האם קיים דשן אורגני?

Allen2

New member
האם קיים דשן אורגני?

שלום,

האם קיים דשן אורגני שיכול לשמש כתחליף לדשן כימי ומכיל את חומרי ההזנה לצמח ולא רק שיפור פיזקאלי של הקרקע, אלא כמו שדשן רגיל אני מבין מכיל יסודות הזנה לצמח בסיסיים כמו חנקן, זרחן, ואשלגן האם קיים דשן אורגני כזה שמשמש גם להזנה של הצמח?

מיועד עבור גינה ביתית המכילה מדשאה צמחים ועצים.

אם כן אשמח לשמות מוצרים כדי שאוכל לרכוש

תודה
אלן
 

א ב י ב ן

New member
אם בא לך להתעסק עם חומרים מסריחים אז יש.

יש זבל פרות ואולי אפשר להשיג הובלה בתנאי שאתה גר באזור שקרוב לרפתות.
יש זבל עופות שהוא יותר מרוכז וצריך לעבוד איתו בזהירות שלא לשרוף את הצמחים.
ויש כופתאות של זבל פרות מעובד מקיבוץ גבעת עדה. זה פחות מסריח, יותר יקר
וזמין אולי במשתלות או בחנויות לציוד חקלאי. ואם יגידו לך שזה לא מסריח זה שקר.
זה קצת פחות מסריח אבל מסריח מאד.
בהשקיות, כשהכופתיות נרטבות, הן משחררות ריח ניחוח...
 

יאיר1948

New member
מה הוונה 'לעבוד בזהירות' עם זבל עופות?

יש לי באלה של זבל עופות שחבר הביא לי (או ליתר דיוק הרשה לי למלא מהערימה ליד הדיר שלו. אכן מסריח....). כשנטעתי את העצים שמתי כמה גרגרים, וזה כבר לפני חצי שנה. מצד שני הדשא לא קיבל, אבל כן קיבל לפני חודש-חודשיים איזשהו דישון בגרגרים שאמור גם לטפל במזיקי דשא ולהזין את הדשא לחודשיים (כך כתוב על האריזה).
מתי יהיה חכם לפזר קצת זבל עופות למדשאה, וכמה?
מתי לעצים, ומתי למסלעה עם פרחים ושיחים?
תודה
 

א ב י ב ן

New member
זהירות זה לא לפזר כיד המלך. יש גם אפשרות להשרות במים, כדי

להמיס ולדלל רק שזה סיפור שלא כל אחד יתלהב לעשותו.
וזבל עופות לא אוספים מדיר אלא מלול. אם אספת מדיר, אולי אספת זבל כבשים או
עזים.
היות שמרבית העצים והדשא נכנסים לתרדמת חורף, והגשם ימיס את הדשן ויגרום לו
לאבד חלק ניכר מהמינרלים שבו, הייתי מציע להתחיל להשתמש בדשן בתחילת
האביב, לאחר הלבלוב של העצים (ולא בתחילתו), וכשמדובר בדשא, לא שממש
נחוץ, אבל אם כן אז אחרי שהטמפרטורה מתייצבת על 25 מעלות ביום. לפני כן
הדשא "ישן".
לגבי פרחים, אם יש לך פרחי חורף, אפשר לדשן גם כעת. עם שיחים כדאי לחכות.

לגבי הדשא, אתה בטח מתכוון לומר שהשתמשת במאקסגארד. הוא גם דשן וגם
מכיל חומר הדברה לזחלים. איני מכיר ולא ראיתי שאנשים שמבינים דבר מתלהבים
להמליץ עליו. אבל אם השתמשת ואתה מרוצה, שיהיה לך לבריאות.
 

Allen2

New member
האם KF30 הוא תחליף לדשן כימי? או רק תוסף

האם הוא מכיל הזנה לצמח, או רק משפר את הקרקע?
 

