הגיע הזמן להוריד תחבושות

[Eco11]

הגיע הזמן להוריד תחבושות

אחרי שנה וחצי קשורים האחר לשני, שני זני התפוזים (טבורי וולנסיה) יוצאים לאור

 

[Eco11]

אזור החבישה

 

[Eco11]

הגזעים המאוחים

 

[u r i el]

אולי תספר

מה הייתה המוטיבציה לפעולה זו ואיך זה קרה ששני גזעים עצים צמודים כל כך ?

 

[Eco11]

כבר חשבתי שאף אחד לא ישאל...

המוטיבציה הייתה לגדל שני זנים של תפוזים, האחד מבשיל מוקדם (טבורי) והשני מבשיל מאוחר (וולנסיה), כדי לקבל תפוזים במשך תקופה ארוכה; וכל זאת על שטח מצומצם ביותר. כפי שאתה מבין, אני מתמודד עם הגינה פיצפונת וכל סנטימטר מחושב. לא היה שום מצב לשתול שני עצי הדר במרחק סביר מבלי שהם יהרגו האחד את השני. נכון שהפתרון הנפוץ היא ההרכבה, הרי ידוע לכולם שניתן להרכיב שני זנים על אותו עץ. אך מכיוון שנתקלתי בעבר בשני מקרים בהם אחד הזנים פשוט השתלט והפך להיות כל הנוף, חפשתי פתרון אחר לגדל שני זנים על תא שטח מצומצם. במסגרת החיפושים התקשרתי גם לאנשים החביבים מ"שביל התפוזים", והופתעתי לגלות באיזו סבלנות הסכימו לשוחח עם חובבן שכמוני על זני התפוזים ועל השיטות לגידולם. אחת האופציות ממש קרצה לי, זו שיטה שהייתה נפוצה יותר בעבר, בה שני הזנים נשתלים בצעירותם באותו בור שתילה ובסמיכות כזו המאפשרת את הצמדת הגזעים. את הגזעים מצמידים בעזרת חומר רך כלשהו שלא יפריע ויפצע את העצים. אני בחרתי בתחבושות בגלל התכונות האלסטיות שלהן, החוזק היחסי ותכונות הבד (בד נושם, מאוורר). אם הזמן, כפי שרואים בתמונות, הגזעים מתאחים ונוצר למעשה עץ אחד, עם מערכת הובלה אחת לצמרת כפולה. מתוך רצון שלא לתת עדיפות לאחד מהזנים על האחר.

 

[רן פאוקר]

מעניין איך יהיו בעוד מספר שנים. היות ומה שעשיתה זו הרכבה

של שני זנים. וגם כאן אם זן אחד באופיו גדל יותר מהאחר הוא ישתלט

 

[א ב י ב ן]

אתה צודק אבל לא לגמרי...

יש הבדל בין הרכבה על גזע ושורש אחד לבין איחוי חלקי של חלק (לא גדול) של הגזע.
שים לב שרק אזור ההשקה מאוחה וגם זה, לאורך קטע לא ממש ניכר. זאת גם מעבר לכך,
שהמגדל לא בחר באשכולית מרירה ומנדרינה, אלא בשני סוגי תפוז. היות ששיטה זו אומצה
כבר בעבר וזה לא ה"פטנט החדשני" של האיש, הרי שהנושא נבדק כבר ונוסה שוב ושוב.
באותה צורה, אתה תמצא עץ תאנה, שחציו מניב פרי סגול וחציו פרי לבן, או שתמצא עץ
רימונים, שחציו אדום וחציו לבן. אז ברור שלפעמים זה מצליח טוב יותר ולפעמים פחות.
אבל הרעיון כשלעצמו נחמד.
אצל בחצר, תוכל למצוא שיח הביסקוס שפורח ב-3-4 צבעים. סתם כי בא לי לשחק, אבל במקרה
שלי, כולם מורכבים על אותו שיח.

