נתגלה קו עקום רציונלי, הנראה כמו קו השרשרת

[aetzbarr]

נתגלה קו עקום רציונלי, הנראה כמו קו השרשרת

כל נקודה של קו עקום רציונלי , מיוצגת על ידי 3 מספרים רציונליים.

מספר א מביע את מרחק הנקודה מציר Y
מספר ב מביע את מרחק הנקודה מציר X
מספר ג מביע את מרחק הנקודה מראשית הצירים.

כדי לצייר אוסף של נקודות הנראה מרחוק כמו קו שרשרת, יש להשיג
הרבה שלישיות של מספרים, שיכונו בשם טריורציו

התהליך של יצירת טריורציו הוא פשוט.
בוחרים מספר א , ומקבלים את מספר ב על פי ...מחצית של ( אא מינוס 1)
את מספר ג מקבלים על פי....ב פלוס 1

בבחירת א אפס יתקבל ב ( מינוס 0.5 ) ג 0.5
בבחירת א 0.5 , יתקבל ב ( מינוס 0.375) ג 0.625
בבחירת א 1 , יתקבל ב אפס, ג 1
בבחירת א 2 , יתקבל ב 1.5 , ג 2.5
בבחירת א 3 יתקבל ב 4 , ג 5

נסו להציב הרבה ערכים של א , וקבלו קו שרשרת מרהיב ביופיו.

א.עצבר

https://he.wikipedia.org/wiki/קו_השרשרת

 

[aetzbarr]

מכאן הדרך קצרה אל שלשות פיתגוריות פרימיטיביות

בחר מספר בשיטת עצבר

בחר מספר....בחרתי 6
יפה, הגעת למשולש ישר זווית
עם זוויות 71.07 , 18.93 מעלות

לא יכול להיות

כן יכול להיות,
זה משולש עם ניצב 12 ניצב 35 , ויתר 37
הזוויות שלו הן 71.07 , 18.93 מעלות.


בחר מספר...בחרתי 3.5
יפה, הגעת למשולש ישר זווית
עם זוויות 58.12 , 31.88 מעלות

לא יכול להיות

כן יכול להיות
זה משולש עם ניצב 28 , ניצב 45 , ויתר 53
הזוויות שלו הן 58.12 , 31.88 מעלות.


בחר מספר...בחרתי 2.8
יפה, הגעת למשולש ישר זווית
עם זוויות 50.7 , 39.3 מעלות

לא יכול להיות

כן יכול להיות
זה משולש עם ניצב 140 , ניצב 171 , יתר 221
הזוויות שלו הן 50.7 , 39.3 מעלות.

פירוט השיטה:
בחר מספר א גדול מ 1
חשב מספר ב על פי ...מחצית של ( אא מינוס 1 )
חשב מספר ג על פי ... ב + 1
א , ב , ג , הם ניצבים ויתר

אם קיבלת מספרים לא טבעיים, הכפל וצמצם ככל האפשר , והטבעיים יופיעו.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

יש מישהו כשרוני שימחיש גרפית קו עקום רציונלי ?

תודה מראש

א.עצבר

 

[aetzbarr]

חיפשתי בוויקיפדיה ולא מצאתי את הנוסחה של קו עקום רציונלי

אני מציג אותה בעברית ... ב = מחצית של ( אא מינוס 1)

ואפשר להציגה כמקובל 2Y = (X^2-1

המיוחד במשוואה זו, הוא חוסר האפשרות שיופיעו מצבים
של X=Y=0
X=Y=1
האם מישהו מכיר הופעה קודמת של משוואה כזו ? יש קישור מתאים ?

במשוואה הידועה Y=X^2 יש את המצבים האמורים.
א.עצבר

 

[aetzbarr]

האם אפשר להעביר משיק לנקודת קו עקום ? לא

רק לנקודת קו עגול אפשר להעביר משיק.
המשיק לנקודת קו עגול, יוצר זווית של 90 מעלות,עם הרדיוס הפוגע בנקודה.


אז מה התןקף של מושג הנגזרת ? אם אין משיק לנקודה ?

https://he.wikipedia.org/wiki/נגזרת

מה אומרת וויקיפדיה ?

א.עצבר

 

[aetzbarr]

האם רעיון מרכזי של חשבון דיפרינציאלי ואינטגרלי ...שגוי ?

האם רעיון מרכזי של חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי " הוא שגוי" ?

כל נקודה המתוארת בין צירי ( X או א ) ( Y או ב ) היא פינה של מלבן.

נתון מלבן בעל צלע אופקית א3 , וצלע אנכית ב9
שטח המלבן = 3 כפול 9 = 27 ( 27 הוא מספר שטח)
צורת המלבן = 9 חלקי 3 = 3 ( 3 הוא מספר יחס , המביע צורה)

למלבן זה אפשר להוסיף אוסף צפוף של נקודות, שמרחוק הוא יראה
" כאילו הוא קו אלכסון ישר"
לאוסף צפוף של נקודות מתאים השם...נקדן
את אוסף הנקודות משיגים בעזרת המשוואה ב = 3א

נקודה ראשונה א אפס ב אפס
נקודה שנייה א1 ב3
נקודה שלישית א2 ב6
נקודה רביעית א3 ב9

בין אלה אפשר להוסיף עוד נקודות ללא הגבלה.
אוסף הנקודות הזה יראה מרחוק כאילו הוא קו אלכסון ישר
אבל זה לא קו אלכסון ישר – אלא נקדן אלכסוני ישר

אין כל הגדרה למשיק – השייך לנקודה של נקדן אלכסוני ישר.

