אדמה חרוכה
......

ר ו פ ן

New member
אדמה חרוכה
......

אדמה חרוכה
שחר שלוח


לא רק בתים, עצים ובעלי חיים - גם הקרקע נפגעה בשריפה הגדולה. כעת, כשהחורף בפתח, עולה השאלה האם יהיו אלה גשמי ברכה או שאלה יביאו איתם סחף והרס נוספים. המומחים מציעים אופטימיות זהירה


האש שהשתוללה ברחבי הארץ עד לפני כמה ימים הציתה זיכרונות כאובים מהשריפה שבערה בכרמל בחורף 2010. בסופו של נובמבר יבש וחם באופן קיצוני נדמה שכולם, אפילו החילונים המושבעים ביותר, התפללו לגשם – בדיוק כפי שייחלנו לגשם כשהאש נגסה ביער בית אורן לפני שש שנים.
כעת, כאשר הגשם כבר כאן, עולות גם שאלות – האם ייגרמו הצפות וסחף קרקע ביערות ובשטחים שנשרפו, כיצד והאם ניתן להתגבר על כך, והאם יש סיבה לאופטימיות לקראת השיקום?
[אחת הטעויות הנפוצות שמתרחשות לאחר שריפה היא כניסה מהירה לשטח עם כלים כבדים לצורך כריתה והוצאת עצים שרופים. ]


קרקע דוחה מים
ד"ר גיל אשל, חוקר שימור קרקע מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מסביר ששריפות משפיעות באופן שונה ובדרגות שונות על תאי שטח, בהתאם לסוג הקרקע, להתפשטות האש ולעוצמת הבעירה. אסור לנו לשכוח שיש לקרקע תפקיד חשוב במערכת הטבעית ושהקרקע היא משאב מתכלה שעשוי יום אחד להיגמר, גם אם זה לא נגלה לעין.
בעקבות השריפה, חלים שינויים בקרקע שעשויים לשנות את תכונותיה הכימיות, הפיזיקליות המינרלוגיות ואף של המערכת הביולוגית השוכנת בה. תכונה אחת שעשויה להשתנות היא הנטייה שלה לדחות מים, מה שמכונה בשפה המקצועית "הידרופוביות". ככל שהקרקע יותר הידרופובית, גדלה הסכנה ליצירת נגר מוגבר – זרימה מוגברת של מים על פני הקרקע – ובעקבותיו סחף של הקרקע. היובש שקדם לשריפה תרם ליבוש פני הקרקע והעצים את פוטנציאל דחיית המים מהקרקע, שהשריפה כנראה רק החמירה. "אם הגשם יתחיל בעוצמות נמוכות ויגרום להרטבה איטית של החומר האורגני בקרקע, הוא יספח שוב מים ויוריד את רמת ההידרופוביות שלו", אומר אשל, "אבל אם עוצמת הגשם תהיה גבוהה, כבר בשלבים הראשונים של הסופה, עולה החשש להיווצרות תנאים המעודדים נגר וסחף קרקע מואצים", כלומר – אובדן של קרקע יקרה, וחשש מפני שיטפונות.
רמת דחיית המים של הקרקע תלויה במרקם שלה, וכאן המצב פועל דווקא לטובתנו, שכן רוב השריפות התרחשו במקומות שבהם הקרקעות לרוב אינן הופכות להידרופוביות. "הידרופוביות נפוצה יותר בקרקעות בעלות גרגר גס, למשל בקרקעות לס או חמרה (כמו בקרקעות השרון והנגב – ש"ש)", מסביר אשל. "בדרך כלל מדברים על הידרופוביות גבוהה בקליפורניה, שם גודל הגרגר גס. באזורים שלנו, בקרקעות ההר, זה פחות רלוונטי".
[סחף קרקע בעקבות גשם. משאב חשוב ולא בלתי נגמר. צילום: ד"ר גיל אשל]
סחף קרקע בעקבות גשם. משאב חשוב ולא בלתי נגמר. צילום: ד"ר גיל אשל
ההמלצה: לא להתערב
מרכיב נוסף במערכת ששומר על הקרקעות הוא חיפוי פני הקרקע בצמחייה, שמצמצמת יצירת נגר עילי וסחף קרקע על ידי כך שהיא מגנה על הקרקע מפני מכת טיפות הגשם. "מערכת טבעית מוגנת על ידי חיפוי צמחייה", מסביר אשל. "אחרי שריפה יש ירידה בכמות החיפוי הצמחי, אבל עדיין יש אפר וחומר אורגני על פני הקרקע. עם זאת, צריך לזכור שהכול יחסי: שטח טבעי שהפך לבנוי הוא בעייתי יותר בהיבט של יצירת נגר והצפות בהשוואה לשטח שנשרף, מכיוון שבשטח בנוי הקרקע עוטה בטון ואספלט ומונעת חלחול מי הגשם אל תת הקרקע, בניגוד לשטחים המחופים בצומח".
כראיה ליכולת השיקום המהירה של הקרקע, אשל מזכיר שבארץ כבר יודעים שאחרי הגשם הכול מוריק מצמחייה עשבונית גם לאחר שריפה. אחרי שנה-שנתיים, אפשר להבחין כבר בהתבססות צומח מעוצה. "ההמלצה היא לא להתערב ולא להסתובב שם", הוא אומר, "כדי לא לחשוף את הקרקע וליצור תנאים המעודדים יצירת נגר עילי וסחף קרקע. לטבע יש יכולת שיקום טובה מאוד. אקולוגים אומרים את זה כבר הרבה זמן: צריך להוריד עצים איפה שהם מסכנים אנשים, אבל מעבר לכך פשוט צריך לתת לקרקע להתכסות בצמחייה עשבונית, כפי שקרה בכרמל לאחר השרפה ב-2010. בסוף החורף הוא כבר היה ירוק לגמרי, אם כי עד לשיקום המלא יש עוד זמן".
אחת הטעויות הנפוצות שמתרחשות לאחר שריפה בעקבות לחץ ציבורי היא כניסה מהירה לשטח עם כלים כבדים לצורך כריתה והוצאת עצים שרופים כשהאדמה עדיין רטובה, תוך הטבעת קוליסים שיוצרים נתיבי זרימה מועדפים ומגדילים את נזקי הנגר. בנוסף לכך, הידוק פני הקרקע על ידי מעבר כלי רכב ובני אדם לא רק מפריעים להתבססות הצמחייה, הם גם מעלים את הסיכון להיווצרות נגר עילי וסחף קרקע. ד"ר אלי ארגמן, מנהל התחנה לחקר הסחף, מסביר: "צריך להיזהר מהרס בזמן השיקום. אם יתחילו עכשיו בשיקום, הנזק בעקבות השריפה עלול להיות גדול יותר".

