באופן חריג, באתי לביקור חד פעמי

aetzbarr

Member
אולי לא הבנת,אני מאשים את המתמטיקה בלפיתת חנק של הגיאומטריה

מאז ימי יוון העתיקה.
לפיתת חנק זו מנעה כל חידוש בתחום הגיאומטרי, והוא נשאר כמו שהיה אז.
וויקיפדיה מציגה את חוסר החידוש האמור, בהצלחה מרובה.

https://he.wikipedia.org/wiki/פאי

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
נסיכת המדעים איבדה הכתר, נלכדה בקווים עגולים סגורים.

נסיכת המדעים איבדה הכתר
נלכדה בקווים עגולים סגורים
איבדה כיוון מול קשת ויתר
וכאילו ניצבת היא, מול כיתת יורים.

הקבוע בן אלפיים, כבר רועד מפחד
יורשו המשתנה כבר צועד בדרך
חשבון רגיל ואינסופי כבר לא ביחד
והמדידה נהפכה לנציגת המלך.

התקפלו להם מים ושמים,
והפורום דעך וקולו נדם
המהפך הכה פעמיים,
וקול מאוב שאל...אייכה אדם ?

א.עצבר
 

aaa123

Member
אני לא מסכים איתך על הבעיה במתמטיקה.

וכמובן שלא מסכים על הקטע של יחסים שונים בין קוטר מעגל להיקף מעגל.

המצאתי דו שיח קצר בין קטגור וסניגור של המתמטיקה כאשר לשניהם יש טענות הגיוניות על בסיס הבעיה שמפריעה לך(ולא טענה על יחסים שונים בין קוטר מעגל והיקף מעגל)

קטיגור:אין במציאות דבר כזה אינסוף. אין דבר כזה קו אין דבר כזה מעגל אין דבר כזה אורך אין דבר כזה שטח.
המתמטיקה מטפלת בדברים שלא קיימים כלל,וממציאה כמובן מספרים לא רציונלים שנובעים מהנחות שגויות.

סניגור:אז מה זה הדבר הזה שאנחנו רואים וקוראים לו קו או ריבוע או מעגל?

קטיגור:מדובר בדמיון של אנשים. בפועל כל הדברים האלו הם אוסף סופי של חלקיקים שאי אפשר לחלק. החלקיקים האלו כל כך קטנים שהעין לא יכולה לראות אותם או לספור אותם אבל מדובר בפירוש באוסף סופי של חלקיקים שלא מוגדר מה אורכם או רוחבם או גובהם..

סניגור:יכול להיות שאתה צודק ועדיין גם בהנחה שאתה צודק יש לטיפול באינסוף מספר יתרונות.
יתרון ראשון:הטיפול המחשבתי במה שהמתמטיקה מגדירה כגון קו שכולל אינסוף נקודות פשוט יותר.
יתרון שני:הטיפול המחשבתי בדברים האלו מביא תועלת לאנושות(כי הטיפול בקירוב הסופי כל כך מסובך שאילו אנשים היו מתעקשים לטפל בו לא היו מצליחים להתגבר על הקשיים).
יתרון שלישי גם בלי קשר למציאות יש אנשים שאוהבים לחשוב על כל הדברים הלא קיימים,ואין לך שום זכות לבקש לשלול מהם את ההנאה.
 

aetzbarr

Member
הצגת קטע ספרותי פואטי יפה מאוד.

אבל זה אינו קטע מדעי.
המדע דן "בדברים כמותיים נמדדים" כמו אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.
אם היית מצרף מעשה של מדידה לקטע הספרותי שהצגת, הקטע היה נכנס להיכל המדע.
כדי להבין את התוכן של מה שכתבת, יש לדעת את סוד השפה האנושית.

א.עצבר
 

backbencher

New member
האנושות התקדמה מזמן אל מערכת כתיב אלפַבֵּתי קונסוננטי

המאפשר הבעת רעיונות מופשטים.

aetzbarr נותר מפגר ומשׂתרך מאחור עם מערכת כתיב לוגוגרפי...
 

aetzbarr

Member
צירוף האותיות מ ו פ ש ט הוא שם של מה ?

על שאלה זו אי אפשר לענות עם צירופי אותיות אחרים, כי כל צירוף הוא רק שם.
מה תעשה ?

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
פעם ראשונה בהיסטוריה, נערכה מדידה בתחום הגיאומטרי הקלסי

כדי להשיג ידיעה מתמטית - שאי אפשר להגיע אליה- בדרך מתמטית .
 

aaa123

Member
הבעיה היא במילה כמעט

ציטוט:
"מעגל ממשי הוא גליל פלדה בעל צורה גיאומטרית כמעט מושלמת"

מעגל ממשי הוא לא מעגל במובן המתמטי בגלל המילה כמעט כך שהמתמטיקה לא מתיימרת לעסוק בו כשהיא עוסקת במעגלים.

