טיפול בסעידה שלא בדשא
- פותח הנושא ittayd
- פורסם בתאריך
שמוליק שמואלי
New member
מריחה/ריסוס בגלייפוסט בריכוז 5% עדיף בעת פריחה
לקרוא הוראות לפני שימוש
לקרוא הוראות לפני שימוש
שמוליק שמואלי
New member
מאמר של ד"ר טוביה יעקובי שהופיע בגן ונוף ב- 2015.
 
 
 
 
אינדקס גננים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינדקס מוצרים לגינון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינדקס משתלות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנוי למגזין
אודות
הרשמה למידע
אירועים וקורסים
פורומים
 
 
 
 
 
 
 
 
צור קשר
 
 
כתבות מידע
 
 
 
 
 
 
 
איכות הסביבה
 
 
 
 
 
בוטניקה
 
 
 
 
 
גיזום וכריתת עצים
 
 
 
 
 
גינון
 
 
 
 
 
גינון ברשויות
 
 
 
 
 
גינון חסכוני במים
 
 
 
 
 
גנים ציבוריים ופארקים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשה זאת בעצמך
 
 
 
 
 
תוכן הגיליון
 
 
 
 
 
גינון תכנון ועיצוב
 
 
 
 
 
גינות גג
 
 
 
 
 
גינון אורגני
 
 
 
 
 
הקמת גינות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כלי גינון
 
 
 
 
 
צמחיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדברה ודישון
 
אינדקס
כללי
 
 
 
 
 
 
 
יועצים בגינון
 
 
 
 
 
מוסדות לימוד והעשרה
 
 
 
 
 
שאלות ותשובות
 
 
 
 
 
קישורים
 
 
 
 
 
חדשות וחידושים
 
 
ניווט מהיר- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -אינדקס גנניםדרוםמרכזצפוןאינדקס מוצרים לגינוןדרוםמרכזצפוןאינדקס משתלותדרוםמרכזצפוןמנוי למגזיןאודותהרשמה למידעאירועים וקורסיםפורומיםפורום גינון כלליפורום תכנון ועיצובפורום השקיהצור קשר- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -מפת אתר- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
דואר אלקטרוני:
סיסמא:
הכנס אותי אוטמטית בפעם הבאה
 
 
 
 
 
עמוד הבית > גינון > הדברה ודישון
הדברת עשבים - קיץ 2015
במה מדבירים? כמה? מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי.
כתב : ד"ר טובייה יעקובי. צילומים : טובייה יעקובי ,שמעון ביטון. 27/7/2015
 
 
 
"בישיבת מערכת שהתקיימה וגו'......." נתבקשתי לכתוב הפעם לא ממש הנחיות לעונה, כי אם כתבה שתעשה סדר בחומרי הדברה לעשביה ובסוגי עשבייה....מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי, לאפיין קבוצות של עשבייה, מה מדבירים במה וגם איך מחשבים את כמות החומר (באחוזים). כן כך ממש, לא החסרתי מכם דבר!
איזה חודש אני מסתובב עם "ראונדאפ" בבטן, אביגיל הלר באוזן ומיילים וטלפונים מחצי עולם: מה עושים? האם זה נכון? ושבוע אני מתלבט איך מכינים לעיתון שאני מאד אוהב, ולנורית כתבה שהיא בעצם קורס שלם בהדברת עשבים, בפקולטה או בכל מסגרת לימודית אחרת. אבל אני מנסה בכל זאת ומקווה שמה שניתן להכניס לכתבה בירחון המקצועי לא יהיה "קשה לעיכול" לאלה שזה רחוק מהם.
 
 
מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי
 
ראשית לכל לעניין הרגולטורי, תחיקתי ורישמי: חוק הגנת הצומח, תקנות מכירת תכשירי הדברה בישראל הוא הבסיס החוקי לכל מה שאנחנו מדברים עליו מעת לעת ומעט לעט כשמדובר ביישום קוטלי עשבים בשטחי גן הנוי. מאחר והתחום המיוחד הזה "קטן" מסחרית אך מסובך מקצועית מעצם מיגוון מיני צמחי הגן ו"גילם" הפיסיולוגי והמוחלט, חברות תכשירי ההדברה מסרבות לרשום את גן הנוי לתכשיריהן המורשים לשימוש בישראל! ושלא יהיה הדבר פשוט בעיניכם, אף אחד לא יכול לכפות עליהן לעשות זאת!!
 
משכך, מעט מאד האפשרויות המותרות על פי חוק, ואנחנו מנסים להל
 
 
 
 
אינדקס גננים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינדקס מוצרים לגינון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינדקס משתלות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנוי למגזין
אודות
הרשמה למידע
אירועים וקורסים
פורומים
 
 
 
 
 
 
 
 
צור קשר
 
 
כתבות מידע
 
 
 
 
 
 
 
איכות הסביבה
 
 
 
 
 
בוטניקה
 
 
 
 
 
גיזום וכריתת עצים
 
 
 
 
 
גינון
 
 
 
 
 
גינון ברשויות
 
 
 
 
 
גינון חסכוני במים
 
 
 
 
 
גנים ציבוריים ופארקים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשה זאת בעצמך
 
 
 
 
 
תוכן הגיליון
 
 
 
 
 
גינון תכנון ועיצוב
 
 
 
 
 
גינות גג
 
 
 
 
 
גינון אורגני
 
 
 