לאותו מלבן , אפשר להוסיף נקדן אלכסוני עקום.
את אוסף הנקודות של נקדן אלכסוני עקום, נשיג בעזרת המשוואה ב = אא

נקודה ראשונה א אפס, ב אפס
נקודה שנייה א 1 ב1
נקודה שלישית א2 ב4
נקודה רביעית א3 ב9

בין אלה אפשר להוסיף עוד נקודות ללא הגבלה.
אוסף הנקודות הזה יראה מרחוק כאילו הוא קו אלכסוני עקום.
אבל זה לא קו אלכסוני עקום – אלא נקדן אלכסוני עקום

אין כל הגדרה למשיק – השייך לנקודה של נקדן אלכסוני עקום.

ההגדרה היחידה הקיימת, היא לגבי נקודות של נקדן עגול.

אז על מה מבוסס רעיון הנגזרת ? אם אין משיק ?

א.עצבר

 

[aetzbarr]

גילוי נאות : המתמטיקה לא יודעת לטפל בקו עגול או בקו עקום

המתמטיקה לא יודעת לטפל בקו עגול, או בקו עקום.

המתמטיקה לא יודעת לטפל בקו עגול,
ובמקומו היא משתמשת באוסף צפוף של נקודות,
שמרחקן קבוע מנקודה נתונה.

השם המתאים לאוסף נקודות כזה, הוא נקדן עגול.
כאשר נביט מרחוק על נקדן עגול, נראה אותו "כאילו" הוא קו עגול.
אבל באמת הוא לא קו, אלא אוסף צפוף של נקודות.

המתמטיקה לא יודעת לטפל בקו עקום, ובמקומו היא משתמש בנקדן עקום.
כאשר נביט מרחוק על נקדן עקום, נראה אותו "כאילו" הוא קו עקום.
אבל באמת הוא לא קו, אלא אוסף צפוף של נקודות.

הרעיון של החלפת קו עגול בנקדן עגול,
הכריח את המתמטיקה להשתמש בקו ישרשר.

קו ישרשר הוא קו הבנוי מקטעים רבים זעירים של קו ישר.
הקו הישרשר חיבר את הנקודות הצפופות המופיעות בנקדנים.

כך נוצר המושג בעל סתירה....קו ישרשר עגול
וכך נוצר המושג בעל סתירה....קו ישרשר עקום

והתוצאה היא בלתי נמנעת
המתמטיקה לא יודעת לחשב את היקפו של קו עגול.
המתמטיקה לא יודעת לחשב את אורכו של קו עקום.

המתמטיקה יודעת לטפל רק בקווים ישרים, והיא המציאה את הקווים הישרשרים,
כדי לברוח מהתוצאה הבלתי נמנעת.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

שאיפה לאפס זה מושג ספרותי, שכלל לא שייך למתמטיקה

שאיפה לאפס זה מושג ספרותי, ואין לו מקום במתמטיקה

נקדן יישאר תמיד נקדן, ותמיד יהיה מרחק בין נקודותיו.
קו ישרשר יישאר תמיד קו ישרשר, והוא לא ישתנה לקו עגול, או עקום.

אין דבר כזה, משיק לנקודה של נקדן.
אין דבר כזה....זווית שיפוע השייכת לנקודה של נקדן .....
יש דבר כזה, "זווית השיפוע של קו ישר" המחבר בין שתי נקודות קרובות של נקדן.

הקו הישר המחבר שתי נקודות של נקדן הוא זעיר באורכו.
הקו הישר הזה הוא הקטע היסודי של קו ישרשר.

אבל.....
המתמטיקה לא מציינת "אם הקטע היסודי של קו ישרשר" מוצג ב מ"מ , או ק"מ
לכן, המושג .... "שאיפה לאפס של קטע יסודי"....... הוא חסר משמעות כמותית.
ואם הוא חסר משמעות כמותית.....אין לו מקום במתמטיקה.

אם המתמטיקה תתחיל לציין אורכי קווים עם מ"מ , או מטר, או ק"מ ,
היא הופכת להיות מתמטיקה פיזיקלית.

ואכן, רק מתמטיקה פיזיקלית ( המבוססת על מדידות)
מסוגלת לטפל - באופן ישיר - בקווים עגולים או בקווים עקומים.
הטיפול כיום הוא עקיף, ומבוסס על החלפת קו עגול או עקום, בקו ישרשר.

מתמטיקה פיזיקלית תטפל באופן ישיר בקו עגול ובקו עקום.
מתמטיקה פיזיקלית תציג קו עקום, כנובע מצירוף של תנועה ישרה, ותנועה עגולה.
כאשר מסובבים מחוגה, וגם מגדילם את הרדיוס שהיא מציגה , יתקבל קו עקום.
כאשר מסובבים מחוגה ומקפידים על רדיוס קבוע, יתקבל קו עגול.

קו ישר שייך למתמטיקה
קו עגול וקו עקום שייכים לפיזיקה.

הבנה זו תגלה חידושים גיאומטריים, ובעיקר את רעיון פאי המשתנה.

א.עצבר