ברור שאם הצורה היא עקום שאינו בדיוק מעגל אלא רק בערך מעגל אז היחס בין ההקף לקוטר לא יהיה פי אלא רק מספר שקרוב לפי.

בהנחה שקוטר מוגדר כמיתר הכי גדול בעקום שעובר דרך נקודה ספציפית בעקום(ויש קטרים שונים שחותכים זה את זה) גם לא מתקיים שכל הקטרים של העקום זהים באורכם.
 

aetzbarr

Member
רצוי היה להציג 5 שורות של מידע, ולא שורה יחידה עם המלה..כמעט

היקפן הוא מכשיר מדידה חדש , הפועל בעזרת " מעגלים ממשיים".
מעגל ממשי הוא גליל פלדה בעל צורה גיאומטרית כמעט מושלמת.
במעגל ממשי כזה מופיע קו עגול סגור חסר עובי, ואפשר למדוד את קוטרו בדרגת דיוק גבוהה מאוד, עם סטייה אפשרית של מחצית אלפית מ"מ.
הטכנולוגיה המכנית בת ימינו, מסוגלת לספק גלילי פלדה כאלה.

כל מתמטיקאי מבין, שהמתמטיקה לא מסוגלת לטפל בצירוף אורכים אקראי של קוטר והיקף. (גם החשבון של ניוטון ולייבניץ לא מסוגל לזאת)
הדרך היחידה לטפל בצירוף אורכים כזה היא של מדידה, כמו ניסוי ההיקפן.
כל מהנדס מכונות יכול לערוך את ניסוי ההיקפן, ולקבל את התוצאה שהצגתי.
תוצאה זו מסירה את הכתר של "מלכת המדעים" מהמתמטיקה

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
כמה מעלות יש ברדיאן

כמה מעלות יש ברדיאן

אם הרדיאן מופיע על קו עגול סגור בעל אורך ממשי גדול (לדוגמה 1000 מטרים)
אז יש בו ברדיאן , 57.29 מעלות בקירוב

ואם הרדיאן מופיע על קו עגול סגור בעל אורך ממשי זעיר (לדוגמה 0.0001 מ"מ )
אז יש בו ברדיאן , 56.89 מעלות בקירוב

כמות המעלות ברדיאן אינה קבועה, והיא תלויה באורך הממשי של קו עגול סגור.

תרגיל רדיאני.
לכל הקווים העגולים הסגורים יש נקודת מרכז משותפת.
מנקודה זו יוצאים שני קווים ישרים היוצרים זווית של 57.12 מעלות.
זווית זו תיצור רדיאן אך ורק בקו עגול סגור יחיד, מתוך אינסוף קווים עגולים סגורים.

א.עצבר
 

backbencher

New member
רדיאן הוא גדלה של זוית מרכזית אשר קרניה תוחמות קשת מעגל

שארכה כארך רדיוס המעגל.
אתה יודע למדוד ארך קשת זו וקראת לה רדיוסה.

לאור זאת, הבה נתבונן בשני מעגלים שונים כלשהם במישור להם נקודת מרכז משותפת ובזוית מרכזית כלשהי אשר קרניה תוחמות "רדיוסה" במעגל הקטן מבין השנים.
האם קרני אותה זוית זו עצמה תוחמות "רדיוסה" גם במעגל הגדול יותר?
כן או לא?


ארך קשת מעגל עליה נשענת זוית מרכזית θ הוא בהגדרה r*θ.
זו הגדרה.

לכן ארך הקשתות של מעגלים שונים בעלי מרכז משותף, עליהן נשענת זוית מרכזית משותפת, θ, הוא r*θ, לכל θ ולכל r (קרני הזוית המרכזית המשותפת חותכות את המעגלים השונים) ולכן היחס בין ההקפים השונים הוא כיחס בין הרדיוסים השונים.
כאמור - זה ענין של הגדרה.

הנסיונות של מתמטיקאים קדומים לחשב את הערך של היחס עצמו - נעשו תחילה באמצעות מצולעים מרובי צלעות, חוסמים וחסומים, אולם היה זה רק הנסיון למצא ערך נומרי.

הנסיונות הללו למצא ערך נומרי - אינם צריכים להניח לג'יברישך הנואל, עובר בטל, ידידי, להסיח הדעת מכך שיחס ההקפים כיחס הרדיוסים, זאת מכיון שמלֹא הזוית הנפרשׂת מן המרכז היא משותפת לכל המעגלים משותפי המרכז.

אשר לתוצאות מדידות:
תוצאות מדידות הן בהכרח מספרים רציונליים, פשוט מפני שלמכשירי מדידה יש רמת דיוק מוצהרת מסוימת, ולרגיסטרים יש רוחב מסוים.
לא נתן לרשום מספר אירציונלי, אלא בסִמול ספציפי שיוחד לו...
 
למעלה