 
 
הקמת גינות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כלי גינון
 
 
 
 
 
צמחיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדברה ודישון
 
אינדקס
כללי
 
 
 
 
 
 
 
יועצים בגינון
 
 
 
 
 
מוסדות לימוד והעשרה
 
 
 
 
 
שאלות ותשובות
 
 
 
 
 
קישורים
 
 
 
 
 
חדשות וחידושים
 
 
ניווט מהיר- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -אינדקס גנניםדרוםמרכזצפוןאינדקס מוצרים לגינוןדרוםמרכזצפוןאינדקס משתלותדרוםמרכזצפוןמנוי למגזיןאודותהרשמה למידעאירועים וקורסיםפורומיםפורום גינון כלליפורום תכנון ועיצובפורום השקיהצור קשר- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -מפת אתר- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
דואר אלקטרוני:
סיסמא:
הכנס אותי אוטמטית בפעם הבאה
 
 
 
 
 
עמוד הבית > גינון > הדברה ודישון
הדברת עשבים - קיץ 2015
במה מדבירים? כמה? מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי.
כתב : ד"ר טובייה יעקובי. צילומים : טובייה יעקובי ,שמעון ביטון. 27/7/2015
 
 
 
"בישיבת מערכת שהתקיימה וגו'......." נתבקשתי לכתוב הפעם לא ממש הנחיות לעונה, כי אם כתבה שתעשה סדר בחומרי הדברה לעשביה ובסוגי עשבייה....מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי, לאפיין קבוצות של עשבייה, מה מדבירים במה וגם איך מחשבים את כמות החומר (באחוזים). כן כך ממש, לא החסרתי מכם דבר!
איזה חודש אני מסתובב עם "ראונדאפ" בבטן, אביגיל הלר באוזן ומיילים וטלפונים מחצי עולם: מה עושים? האם זה נכון? ושבוע אני מתלבט איך מכינים לעיתון שאני מאד אוהב, ולנורית כתבה שהיא בעצם קורס שלם בהדברת עשבים, בפקולטה או בכל מסגרת לימודית אחרת. אבל אני מנסה בכל זאת ומקווה שמה שניתן להכניס לכתבה בירחון המקצועי לא יהיה "קשה לעיכול" לאלה שזה רחוק מהם.
 
 
מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי
 
ראשית לכל לעניין הרגולטורי, תחיקתי ורישמי: חוק הגנת הצומח, תקנות מכירת תכשירי הדברה בישראל הוא הבסיס החוקי לכל מה שאנחנו מדברים עליו מעת לעת ומעט לעט כשמדובר ביישום קוטלי עשבים בשטחי גן הנוי. מאחר והתחום המיוחד הזה "קטן" מסחרית אך מסובך מקצועית מעצם מיגוון מיני צמחי הגן ו"גילם" הפיסיולוגי והמוחלט, חברות תכשירי ההדברה מסרבות לרשום את גן הנוי לתכשיריהן המורשים לשימוש בישראל! ושלא יהיה הדבר פשוט בעיניכם, אף אחד לא יכול לכפות עליהן לעשות זאת!!
 
משכך, מעט מאד האפשרויות המותרות על פי חוק, ואנחנו מנסים להל
שמוליק שמואלי
New member
כמו שכתבתי, צריך לגלול כמעט עד סוף העמוד אז מופיעה הכתבה
לאחר כל החיתוכים
לאחר כל החיתוכים
זה לא עובד ככה 
בשביל מה הדבקת את כל הרווחים?
לתפוז יש הגבלת שורות והם מוחקים את השאר, כך שאי אפשר לקרוא ממה שהדבקת.
מצאתי את זה:
http://webcache.googleusercontent.c...icleID=1166&print=1+&cd=1&hl=en&ct=clnk&gl=il
 
