בלדה על ניחוס וגשם על המצח
מילים: יורם טהרלב
לחן: מתי כספי
איבוד: המאבד
לא קיימים איבודים קצרים לשיר זה.
"האם ראית את העב הנהדר הזה?
רוץ אל היריד מהר וקנה לי עב כזה
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב
כך אמר לו רופן, למינחוס המנוחס
ונתן לו מאה רובל שייצא מיד.
הולך לו מינחוס ליריד ואוי איזה מזל
ליד פונדק עומד פורת עם עב שמנמן כנ"ל
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב
פורת, כבר לא צעיר, ניצב לו והוזה
ומתחת לשפמו הוא שר ניחוס כזה:
אי-אי-אי...
"נא למדני את השיר, עשה נא לי טובה"
כך אומר לו מינחוס ופורת בפיו תשובה:
"תשלם לי קודם
כמו שמקובל
מחירו של הניחוס הוא חמישים רובל"
מינחוס את צרורו מוציא ומשלם מיד
ואחרי דקה שרים שניהם כאיש אחד.
אי-אי-אי...
השירה חלפה עברה ומינחוס אז נזכר:
"הי, בכמה יעלה לי זה העב הנהדר?
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב"?
"מאה רובל" סח פורת ומינחוס אז משיב:
"חמישים שילמתי כבר, אתן עוד חמישים"
"לא לא ולא צוחק פורת פה יש לך פיספוס!
תמורת החמישים קיבלת כבר את הניחוס
זה לא הולך ביחד
וחום אינו חינם".
הצניע מינחוס את צרורו והסתלק משם
טייל בין דוכני השוק לרגע לא עמד
ולעצמו זימר הוא את השיר אשר למד:
אי-אי-אי...
ממש מעבר ליריד א-הו איזה מזל!
עומד חיימון המפורסם עם עב שמנמן כנ"ל
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב
חיימון משמיע שיר, הקשיבו ושמעו!
מן ניחוס שהוא המשך של הניחוס ההוא:
אי-אי-אי...
"נא למדני את השיר, עשה נא לי טובה"
כך אומר לו מינחוס, וחיימון- בפיו תשובה:
"תשלם לי קודם
כמו שמקובל
מחירו של הניחוס הוא חמישים רובל"
מינחוס מוציא את צרורו ומשלם מיד
ואחרי עוד רגע הם שרים כאיש אחד
וכשגמרו לשיר שוב הוא נזכר:
"הי, כמה יעלה לי זה העב הנהדר?"
"מאה רובל", סח חיימון ומינחוס "אי אי אי
חמישים שילמתי ואוסיף את מגפי".
"לא ולא העב לחוד מאה רובל עולה
חמישים שילמת לי על הניחוס הזה"
חוזר לו מינחוס בלי העב ורופן שם... אהה!
חובט בו וזורק אותו מתוך החבורה
עם כתם על המצח וכתם על הגב
ואחריו מגורשים עשרות אלפי זבוביו
ובדרכים בין כפר לכפר בין יער לבין עיר
גם בשרב וגם בכפור הם לא חדלו לשיר:
אי-אי-אי...
יום אחד אחרי שנים הגיעו בדרכם
אל עיר הפלך בה ישב עטר המפורסם
עטר ישב בנחת נעץ בהם מבט
יצאו אז עדכונים שלושה של מוצאי שבת
שאל "מאין באתם? הגעתם לכינוס?"
והם ניסו לומר לו אך יצא להם ניחוס:
אי-אי-אי...
צחקו סביב הנוכחים, צחקו הילדים...
אבל אצל עטר במצח זעו הורידים
היכה עטר על שולחנו
ובקולו הרעים:
"האמנם חרשים אתם האם אינכם שומעים?
הרי אל הניחוס הזה חיכינו מתמיד
אותו נשיר כשיבוא אפיק רום בעתיד"
אי-אי-אי...
