באופן חריג, באתי לביקור חד פעמי

[backbencher]

אבל למדת למדוד ארך קטע של מעגל (מעגל, "קו עגול סגור" בלשונך)

עובדה, כתבת "לקשת מעגל – שאורכה ( שווה ) לאורך רדיוס המעגל , נעניק את השם רדיוסה".
משמע, אתה יודע למדוד ארך קטע מעגל.

לאור זאת, הבה נתבונן בשני מעגלים שונים כלשהם במישור להם נקודת מרכז משותפת ובזוית מרכזית כלשהי אשר קרניה תוחמות "רדיוסה" במעגל הקטן מבין השנים.
האם קרני אותה זוית זו עצמה תוחמות "רדיוסה" גם במעגל הגדול יותר?
כן או לא?


שימו לבכם - aetzbarr מתחמק בעקביות ממענה לשאלתי שלעיל, הוא יודע מדוע ומקווני כי אף אתם תופשים מדוע.

אגב, לא הססת, לפני שעמדתי על כך והוקעתיך בגין זאת, לשלב במאמריך ההבלותיים בנכלוליות את ה- Fine Structure Constant, אשר ערכו 1/137, בטענך כי היחס בין הפאיים השונים שקבלת ב"מעבדתך הפיסיקלית" הוא 1.007(*) לערך...


(*) 1/137 = 0.007

 

[aetzbarr]

איך נפלה המתמטיקה,במלכודת האכזרית של קווים עגולים סגורים

איך נפלה המתמטיקה, במלכודת האכזרית של קווים עגולים סגורים.

כאשר נפגשה המתמטיקה עם צלע הריבוע ואלכסונו, היה ברור לה שיש כאן צירוף אורכים אקראי, שיש לו משפט מקשר (משפט פיתגורס).
משפט פיתגורס מאפשר למתמטיקה, לדלג מאורך ישר של הצלע ,לאורך ישר של האלכסון.

כאשר נפגשה המתמטיקה בקו עגול סגור ובקו הישר של קוטרו, היה ברור לה שיש כאן צירוף אורכים אקראי, שאין לו משפט מקשר.
האגדה מספרת, שבמשך אלפי שנים ניסו מתמטיקאים למצוא משפט מקשר , ולא הצליחו.

בשלב זה המתמטיקה אמורה להסיק שתי מסקנות קשות, ומסקנה כואבת..
א: מסקנה קשה : יתכן ויש לאורכים האלה מספר יחס רציונלי, אבל העדר משפט מקשר, מונע השגתו
ב: מסקנה קשה: יתכן ויש לאורכים אלו מספר יחס אי רציונלי. אבל העדר משפט מקשר, מונע השגתו.
ג: מסקנה כואבת : המתמטיקה לעולם לא תצליח, לדלג מאורך ישר של קוטר, אל אורך קו עגול סגור של קוטר זה.

אבל המתמטיקה לא הסיקה מסקנות, והיא נפלה במלכודת של קווים עגולים סגורים.

נסיכת המדעים איבדה הכתר
נלכדה בקווים עגולים סגורים
איבדה כיוון מול קשת ויתר
וכאילו ניצבת היא, מול כיתת יורים.

הקבוע בן אלפיים, כבר רועד מפחד
יורשו המשתנה כבר צועד בדרך
חשבון רגיל ואינסופי כבר לא ביחד
והמדידה נהפכה לנציגת המלך.

התקפלו להם מים ושמים,
והפורום דעך וקולו נדם
המהפך הכה פעמיים,
וקול מאוב שאל...אייכה אדם ?

א.עצבר

 

[backbencher]

כבר נטען...

...וכבר הופרך !!!

 

[aetzbarr]

ואיך אפשר לחלץ את המתמטיקה מהמלכודת, באופן פשוט, קצר ואלגנטי

 

[backbencher]

כבר נטען...

...וכבר הופרך !!!

 

[backbencher]

עובר בטל, ידידי, הזוית α שלך אינה מרכזית, ואתה מסמן אותה

דווקא כהקפית בג'יברישך, בכוונת מחנטרש, במקום להתיחס לגדלה כזוית מרכזית, θ, שגדלה 2α.