כך מופיע שם (נראה אם לא ייחתך..):
הדברת עשבים - קיץ 2015
במה מדבירים? כמה? מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי.
כתב : ד"ר טובייה יעקובי. צילומים : טובייה יעקובי ,שמעון ביטון.
27/7/2015
"בישיבת מערכת שהתקיימה וגו'......." נתבקשתי לכתוב הפעם לא ממש הנחיות לעונה, כי אם כתבה שתעשה סדר בחומרי הדברה לעשביה ובסוגי עשבייה....מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי, לאפיין קבוצות של עשבייה, מה מדבירים במה וגם איך מחשבים את כמות החומר (באחוזים). כן כך ממש, לא החסרתי מכם דבר!
איזה חודש אני מסתובב עם "ראונדאפ" בבטן, אביגיל הלר באוזן ומיילים וטלפונים מחצי עולם: מה עושים? האם זה נכון? ושבוע אני מתלבט איך מכינים לעיתון שאני מאד אוהב, ולנורית כתבה שהיא בעצם קורס שלם בהדברת עשבים, בפקולטה או בכל מסגרת לימודית אחרת. אבל אני מנסה בכל זאת ומקווה שמה שניתן להכניס לכתבה בירחון המקצועי לא יהיה "קשה לעיכול" לאלה שזה רחוק מהם.
מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי
ראשית לכל לעניין הרגולטורי, תחיקתי ורישמי: חוק הגנת הצומח, תקנות מכירת תכשירי הדברה בישראל הוא הבסיס החוקי לכל מה שאנחנו מדברים עליו מעת לעת ומעט לעט כשמדובר ביישום קוטלי עשבים בשטחי גן הנוי. מאחר והתחום המיוחד הזה "קטן" מסחרית אך מסובך מקצועית מעצם מיגוון מיני צמחי הגן ו"גילם" הפיסיולוגי והמוחלט, חברות תכשירי ההדברה מסרבות לרשום את גן הנוי לתכשיריהן המורשים לשימוש בישראל! ושלא יהיה הדבר פשוט בעיניכם, אף אחד לא יכול לכפות עליהן לעשות זאת!!
משכך, מעט מאד האפשרויות המותרות על פי חוק, ואנחנו מנסים להלך בין הטיפות ולהמציא
מן הסכמה שבעצם מטילה אחריות על הגננים המתבקשים לבצע "בדיקה" בקנה מידה קטן לפני יישום בשטח שלם של קוטל עשבים שאין לו היתר שימוש למטרה זו.
במקרים רבים הבדיקה מצליחה והכל ממשיך בסדר, אך היו ויהיו בדיקות מוצלחות שלאחריהן החולה
(הצמחים בגן) ייפגעו. אז לסיכום הפיסקה הלא מלבבת הזו, צריך להסתדר עם מצאי התכשירים המותרים, ובמקרי מצוקה, עדיף להתייעץ עם מומחה*....מה כדאי לנסות בקטן לפני יישום בגדול.
(* לצערי אין מספיק מומחים להדברת עשבים, מעטים מצויים בשלבי למידה והטבע עושה את שלו
וגם מספרם של אלה שעדיין "עובדים" פוחת מטבע החיים).
אפיון של קבוצות עשבים רעים
לא כל דבר מתחלק לשלוש....אני מחלק את מיני העשבים הרעים כך:
חד או רב שנתיים
דגניים (חד פסיגיים) או רחבי עלים (דו-פסיגיים)
עשבים שעיקר צמיחתם בחורף וכאלה שגדלים בקיץ
וכעת להסברים ודוגמאות:
אז ברור שעשבים חד שנתיים הם כל אלה שמסיימים מחזור חיים מזרע עד פריחה וייצור זרעים במשך עונת גידול אחת, לא משנה מה אורכה. לעומתם, כל האחרים הם רב שנתיים, הם יכולים להיות בעלי קני שורש,
פקעת או בצל ו/אן מערכת שורשים כמו לשיחים ועצים. גם אלה יכולים להיות ירוקי עד או נשירים.
עשבים דגניים חד שנתיים: שיבולת שועל, זון אשון, מיני ברומית, לא כל מיני השעורה (שעורת הבולבוסין היא רב שנתית למשל). כל אלה הם מיני דגניים חורפיים. מיני דוחן, זיפן, פספלון דו טורי, אלביסיני הודית, דוחנית
השלחין הם דגניים קיציים.
עשבים רחבי עלים חד שנתיים: מיני מעוג, מרור, גדין וברקן, נזמית, חלמית מצויה, סביון, מרקולית, חרדל ושאר מצליבים, כולם חורפיים. מיני ירבוז, ירוקת החמור, מיני חבלבל, כף אווז, מילחית, כשות השדות הם מינים קיציים.
דגניים רב שנתיים: דורת ארם צובא (קוצ'אב), יבלית, משיין גלילי, קנה מצוי, חילף החולות, זיפנוצה, זקנן שעיר.
רחבי עלים רב שנתיים: ינבוט השדה, הגה מצוי, סולנום זיתני, חנק מחודד.
גומא הפקעים (סעידה) וגומא נאכל (גמא צהוב) הם עשבים רב שנתיים בעלי פקעת ממשפחת הגמאיים, אינם