 

[א ב י ב ן]

אכן שיטה שעובדת. בשדה יעקב, היה אדם בשם דוד שדה. הוא גידל

דשא ולכן העסק שלו נקרא "שדשא", והוא גם התעסק בגידול הדרים (ולא רק), באופן שתיארת כאן.
לתוצר הזה הוא קרא "רב בוסתן", והיו לו מספר קומבינציות של שילובים שכאלה, על 2 או אפילו 3 גזעים.

אז דוד שדה נפטר, ומושבניק אחר משדה יעקב קנה את העסק שלו וממשיך להפיח בו חיים. העסק נקרא
כיום עצהשדה (שזה עץ השדה, או עצה שדה = מה שמתאים לך). אז יש לו גם עצים בסגנון ה"רב בוסתן,
וגם קצת עצי פרי אקזוטיים. הוא כמובן מגדל גם דשא, והוא ישמח למכור לך בם ציוד השקייה וזרעים של
פרחי בר שונים. שמו בישראל גדי רודיך.

 

[Eco11]

תודה על הטיפ

 

[jeshu]

הוא מגדל גם תרנגולות חופש?

 

[א ב י ב ן]

לאבא שלו (ז"ל) היה לול מטילות. הוא גידל במקביל תרנגולות חופש

אבל אין לי מושג, האם הוא ממשיך בכך גם כעת או שעזב לטובת העסק האחר.
וואלה. שכחתי מזה בכלל.

 

[drorim69]

בהצלחה, תספר בהמשך

 

[avi5199]

אני מעדיף להרכיב שני זנים על כנה אחת

עם גיזום מתמיד ונכון אפשר לשמור על שוויון בין שני הזנים .
אפשר גם לנטוע שני עצי הדר במרחק קטן בלי שהם יהרגו זה את זה וגם כאן נדרשים גיזום והשגחה.
השיטה שלך לא שונה עקרונית, משתי השיטות הקודמות, ואם לא תקפיד על גיזום נכון ומתמיד זן אחד ישתלט על השני.
היתרון בשיטה שלך הוא שמי שלא מיומן בהרכבות זה בטוח יותר שיצליח לו.

 

[u r i el]

תודה - ושאלות ....

1. האם "פצעת" את שני הגבעולים בנקודת החיבור ביניהם ? אם כן - עד כמה הגיע עומק הפצע והאם נקודת החיבור נקבעה שרירותית או שיש לבצע את החיבור במקום מסויים ?
2. נניח שלא היית מחבר את שני הגזעים יחד, האם שני העצים היו שורדים זה ליד זה ?
3. האם כתוצאה מחיבור הגזעים התנוונה מערכת שורשים אחת וכעת העץ ניזון למעשה רק ממערכת שורשים אחת ?
4. כמה זמן נמשך התהליך עד הסרת התחבושות ?

 

[Eco11]

אני ממש לא מומחה בתחום, עשיתי ניסיון מתוך סקרנות וחשבתי לשתף

את הפורום
1. לא פצעתי את הגזעים (למרות שזו הייתה אחת מהאופציות) אבל יותר חששתי מזיהום הפצע, וגם די קשה לבצע חתכים בצורה כל כך מדוייקת, כך שכשמצמידים את הגזעים הם יהיו האחד מול השני.
2. אבי (ראה תגובה קודמת) טוען שהיו שורדים בכל מקרה
3. אני לא יודע, אבל לפי דעתי לא. נראה שבשלב הזה האיחוי בינהם הוא רק באזור הפרידרם ואולי באזור השיפה. לדעתי רק כשהקמביום והעצה יעברו איחוי תהיה גם מערכת שורשים אחת. בכל מקרה, כדי לדעת אם מערכת אחת התנוונה על חשבון השניה, צריך לבצע ניסוי מדעי מבוקר.
4. אני התכוונתי רק להחליף תחבושות החודש (לאחר שנה וחצי), אבל האיחוי היה כל כך חזק בשתי נקודות מגע, שהחלטתי שאין צורך נוסף בתחבושות.
מקווה שעניתי לך

