לאחר הגשם מתחילים לראות נזקי המלחה. מעבר לכך הכל ירוק

הנפגעים ,נכון לרגע זה, כסיות בנות 4, יתרופות, קאלינאדרות

אדניום, בולוסנטוסים בני שנה, היביסקוסים מ.ש ונמתין לבאות
 

dudi4321

Member
כנראה שהגינון שם מוקפד מידי

ומערכות ההשקיה מדשנות כהלכה.
או מים מליחים?
במדבר באדמת לס הגשם פשוט גולש ולא נספג כמעט.
נחכה לאמת של שמוליק
 
הסבר להמלחה - א. לא מדשנים להוציא אמון גופריתי על מדשאות

סתיו אביב ודישון איטי תמס לציקסים ורובלינים.
אנו נמצאים במדבר קיצון. דוגמא - אצל רן פאוקר מניר עוז שבנגב יורדים כ-300 מ"מ בשנה ואידוי כ- 1900 מ"מ. באילות - לעיתים לא יורד גשם במהלך השנה , לעיתים 11 מ"מ במצטבר ולעיתים 20+ במהלך השנה כלומר כלום. אידוי 3400 מ"מ, מליחות מים בין- 1.6 1.3 ec וזאת לאחר שיפור באיכות. בקיצור, מדשאות המושקות בהמטרה לא סובלות, עצים ושיחים בטפטוף מומלחים וזאת משום שאין שטיפת מלחים ,הנמצאים במים באופן טבעי, ע"י גשם. עשיתי פעם חשבון שאקליפטוס ,הנמצא בחורשה מושקית, מקבל 65 ק"ג מלח בשנה. המלח מצטבר גם בשולי הטפטוף, הגשם מוריד את המלח שהצטבר לשורשים וזהו. זה הסבר על רגל אחת עם עין עצומה. תיכף יבוא רן ויצעק
 
חידה ותיקון טעות בכמות המלח -65 ק"ג. בדקתי עצמי שוב

בהינתן כ-250 מיליגרם כלורידים בליטר מים אזי צאלון בוגר שלא על דשא ומושקה בטפטוף מקבל כ-18 ק"ג מלח בשנה.
חידה - כמה ליטרים בשנה מקבל צאלון בוגר באילות

 

א ב י ב ן

New member
בוא נחשב רגע...

4 ליטר מים יתנו 1 גרם. ואם כך, הרי ש-
4 קוב יתנו קילו.
18 קילו זה 4 קוב כפול 18. וואו. 72 קוב? לעץ אחד?
 
ואשר לסיבת ההמלחה באזורים בהם משקעים נמוכים. כאשר משקים

בטיפטוף.
המים מכילים מלחים (להוציא מים ממעין כברי ומים מותלים) המים מהטפטפת זורמים ממנה לצדדים ולעומק בצורת בצל. הצמח מנצל רק חלק ממילחי המים השאר נשאר בקרקע ובהשקייה הבאה נדחק לשולי הבצי או לפני הקרקע משם המים מתאדים. כך מצטברת שכבת מלח ע"פ הקרקע. במדבר כאשר יורדים מ"מ בודדים של גשם הם דוחקים המללח מפני הקרקע חזרה לקרקע שם השורשים היו "רגילים" לשטח שבו מעת מלחים. לכן יש לפתוח מיד ההשקיה כדי לדחוק המלחים החוצה מבית השורשים.
חיפוי הקרקע בעיקר בחומר עורגני מונע את האידוי מפני השטח ולכן לא מצטברים שם מלחים ואז אין בעיה.
מהסיבה הזו גם אסור להזיז טפטפות שכן הטפטפת המוזזת תדחוק המלח משולי "בצל ההרטבה אל המקום בו גדלו השורשים ללא מלחים וכך הצמח יסבול.
 
מילימטרים בודדים לא ממליחים . הבעיה היא הכמות הלא ידועה

ומשך ההמטרה. כבר שנים שאנו לא פותחים טפטוף באירועי גשם ללא בעיות. האירוע הנוכחי היה חריג- קודם לו היה לפני 36 שנים- היו מטחים כ-20 מ"מ ירדו בשעתים ועוד כעשרים במשך 14 שעות. אין שום ערך לטפטוף. ההמלצה היא עפ"י תחושת בטן. אין מספיק ניסיון וגם אין הסבר מתאים למה צמחים סמוכים על אותו קו השקיה למה אחד הומלח ואחרים לא
 
לא, לא פתחנו וזה גם לא נכון לעשות. היום נפגשנו עם מדריך קרקע

מים לדון, בין היתר, על נושא זה. ג'וחא- זה שמו, טוען ,מזה שנים, שאין תועלת בהשקיה לאחר גשם ולו בגלל שלא ידועה הכמות וכו'. באירוע הגשם שהיה היו זרימות עיליות שלקחו איתן מלחים. רוב העצים והצמחים מחופים. נפגעו מהמלחה בעיקר צעירים אבל אי אפשר לקבוע מסמרות ולהגיע למסקנות.
את השקיית המדשאות הפסקנו כולל גם לשבוע הבא. טפטוף הפסקנו רק מחזור אחד ולאחר בדיקת קרקע חזרנו להשקות.
דיברנו היום לא מעט על התנהגות בעקבות גשם. קשה להעלות הכל על הכתב. בשורה התחתונה באירוע גשם כפי שהיה, ג'וחא ממליץ לשמור על שגרת טפטוף. בגשם "נורמלי" לא לפתוח טפטוף תוך כדי גשם.
 
למעלה