1. איני מכיר את הצמח הזה. יתכן שמסתעף ומוציא יותר משרביט אחד
של פריחה עד שמגיע לקץ חייו. הגיוני שכך.
2. מכל זרע צומח שתיל. אם יקבל טיפול נכון ולא יחלה, סביר שיפרח.
3. בגינה הפרטית אתה מגדל צמחי גינה שאפשר לגדלם יחסית בקלות. אין לך בגינה תנאים שיש בחממה ואין לך יכולת לשמור על צמיחה של ענף ישר וגבוה,
כשם ששוקדים ועושים בחממה, שבה גם מקפידים על "אורך יום" מבוקר, כדי ליצור
פריחה ששיאה יהיה במועד מתוכנן, בעיקר לקראת חגים גדולים.
אם תתחיל לחפש צמחים מיוחדים, אתה תמצא את עצמך מוציא סכומי כסף
נכבדים, כדי להשיג צמח, שבתנאי הגידול שלך פשוט ילך לאיבוד.
לעולם לא תצליח לגדל ציפורנים גבוהות וישרות, כשם שנדרש לצורך הכנת זר
ציפורנים מרשים, גם אם ציפורן זה עוד צמח שניתן לגדלו בגינה. אבל כשהוא יגדל
בגינה, אתה תודה לבורא עולם, על שצמחו לו 5 שרביטי פרחים קצרים ועקומים.
כי אין מה לעשות. גינה זה חובבנות וגידול פרחים לקטיף זו מקצוענות לשמה.
אז פעם, הייתי מרוצה מעצמי, כשהצלחתי להשריש ענף של ציפורן שהורדתי מזר,
והייתי מרוצה עוד יותר, כשהצמח התפתח והוציא מספר פרחים. אבל האם יכולתי
לומר שהנה, זכיתי לקבל זר ציפורנים ראוי לקטיף? עד כאן... אז היום אני אפילו לא
מנסה... ובעיקר לא מנסה, כי עונת הפריחה בגינה היא קצרה ולא מצדיקה את
המאמץ.
פעם, קניתי חבילת זרעי קולאוס, וגידלתי עשרות שתילים, כשלכל אחד היו גווני
עלים שונים מאחיהם. זה נראה מקסים, אבל לקראת החורף, רובם קפאו ומתו.
וכשנסיתי לאסוף זרעים מהשתילים שהיו בידי, מרבית השתילים שנבטו היו פושטים: משהו בדומה לייחור שאתה השרשת. ואם גידלת פעם זרעים מחבילה, אתה כבר
לא תרצה בכלל לגדל כאלה. כי הם "פושטים" מדי... ואגב, בתקופה בה גידלתי
קולאוסים, היו הרבה פחות מזיקים. מסתבר שאלה צצים יותר ויותר ככל שעוברות
השנים, והיכולת להתמודד נגדם הולכת ופוחתת ככל שנוקף הזמן. בעיה...