 

[א ב י ב ן]

אנסה לענות לגבי 1 ו-3

1. כאשר שני גזעים נצמדים זה לזה, נוצר בד"כ איחוי מקומי כשהגזעים מתעבים.
אני מניח שהקליפה והקמביום מתאחדים, אך העצה? לא בהכרח. יתכן שקילוף
הקמביום ומעט מהעצה, היו יוצרים איחוי משותף של העצה, אבל מכיוון שקיימת
במקרה כזה סכנה של חדירת יובש, לא הייתי מסתכן. יתכן שבמהלך השנים תהיה
גם התאחות כלשהי של העצה.
2. מערכות השורשים אינן מאוחות ועובדה שגם בצילומים שלך, יש הפרדה בין
הגזעים הרבה מעל מקום ההרכבה ומעל לצואר השורש. לשני הגזעים שטח השקה
לא גדול, ולכן ברור, ששתי מערכות השורשים חיות זו במחיצת זו מבלי שהאחת תתאחד
עם רעותה. זה לא יקרה.
3. בעצים מסויימים (כמו הזית), קורה במהלך הרבה שנים, תהליך בו ענפים מגובה של
1 מ' בערך מתחילים לשלוח שורשים דרך הקמביום לעבר הקרקע. פנים הגזע מתחיל לעבור
אז תהליך של ייבוש, וכך, בעצים עתיקים אתה תראה שהעץ נסמך על כמה שורשים היקפיים
והמרכז חלול. התהליך הוא איטי ורק בעצים מבוגרים מאד (בעיקר מזן צורי) אפשר לראות זאת.
עצים אלה (כשהם נעקרים ממטע ונמכרים לצורכי גינון), עולים ממון רב, בשל יופיים הפיסולי.
... ואז מגיעים חכמולוגים ש'מעטרים' את פני הקרקע בסביבת הגזע בחלוקי נחל ותאורה, ואז
מיכל יקירתנו מתעצבנת (ובצדק).
בהדרים לא ראיתי תהליכים שכאלה, וככל שידוע לי, עצי ההדר גם לא מגיעים לגילאים שכאלה.
אילו זה היה קורה, סביר שהיית יכול לומר שגם מערכת השורשים מתאחה בדרך כלשהי, על אף
העובדה ששני הגזעים יכו שורשים בעיקר בהיקיפיהם, כך שבכל מקרה, נוכל לזהות את שורשי
זן א ואת שורשי זן ב' בהתאמה כמעט מלאה.

 

[u r i el]

סיפור מעניין ביותר.

אם בית השורשים של שני העצים אינם "סובלים" מהאיחוד והאיחוי וצימוח העץ תקין ומניב - מעניין מה היה קורה לשלושה או ארבעה עצי הדר שהיו מתמזגים כך לגזע אחד. לגינות קטנות זו עשויה להיות ממש פריצת דרך, לא ?

 

[א ב י ב ן]

בית השורשים סובל במידה מסוימת בשל הצפיפות.

לכן יש המעדיפים להרכיב את כל הזנים על כנה אחת ועל גזע אחד.
בכל מקרה, הזן החזק ינסה להשתלט ויהיה צורך לגזום כדי להשוות בין הזנים.
אפשר גם להרכיב 3 ו-4 זנים, בתנאי שכולם יהיו מתוקים או מרירים. ברגע
שתרכיב על אותה כנה זנים בעלי טעם שונה קיצונית, המרירות והחמיצות ישתלטו.

 

[u r i el]

לגבי הרכבה - הנושא מוכר.

ולי עצמי יש תפוז ולימון על אותה כנה של חושחש. התפוז הניב תפוזים מתוקים אבל כמעט כולם סדוקים ומבוקעים. הלימון - כנראה חזק יותר ולכן הפירות שלמים וגם רבים יותר.

 

[שמוליק שמואלי]

פתחת פתח לניסויים יצירתיים. מרשים