פינת ה - 'כתם צהוב'- חוף נוף ים, הרצליה

[ר ו פ ן]

אכיין !

כשיש נחל או נהר שזורם.., הרי שהוא 'נע' על פני אקוויקלוד - שכבה אטומה (ברובה) לחילחול, אם עקב סלע יסוד כלשהו ואם עקב משקעים רבי שנים שאוטמים את האדמה החרסיתית (אגרגט קטן ושחוק) בערוץ זרימתו

ה"בעייה" העיקרית בגולן, היא כמובן, המאגרים בני מיליוני הקוב המצופים בקרקעית ביריעות פלסטיק 'מולחמות' האחת לרעותה, ללא כל אפשרות חילחול בכל שטח המאגר שאולי בעבר, היה אזור מחלחל לאקוות..

סיפור מסובך !!

המומחים, הפנימו כבר לפני הרבה שנים.. (קיבלתי על כך, הרצאה מעמיקה.., ב'סדרת חינוך' עוד ב'סדיר' - ש..חשוב לתקן הטעות החמורה של 'ייבוש החולה'.. בגלל ובגלל.. כבר כתבנו על כך..) שיש להשיב עטרה ליושנה ולהציף חלקים גדולים של החולה, המשמשים כ'באפר' משובח לכנרת המתקלפת. המים בשכבות הכבול העתיקות והעמוקות, עם מקדם אידוי מזערי, עקב הספוגייות העמוקה של הכבול.

אז שמישהו שם למעלה יחליט סוף סוף! החולע.. לחקלאות? כותנה? בריכות דגים? אז למה 'מייבשים' את החקלאים..
וכו' וכו'.. 'ביצה ותרנגולת' ב LOOOP אינפנטילי למשעי...

 

[guprnds]

קרקע הרמה נקבובית מאוד

והניקוז לאקוות מעולה. גם במצב רוויה רק חלק קטן מהמים הזורמים באפיקים מגיעים לחולה כנגר עילי. מתחת לשכבה הבזלתית מונח קירטון עשיר בחרסית והוא בד"כ משמש מסד לאקווה.

 

[ר ו פ ן]

חושש ש.. לא כל כך..

רמת הגולן מאופיינת ב'מסד' בזלתי ש'נשפך' על מסד קירטון
שניהם אטומים לחילחול - 'אקוויקלודים'
מקומות עם 'טוף' - סלע נקבובי - מחלחלים במידה והטוף לא רציף

 

[guprnds]

כך לכל הפחות זה בסביבתנו

שלוליות מחזיקות מעמד לכל היותר שעות ספורות, אלא אם הן קופאות. זאת ועוד: היות והסלע נקבובי מאוד הוא מחזיק חלק מהמים זמן רב. חפור מטר באדמה באמצע הקיץ ותגלה שהיא לחה, אפילו רטובה.

 

[ר ו פ ן]

אם הקרקע לחה, בחפירה קלה, הרי ש..

אינה מחלחלת.. אטומה
אבל, עד כאן מגיע הזכרון שלי לגבי גאולוגיה.


נזכרתי שחבר בצפת (העתיקה) עם אדמה מקומית די ייחודית - 'רנדזינה הררית' ואצלו, כפי שכתבת, שכבת האדמה העליונה נראית יבשה, אבל חפירה קטנה, אפילו עם היד ו..הכל ספוג מים.. כי מחלחל באיטיות.
לקח לו הרבה זמן, כמה שנים, ללמוד את אופי האדמה הזו ולהצליח לגדל שם דשא.

 

[guprnds]

קרקע אטומה היא קרקע דקת גרגר

הסופחת מים, קוטר הגרגרים במקרה זה הוא מסדר גודל של מקרונים בודדים ולכל היותר עשרות מיקרונים. קרקע חרסיתית היא כזו. במקרה של הקרקעות הגולניות מדובר בסקוריה שבה האבנים מלאים בועות, או טוף היכן שקוטר הגרגרים מסדר גודל של מילימטר אחד. הסקוריה מחלחלת יפה, אבל אוצרת חלק מהמים בנקבוביות של אבני הבזלת. הטוף מחלחל יפה אבל נרטב (כמו חול). קרא על הסקוריה כאן. עבודה מקיפה על ההידרולוגיה ברמת הגולן פורסמה כאן.

 

[ר ו פ ן]

או.. עם 'סלע יסוד' (קירטון ובזלת) מתחת לתכסית השחוקה העליונה

וכן, לא בגדי כתבתי לעיל 'טוף' במרכאות.., כי זה 'לשון העם'
הרוב ברמת הגולן, הוא אכן 'סקוריה' עם כמה מקומות עם טוף אמיתי שהוא מעין 'בזלת מוקצפת'

מועדים לשמחה