אשר לזוית מרכזית - ארך הקשת עליה נשענת זוית מרכזית θ הוא בהגדרה r*θ.
זו הגדרה.
לכן ארך הקשתות של מעגלים שונים בעלי מרכז משותף, עליהן נשענת זוית מרכזית משותפת, θ, הוא r*θ, לכל θ ולכל r (קרני הזוית המרכזית המשותפת חותכות את המעגלים השונים) ולכן היחס בין ההקפים השונים הוא כיחס בין הרדיוסים השונים.
כאמור - זה ענין של הגדרה.

הנסיונות של מתמטיקאים קדומים לחשב את הערך של היחס עצמו - נעשו תחילה באמצעות מצולעים מרובי צלעות, חוסמים וחסומים, אולם היה זה רק הנסיון למצא ערך נומרי.
הנסיונות הללו למצא ערך נומרי - אינם צריכים להניח לג'יברישך הנואל, עובר בטל, ידידי, להסיח הדעת מכך שיחס ההקפים כיחס הרדיוסים, זאת מכיון שמלא הזוית הנפרשׂת מן המרכז היא משותפת לכל המעגלים משותפי המרכז...

 

[aetzbarr]

הנה היא נוסחת החילוץ של המתמטיקה ממלכודת קווים עגולים סגורים

( Pi of D = 3.1416 + root of ( 0.0000003 : D )
D is the Diameter of a circle, above 0.001 mm

Aetzbar

 

[backbencher]

כבר נטען...

...וכבר הופרך !

 

[aetzbarr]

שוב ביקורת - השיטה הלא מוצלחת של המצאת המספרים הרציפים

שוב ביקורת על המתמטיקה - השיטה הלא מוצלחת של המצאת המספרים הרציפים

המצאת המספרים מבוססת על המצאת 1 בדיד, ו 1 רציף.
כל מה שאנו יודעים על 1 מופיע במשוואה 1 = 1

המצאת המספרים הבדידים
1 בדיד ניתן לצבירה , וכך נוצרו המספרים הבדידים 2 , 3 , 4 , 5 , וכן הלאה
2 נוצר מצבירת 1 (פעם ועוד פעם) , 3 נוצר מצבירת 1 ( פעם ועוד פעם ועוד פעם)
4 נוצר מצבירת 1 ( פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם) וכן הלאה,
המצאת המספרים הבדידים היא מוצלחת , וכל מה שאפשר לעשות אתה...זה לספור

המצאת המספרים הרציפים.
1 רציף ניתן לחלוקה, וכך נוצרו המספרים הרציפים אנטי 2 , אנטי 3, אנטי 4 , אנטי 5 וכן הלאה
אנטי 2 יסומן כך 2' , והוא מתקבל מחלוקת 1 רציף ל 2 חלקים שווים, ושימוש בחלק יחיד מחלוקה זו.
אנטי 3 יסומן כך 3' , והוא מתקבל מחלוקת 1 רציף ל 3 חלקים שווים, ושימוש בחלק יחיד מחלוקה זו.
אנטי 4 יסומן כך 4' , והוא מתקבל מחלוקת 1 רציף ל 4 חלקים שווים, ושימוש בחלק יחיד מחלוקה זו.
המצאת המספרים הרציפים אינה מוצלחת , כיוון שחלוקת הרצף בין אפס ל 1 , אינה מושלמת. ( אחרי כל חלוקה למספר מסוים של חלקים , תמיד יש אפשרות חלוקה למספר גדול יותר של חלקים)

לאחר שהמתמטיקה ידעה שחלוקת הרצף בין אפס ל 1 אינה מושלמת, היא נכנסה לתחום הגיאומטרי, שיש בו כמויות רציפות של אורך , שטח, ונפח.
הכמויות הרציפות של אורך הצביעו מיד על תופעה של חוסר במספרים , שאמורים לייצג אורכי קווים.
תופעה זו של חוסר במספרים ( תופעת חסמס) לא הפתיעה את המתמטיקה, כיוון שהיא נובעת מהשיטה הלא מוצלחת של המצאת המספרים הרציפים.

כדי להתגבר על תופעת חסמס הומצא המספרפר.
החישוב של אורכי קווים , מסתיים עם מספרפר ולא עם מספר.