צמחים ממשפחת הדגניים למרות הדמיון המורפולוגי של עלוותם. משכך, קוטלי דגניים כמו "סלקט" או "דגנול" אינם יעילים נגדם!!! על כך בהמשך.
מה מדבירים במה? והייתי מוסיף גם מתי
באופן לא מפתיע, ממטרים או גשם יורדים בארצנו הקדושה בתקופת החורף - מאחרי חגי תשרי עד פסח פחות או יותר עם שינויים שנתיים שרק טליה הורוביץ מהשרות המטאורולוגי יודעת לפרש. מכיוון שעשבי הבר כמו שאר צמחי תבל צריכים מים על מנת לנבוט, לגדול ולפרוח, יש בידינו האפשרות הבסיסית להפעיל קוטלי עשבים ש"יודעים" למנוע את הצצת העשבים בגן. הם לא ממש מונעים את נביטת הזרעים, אך קוטלים את נבטי העשבים הרעים בעודם קטני גוף וגיל פיסיולוגי. מי יודע לעשות זאת? למשל: התכשירים המכילים את החומר הפעיל אוקסיפלואורפן המצוי בכמה תכשירים מסחריים והם: "גול", "אוקסיגל", "גליגן", "גלאון", "גליל", תכשירים המכילים אוקסדיאזון: "רונסטאר", "סטאר", תכשיר כמו "אמיר" או " " המכילים שילוב מוכן של אוקסיפלואורפן עם פרופיזאמיד, תכשירים שמכילים דיפלופניקן: "לגאטו", "פאלקון" ותכשירים המכילים דיורון כמו "דיורקס" או "גליידר" שמכיל בנוסף גם "גליגן" וגלייפוסט ויכול גם לשמש כקוטל מגע בנוסף למניעת ההצצה. מאחר ואין זו אחת מתרייג מצוות להשתמש בקוטלי עשבים מונעי הצצה עוד בטרם נבטו והציצו העשבים בגן, ניתן כמובן גם לעשב ידנית ובכל ציוד מכני אחר המצוי בידי עובדי הנוי. עשבים שכבר צמחו,
מדבירים בקוטלי עשבים שנהוג וצריך ליישם על גבי עלוות העשבים עצמם.
גם במקרה זה אלה מתחלקים שתיים: תכשירים סיסטמיים היכולים לנוע ברקמות ההובלה של הצמחים (שיפה) ובאלה אמנה את: תכשירים המכילים גלייפוסט, כן זה שמדברים על רעילותו כל כך הרבה
ואכתוב על כך בהמשך כמה מילים "
ראונדאפ", טייפון", "גלייפוס", "גלייפון", "גלייפוגן", "גאלופ", "רונדומור" ו"רונדופז"...
מקווה שלא שכחתי איש,
תכשירים המכילים 2,4-D כמו: "אלבר סופר", "אמינובר", "בר 720", "אמינופיליק"
ואחרים המשתייכים לקבוצה כימית שמנגנון פעולתה דומה לקודמיהם פירידינים: תכשירי פלורוקסיפיר: "טומהוק", "סטרן", פלאטון", טריכלופיר: "גרלון", טריבל". קוטלי הדגניים למיניהם,
הם תכשירים שתנועתם בצמח זניחה, הם מחייבים נפחי תרסיס לא מוגזמים,
אבל טיפות בודדות כמו במקרה של גלייפוסט לא עובד כאן.
מבין המוכרים והמיושמים בגן הנוי: "פוקוס", "דגנול", ואני מרשה לעצמי להוסיף על חשבוני גם אחרים שבטיחותם היחסית לצמחי נוי מבוססים מספיקה דיה כמו" "סלקט" ו"ליאופרד".
חומרים אלה יקטלו עשבים וצמחים ממשפחת הדגניים, חד וגם רב-שנתיים בהתאם למינון ולעיתוי הישימה.
קוטלי מגע, אלה שאינם סיסטמיים מחייבים כיסוי מלא של עלוות העשבים בתרסיס הם למשל: תכשירים
המכילים גלופוסינט אמוניום: "בסטה", "פאסטר", "בסט ביי", או תכשירי הביפירידיליום" "דוקטלון",
"רגלון" או "ברן" שמייצג את מה שהיה פעם "קטלון" ושיווקו פסק.
ניתן כמובן לשלב קוטלי עשבים מונעי הצצה עם קוטלים במגע, הכל בהתאם לתנאי השטח, מידת התכסית של העשבים בשטח, כמות וגודל העשבים בעת הריסוס וכמובן האפשרות החוקית ואי המניעה בשילוב מבחינת אי ההתאם הכימי של התכשירים המשתלבים!
איך מחשבים את הכמות באחוזים?
כפי שכתבתי בתחילה, שם למעלה בכתבה,
ההתוויות לשימוש קוטלי העשבים ברובן מכוונות לחקלאות בשטחים גדולים ולכן המינונים ברובם ככולם כתובים בלשון כמות (גר') ליחידת שטח (דונם).
על מנת לקחת מטבלאות אלה וליישם בשטחי גן הנוי צריך לעשות מעשה חשבונאי שאינו תמיד קל או מדויק. אנסה להסביר בדוגמאות:
קוטלי מגע דוגמת "דוקטלון", "ברן", "בסטה", "פאסטר" ו"בסט ביי&q
בשביל מה הדבקת את כל הרווחים?
לתפוז יש הגבלת שורות והם מוחקים את השאר, כך שאי אפשר לקרוא ממה שהדבקת.
מצאתי את זה:
http://webcache.googleusercontent.c...icleID=1166&print=1+&cd=1&hl=en&ct=clnk&gl=il
 
