם אתה מרגיש בטוב, לך לדרכך".
למותר לציין, שהרופא רצה לאכול אותה חיה.
2. כשאתה הולך לצילום רגיל, קיים סיכוי שרופאים שונים יפרשנו דברים בדרך
שונה. אבל כשאתה מבצע טומוגרפיה ממוחשבת (CT), המקום לספקות קטן.
אז... לא שרציתי לינוק קרינה מרובה, אבל כן רציתי לדעת "היכן אני עומד" עם הגב.
וכפי שאמר לי אורטופד חבר (שכעת מטפל בעצמות קטנות בלבד), מוטב גם לשלול את
הרע מכל, והנה. הצילום הזה לימד אותך, שלפחות ממאירות אינה נחלתך,
3. פעם, בעברי הרחוק, פגשתי ברופא עיניים, שחשד כי הצלחתי לשבור איזו עצם
ברצפת העין. הוא שלח אותי לצילום, וחזרתי אליו עם אבחנה ב.מ.פ. (=בלי ממצאים
פתולוגיים). הוא רתח מכעס והזעיק את הרופא המפענח. בנוכחותי, הוא הציג את הצילום
שהמפענח הביא עמו בפניו, והראה לו שקיים שבר ברור ברצפת העין. המפענח
יצא מהחדר שפוף ראש, ואני המשכתי את דרכי אל חדר צילומי הטומוגרפיה.
אז שמע... רופא העיניים ההוא פשוט הציל אותי, אבל זה כבר סיפור ארוך בפני עצמו.
אתה עדיין חייב לי עדיין סיפור על אתרוג, ולכן לא אספר לך דבר על העין.
בכל מ'קה, כאן לא הייתה אינטרפרטציה. כאן היה פשוט פספוס.
