עכשיו הבנתי קצת יותר.
1. העץ צמח באדמה ונעקר מהאדמה. לכן, נחתכו ונחשפו שורשים.
2. מי שעקר את העץ, הניח שכעת לא יוכל להותיר עליו את כל הענפים והעלים, כי השורשים
לא "יסחבו". לכן, הוא גזם את שמלת הענפים התחתונה, אבל הותיר אותם מספיק ארוכים,
בתקווה שילבלבו בהמשך.
3. מאד יתכן, שבאזור הקרוב לגזע, לא היו ענפים צעירים על פני ה"שמלה", ולכן כל השמלה
נותרה קרחת.
4. למרות שהענפים נותרו ללא עלווה שתגן עליהם מהשמש, האיש לא טרח א. למרוח
את אזור החיתוך במשחת גיזום ב. הוא גם לא טרח להלבין את הגזע והענפים כדי להגן
עליהם מפני קרינה עתידית של השמש.
6. גם השארת הציצה הגבוהה של הענף אינה נכונה, אבל כנראה שזו הייתה הדרך היחידה
בה יכל העוקר להותיר קצת ירוק על העץ. בכל מקרה, מדובר בעיצוב רע.
7. למרות שהעץ נשתל בתוך החורף (דבר רע כשלעצמו, (כי בחורף אין פעילות בעץ והוא כן עלול
להירקב של עודפי גשמים וקור - ולכן עדיף לשתול אחרי 21.02, שזה יום השיוויון וזה
נחשב לתחילת האביב), כנראה שבימים החמים העץ לא הושקה די הצורך והשנה הקיץ
"תקף" מוקדם.
8.איך יודעים? א. קוראים את שפת הגוף של העץ, כפי שכתב אוריאל. ב. אפשר לחפור לעומק הגוש (לצידו כמובן, כדי שלא לפגוע בו), ולחוש האם יש רטיבות באדמה
בעומק הזה. במידה שאין, הרי שההשקיה אינה מספקת.
9. וחשבון קטן: 2 ליטר לשעה כפול 6 זה 12 ליטר בשעה. 20 דקות של השקיה זה 4 ליטר
וזה כפול 2 = 8 ליטר ליום. זה כנראה מעט מדי.
10. ולסיכום: איך יודעים (מה) חי בעץ ומה לא? סביר שחלק מהעץ עדיין חי, כי יש בו עלים
שהם עדיין ירוקים. אבל מה עם הענפים החתוכים? גרד בציפורן קצת מהקליפה באמצע
הענפים הללו אם הצבע ירוק? הם חיים. אם חום? מתו. ואם מתו, הסיכוי של העץ לשרוד
כמעט אבוד. וגם אם ישרוד, הוא כבר לעולם לא יחזור להיות עץ נאה ובריא. זו דעתי.