כך מופיע שם (נראה אם לא ייחתך..):
הדברת עשבים - קיץ 2015
במה מדבירים? כמה? מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי.
כתב : ד"ר טובייה יעקובי. צילומים : טובייה יעקובי ,שמעון ביטון.
27/7/2015
"בישיבת מערכת שהתקיימה וגו'......." נתבקשתי לכתוב הפעם לא ממש הנחיות לעונה, כי אם כתבה שתעשה סדר בחומרי הדברה לעשביה ובסוגי עשבייה....מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי, לאפיין קבוצות של עשבייה, מה מדבירים במה וגם איך מחשבים את כמות החומר (באחוזים). כן כך ממש, לא החסרתי מכם דבר!
איזה חודש אני מסתובב עם "ראונדאפ" בבטן, אביגיל הלר באוזן ומיילים וטלפונים מחצי עולם: מה עושים? האם זה נכון? ושבוע אני מתלבט איך מכינים לעיתון שאני מאד אוהב, ולנורית כתבה שהיא בעצם קורס שלם בהדברת עשבים, בפקולטה או בכל מסגרת לימודית אחרת. אבל אני מנסה בכל זאת ומקווה שמה שניתן להכניס לכתבה בירחון המקצועי לא יהיה "קשה לעיכול" לאלה שזה רחוק מהם.
מה מותר ומה אסור לשימוש בגן הנוי
ראשית לכל לעניין הרגולטורי, תחיקתי ורישמי: חוק הגנת הצומח, תקנות מכירת תכשירי הדברה בישראל הוא הבסיס החוקי לכל מה שאנחנו מדברים עליו מעת לעת ומעט לעט כשמדובר ביישום קוטלי עשבים בשטחי גן הנוי. מאחר והתחום המיוחד הזה "קטן" מסחרית אך מסובך מקצועית מעצם מיגוון מיני צמחי הגן ו"גילם" הפיסיולוגי והמוחלט, חברות תכשירי ההדברה מסרבות לרשום את גן הנוי לתכשיריהן המורשים לשימוש בישראל! ושלא יהיה הדבר פשוט בעיניכם, אף אחד לא יכול לכפות עליהן לעשות זאת!!
משכך, מעט מאד האפשרויות המותרות על פי חוק, ואנחנו מנסים להלך בין הטיפות ולהמציא
מן הסכמה שבעצם מטילה אחריות על הגננים המתבקשים לבצע "בדיקה" בקנה מידה קטן לפני יישום בשטח שלם של קוטל עשבים שאין לו היתר שימוש למטרה זו.
במקרים רבים הבדיקה מצליחה והכל ממשיך בסדר, אך היו ויהיו בדיקות מוצלחות שלאחריהן החולה
(הצמחים בגן) ייפגעו. אז לסיכום הפיסקה הלא מלבבת הזו, צריך להסתדר עם מצאי התכשירים המותרים, ובמקרי מצוקה, עדיף להתייעץ עם מומחה*....מה כדאי לנסות בקטן לפני יישום בגדול.
(* לצערי אין מספיק מומחים להדברת עשבים, מעטים מצויים בשלבי למידה והטבע עושה את שלו
וגם מספרם של אלה שעדיין "עובדים" פוחת מטבע החיים).
אפיון של קבוצות עשבים רעים
לא כל דבר מתחלק לשלוש....אני מחלק את מיני העשבים הרעים כך:
חד או רב שנתיים
דגניים (חד פסיגיים) או רחבי עלים (דו-פסיגיים)
עשבים שעיקר צמיחתם בחורף וכאלה שגדלים בקיץ
וכעת להסברים ודוגמאות:
אז ברור שעשבים חד שנתיים הם כל אלה שמסיימים מחזור חיים מזרע עד פריחה וייצור זרעים במשך עונת גידול אחת, לא משנה מה אורכה. לעומתם, כל האחרים הם רב שנתיים, הם יכולים להיות בעלי קני שורש,
פקעת או בצל ו/אן מערכת שורשים כמו לשיחים ועצים. גם אלה יכולים להיות ירוקי עד או נשירים.
עשבים דגניים חד שנתיים: שיבולת שועל, זון אשון, מיני ברומית, לא כל מיני השעורה (שעורת הבולבוסין היא רב שנתית למשל). כל אלה הם מיני דגניים חורפיים. מיני דוחן, זיפן, פספלון דו טורי, אלביסיני הודית, דוחנית
השלחין הם דגניים קיציים.
עשבים רחבי עלים חד שנתיים: מיני מעוג, מרור, גדין וברקן, נזמית, חלמית מצויה, סביון, מרקולית, חרדל ושאר מצליבים, כולם חורפיים. מיני ירבוז, ירוקת החמור, מיני חבלבל, כף אווז, מילחית, כשות השדות הם מינים קיציים.
דגניים רב שנתיים: דורת ארם צובא (קוצ'אב), יבלית, משיין גלילי, קנה מצוי, חילף החולות, זיפנוצה, זקנן שעיר.
רחבי עלים רב שנתיים: ינבוט השדה, הגה מצוי, סולנום זיתני, חנק מחודד.
גומא הפקעים (סעידה) וגומא נאכל (גמא צהוב) הם עשבים רב שנתיים בעלי פקעת ממשפחת הגמאיים, אינם
צמחים ממשפחת הדגניים למרות הדמיון המורפולוגי של עלוותם. משכך, קוטלי דגניים כמו "סלקט" או "דגנול" אינם יעילים נגדם!!! על כך בהמשך.
