א ב י ב ן, תראה מה יוצא בעשב חיטה

[bogib]

א ב י ב ן, תראה מה יוצא בעשב חיטה

חומר לבן שכזה שאני מניח שזה עובש, לפי מה שהסבירו לי השטיפות "המסיביות" שאני עושה אמורות למנוע ריקבון ועובש, אבל הן לא מסירות אותו לגמרי כאילו הוא דבוק לזרעים, פשוט יוצא שוב, מה לעשות עם זה כרגע ואיך למנוע את זה לפעם הבאה?

 

[א ב י ב ן]

עובש הוא פטריה. פטריה מתרבה מנבגים. אם העובש הוציא כבר

נבגים, גם שטיפה לא תועיל. תגזור את העלים (שהם לא נגועים) תכין לך את המיץ ותשליך את היבול...
ממילא אמרת, שהקציר השני פחות "שווה".
וכאן מתעוררת השאלה הבאה, שאין לי תשובה עליה:
האם נותרו נבגי עובש על כלי הגידול (ואז הם יעברו שוב לדור הבא שתזרע)?
האמת שאין לי שמץ...
אני כן יכול להציע לך, ללכת למרכול, ולקנות מלרוד של יעקובי. (שיט. עשיתי פרסומת כאשר אני בעצמי מוחק פרסומות לאחרים).
תרסס את המלרוד על הכלי, תשאיר כמה שעות ואז תשטוף היטב.
ואחרי זה... תזרע שוב, ותגיע לכן כדי לספר לי האם זה עזר או ש... לא ממש

 

[bogib]

המשך

נזכרתי שיש סרטון שמראה את תהליך הגידול במנבטה הזו ושלפיו אני עובד, הנה לינק שלו (זה בהילוך מהיר, סתם אם בא לך לראות)
https://www.youtube.com/watch?v=cIVlRuqT3uA
בהתחלה הייתי מניח את הזרעים ישירות על המגש, אבל הוצאת משטח העשב והשורשים היתה משימה ממש מעצבנת ולאחריה גם הניקוי עצמו, אז לפי הסרטון התחלתי להניח נייר, שאני מניח שהוא נייר אפייה, על המגש וככה השורשים גדלים עליו ולאחר הקצירה נורא פשוט להרים את הנייר ולזרוק.
משום מה בכל שלושת המגשים העובש יצא ובכמה מקומות, יכול להיות שזה בגלל החיטה עצמה?, אפילו בארבעת הימים הראשונים השתדלתי לא להתיז בספריי יותר מדי מים ואני לא משאיר מים עומדים במגש התחתון מתחת למגש ואני מנקז די טוב את מגש העשב, בכל מקרה אקצור את העשב, אשטוף, אסנן את כל הזרעים ואסחט.

 

[א ב י ב ן]

תראה כמה כיף להיות מנהל. רציתי לערוך את המענה שלי ולא הספקתי

אז הנה אני מעתיק הכל מחדש ואמחק את הישן... חחח

אני מנסה לעקוב אחר התאור שלך...
אז במקום לשים את הזרעים על רשת מאווררת, אתה שם נייר שהוא אפילו לא סופג, אלא
סוג של נייר פרגמנט. באופן זה, אתה מבטל את אוורור הזרעים שאמורה להעניק הרשת.
וכן. אני בהחלט מבין את ההסבר שלך בנוגע לאחיזת השורשים ברשתות, בעיקר אם ולאחר
שהשורשים מגיעים גם לרגע בו הם מסתעפים מתחת לרשת.

ונשאלת השאלה, האם חוסר האוורור הזה הוא שורש הרע, או שהעובש מגיע מהאוויר
(וכך זה אכן קורה, כשיש לחות ויש לעובש על מה להיאחז), או שהעובש בא "מראש"
עם הזרעים? עובדה היא, שכל מזון שתשאיר (אפילו במקרר) לאורך זמן "יגדל זקן".
אז.... העובש קיים כנראה "בכל מקום", כולל גם על קירות לחים.

יש גבינות שמכילות עובש במתכוון והוא מהווה חלק ממרקם הגבינה, ובאותה מידה,
קראתי כתבות נוראות על עובש, שהוא אלרגי, שהוא פוגע בריאות ושהוא רעיל. אז היות
שמעולם לא חקרתי את הנושא לעומק, איני יודע כמה סוגי עובש יש והאם אכן קיימים
זנים שונים של פטריות שכאלה... והלוא מצד אחד, גם הפניצילין הוא תוצר של עובש,

וכשאלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין, הוא נוכח שעל תושבות חיידקים שגודלו על אגר אגר
'שהעלה זקן',,, חדלו החיידקים להתקיים בדיוק באזורים שבהם צמח הזקן.
אז ככה הוא גילה, שבעובש יש חומר שהורג את החיידקים, והנה, הגאון העלה על דעתו
רעיון, שאם יטפל בחיידקים שפגעו בבעלי חיים בעזרת אותו פניציליום שיצרו העובשים,
הוא יצליח לרפא את הזיהום הבקטריולוגי. וזה עבד, והוא זכה לקבל על זה את פרס הנובל.