שיקום באמצעות מבט מלמעלה
בתחנה לחקר הסחף עוסקים במרץ במחקר ופיתוח אמצעים למניעת סחף קרקע. הסחף גורם לאובדן שכבת הקרקע העליונה, דבר שיש לו השלכות על פריון האדמה והוא משמעותי הן עבור חקלאים והן עבור מערכות אקולוגיות, שהצומח בהן עלול להיפגע. באמצעות פעולות מגוונות לייצוב הקרקע, ניתן להאט את הזרימה, למנוע את הסחף במדרון ובכך להאיץ את השיקום.
כדי לחקור במרחב את המנגנונים להיווצרות סחף, משתמשים בתחנה לחקר הסחף בהדמאות לוויין ותצלומי אוויר, תצלומי האוויר וההדמאות מאפשרים זיהוי תהליכי בלייה וגריעת קרקע. "השימוש בהדמאות לוויין מאפשר מעקב אחר מצב הצומח", מסביר ארגמן. "אנחנו בודקים את כל המאפיינים הסביבתיים, כמו: טמפרטורת פני השטח, קרינה, לחות, כמות ומצב הצומח. זה מאפשר לנו לחשב את ההתאדות ולהעריך את פוטנציאל וקצב השיקום".
הטכנולוגיה מאפשרת לבחון לאורך זמן את קצב השינוי של האזור שנשרף, וללמוד כיצד השטח משתקם מבחינת הצומח והקרקע. "זהו למעשה כלי לקבלת החלטות לשיקום", מסביר ארגמן.
בינתיים, לסקרנים שרוצים לראות את היערות שנשרפו, לאלה שמעוניינים לאסוף גזעים שנפלו ולבעלי הכוונות הטובות שאצה להם הדרך, ממליצים המומחים בתחנה לחקר הסחף לצפות מרחוק – כדי לא להפריע לתהליכי השיקום הטבעיים.

