דשא אלטורו מצהיב, למעט בשוליים

[א ב י ב ן]

ווצ'קית, תראי. זה לא כל כך פשוט...

1. מרחוק, עלי המנגו נראים כנראה די דומים לליצ'י או לאבוקדו. נכון שהלבלוב של
המנגו אדמדם והעלים מעט יותר בוהקים, אבל כנראה שלא הבחנתי בכך.
2. איני מכיר את ההתנהגות של שורשי הליצ'י ולכן אתקשה לומר לך, האם הם כן או
לא מסכנים את קו הביוב או את השוכה. סביר, שאם הצנרת הותקנה כראוי, הסיכוי
שיקרה משהו רע הוא זעום. אבל כפי שמיכל כתבה וכפי שהיא נוהגת תמיד
להזהיר, לא כדאי להגיע לרגע האמת, כדי להתנסות בסתימה בעייתית כדי
להשתכנע שזו הייתה טעות מרה. אני אולי הייתי מסתכן ומשאיר, אבל לא כל אחד
הוא אני.
3. מראש לא הצלחתי להבין מה בדיוק קרה לדשא שלך. מה שכן, נראה לי, שכעת
הדרבן מתחיל להתארגן לתדרמת החורף שלו ולכן אין כעת צימוח חדש ומתקן. לי
נראה, שתצטרכי לחכות לאביב כדי לקבל תשובה טובה יותר.
4. זה שהדרבן נראה כרגע טוב באזור הצל זו לא "חכמה". העצים קטנים וקרני
השמש מצליחות איכשהו לעבור מזוויות שונות בשעות היום. כשהעצים יתפתחו,
המצב לא יישמר, ואו שתיאלצי להיפטר מהדשא, או שהוא יסבול מאד. הכל תלוי גם
באופן העיצוב של העצים, גובהם ורוחבם. אבל מי שרוצה פרי.... חייב לאפשר לעצים
להתפתח כמו שצריך. גם מנגו וגם אבוקדו הם עצים גדולים ומצלים צל כבד. לגבי
הליצ'י, לא אוכל להשיב לך, כי אני פחות מכיר.

 

[נועה עם וו]

תודה!

 

[מיכל תכנון נוף]

מטר זה קרוב מידי!!!

לא יודעת מי חושב כך, שיחשוב שוב. הוT טועה!
אין לי ספק שיגרם לכם נזק. ענין של זמן.
עדיף שתזיזי כאשר הוא צעיר. אם את גרה במקום קר - אז לחכות לאביב.
לא לשתול צמוד לביובים, וגם לא צמוד לריצופים (בגלל טפטוף הפייחת).
ואם אין לעץ הזה מקום - אז מוותרים. לצערנו, לא תמיד אפשר להגשים את כל החלומות כולם.

ההתדדרות נעצרה, לדעתי, כי פחות חם ויבש. אני כמעט בטוחה שזו בעית השקיה.זו גם הסיבה שבצל הוא סובל פחות. אבל ברור שמתישהו הוא לא יצמח בצל.

אני מאד לא אוהבת את הרעיון לפוצץ בחומרים רק סתם כי מישהו באיזה פורום נדמה לו שזה יעזור. קונפידור ומקסגארד זה לא תרופת מניעה, ובכלל בהדברה משתמשים (אם בכלל) רק כאשר מזהים בעיה ספציפית, לא סתם ככה.

גירוף חומר מת מומלץ בתחילת האביב, בתהליך שנקרא "דילול מדשאה" . קראי כאן על זה http://www.greendreams.co.il/דילול-מדשאה-בגינה.html

 

[נועה עם וו]

תודה מיכל

את הליצ׳י אזיז, תודה. אנחנו לא גרים באיזור קר, מקווה שישרוד מעבר הדירה. לעניין ההשקייה. בהתחלה הגברתי מאד השקיה, גם נקודתית באיזורים היבשים ולא הרגשתי שינוי. מה גם שאם בעית השקיה, מוזר שרק בשולי המדשאה הדשא ירוק, לא? בין אם בצל ובין אם בשמש מלאה כמעט לא היום. אני נוטה לחשוב שקירקפתי מדי (בעיקר על סמך השוליים הבריאים, לשם לא הגעתי עם המכסחת) אבל אז אחרי חודש הייתי מקווה לראות שיפור? לעניין ההדברה, זו היתה ההמלצה של מגדל הדשא שלנו. לא תמיד ניתן לדעת מתי עצה טובה ומתי עצת אחיתופל. גם היו לנו קמחיות בשיחים, אז אולי הקונפידור היה דרוש בכל זאת? ולעניין המקס גראד חשבתי שמדובר גם בדשן, ולא רק בהדברה.
בכל מקרה עד להודעה חדשה הוצאתי את כל עשבי התבלין מהגינה..
שוב תודה על העיצות.