מה מדבירים במה? והייתי מוסיף גם מתי
באופן לא מפתיע, ממטרים או גשם יורדים בארצנו הקדושה בתקופת החורף - מאחרי חגי תשרי עד פסח פחות או יותר עם שינויים שנתיים שרק טליה הורוביץ מהשרות המטאורולוגי יודעת לפרש. מכיוון שעשבי הבר כמו שאר צמחי תבל צריכים מים על מנת לנבוט, לגדול ולפרוח, יש בידינו האפשרות הבסיסית להפעיל קוטלי עשבים ש"יודעים" למנוע את הצצת העשבים בגן. הם לא ממש מונעים את נביטת הזרעים, אך קוטלים את נבטי העשבים הרעים בעודם קטני גוף וגיל פיסיולוגי. מי יודע לעשות זאת? למשל: התכשירים המכילים את החומר הפעיל אוקסיפלואורפן המצוי בכמה תכשירים מסחריים והם: "גול", "אוקסיגל", "גליגן", "גלאון", "גליל", תכשירים המכילים אוקסדיאזון: "רונסטאר", "סטאר", תכשיר כמו "אמיר" או " " המכילים שילוב מוכן של אוקסיפלואורפן עם פרופיזאמיד, תכשירים שמכילים דיפלופניקן: "לגאטו", "פאלקון" ותכשירים המכילים דיורון כמו "דיורקס" או "גליידר" שמכיל בנוסף גם "גליגן" וגלייפוסט ויכול גם לשמש כקוטל מגע בנוסף למניעת ההצצה. מאחר ואין זו אחת מתרייג מצוות להשתמש בקוטלי עשבים מונעי הצצה עוד בטרם נבטו והציצו העשבים בגן, ניתן כמובן גם לעשב ידנית ובכל ציוד מכני אחר המצוי בידי עובדי הנוי. עשבים שכבר צמחו,
מדבירים בקוטלי עשבים שנהוג וצריך ליישם על גבי עלוות העשבים עצמם.
גם במקרה זה אלה מתחלקים שתיים: תכשירים סיסטמיים היכולים לנוע ברקמות ההובלה של הצמחים (שיפה) ובאלה אמנה את: תכשירים המכילים גלייפוסט, כן זה שמדברים על רעילותו כל כך הרבה
ואכתוב על כך בהמשך כמה מילים "
ראונדאפ", טייפון", "גלייפוס", "גלייפון", "גלייפוגן", "גאלופ", "רונדומור" ו"רונדופז"...
מקווה שלא שכחתי איש,
תכשירים המכילים 2,4-D כמו: "אלבר סופר", "אמינובר", "בר 720", "אמינופיליק"
ואחרים המשתייכים לקבוצה כימית שמנגנון פעולתה דומה לקודמיהם פירידינים: תכשירי פלורוקסיפיר: "טומהוק", "סטרן", פלאטון", טריכלופיר: "גרלון", טריבל". קוטלי הדגניים למיניהם,
הם תכשירים שתנועתם בצמח זניחה, הם מחייבים נפחי תרסיס לא מוגזמים,
אבל טיפות בודדות כמו במקרה של גלייפוסט לא עובד כאן.
מבין המוכרים והמיושמים בגן הנוי: "פוקוס", "דגנול", ואני מרשה לעצמי להוסיף על חשבוני גם אחרים שבטיחותם היחסית לצמחי נוי מבוססים מספיקה דיה כמו" "סלקט" ו"ליאופרד".
חומרים אלה יקטלו עשבים וצמחים ממשפחת הדגניים, חד וגם רב-שנתיים בהתאם למינון ולעיתוי הישימה.
קוטלי מגע, אלה שאינם סיסטמיים מחייבים כיסוי מלא של עלוות העשבים בתרסיס הם למשל: תכשירים
המכילים גלופוסינט אמוניום: "בסטה", "פאסטר", "בסט ביי", או תכשירי הביפירידיליום" "דוקטלון",
"רגלון" או "ברן" שמייצג את מה שהיה פעם "קטלון" ושיווקו פסק.
ניתן כמובן לשלב קוטלי עשבים מונעי הצצה עם קוטלים במגע, הכל בהתאם לתנאי השטח, מידת התכסית של העשבים בשטח, כמות וגודל העשבים בעת הריסוס וכמובן האפשרות החוקית ואי המניעה בשילוב מבחינת אי ההתאם הכימי של התכשירים המשתלבים!
איך מחשבים את הכמות באחוזים?
כפי שכתבתי בתחילה, שם למעלה בכתבה,
ההתוויות לשימוש קוטלי העשבים ברובן מכוונות לחקלאות בשטחים גדולים ולכן המינונים ברובם ככולם כתובים בלשון כמות (גר') ליחידת שטח (דונם).
על מנת לקחת מטבלאות אלה וליישם בשטחי גן הנוי צריך לעשות מעשה חשבונאי שאינו תמיד קל או מדויק. אנסה להסביר בדוגמאות:
קוטלי מגע דוגמת "דוקטלון", "ברן", "בסטה", "פאסטר" ו"בסט ביי&q
נחתך, אז מוסיפה המשך:
קוטלי מגע דוגמת "דוקטלון", "ברן", "בסטה", "פאסטר" ו"בסט ביי" ניתנים בריכוז (אחוזי) מנפח התרסיס. כאשר צריך לרסס עשבים בעלי כמות עלווה מכובדת, משתמשים בדרך כלל בנפחי תרסיס של 25-40 ליטר לדונם. בשימוש מקומי, שאיננו שטח רציף, מבצעים באופן זהה! נניח שההמלצה היא לרסס בריכוז של 1% - מכניסים למיכל המרסס 100 סמ"ק תכשיר לכל 10 ליטר מים ובתמיסה שהתקבלה מרססים את העשבים הקיימים. במקרים של תכשירי גלייפוסט, אם נידרש לרסס בריכוז של 3%, למשל נגד יבלית וכאלה,