יאיר1948

New member
צודק כמובן לגבי הדיר והלול -

רק שבמקרה של החבר שלי יש לו גם וגם, והערימות מרוכזות ליד הדיר... יש שם מהכל. ריח ניחוח! גם בקר, גם צאן וגם לול...
שאלה נוספת אפרופו דישון ביולוגי -
אני לא מאמין גדול ב'ירוק' וטבעי, ולכן אין לי בעיה להשתמש בדישון כימי אם הוא טוב יותר. כמובן, במידה והם שווים, מעדיף את הטבעי... לכן:
האם האיכות של הזבל האורגני - עופות במקרה שלי - שוה לדישון קנוי? מבחינת ערכים תזונתיים, זמן פירוק וכו'.
 

א ב י ב ן

New member
הצמח זקוק ליסודות שונים שאותם הוא מקבל בזכות הדישונים.

צמח שגדל בר בטבע, מקבל את הדישון בזכות העלים שנושרים על פני הקרקע,
ובמהלך הזמן הם נרקבים ומתפקרים. את התהליך מלווים גם חיידקים ושלשולים,
שגם מתחחים את הקרקע ומפרישים לתוכה מהפרשותיהם שלהם.
כשמגדלים גידולים חקלאיים, או כשמטפחים גינה, מעבדים את הקרקע, מעשבים
אותה ומפנים את העלים מהגינה, כי רבים מבעלי הגינות רואים בהם "לכלוך".
הגידולים החקלאיים צורכים גם כמויות יתרות של מינרלים, ולכן נוצר הצורך לדשן.
איך תדשן? במה תדשן? בפסולת דגים? בקקי של עופות? בקקי של פרות? במלחים
שמיוצרים במפעלים כאלה ואחרים? לצמח זה ממש לא אכפת. אותו לא מעניין כמה
שילמה הבוסית של יעקב ניר עבור מימרח הדגים המשובח, והוא יסתפק בכל דשן
זול יותר, בתנאי שיכיל את המינכלים הדרושים לו.
אסור לעבור את כמות המלחים שעלולה לגרום ל"שריפת השורשים", אבל באמת
שלא חשוב מהיכן מקור המינרלים.
 

Allen2

New member
האם בהומוס תולעים יש את אותם מינרלים?

או שהוא רק תורם לטיוב הקרקע?
 

צ פריר

New member
בהומוס יש בקטריות פרוביוטיות שלא קיימות בדשן כימי

לתולעים כמעט אין יכולת עיכול עצמאית. העיכול שלהם מבוצע ע"י בקטריות סימביוטיות שמופרשות בהומוס וממשיכות את פעולתן לאחר הדישון באדמה המדושנת, ומקיימות סימביוזה עם הצמח המדושן והסביבה הפרוביוטית שלו (מיקוריזה, בקטריות קושרות חנקן, ועוד), כל עוד מדובר בהומוס ביתי (עוד בהמשך). לבקטריות הפרוביוטיות יש מעין מערכת חיסונית שמרחיבה את מעטפת ההגנה הטבעית של הצמח, ומסייעת בהתגוננות מפני מחלות. בגינון האורגני נפוץ הטיפול בתה הומוס - תרבית של חיידקים פרוביוטיים שנוצרת ע"י השריית מעט הומוס למשך כ- 24 שעות בתמיסת סוכר ומולסה מועשרת בחמצן מהאויר. תה הומוס טרי שמרוסס על צמחים חולים הינו יעיל מאד בריפוי שורה ארוכה מאד של מחלות - בקטריאליות, ויראליות, ופיטריתיות. היכן שאין הומוס אז עושים תה קומפוסט - גם בקומפוסט ביתי (ובזבל פרות/צאן/עופות/סוסים/חמורים) יש באופן טבעי חיידקים פרוביוטיים אם כי במידה פחותה מהומוס.

בקיצור, הומוס זה ליגה אחרת בדישון. למי שיש סבלנות להתעסק עם זה אז אפשר להכין הומוס ביתי בנוסף או כשדרוג לערימת הקומפוסט הביתית.

דשן פרות/עופות/הומוס/קומפוסט קנוי לעומת זאת כנראה אינו שונה בהרבה מדשן כימי משום שהוא כנראה עובר פיסטור שמעקר בין היתר את הבקטריות הפרוביוטיות, כך שהצמח בסופו של דבר מקבל בעיקר מינרלים שאפשר לקבל יותר בזול בדישון כימי. ייתכן שבכלל אסור למכור מוצרים כאלה (שהם בשורה התחתונה צואה או במקרה של הקומפוסט רקב) ללא פיסטור, זה מה ששמעתי מפי אחרים.

