שיח קישואים

dorit73

New member
שיח קישואים

שלום לכם ושמחה להצטרף ��
אנחנו חדשים לגמרי לעולם הגינון. גרים בבריסביין, אוסטרליה, יש לנו חצר אחורית ענקית והתחלנו לגדל בה כל מה שצריך...
המלפפונים התחילו לתת פרי, גם התפוחי אדמה בשק לא הכזיבו. העגבניות מתחילות להוציא פרחים, והתות גינה מתחיל להוציא פירות. אבל יש לי שאלה בנוגע לשיח הקישוא שלנו. הוא צמח למימדי ענק, עלים ענקיים כפי שתוכלו להתרשם מהתמונות. יוצאים לו פרחים מדהימים שרק השבוע הבנתי שהם מאכל גורמה. אבל תכלס, אין פרי. צריך לחכות? לקטוף את הפרחים? יגיעו פירות מתי שהוא? בקיצור, אנא עיזרו לבורה כמוני להבין מה השלב הבא. תודה וכיף לדעת שיש את הפורום הזה.
דורית.



 

א ב י ב ן

New member
לקישוא יש פרחים זכריים ופרחים נקיים. הצילום לא מראה את פנים

הפרח ולכן אין לדעת במה מדובר. יתכן שצריך לבצע הפריה בין הפרחים.
 

dorit73

New member
תודה

היות ואצלנו לילה עכשיו, מחר בבוקר אצלם את הפרחים ממבט פנים ואשלח.
אגב, האם זה אותו הדבר במלפפונים ובעגבניות?כי המלפפונים נותנים פרי, אבל העגבניות בינתיים רק מתחילות לפרוח, בלי סימן לפרי. אודה לתשובתכם.
 

א ב י ב ן

New member
המלפלפונים והקישואים הם ממשפחת הדלועיים. לצמחים אלה יש

פרחים זכריים ופרחים נקביים. החרקים אמונים על ביצוע ההפריה, אבל קורה שהם לא מגיעים
או שבמקרה, הייתה רק תפרחת של זכרים (או שרק נקבות) ואז אין ממי לקבל אבקה.
לגבי עגבניות, הן מסתדרות. פרח דו מיני ולא ראיתי שיש בעיה בהפרייה.
 

dorit73

New member
שוב תודה

זה מעניין. כי המלפפונים נמצאים בקרבת מקום וכן מוציאים פרי יפה.
מחר אצלם את הפרחים. תודה.
 

א ב י ב ן

New member
בדלעת כבר ראיתי גל של פרחים זכריים בלבד, ואז לא הופיע פרי.

אחרי כן הופיעו גם פרחים נקביים, הייתה הפריה והגיעו הדלעות.
 

dorit73

New member
פרחי קישוא

אז בהנחה שהפרחים הם זכריים, ולא יניבו פרי, אפשר לקטוף אותם ולהשתמש בהם כבר עכשיו?
 

א ב י ב ן

New member
ככל שזכור לי, פרח הקישוא פורח כחצי יום. אז כן. בכל מקרה אפשר

לאבק את פרחי הנקבה ידנית ולהשתמש בפרחי הזכר למאכל.
 

dorit73

New member
הפריחה נמשכת כבר כמה ימים טובים....

אוקיי, אמתין למחר לצלם את הפרחים. שוב תודה על העזרה, למדתי דברים חדשים ומעניינים.
 

omernaharan

New member
מלפפון אינו צריך הפריה. קישואים עד כמה שאני יודע, אכן צריכים

רוב המלפפונים החקלאיים המצויים היום בשוק אינם צריכים הפריה כדי לתת פרי. זאת אומרת שמפרח נקבי (זה שיש לו מלפפון קטן) ייצא פרי "אוטומטית" וללא צורך בפריחה הזכרית. למה? כי כך טופחו המלפפונים משחר ההסטוריה וכיום אינם זקוקים להפריה, מה שמקל מאוד על מגדלי המלפפונים (ומקשה מאוד על המטפחים).
לעומת מלפפון, ביתר הדלועיים - דלעת, קישוא, מלון ואבטיח - אכן צריך הפרייה. בגינה לרוב מדובר בחרקים או דבורים המבצעים את ההפרייה.
 