מילים: יורם טהרלב
לחן: מתי כספי
איבוד: המאבד
לא קיימים איבודים קצרים לשיר זה.
"האם ראית את העב הנהדר הזה?
רוץ אל היריד מהר וקנה לי עב כזה
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב
כך אמר לו רופן, למינחוס המנוחס
ונתן לו מאה רובל שייצא מיד.
הולך לו מינחוס ליריד ואוי איזה מזל
ליד פונדק עומד פורת עם עב שמנמן כנ"ל
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב
פורת, כבר לא צעיר, ניצב לו והוזה
ומתחת לשפמו הוא שר ניחוס כזה:
אי-אי-אי...
"נא למדני את השיר, עשה נא לי טובה"
כך אומר לו מינחוס ופורת בפיו תשובה:
"תשלם לי קודם
כמו שמקובל
מחירו של הניחוס הוא חמישים רובל"
מינחוס את צרורו מוציא ומשלם מיד
ואחרי דקה שרים שניהם כאיש אחד.
אי-אי-אי...
השירה חלפה עברה ומינחוס אז נזכר:
"הי, בכמה יעלה לי זה העב הנהדר?
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב"?
"מאה רובל" סח פורת ומינחוס אז משיב:
"חמישים שילמתי כבר, אתן עוד חמישים"
"לא לא ולא צוחק פורת פה יש לך פיספוס!
תמורת החמישים קיבלת כבר את הניחוס
זה לא הולך ביחד
וחום אינו חינם".
הצניע מינחוס את צרורו והסתלק משם
טייל בין דוכני השוק לרגע לא עמד
ולעצמו זימר הוא את השיר אשר למד:
אי-אי-אי...
ממש מעבר ליריד א-הו איזה מזל!
עומד חיימון המפורסם עם עב שמנמן כנ"ל
עם גשם על המצח
וגשם על הגב
וסערה של שלג היישר ממערב
חיימון משמיע שיר, הקשיבו ושמעו!
מן ניחוס שהוא המשך של הניחוס ההוא:
אי-אי-אי...
"נא למדני את השיר, עשה נא לי טובה"
כך אומר לו מינחוס, וחיימון- בפיו תשובה:
"תשלם לי קודם
כמו שמקובל
מחירו של הניחוס הוא חמישים רובל"
מינחוס מוציא את צרורו ומשלם מיד
ואחרי עוד רגע הם שרים כאיש אחד
וכשגמרו לשיר שוב הוא נזכר:
"הי, כמה יעלה לי זה העב הנהדר?"
"מאה רובל", סח חיימון ומינחוס "אי אי אי
חמישים שילמתי ואוסיף את מגפי".
"לא ולא העב לחוד מאה רובל עולה
חמישים שילמת לי על הניחוס הזה"
חוזר לו מינחוס בלי העב ורופן שם... אהה!
חובט בו וזורק אותו מתוך החבורה
עם כתם על המצח וכתם על הגב
ואחריו מגורשים עשרות אלפי זבוביו
ובדרכים בין כפר לכפר בין יער לבין עיר
גם בשרב וגם בכפור הם לא חדלו לשיר:
אי-אי-אי...
יום אחד אחרי שנים הגיעו בדרכם
אל עיר הפלך בה ישב עטר המפורסם
עטר ישב בנחת נעץ בהם מבט
יצאו אז עדכונים שלושה של מוצאי שבת
שאל "מאין באתם? הגעתם לכינוס?"
והם ניסו לומר לו אך יצא להם ניחוס:
אי-אי-אי...
צחקו סביב הנוכחים, צחקו הילדים...
אבל אצל עטר במצח זעו הורידים
היכה עטר על שולחנו
ובקולו הרעים:
"האמנם חרשים אתם האם אינכם שומעים?
הרי אל הניחוס הזה חיכינו מתמיד
אותו נשיר כשיבוא אפיק רום בעתיד"
אי-אי-אי...