ולגבי המשפט האחרון שלך? מה זה "אשטוף, אסנן את כל הזרעים ואסחט"? תסחט
שורשים שהיה עליהם עובש? הלוא ככל שתשטוף, לא תיפטר ממנו או לפחות מנבגיו....
לא עדיף שלפחות את החלקים הנגועים תשליך? והלוא בזרעים עצמם כבר אזל המזון.
הכל הפך זה מכבר לנבט או לשורש, וכל שנותר מהזרע עצמו זה מעט סיבים תזונתיים אם בכלל..
והנה ראיתי גם את הסרטון. ממש הזכיר לי את ימי ילדותי, כשניסינו להנביט במטבח
זרעים של צמחים שונים, שכללו חיטה, שעועית, עדשים, אפונה ו... היה מעניין.

כעת, אם תשים לב, בסרטון הוא כל הזמן מזכיר את העובש "MOLD". שים לב לדקה ה-6:30,
שם הוא מדבר על שטיפה טובה במידה וצמח.
בסרטון לא מודגם הטיפול בעובש, וגם לא נאמר דבר על המשך הגידול/טיפול שלאחר
הקציר. נכון. הוא החזיר את המצע לתבניות הרשת, אבל מוחי המוגבל לא הבין לאן זה חותר
בהמשך. מה שברור זה, שככל שהגידול יימשך, כך יגדל הסיכוי לצמיחת העובשים.
איני יודע עד כמה אתה עוקב אחר השאלות שנשאלות כאן בפורום, אבל לא אחת. אנשים
מציגים שאלות בנוגע לעובש (או אפילו פטריות), שמתפתחים על פני מצע העציצים שלהם.
היו גם צילומי תושבות של פטריות ועובשים שצמחו ע"ג האדמה בגינה, וכנראה שאלה
ליוו ומלווים את פני כדור הארץ לכל אורך הדרך של התהוות החיים על פניו.

אז יפה. אתגרת אותי בנושא נוסף, אבל אודה, שעד היום לא ממש התעמקתי ב"מה אפשר
לעשות עם מזון שנפגע ע"י עובש". הנוסחא הקובעת בביתנו היא שפשוט זורקים.
מעולם לא חקרנו, עד כמה העובש יכול להיות "בריא", "רעיל" או שטיף. אם תגלה משהו
חדש בנושאים אלה, אשמח אם תשתף, ואם אני אסתקרן ואבדוק, אודיע לך כשאכתוב
על זה כאן בפורום.

מעניין אגב לגלות, שאיש מבאי הפורום כאן לא הגיב בנושא גידול הזרעים וקצירתם, חוץ ממני
(ואני אגב הפסקתי מזמן להיות צמחוני)... מה שכן, אני יודע בביטחון גמור, שיש כאן
כמה צמחונים ואולי אפילו טבעונים. אז או שלא ראו או שזה לא "מעניין אותם".

נדמה לי שאפילו "שותפי" לניהול הפורום הוא כזה, אבל הוא מזמן חדל להגיב פה.
טוב נו. אי אפשר להכריח אף אחד. נכון?

 

[bogib]

בסרטון נדמה לי שאומרים

paper towel שזה אמור להיות מגבת נייר, אבל הרי אם תשים מגבת נייר סופג המים פשוט יקרעו אותה והשורשים שוב יעברו דרך חורי הרשת, אז מה עשינו?. יש לך פיתרון אחר מה להניח על המגש?
לגבי המשפט האחרון, התכוונתי רק לעשב, כלומר אקצור את העשב עצמו, אשטוף, אסנן ואוציא את כל הזרעים, גם הנגועים וגם אלו שלא, ואסחט ללא זרעים וללא שורשים.
אם שמת לב בסרטון, יומיים ראשונים שמים את המכסה השחור על מנת לדמות זריעה מתחת לאדמה ולאחר יומיים מחליפים למכסה שקוף כזה עם חורים קטנטנים, שלפי הבנתי, יוצר סביבה של לחות. יכול להיות שהעובש נוצר שם עם מעט האוויר שנכנס מהחורים?, יותר מדי מים יכולים לגרום לעובש?
ניסיתי פעם לגדל מגש ללא המכסה השקוף והעשב לא גדל באחידות כמו שצריך, לא יודע אם זה היה קשור למכסה או לא.
הפעם משום מה יש הרבה יותר ריקבון של זרעים, יותר מהפעמים הקודמות, יכול להיות שזה קשור לעובש. בכל מקרה בפעם הבאה אקטין את כמות הזרעים ואת כמות המים בהתזות מהספריי בימים הראשונים ואראה מה קורה.

