ספיון השעווה ואגס קלריאני

[מגנוליה4]

ספיון השעווה ואגס קלריאני

מה אופי השורש שלהם ומה המידות בבגרותם?

 

[א ב י ב ן]

ספיון השעווה בעיקר בבגרותו נוטה למות לפחות באזור שלי.

לצערי, לא זכיתי לראות ספיונים בוגרים ויפים ובכלל, איני מתלהב מהעץ הזה...
אגס קלריני נראה לי די ביריון. כמובן שלא כמו פיקוס או מכנף, אבל ביריון.
וחוצמזה? לא עץ ממש גדול.

 

[מיששש]

לפי הספר של ניסים פינס

גובה ספיון השעווה 8-12 מ', וקוטר 6-8 מ'.
גובה אגס קלריאני15-20 מ' וקוטר 6-8 מ' (אבל בארץ, ללא השקיית עזר, הוא קטן נוף).
&nbsp
אין מידע על השורשים, אבל אני מכירה במרכז הארץ ספיונים בוגרים ויפים שלא נראה שהשורשים שלהם בולטים מפני הקרקע.

 

[עדיין משחרר אויר]

הספיון שאני הכי מכיר

בולט בשורשיו שעל פני הקרקע, יש גם פריצות של צימוח מהשורשים.

 

[א ב י ב ן]

כנראה שזה תלוי בטיב האדמה ובעומקה. אדמה גירית ורדודה לא טובה

עבורו.

 

[greenfriedtomatoes]

דווקא בירושלים (שהתברכה בקרקעות גיר רדודות) יש כמה אקזמפלרים

אפילו כאלו הנטועים כעץ מדרכה. אין לי תמונות אבל יש מספר עצים שאני יכול לחשוב עליהם. אולי קשור גם לאקלים - בירושלים קר משמעותית מבטבעון

 

[א ב י ב ן]

גם הדובדבן מגיע ביפן לממדי ענק. בארץ? לא ממש.

אבל האגס פורח יפה מאד ומשמש כעץ אפקט נאה. מעבר לכך, כדאי מאד לבדוק את עמידותו
של הקלריאני לסס הנמר או ליקרונית. זהו עץ ממש' הורדניים, שרגישה מאד לכל אלה.
לדעתי, כרבל לביד יכול להגיע למימדים גדולים יותר, גם אם אינו ענק.
ואלון שעמי בכלל נהדר, רק שאיטי.
הזכרתי כמובן גם את הפנסית דו נוצתית, שנותנת נוף פטרייתי מרשים ולקראת ספטמבר,
הוא מתמלא בפירות וורודים סגלגלים שנותנים לו אפקט מיוחד.
לפני מספר שנים שתלתי כזה בגינה פרטית, והוא הגיע למימדים מרשימים מאד.
עד כדי כך מרשימים, שבעל הבית הביא גוזם עצים שכיסח לו חלק נכבד מהנוף.
אני אישית לא הייתי עושה זאת, אבל... כל אחד וטעמו.
החיסרון של הפנסית הוא שהיא די זורעת את עצמה בגינה, אבל אפשר לעשב בקלות
כשהנבטים רכים. חשוב לציין, שדווקא הפנסית משמשת כעץ בשדרות רבות בגינון הציבורי,
ועד היום, לא ראיתי שהרימה מדרכות.
דווקא מיש גשר הזיו, שאינו עץ גדול במיוחד, כן מצליח לעבות גזע ולפרק מסגרות, וכך גם
חלק מהמילות, שבהחלט יכולות לספק נוף נאה. לכן, במקרה שלך, הייתי חושש.
מה שעוד בא בחשבון הוא כליל החורש, שגם פורח יפה ובמרבית השנים אפילו לעמיים
בשנה (סתו לאחר הגשמים הראשונים, ואביב, פריחה מאסיבית). זהו כמובן עץ א"י,
אבל כשמגדלים אותו על גזע אחד (וזה מה שאת צריכה), קיים חשש מסס הנמר.
ראיתי בארץ עצי אדר מילני רבים. רובם לא היו מרשימים במיוחד, ואולי לכן, למרות
שמם הרע" כמרימי מדרכות, לא ראיתי שעשו זאת.
לעומת זאת, ראיתי בברצלונה אדר מילני מדהים וענק, אבל מכיוון שהוקצה לו שטח גדול
של אדמה, לא ראיתי שגרם לנזק כלשהו.
בכל מקרה, אם תדאגי לחפור לאורך כמה מטרים של המדרכה ותניחי יריעה כפי שהוצע כאן,
קיים סיכוי שתצליחי להסתדר עם מרבית העצים שאינם ממש ענקיים.

 

[greenfriedtomatoes]

מיני הדובדבן שיש ביפן שונים מהדובדבן המוכר והעצים הגדולים

בדכ בני עשרות ומאות שנים, אבל עקרונית אתה צודק.

 

[א ב י ב ן]

תחשוב על זה שמדובדבן ואגס מצליחים לייצר עצים לתעשיית הנגרות.

משמע שיש להם גזעים עבים ויש די אורך כדי לחתוך מהם בולי עץ ראויים.
בארץ אין מצב אפילו לחלום על גזעים שיתאימו לתעשיית העץ.