נמהל במיכל 300 סמ"ק תכשיר לכל 10 ליטר מים. עד כאן פשוט וקל. החישוב לגבי מונעי הצצה או כאלה שנרסס על גבי שטח קרקע בגן ייעשה באופן כזה: אם ההמלצה למשל לתכשירי אוקסיפלואורפן ("גול") היא 400
סמ"ק לדונם, נחליט על פי יכולת הוצאת נפח מים שנידרש לנו לרסס שטח של 100 מ"ר (עשירית הדונם),
בכזה נפח מים נמהל עשירית מינון מומלץ כלומר 40 סמ"ק גול והריכוז שיתקבל יהיה מתאים כריכוז מחושב להמלצה שנכתבה ככמות לדונם!
נניח שאני "מוציא" על שטח של 100 מ"ר בציוד הקיים בידי נפח מים של 3 ליטר.
בחישוב קל ניתן לקבוע שבמידה וארצה לרסס דונם, 1000 מ"ר, אדרש ל-30 ליטר מים.
במקרה והמינון הנדרש להשוואה הוא 400 סמ"ק לדונם, אכין תמיסה בריכוז של 1.3%
וארסס בה בהתחשב שאני צריך לשמור על כ-3ליטר בכל 100 מ"ר שטח גן.
החישוב הוא כמובן מקורב, אך הוא בהחלט מתאים ומצליח לרבע את המעגל מבחינת העברת נתוני כמות
לריכוז. ככלל, ומניסיוני, מרבית המשתמשים במרססי גב ידניים,
אם אינכם קבלנים של אף אחד, עבדו בנינוחות והשתדלו להיות בנפחים של 30-40 ליטר תרסיס לדונם, ותכשירים שמינונם הוא 400 סמ"ק לדונם,
יחושבו בהצלחה רבה אם הריכוז במיכל המרסס יהיה 1-1.25%. בהצלחה!
וכעת על עניין "הראונדאפ", במיוחד לאביגיל הלר וצוותה
תכשירי הדברה אינם ויטמינים, או תחליפי חלבון לבניית מסת שריר!
צריך לנהוג בכולם בזהירות, גם אם רמת סיכונם נמוכה או פחותה, נכון למועד השימוש בהם.
עבודות שטרם פורסמו (יפורסמו במסמך בן כ-400 עמודים מתישהו בעוד אי אלו חודשים, אם בכלל),
מרמזות שיש לכאורה סיכון בחומר הפעל גלייפוסט.
המולקולה ידועה ומוכרת מזה עשרות בשנים, מה שכמובן לא מבטיח את בטיחותה לעד,
אבל ממה שאני יודע, וזה כידוע לכם גם מקצועי, בדיקות מקיפות נערכו ונערכות לאלפי מיישמים
של גלייפוסט בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) ולא נמצאה אצלם תחלואה שונה מכלל האוכלוסייה!
האם הגנום הצפון אמריקאי כזה שונה ומיוחד ולכן אינם חולים יותר? גם בעיני זה נשמע אבסורד.
יש לזכור שהחומר הפעיל הזה נימכר במיליוני טונות כל שנה, השטחים המרוססים בגלייפוסט הם מרבית
גידולי התעשייה הטרנסגנית (סויה, תירס, קנולה (ליפתית השמן),
סלק, תפו"א ובוודאי עוד, אם מחשבים את כלל נפחי התרסיס בעולם, נגיע לכמויות אדירות....
ורק בישראל רמת התחלואה בלימפומה נון הודג'קינס כפולה.
לתומי חיפשתי לאחר הבום התקשורתי איזה פילוח של אוכלוסיית החולים בישראל,
איפה יותר חולים בארץ? גילאי החולים? גנטיקה משפחתית? אין פרטים!
זורקים פצצה, גורמים לפאניקה ציבורית ועליהום על "ראונדאפ" כאילו מדובר חלילה ב.....
וכבר אין תחלואה מאבק מחצבות, כבר אין תחלואה מזיהום אוויר שבוודאי קשור ללימפומה הזו,
אין זיהום מפליטת רכבי דיזל....הכל גלייפוסט. אני כמובן אשנה את מודל מחשבתי אם אקבל ואשתכנע שיש אכן קשר ישיר בין תחלואת העכברים בניסויים השונים והלימפומה אצל בני האדם, אבל אם האכילו עכברים בראונדאפ, או רחצו את שערותיהם בתמיסות שהכילו ראונדאפ.....האם זו החשיפה שאזרחי ישראל נחשפים אליה? האם כשגנן מרסס עשבים רעים במדרכות עירוניות, התרסיס מתייבש כעבור דקות ספורות ונכדתי הרכובה על אופניים קטנים אכן נחשפת לגלייפוסט? באין יישום גורף של ריסוס אווירי בישראל, ומרבית היישום הוא באמצעות מרססי טרקטור או מרססי גב
(בשטחים עירוניים), איך בדיוק מכיל האוויר ריכוזים מסוכנים של גלייפוסט? על זה נאמר, אבל ממש, לאלוהים ולתחרות בין חברות הכימיקלים הפתרונים.
ד"ר צמח - מספקת את כל השירותים המשלימים לגינה לרבות הדברת מזיקים במגוון שיטות ירוקות ואקולוגיות.
 