מה שהציעו פה לגבי דשן דגים, מדובר במוצר ש- "הולך" טוב בארה"ב, למרות שראיתי בלא מעט בלוגים אמריקאיים שבדקו ואין הבדל ממשי בינו לבין מה שהצמח מקבל מכל דשן אחר.

אני אישית מדשן רק בקומפוסט שהגינה מייצרת ומוצא שלא צריך יותר מזה, אם כי אצלי יש עצים גדולים שמשירים הרבה וגם די הרבה דשא, כך שיש לי תמיד כמויות גדולות של קומפוסט. מצד שני אני גם לא מוצא צורך בדישון של שום דבר חוץ מעציצים, אולי זה עניין של סוג אדמה.
 

א ב י ב ן

New member
תודה על ההתייחסות. בעיקרון, חיידקים קושרי חמצן נקשרים יפה

לשורשי קטניות, ולכן יש המלצה לגדל מדי פעם תלתן בגינה או בשדות. החיידקים
נשארים באדמה גם לאחר שהגידול מחוסל או מסיים את חייו.
יתכן שגם בחומוס יש חיידקים. אבל איני חושב שחייבים להשקיע בקנייה היקרה שלו.
לגבי זבל הבקר או העופות, יתכן שיש צורך לפסטר, אבל לא מעט גננים וחקלאים
משתמשים בחומר ה"טבעי" בלי לפסטר ובלי לעשות דבר. מסריח. מכיל חיידקי קולי
בעייתיים (חלקם קטלניים גם לאדם) אבל... אבל.
 

צ פריר

New member
מה שכתבתי, זה שהפיסטור מקלקל ולכן מיותר לקנות

הזבלים האורגניים עדיפים לדעתי על דשן כימי רק אם משתמשים באורגינאל המסריח הביתי, ואז מקבלים את החיידקים הפרוביוטיים הטובים שאין בדשן כימי. ככל הידוע לי בצואה של בעלי חיים צימחוניים ועופות בריאים אין בד"כ סכנה לאדם, והם מהווים חומר גלם להרבה שימושים מזה אלפי שנים.
 

צ פריר

New member
זה בדיוק הספר לשכנע להשתמש בתוצרים ביתיים

בתוצרים מהגינה וממשק החי הביתי החשש לזיהומים הוא יחסית נמוך. הבעיה מתחילה כשאורזים חומרי גלם ומוצרים מוגמרים בפלסטיק ומתניעים תהליכים אנאירוביים, וכן כשמתעסקים עם כמויות תעשיתיות באיזה מפעל במנותק מהמערכת החיסונית הטבעית של החי והצומח שבו נוצר חומר הגלם.
 

א ב י ב ן

New member
פספסת דבר מה נוסף...

בגידול התעשייתי, מאכילים את הפרות והעופות בשיירי דגים ושיירי בשר, שנטחנו
והוספו לתערובת המזון שלהם. הם ניזונים למעשה מאוכל שהבורא לא התכוון כלל
להוסיף לתפריט המזון שלהם. ואז, א. לך תדע מהו מקור המזון ומה עבר עליו בדרך
(תנאים סניטריים קפדניים בטח לא היו שם). ב. ובכלל, מה קורה, כשאתה דוחף
למערכת העיכול סוגי מזון שלא נועדו לה כלל? ברור שתהליכי העיכול ייפגעו, ועמם
גם היכוולת החיסונית...
הפרה תלקה בהפרעות עיכול וזיהומי מעיים, ובתוך מעיה, יתפתחו זני חיידקים, שיהיו עמידים לאנטיביוטיקות שהפרה תקבל.
אז אולי החיידקים הללו יצליחו לחיות בדו קיום עם הפרה, אבל כשהם ייכנסו לגוף
האדם שיאכל את הפרה..... אבוי. שם הם ישחררו רעלנים שגוף האדם אינו מסוגל כלל להתמודד עמם.
הספר "רעלן" דן בדיוק בזן של חיידקי קולי עמידים, שזכו גם לשם מיוחד (איזשהו
מספר, שבעבור הדיוט שכמותי לא יאמר לי דבר). אז כן. קיים זן כזה של חיידק
קולי, ופעם, כצפיתי בניישונאל ג'יאוגרפיק בתכנית, שעסקה במחלות נדירות וקשות
לזיהוי, הרופאים נאלצו לטפל בתושבי כפר מסוים שחטפו מחלות זיהומיות בגלל
אותו רעלן המוזכר בספר. הילדים לא עמדו בהתמודדות עם אותו רעלן ורובם מתו.
המבוגרים איכשהו שרדו את המלחמה הזו בשלום.
ואגב, גם 'מחלת הפרה המשוגעת' שהתגלתה ע"י יעקב קרויצפלד, נובעת בשל ההזנה המוזרה הזו של הבקר.
 