 

[א ב י ב ן]

אתה מזכיר לי סיפור אחר מעט משעשע.

בצעירותי, גידלתי עם אבי ז"ל דבורים. באותה תקופה, יצא עלון למגדלי הדבורים שנקרא
"ילקוט המכוורת" כוורנים (אז עוד לא היו 'דבוראים'), כתבו שם רעיונות והצעות. בין יתר ההצעות,
בלטה אחת...
לאחר הרדיה (לצורך זה יש מכונת צנטריפוגה, שמורכבת בתוך מיכל שמקיף אותה),
שוקע הדבש לתחתית המיכל. בתחתית המיכל יש ברז, ואפשר לנקז דרכו את הדבש הנוזלי
ולאגור אותו בתוך חבית. אמה מה? הדבש לא לגמרי נקי. יש בו פגרי דבורים שאיכשהו
נותרו על יערות הדבש, וחתיכות של דונג. אז איך מסננים?
תסנן ברשת גסה? יוותרו שאריות לא נחוצות.
תסנן ברשת עדינה מאד? רגע. מהיכן תשיג כזו?
אז כוורן אחד הציע לקחת גרבי ניילון (מהארוכים אתה יודע). להכניס גרב לתוך גרב,
גם כדי שהרשת תהיה חסונה יותר, וגם כדי שתהפוך לצפופה יותר. משקל הדבש היה
מותח את הגרביים ומגדיל את החורים, כך שהרעיון לשים גרב בתוך גרב היה חיוני.
ולמידע הכללי: הרעיון נוסה בביתנו והוכיח את עצמו להפליא.

אז בתגובות הקוראים, קורא אחד שאל, האם מומלץ להשתמש בגרביים שנלבשו כבר ע"י
נערת החן, או ש.... נו.. לקנות חדש.
טוב. אז צלחנו את בדיחת הקרש.
אז זהו. ברור שמגבת נייר לא תועיל. אבל יש אולי את המגבונים מבד, ואפשר אפילו לחשוב
על גרבי הניילון, אם כי הם נראים לי צרים מדי ותצטרך איכשהו לאלתר. חיתוך באורך?
גרב על גרב כדי לצופף חורים? אני משוכנע שתמצא את הדרך. ובאמת שבימינו כמות
האפשרויות רבתה עד מאד. לא כמו פעם...

לגבי למה העובש? אין לי תשובה. וזה שכעת יש יותר מבעבר? אולי הימים שהתארכו
והחום תרמו לכך? כך לפחות נראה לי.
ואני שוב מזכיר לך: נבגי עובש נמצאים גם כרחף באוויר.

 

[YHS]

קניתי לי פעם בחו"ל

רשת לגבינות. חזקה מאד. אני מניח שבחנויות טובות לכלי מטבח ניתן להשיג בארץ.

 

[א ב י ב ן]

גבינות מזכיר לי חיתולים של פעם. בד צפוף, 2-3 שכבות. רעיון@

אבל האמת שהייתי מעדיף רשת סינתטית. אולי יש גם כזו.

 

[YHS]

למה "אולי"?

על זה כתבתי.

 

[א ב י ב ן]

OK. צריך לבדוק בשוק בישראלי.

 

[bogib]

קצירה

אז קצרתי היום את העשב, בתמונות אפשר לראות את מה שנשאר, השתדלתי לא לקצור קרוב מדי למטה. לגבי מה שדיברתם, אז הבנתי, רשת שתהיה מספיק צפופה כדי למנוע מעבר של שורשים ואז מים יוכלו לעבור ויהיה איוורור, יש המלצה ספציפית?

 

[א ב י ב ן]

נדמה לי שקיבלת כמה הצעות. גרב ניילון צפופה, רשת לגבינות..

ובטח יש עוד רעיונות שלא הועלו כאן.
הקציר שלך נראה טוב, ומבחינת הצפיפות, אני חושב שאין טעם לצמצם יותר.

 

[bogib]

ניסיתי לחפש רשתות ולא ממש מצאתי משהו

והאמת שעד עכשיו לא לקחתי את רעיון הגרב ברצינות, אבל אולי זה באמת הכי יתאים
תודה

 

[א ב י ב ן]

יתכן שאפשר לעטוף את כל המשטח בגרב כי המשטח דק והגרב

גמישה. אז לא להניח אלא פשוט לעטוף.

 

[bogib]

ממש חשבתי על זה

אחרי שכתבתי את התגובה

 

[א ב י ב ן]