ניסיון להרחיב
א. למדתי כבר שהחיפוש הקריאה בפורום זה, כמעט בכל נושא, ובתוך כך גם הדברה, יכולים להעשיר מאוד את הקורא/ת.
בפורום ערב-רב של אנשי מקצוע וחובבים, ובסך הכל המון המון נסיון של כולם.
גם דר' גוגל יכול מאוד לעזור.
ב. כימיקלים ממקור טבעי נחלקים לכמה סוגים:
ראשית לבעלי רישיון ממשרד החקלאות, ולכאלה שלא.
במקרה של חומרים עם רישיון - לרוב יימצאו על מדף הספקים לחקלאות ומעט מאוד לשימוש בגינה פרטית, לרוב מכילים תוצרים תעשייתיים כמו מולקולות טהורות (דוגמת אזדירכטין, פירטרום - שניהם מאושרים לשימוש אורגני) או תערובות, לפעמים גם תערובות סינטטיות ה"מחכות" תערובת שמנים צמחית.
המוצרים ללא הרישיון - כאן השוק פתוח לחומרים המכילים תערובות של שמנים צמחיים, שמנים מינרליים, דטרגנטים (סבונים) ועוד. את אלה נוכל למצוא על מדפי משתלות וספקים לשוק הביתי. בהרבה מקרים - תמצאי את הססמאות "ירוק", "מתכלה", "אורגני" ועוד כל מני ססמאות "סביבתיות". רוב החומרים הנ"ל לא הוכחו כ"מבצעים עבודה" ולא הוגדרו למזיק מסוים בגידול ספציפי (כמו החומרים ברישיון). למרות זאת - אין לפסול אותם על הסף כי אני מאמין שיש לקוחות מרוצים.
ג. בגידולים אורגנים וגם באלה שלא הוגדרו אורגניים, משתמשים המון בגפרית. גפרית מגיעה כתכשיר גרגירי להמסה במים או כנוזלית (דוגמת הליו-גפרית), ומשווקת גם לשוק הפרטי באריזות קטנות במשתלה (להבדיל משקים של 25 ק"ג). את הגפרית מרססים והיא יוצרת שכבה על גבי העלים והפירות - זו מביאה להדברה של מזיקים שונים כגון אקרית החלודה בעגבניה, יש אומרים שגם מועילה כנגד אקרית צהובה. בנוסף מבצעת גם הדברת מחלות מצויינת כגון קימחון (לדוגמה בגפן) וקימחונית (לדוגמה בפלפל או בעגבניה). יתרון נוסף הוא "ייבוש" של הגפרית, ובכך עשויה גם להביא להדברה יחסית של מחלות ריקבון.
חשוב: הגפרית פוגעת מאוד באוייבים טבעיים כגון מושיות, צרעות או אקריות טורפות, ולכן חקלאים לוקחים בעצם "סיכון מחושב" כאשר מיישמים גפרית בשטח מבחינת הפגיעה באויבים הטבעיים. בגינה הפרטית הפגיעה במועילים חשובה פחות. לרוב - עיקר חשיבותה של הגפרית היא הדברה באותו הרגע של קימחון במלפפון או קמחונית בעגבניה.
אני יכול לכתוב עוד הרבה.... אז כדאי שאסיים!
שורה תחתונה: בגינתי הפרטית אני בכלל לא מרסס! אם שתיל נפגע, אנסה "להוציא" ממנו כמה שאוכל, ואז אחליפו באחר.
שבת שלום
עומר