אורך האלכסון של ריבוע שאורך צלעו1 , מיוצג על ידי המספרפר (2)1.4141
מספרפר זה מציג באופן יעיל ופשוט, שני מספרים קרובים זה לזה.
המספר הראשון נמצא מצד שמאל של הספרה בסוגריים , וערכו 1.4141
המספר השני הוא 1.4142 והוא מתקבל כאשר מחליפים את הספרה האחרונה של המספר הראשון, בספרה שבתוך הסוגריים.

אורך הגובה של משולש שווה צלעות, שאורך צלעו 1 ,מיוצג על ידי המספרפר (3)0.86602

השימוש במספרפר מקובל במדידות אורך מדויקות.
קוטר מטבע של 10 אגורות, מיוצג על ידי המספרפר (1)22.0 מ"מ
ויש גם מדידות לא מדויקות :גובהו של ראובן מיוצג על ידי המספרפר (9)178 ס"מ

סיכום:
כל מדידה מסתיימת תמיד עם מספרפר ולא עם מספר, מכיוון שמדידה מדויקת ומושלמת לא קיימת בעולם.
כל חישוב של גודל גיאומטרי רציף ( אורך, שטח, נפח ) יסתיים תמיד עם מספרפר ולא עם מספר, מכיוון שהמצאת המספרים הרציפים, אינה מוצלחת.

חישובי אורך חלים רק על קטעי קו ישר, והם מבוססים על משפט פיתגורס.
לכן, אין חישובים המתאימים לקווים עגולים סגורים.
כאן מתאימה מדידה מדויקת, והיא תסתיים כצפוי עם מספרפר.

א.עצבר
ממציא המספרפר.

 

[Critical Thinking]

.

 

[backbencher]

ארך קשת מעגל עליה נשענת זוית מרכזית θ הוא בהגדרה r*θ.

זו הגדרה.

לכן ארך הקשתות של מעגלים שונים בעלי מרכז משותף, עליהן נשענת זוית מרכזית משותפת, θ, הוא r*θ, לכל θ ולכל r (קרני הזוית המרכזית המשותפת חותכות את המעגלים השונים) ולכן היחס בין ההקפים השונים הוא כיחס בין הרדיוסים השונים.
כאמור - זה ענין של הגדרה.

הנסיונות של מתמטיקאים קדומים לחשב את הערך של היחס עצמו - נעשו תחילה באמצעות מצולעים מרובי צלעות, חוסמים וחסומים, אולם היה זה רק הנסיון למצא ערך נומרי.

הנסיונות הללו למצא ערך נומרי - אינם צריכים להניח לג'יברישך הנואל, עובר בטל, ידידי, להסיח הדעת מכך שיחס ההקפים כיחס הרדיוסים, זאת מכיון שמלֹא הזוית הנפרשׂת מן המרכז היא משותפת לכל המעגלים משותפי המרכז.

אשר לתוצאות מדידות:
תוצאות מדידות הן בהכרח מספרים רציונליים, פשוט מפני שלמכשירי מדידה יש רמת דיוק מוצהרת מסוימת, ולרגיסטרים יש רוחב מסוים.
לא נתן לרשום מספר אירציונלי, אלא בסִמול ספציפי שיוחד לו...

 

[aetzbarr]

המשפט האחרון של פרמה, והמשפט הראשון של עצבר

המשפט האחרון של פרמה, והמשפט הראשון של עצבר

משפטים אלו הם בגדר של טענות מסוג "אין"

פרמה טוען "שאין משוואות" מסוג אאא + בבב = גגג
עצבר טוען "שאין אפשרות" לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה.

טענות מסוג "אין" אינן ניתנות להוכחה, והן חייבות להתקבל כנכונות, מיד עם הופעתן.
טענות מסוג "אין" ניתנות רק להפרכה.

כדי להפריך את טענת פרמה, צריך שיופיע מתמטיקאי ויציג 3 מספרים א , ב , ג המקיימים את המשוואה אאא+בבב=גגג
עד היום לא הופיע מתמטיקאי זה , ולכן טענת פרמה ממשיכה להתקבל כנכונה.

כדי להפריך את טענת עצבר, צריך שיופיע מתמטיקאי ויחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה , שהוא לדוגמה 3 ס"מ
עד היום מתמטיקאי זה לא הופיע, ולכן יש לקבל כנכונה את טענת עצבר.