א ב י ב ן

New member
לא היה מדובר בתהליך אנאירובי. היה מדובר בכך שראש של פרה נשמט

מהמתלה שלו ונפל על הרצפה. על הרצפה מוטלים המעיים (שחלקם נקרעו עקב
הנפילה לרצפה). וכשבשר נופל על הרצפה. הוא אמור להיפסל לשימוש. אבל היות
שהיה מדובר בפרה (שמראש הייתה חולה [ופסולה לשחיטה] והגיעה לבית המטבחיים
בשעה שהיה אמור להיות סגור [סוג של ניצול אסור/בכל מחיר] של בשר), הרי שגם אם הראש נפל לרצפה, היה חבל לוותר עליו והוא הוחזר לפס הטחינה. אז הראש טבל בג'יפה שהייתה על הרצפה. הוא ספג את חיידקי הקולי הארורים ובבשר הטחון
נמצאו אם כך אותם חיידקים. וכשהסטיקייה הייתה מלאה בלקוחות, הצולה לא
הבחין שהמבורגר אחד לא נצלה כראוי, ולכן, חלק מהחיידקים נותרו בחיים. כאן החל
לצמוח שורש הרע. ילדה אכלה את ההמבורגר הזה, וכילדה היא חלתה ומתה.
בביה"ח לא ממש אבחנו אותה בזמן, ומכאן, מצבה הידרדר עד לרגע בו הגיעה למצב
של קריסת מערכות.
באירוע שהוצג בניישונאל ג'יאוגרפיק, היה מדובר בשיטפון, שהוריד אל מי התהום
מיץ של צואת פרות שהומס במי הגשם. היות שבכפר היו (גם) פרות שחלו באותו
מיקרוב ארור, הרי שמי התהום הזדהמו בחיידק המרעיל. אז אנשי הכפר, שלא היו
מודעים לסכנה, המשיכו ושתו את מי התהום וחלקם לקו באותה מחלה שמקורה
ברעלן ההוא. ילדים מתו ומבוגרים סבלו מאד. על בית החולים בו הם אושפזו הוטל
הסגר ולאחר שערכו בדיקות מעבדה מעמיקות, זיהו את החיידק, זוהה הרעלן
ואיכשהו, מצאו את התרופה שהיה ביכולתה להציל את מי שעדיין סבל, אבל לא
הספיק למות.
 
צפריר אני לא בטוח שמוצרים ביתיים בטוחים יותר זה רק מותנה

האם הקפידו בתהליך הייצור או לא.
בואו ניזכר באותם חולים שמתו באירופה מסוג של חידק אי- קולי אלים.
אחרי שהגרמנים דפקו את החקלאים הספרדים שמהם הגיעה הצרה. התברר שהתוצרת הנגועה הגיע מחוות פארמה קלצ'ר בגרמניה שמכניסה לקומפוסט גם את צואת האדם. הקומפוסטציה לא נעשתה כראוי (= לא התחממה מספיק9 וכך זוהמה התוצרת
 

צ פריר

New member
בוודאי שצואת אדם אינה בריאה, כך גם של כל הטורפים

הזבל האורגני היחיד שהוא בטוח הוא של חיות צמחוניות, זה מה שכתבתי במפורש.
 
למעלה