זן של בוגונביליה ללא קוצים.

u r i el

New member
זן של בוגונביליה ללא קוצים.

כל שנה אותו סיפור. רגע לפני האביב כשאני בא לעצב את הבוגונביליה אני צריך להזמין אמבולנס למקרה של יתר איבוד דם ...

אני משתמש גם במזמרה, גם בכפפות, וגם במזמרת מוט ( או איך שקוראים לזה ... ) אבל תמיד יש איזשהו נזק.
מכאן לשאלה - האם ניתן לפתח זן ללא קוצים מבלי לפגוע בתכונות השיח המטפס ? אני מבין שיש לקוצים חשיבות כאשר הבוגונביליה משמשת גם גדר למניעת חדירה של פולשים לא רצויים, אבל לא כל אחד מגדל אותה למטרה הזו. מה יקרה לצמח אם יחסלו לו בהנדסה גנטית את הקוצים ?
ולוורדים ?
ולהדרים ?
ובכלל ?

מישהו פעם קרא מאמר או נפגש אם הסוגיה הזו ?
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
יש לה את היופי שלה והרבה פחות אגרסיבית.
הייתי בסרט של כריתת בוגונביליה סגול/לבן יפהפיה שכיסתה עץ ברוש שלם וצמחה
לתוך ארגז רוח של בית 3 קומות... היא הצליחה להגיע עד הגג, כי הל הקיר צמח קיסוס שנצמד לקיר והגיע עד הגג. הבוגו הסתבכה היטב בקיסוס והיה תענוג מפוקפק
מאד לפרק את כל הסבך הזה. יצאתי מהמבצע כמעט ללא שריטות, אבל זה לא היה קל.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
סברס ללא קוצים קיים. איני יודע האם זה בזכות הנדסה או מוטציה.
יהיו שיגידו לך שאין מה להשוות את הטעם של הזן ה"עדין" לזה של הקוצני.
אני, או שהתרגלתי או ששכחתי. שנים שלא אכלתי מהקוצני.
ולגבי ורדים, בוגונביליות והדרים...
א. הדרים רבים אינם קוצניים. חלקם כן וחלקם קוצניים, כי צמחו חזירי חושחש, והם
אלה שדוקרים
.
ב. לא נראה לי שמישהו יתחיל להנדס וורדים או בוגונביליות...
ג. ללא ספק, קיימים זני וורדים שמשמשים לקטיף ואותם מגדלים בחממות. הם
הרבה פחות קוצניים, אבל הם לא ישרדו בגינה. בגינה מגדלים בעיקר את כלאי
התה, כשרוצים פריחה שופעת. וטוב. יש כמובן את הזנים בעלי התפרחות. בכל
מקרה, גם הם קוצניים.
 

u r i el

New member
כן, אני מכיר

בעקבות הטיפול הדוקרני בבוגונביליה התעניינתי לרגע בשאלה העקרונית, גם אם היא לא ממש שייכת לפורום גינון חובבני, האם מישהו יודע על הינדוס צמחים מתורבתים לצורך חיסול קוצים. הרי ההנדסה הגנטית בבוטניקה שולטת כיום בכל פינה בסופרמרקט בפירות ובירקות בכל העולם וגם במשתלות המוכרות צמחים מהונדסים מכל מיני סוגים אבל לא שמעתי על הינדוס קוצים חוץ מהסברס.

לגבי הסברס - האם אתה יודע אם גם השיח כולו חסר קוצים או רק הפירות ?
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
עוד בהיותי נער, שמעתי על כך, שמקרינים זרעי דליות, כדי לקבל
עוד ועוד מוטציות ותת זנים של דליות. נכון שהסברה הייתה שצמח אחד מכמה אלפים
"מצליח", אבל זה לא מנע את הדרך.
לגבי צמחים מניבי פרי, נזהרו בתחום, וגם כיום, הניסיונות הם בעיקר למצוא זרע,
שיניב זן מקדים, זן בעל חיי מדף משופרים או פרי "יפה יותר", שלא בהכרח יהיה גם
טעים יותר... בענבים קיימת מגמה לייצר זנים ללא חרצנים, אבל לא שמעתי על
ניסיונות כאלה בפירות אחרים. במשמש, שעונת ההנבה שלו קצרה, קיימת מגמה
לייצר זנים מקדימים. אז פעם היה זן שקיבל את הכינוי "בכור", אבל כיום יש לפחות
זן אחד שמקדים את הבכור.
לגבי הנדסה גנטית, קיימים ניסיונות, אבל בתחום זה, ישנם רבים המתקוממים
לרעיון. חברת מונסנטו למשל, מייצרת זרעי תירס ששתיליו עמידים לראונד-אפ. כך,
ניתן לרסס את שטח הגידול בחומר הזה, מבלי ששתילי התירס ייפגעו וכל העשביה
תתפגר במקביל.
ברור, שניסיונות לגדל צמחים חסרי קוצים לנוי לא יעמדו (לפחות בשלב זה) לנגד
עיני החוקרים, אבל יתכן שיום יבוא... מי יודע.
ולגבי הסברס ללא קוצים, על הענפים כמעט ולא תמצא קוצים. הם חלקים ונוחים
למגע. על הפרי, לעומת זאת, אתה עוד תמצא קצת קוצים, אבל כמובן שלא
באינטנסיביות שמאפיינת את הפרי ה"רגיל". אז ידידנו אבי, טוען שהפרי גם פחות
טעים. אני לא ממש יכול לאשר זאת, כי לא יצא לי להשוות פרי קוצני לפרי ללא
קוצים. בכל מקרה, בעיניי הפרי ה"לא קוצני" טעים מאד.
 

u r i el

New member


( אגב, שמתי לב ששותפך הסמוי לניהול הפורום כבר לא מופיע .... אני מקווה שעקב כך משכורתך הוכפלה
)
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
בדיוק כך. הצהרתי שהוא אינו פעיל ואינו מופיע כלל ובקשתי כפל
שכר. ואתה יודע... אפס כפול 2... זה מה יש.
 
למעלה