א.עצבר

 

[Critical Thinking]

הזוית המרכזית מול מיתר 3 ס"מ היא פעמיים ארכסינוס(0.6),

וארך הקשת הוא הזוית הנ"ל מוכפלת ב- 2.5 ס"מ...

 

[aetzbarr]

מהו אורך הקשת במספר של ס"מ ?

 

[Critical Thinking]

(8)3.2175055439664217...כך טוען המעגלן(*) שלי...

(*) מעגלן - מכשיר שבניתי למדידה מדוייקת של קשתות קע"סים

 

[aetzbarr]

מדידה יפה ותשובה מתוחכמת, יישר כוח

 

[Critical Thinking]

הצלחתי לשפר את המעגלן שלי על ידי הוספת STM(*) והחלפת

הרגיסטר הרגיל (double precision) ברגיסטר בעל רוחב מופלג (extended precision) והתוצאה המעודכנת היא (20)3.2175055439664219340140461435866131902075529555765619

חבר שלי, מתמטיקאי פיסיקלי, טוען כי ברמת דיוק כשל המעגלן שלי, נתן להנחית גשושית על המאדים בתוך מעגל חוסם שקטרו 5 מטרים...


(*) STM - Scanning tunneling microscope

 

[aetzbarr]

משפט פיתגורס, המשפט האחרון של פרמה, והמשפט הראשון של עצבר

משפט פיתגורס ,המשפט האחרון של פרמה, והמשפט הראשון של עצבר

משפט פיתגורס מציג טענה מסוג "יש"
"יש" אפשרות לחשב את אורך היתר של משולש ישר זווית, על פי אורכי הניצבים שלו.
החישוב אינו מושלם, אבל ניתן לשפרו עוד ועוד.
טענה מסוג "יש" חייבת בהוכחה, ויש הוכחות רבות למשפט פיתגורס.

המשפט האחרון של פרמה, והמשפט הראשון של עצבר, הן טענות מסוג "אין"

פרמה טוען "שאין משוואות" מסוג אאא + בבב = גגג
עצבר טוען "שאין אפשרות" לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה.

טענות מסוג "אין" אינן ניתנות להוכחה, והן חייבות להתקבל כנכונות, מיד עם הופעתן.
טענות מסוג "אין" ניתנות רק להפרכה.

כדי להפריך את טענת פרמה, צריך שיופיע מתמטיקאי ויציג 3 מספרים טבעיים א , ב , ג המקיימים את המשוואה אאא+בבב=גגג
עד היום לא הופיע מתמטיקאי זה , ולכן טענת פרמה ממשיכה להתקבל כנכונה.

כדי להפריך את טענת עצבר, צריך שיופיע מתמטיקאי ויחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה , שהוא לדוגמה 3 ס"מ
עד היום מתמטיקאי זה לא הופיע, ולכן יש לקבל כנכונה את טענת עצבר.

מטענת עצבר נובע : חישובי פאי המקובלים במדע , אינם נכונים.

א.עצבר

 

[Critical Thinking]

אני רואה כי מאן דהוא

כבר הקדימני והפריכך...

 

[aetzbarr]

יש להדגיש כי מיתר באורך 3 ס"מ, יכול להופיע באינסוף קע"סים

יש להדגיש כי מיתר באורך של 3 ס"מ, יכול להופיע באינסוף קווים עגולים סגורים .
מיתר באורך 3 ס"מ יכול להופיע בקו עגול סגור, שקוטרו 3 ס"מ
מיתר באורך 3 ס"מ יכול להופיע בקו עגול סגור, שקוטרו 5 ס"מ
מיתר באורך 3 ס"מ יכול להופיע בקו עגול סגור, שקוטרו 50 ס"מ
מיתר באורך 3 ס"מ יכול להופיע בקו עגול סגור, שקוטרו 500 ס"מ
מיתר באורך 3 ס"מ יכול להופיע בקו עגול סגור, שקוטרו 5000 ס"מ
וכך הלאה ללא סוף

בכל קו עגול סגור, אורך הקשת יהיה ייחודי.
האורך המקסימלי של הקשת יופיע בקו עגול סגור שקוטרו 3 ס"מ
האורך המינימלי של הקשת ( 3 ס"מ) יופיע בקו עגול סגור שקוטרו אינסוף ס"מ

המשפט הראשון של עצבר אומר:
אין אפשרות לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה.

א.עצבר