 

[מיכל תכנון נוף]

לא כתבתי "להגביר השקיה"

כתבתי שלדעתי, בניחוש מפה (עם כל המגבלות) אני מנחשת שזו בעית השקיה.
זה אומר: פיזור לקוי,
תדירות לקויה
עודף מים
חוסר מים
&nbsp
ירוק בשולי המדשאה - מגביר את הסיכוי שזו בעית פיזור השקיה.
&nbsp
לגינה בריאה שנשתלים בה הצמחים הנכונים במקום הנכון והם מטופלים נכון, לא דרושה הדברה. הגינה שלי לא הודברה כבר 12 שנים, והיא ירוקה ופורחת. (לפני כן הודברה עד אימה, ונראתה רע... עברה גמילה מוצלחת) כך גם הגינות של לקוחותי. בדיוק כפי שאת לא רצה לעשות כימותפיה מכל גירוד או פצעון קטן, אז אין צורך בחומרים קטלניים על כל כנימה שאת מוצאת. (רק בריאות לכולנו, אמן). כל מה שצריך זה תכנון נכון, וגם להזיז סוויץ' במוח.
&nbsp

 

[א ב י ב ן]

ככל שאני זוכר, דיברתי מהתחלה על קירקוף ובזן הזה של הדשא

קיימת רגישות יתרה לקרקוף. לדשא שלוחות עיליות וזו בעיה גם ויזואלית וגם טכנית.
לגבי הליצ'י, הייתי מחכה לאביב. עדיף. אחרי 22.02.
להשתדל לקלשן סביב סביב, ולהוציא את הגוש שלם ככל שאפשר.
לגבי מקסגארד, נכון. זהו שילוב של דשן וחומר הדברה. איני בעד.
אני עוד פחות דוגל בשימוש בקונפידור. אבל..... שמת אז שמת.
בכל מקרה, לקמחית הקונפידור לא ממש יעיל.

 

[נועה עם וו]

נכון, קירקוף היתה השערתך המלומדת

וגם ניחושי הבלתי מלומד . אבל מגדל הדשא היה בטוח שמדובר במזיק.
ובכל מקרה, מקירקוף לא היה אמור להתאושש? אני מבינה שדרי הפורום הזה לא חובבי הדברה, ואני מאד מתחברת . גם ככה לא עזר!
אבל מה כן מועיל? למשל, מה יסלק הקמחיות שכבר הרסו לי כמה שתילים צעירים? אשמח להפנייה גם למאמרים. או שיש טיפים שאפשר להעביר דרך האתר? בלי קשר, אני מניחה שהגיע הזמן להתייעץ עם גנן.
ואגב אחרון, משכבר ״זיהמתי הגינה״, כמה זמן היית נמנע משתילת עשבי תבלין שוב? קראתי כאן בפורום שלא מומלץ להשתמש בעשבי תבלין שטופלו הקונפידור בהגמעה. אך מה בנוגע לשתילה באדמה שטופלה?

 

[מיכל תכנון נוף]

דעתי

אני קצת יותר קיצונית מהרוב כאן.
אני מתיחסת להדברה כמו לסמים.
שומר נפשו ירחק.
כאשר מתחילים עם חומרי הדברה למיניהם, זה נראה נפלא, העולם ורוד... אבל אז מתחילה ההתמכרות, כי יחד עם המזיקים מתים גם היצורים הטובים, ואז הנזק מתגבר, וצריך מנה יותר גדולה כדי לטפל, וחוזר חלילה.
אז צריך לעבור גמילה:
לרדת ל-0 הדברה.
לוותר על צמחים שלא מסוגלים לשרוד בלי ריסוסים קבועים, לתת לצמחים להתאושש בעצמם. מניסיון - הם לומדים, מתחזקים ומתאוששים.
לשתול צמחים שמגרשים מזיקים.
לשתול צמחים שמביאים יצורים שמטפלים במזיקים (מושיות, ציפורים)
לתת לעונות השנה "לטפל": הקור של החורף מטפל בכנימות, השלכת מטפלת במחלות של הגפן, וכו'.
במקרים רבים מאד אפשר להתגבר מחלות ומזיקים בהדברה אורגנית.
ולא צריך להתרגש מכל כנימה, כל עוד הצמח ממשיך לחיות ונראה טוב.
&nbsp
אז מה עושים במקרי קיצון, למשל (סיפור אמיתי מהניסיון שלי) כאשר לא מוכנים לוותר על שיח הורדים ששתלה מישהי שהלכה לעולמה, למרות שהורד מוכה כנימות ומחלות שונות, וההדברה האורגנית לא עוזרת? אז פה בדיוק עובר הגבול של הקיצוניות שלי.
במקרה הזה מדבירים בחומרים כימיים ובטיפול נקודתי, אחרי הרבה מחשבה ובחינת חלופות ויעוץ של מומחים באמת (לא מפורומים).
לכל מחלה או מזיק יש את התרופה שלו. בדיוק כפי שלא מטפלים בדימום עם אקמול, ובדלקת ריאות עם פלסטר, גם כאן צריך להתאים את התרופה לבעיה אחרי איבחון, ולא סתם לשפוך חומרים כלליים בלי להבין.
&nbsp
לגבי הקונפידור שלך - על החומר יש הוראות מדויקות כמה זמן לא לאכול פירות. לקרוא את ההוראות .
את האדמה שטופלה- פשוט לשטוף עם הרבה מים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[א ב י ב ן]

כדי לקבוע חד משמעית שמדובר בקרקוף, רצוי לראות את הדשא מקרוב.

אפשר גם להתרשם מצילום, אבל צריך לצלם "נכון".
הבעיה היא שהשלוחות והדשא שנפגעו תופסים מקום באדמה, ולכן קצת קשה לדשא
הצעיר לשלוח שלוחות חדשות לאזור.
לגבי קונפידור, נדמה לי שההנחיות מדברות על שימוש עד חודשיים לפני קטיף הפרי.
משמעות הדבר, שגם האדמה "תירגע" אחרי זמן דומה או שאפילו פחות מכך. בכל מקרה, עדיף לקרוא את ההנחיות שכתובות על האריזה, או לחפש במרשתת את
ההוראות.