א ב י ב ן

New member
בשדות של כפר יהושע, מגדלים אבטיחים לזרעים. איני יודע האם זה

נועד להפקת גרעינים לבנים, או שזה לצורך קבלת זרעים עבור אבטיחי ה-SEEDLESS.
בכל מקרה, במהלך התהליך, רואים 3 שלבי עבודה:
1. מביאים מגשי שתילונים של חישתיל, ואז מגיע נחיל של פועלות ששותלות אותם על יריעות ניילון
שחורות שבהן מנוקבים חורים מראש. ככה האדמה מאבדת פחות מים, ונמנעת צמיחה של עשבים
בין השתילים הרכים. קווי הטפטוף מונחים מראש, לפני הנחת יריעות הניילון.
2. השתילונים גדלים בקצב מסחרר, ואז, מגיע שוב נחיל הפועלות. הן אוספות פרחים זכריים, ומפרות
ידנית את הפרחים הנקביים.
3. כשהפרי מבשיל, מכינים שורות של אבטיחים שנקטפו וסודרו ב-2 שורות לצידי שורת הצמחים. ואז
מגיע טרקטור שמרסק את הפרי, ואוסף את הזרעים מתוכו. על פני הקרקע נותר רסק האבטיחים, שיוצר
ריח נוראי למשך כשבוע...
לאחר סיום תהליך הריסוק, נסיתי לאסוף קצת אבטיחום שהבשילו מעט מאוחר יותר ולכן לא נקטפו.
חלקם הקטן היה די טעים, אבל נראה שבגלל ריסוסים כאלה ואחרים, גרמו לכאבי בטן.
בקיצור, לא בריא.
 

omernaharan

New member
לפי התיאור - בהחלט אבטיחים לזרעים

כפי שאתה מתאר ואבטיחים משמשים ליצירת זרעי מכלוא - המכלוא הוא הזרעים, זאת אומרת שבשנה הבאה יישתלו הזרעים וככל הנראה יתקבלו אבטיחי מאכל.
בשוק הזרעים אין צורך ב"ימי המתנה" לאחר ריסוס תכשיר כזה או אחר בשדה כי לא מדובר באבטיח מאכל, לכן יכול להיות מצב בו רוסס השדה לעתים תכופות יותר, מה שיכול להסביר כאב בטן אם אוכלים את הפרי.
בדרך כלל חברות הזרעים קנאיות מאוד לשטחים שלהם ומציבות שמירה, אז אני לא הייתי מנסה לקחת אבטיח גם אם סיימו ויצאו מהשדה. אסור לשכוח שזאת הפרנסה של החברה ומחיר הזרעים שבאבטיח יכול להגיע למאות שקלים (אבטיח אחד).
 

א ב י ב ן

New member
באזור שם לא הייתה שמירה לפני ובטח שלא לאחר איסוף הזרעים.

למרות זאת, נושא ה"קנאות" לזרעים ברורה לי. וכן. בהחלט ברור לי שאין חשבון לריסוס ב"אובר" כשמדובר באיסוף של זרעים.
מה שכנראה לא ממש נכון, כשמדובר בגרעינים לבנים.
 

dudi4321

Member
אפרופו הרעלה מאבטיחים מרוססים,

היתי לפני כמה שנים בהרצאה של פנל מומחים בפקולטה, בנושא שאריות ריסוס בירקות ופירות.
סיפרו על מקרה קיצון שעדר כבשים שאכל אבטיחים במיקשה חלקו מתו מהרעלה בגלל הרעל שרוסס שם. למרות זה, כי חלפו ימי התפוגגות הרעל התירו לשווק את האבטיחים, כמובן לאחר בדיקות.
 

א ב י ב ן

New member
לא ממש נראה לי הגיוני שכבש יאכל אבטיח. הוא כן יכול היה לאכול

עלים, פרחים או שאולי פרי צעיר. אבל אבטיח גדול? נו...
ויתכן שחלקי הצמח השונים קלטו את הרעל באופן שונה.