 
קוטלי מגע דוגמת "דוקטלון", "ברן", "בסטה", "פאסטר" ו"בסט ביי" ניתנים בריכוז (אחוזי) מנפח התרסיס. כאשר צריך לרסס עשבים בעלי כמות עלווה מכובדת, משתמשים בדרך כלל בנפחי תרסיס של 25-40 ליטר לדונם. בשימוש מקומי, שאיננו שטח רציף, מבצעים באופן זהה! נניח שההמלצה היא לרסס בריכוז של 1% - מכניסים למיכל המרסס 100 סמ"ק תכשיר לכל 10 ליטר מים ובתמיסה שהתקבלה מרססים את העשבים הקיימים. במקרים של תכשירי גלייפוסט, אם נידרש לרסס בריכוז של 3%, למשל נגד יבלית וכאלה,
נמהל במיכל 300 סמ"ק תכשיר לכל 10 ליטר מים. עד כאן פשוט וקל. החישוב לגבי מונעי הצצה או כאלה שנרסס על גבי שטח קרקע בגן ייעשה באופן כזה: אם ההמלצה למשל לתכשירי אוקסיפלואורפן ("גול") היא 400
סמ"ק לדונם, נחליט על פי יכולת הוצאת נפח מים שנידרש לנו לרסס שטח של 100 מ"ר (עשירית הדונם),
בכזה נפח מים נמהל עשירית מינון מומלץ כלומר 40 סמ"ק גול והריכוז שיתקבל יהיה מתאים כריכוז מחושב להמלצה שנכתבה ככמות לדונם!
נניח שאני "מוציא" על שטח של 100 מ"ר בציוד הקיים בידי נפח מים של 3 ליטר.
בחישוב קל ניתן לקבוע שבמידה וארצה לרסס דונם, 1000 מ"ר, אדרש ל-30 ליטר מים.
במקרה והמינון הנדרש להשוואה הוא 400 סמ"ק לדונם, אכין תמיסה בריכוז של 1.3%
וארסס בה בהתחשב שאני צריך לשמור על כ-3ליטר בכל 100 מ"ר שטח גן.
החישוב הוא כמובן מקורב, אך הוא בהחלט מתאים ומצליח לרבע את המעגל מבחינת העברת נתוני כמות
לריכוז. ככלל, ומניסיוני, מרבית המשתמשים במרססי גב ידניים,
אם אינכם קבלנים של אף אחד, עבדו בנינוחות והשתדלו להיות בנפחים של 30-40 ליטר תרסיס לדונם, ותכשירים שמינונם הוא 400 סמ"ק לדונם,
יחושבו בהצלחה רבה אם הריכוז במיכל המרסס יהיה 1-1.25%. בהצלחה!
וכעת על עניין "הראונדאפ", במיוחד לאביגיל הלר וצוותה
תכשירי הדברה אינם ויטמינים, או תחליפי חלבון לבניית מסת שריר!
צריך לנהוג בכולם בזהירות, גם אם רמת סיכונם נמוכה או פחותה, נכון למועד השימוש בהם.
עבודות שטרם פורסמו (יפורסמו במסמך בן כ-400 עמודים מתישהו בעוד אי אלו חודשים, אם בכלל),
מרמזות שיש לכאורה סיכון בחומר הפעל גלייפוסט.
המולקולה ידועה ומוכרת מזה עשרות בשנים, מה שכמובן לא מבטיח את בטיחותה לעד,
אבל ממה שאני יודע, וזה כידוע לכם גם מקצועי, בדיקות מקיפות נערכו ונערכות לאלפי מיישמים
של גלייפוסט בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) ולא נמצאה אצלם תחלואה שונה מכלל האוכלוסייה!
האם הגנום הצפון אמריקאי כזה שונה ומיוחד ולכן אינם חולים יותר? גם בעיני זה נשמע אבסורד.
יש לזכור שהחומר הפעיל הזה נימכר במיליוני טונות כל שנה, השטחים המרוססים בגלייפוסט הם מרבית
גידולי התעשייה הטרנסגנית (סויה, תירס, קנולה (ליפתית השמן),
סלק, תפו"א ובוודאי עוד, אם מחשבים את כלל נפחי התרסיס בעולם, נגיע לכמויות אדירות....
ורק בישראל רמת התחלואה בלימפומה נון הודג'קינס כפולה.
לתומי חיפשתי לאחר הבום התקשורתי איזה פילוח של אוכלוסיית החולים בישראל,
איפה יותר חולים בארץ? גילאי החולים? גנטיקה משפחתית? אין פרטים!
זורקים פצצה, גורמים לפאניקה ציבורית ועליהום על "ראונדאפ" כאילו מדובר חלילה ב.....
וכבר אין תחלואה מאבק מחצבות, כבר אין תחלואה מזיהום אוויר שבוודאי קשור ללימפומה הזו,
אין זיהום מפליטת רכבי דיזל....הכל גלייפוסט. אני כמובן אשנה את מודל מחשבתי אם אקבל ואשתכנע שיש אכן קשר ישיר בין תחלואת העכברים בניסויים השונים והלימפומה אצל בני האדם, אבל אם האכילו עכברים בראונדאפ, או רחצו את שערותיהם בתמיסות שהכילו ראונדאפ.....האם זו החשיפה שאזרחי ישראל נחשפים אליה? האם כשגנן מרסס עשבים רעים במדרכות עירוניות, התרסיס מתייבש כעבור דקות ספורות ונכדתי הרכובה על אופניים קטנים אכן נחשפת לגלייפוסט? באין יישום גורף של ריסוס אווירי בישראל, ומרבית היישום הוא באמצעות מרססי טרקטור או מרססי גב
(בשטחים עירוניים), איך בדיוק מכיל האוויר ריכוזים מסוכנים של גלייפוסט? על זה נאמר, אבל ממש, לאלוהים ולתחרות בין חברות הכימיקלים הפתרונים.
ד"ר צמח - מספקת את כל השירותים המשלימים לגינה לרבות הדברת מזיקים במגוון שיטות ירוקות ואקולוגיות.
 
 
שמוליק שמואלי
New member
תודה על ההסבר והבאת המאמר כהלכתו
שמוליק שמואלי
New member
יש לגלול מטה את המאמר המצורף
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.