איני מטיל חלילה ספק בסיפור. אני כן תוהה מה אכלו הכבשים,
וכן. כשדנו פעם בטלוויזיה על חומרי ההדברה בירקות, דובר על
כך, שהמלפפונים נותרו עם שאריות רעל מהגבוהות ביותר בין שאר הירקות.
והמלפפון כידוע, גם הוא שייך למשפחת הדלועיים.
מאד יתכן, שהדלועיים רגישים למזיקים שונים, וכדי להדבירם, יש
צורך ברעלים קשים ובריכוזים גבוהים מה"מקובל".
 

omernaharan

New member
אין קשר ישיר בין ריסוס, משפחת הדלועיים ושאריות חומרי הדברה

לצערי הרב, רוב הגידולים המגודלים בצורה חקלאית מרוססים בשלב זה או אחר של הגידול בקוטלי עשבים, מחלות ומזיקים.
ישנם מעט מאוד גידולים בהם רמת הריסוס פחותה משמעותית לעומת האחרים - לדוגמה אבוקדו (גידול כמעט אורגני ברמה ארצית) או קיווי שבו לא ידוע על מזיקים הגורמים נזק חמור לפרי ולכן גם הוא כמעט ואינו מרוסס בגידולו בחקלאי.
שוב, לצערי הרב, יתר הגידולים, לרבות ירקות, מרוססים תדיר בחומרי הדברה על מנת שהחקלאים יוכלו לקבל "משהו" מן השדה וגם להרוויח.
משרד החקלאות מבצע בדיקות שאריתיות ועקומות דעיכה של חומרי ההדברה בכל הגידולים הנמצאים בתווית (הגידולים המותרים ברישיון לכל חומר וחומר) ובאחריותו של זה "לשמור על האזרח הקטן" שריסוס במינונים או בגידולים לא יבוצע שלא ע"פ רישיון החומר, וכמובן לקבוע ימי המתנה בין ריסוס אחרון לאסיף.
לסיכומו של עניין - אני לא מקבל את "וכדי להדבירם, יש צורך ברעלים קשים ובריכוזים גבוהים מהמקובל" - אנסה לחדד: על מנת להדביר מזיקים, עשבים או מחלות בגידולים השונים יש צורך בתכשירים המתאימים להדברת הפגע, בריכוזים הקבועים בחוק (תווית התכשיר).
כמי שמתעסק בתחום, בשנים האחרונות עושה משרד החקלאות מאמצים רבים על מנת להוציא משימוש חומרים רעילים לאדם או לסביבה, ולמצוא תחליפים מתאימים להדברה בחומרים "רעילים פחות" - כך כבר יצאו רוב הזרחנים האורגניים משימוש, וחומרים אחרים הרעילים מאוד ליונקים או לסביבה.
אולי קצת נסחפתי באורך התגובה, אבל כנראה שלא היה תיאום בסיפור הכבשים בין מגדל הכבשים והחקלאי לו שייך השטח, וזה מה שהביא לתוצאות הקשות.
 

א ב י ב ן

New member
נראה שאתה מערבב כאן שתי שמחות שאינן שייכות זו לזו.

אמנם לא שמעתי על סיפור הכבשים, ואמנם איני עוקב אחרי מה מתיר משרד החקלאות ומה לא,
אבל מכיוון שהסיפור שבנדון עסק בגידול לצורך הפקת זרעים, סביר מאד להניח, שבמקרה כזה,
הייתה "אפשרות לעגל פינות". נכון שיש כאן גם היבט סביבתי ונכון שאולי אף נעשתה כאן עבירה,
אבל מכיוון שה"יבול" לא הוצג על שום מדף מסחרי, נראה שאפשר היה לעקוף את החוק במידה כזו
או אחרת.

לי אין שום ספק, שבעל הכבשים חטא כאשר הכניס כבשים לשטח חקלאי ולא הסתפק בשטח בור,
וכו התוצאות היו על אחריותו. כי באיזו זכות נכנס אותו רועה למקשה שהושקעה בה עבודה ומשאבים?
מוזר לי. ולגבל כל השאר, כן! באמת שהגיע הזמן שגם שוחרי איכות הסביבה יגלו עניין במה שמרססים
ואילו בעלי חיים נפגעים מכך. כי הנזק ארוך הטווח עלול להיות חסר תקנה.
 
למעלה