זווית
 
"אדמה חרוכה" 2: מצב הכינרת מעיינות הדן והבניאס בקנטים.

הגיעה לידי הסקירה ההידרולוגית לחודש נובמבר,והיא ממש אסון.בינתיים הגיעה מערכת
דצמבר,שעזרה רבות ונקוה שאחריה יגיעו מערכות כבדות נוספות.
ספיקת הבניאס בסוף נובמבר(נכון ל1.12.16),הינה 0.330 מ"ק/שניה.קרוב מאד לשפל ההיסטורי הקודם. ספיקת הדן היתה 2.9 מ"ק/שניה,גם קרוב מאד לשפל ההיטורי הקודם.
בכינרת:נפח המים הזמינים:14- מלמ"ק(מליוני קוב מים),כלומר נגרעו מהכינרת 14 מיליוני קוב מים.אלו נפחי מים הנמוכים ביותר שתועדו בכינרת לנובמבר,מאז 1926!!!
מליחות הכינרת עלתה ל 307 מגכ"ל (מיליגרם כלור לליטר),הגבוהה ביותר מאז
1968.נקוה שהסקירה הבאה תהיה כבר אופטימית.זו הסקירה הגרועה ביותר שאני זוכר מעודי.
 

ר ו פ ן

New member
לפי ויקי, נשאבים מהכנרת לירדן וצרכנים.. מעל 100 מ' קוב בשנה

אם הנתונים אכן נכונים, אז 'נשמע' לי שזו "קטסטרופה'' ידועה ומחושבת..
אז מה הפאניקה ?

ושאלה - מדוע עולה המליחות?
קראתי פעם סקירה של הידרולוג מומחה שטען כי.. ככל שנשאב יותר מהכנרת, איכות המים שלה, למעשה תשתפר עקב כניסת מים טריים ו'מתוקים' מהנחלים והאקוויפרים סביב.
מהיכן מגיעה ה'מליחות' ?
 
האיכות אכן תשתפר,באם ייכנסו מים מתוקים(מהנחלים),הבעיה היא

שכבר כמה שנים, הזרימות לא מדביקות את השאיבה, ובעיקר האידוי שהוא הסיבה
לעלייה במליחות. האידוי מוציא מים נקיים ללא מלח,ולכן מה שנשאר,הולך ונעשה מלוח יותר. כניסת מים לכינרת,ב3 השנים האחרונות,לא הצליחה להדביק את הפיגור שנוצר עקב האידוי והשאיבה.ולכן רמת המליחות הלכה ועלתה עד לדרגה מסוכנת.
 
אגב, אם מה שכתבת נכון,שנשאבו 100 מיליון קוב,שחציים

ניתנו לירדנים(לפי הסכמי השלום),אזי שאיבה של 50 מיליון קוב השנה,היא הכמות הקטנה ביותר הידועה לי בשנה אחת. הסיבה לשאיבה המינימלית: מצבה הקטסטרופלי בלאו הכי של הכינרת, ושימוש במי התפלה,ואקויפרים בצורה מוגברת,על מנת לפצות על החסר.
 
סליחה על הטרחנות,אבל שכחתי להוסיף,ישנם מעיינות מלוחים,שעדיין

לא הצליחו להסיט מהכינרת(המוביל המלוח בצידה המערבי של הכינרת). אחד מהמעיינות המלוחים הגדולים, נובע בתוך הכינרת,מזרחית למרחצאות טבריה.וישנם עוד כמה קטנים יותר,שעדיין לא הוסטו מהכינרת.
 
המוביל הארצי יבש לחלוטין

נכון לסיור לפני שבועים במקטע ליד קדרים.

זאת לאחר שבמשך השנים האחרונות שאבו אליו מעט בכדי לשמור על כשירות המערכות, הקיץ הוא יובש .
 

ר ו פ ן

New member
אני מאוד מקווה שאני לא מבין נכון את מה שכתוב שם...

"..ושאיבה ישירה מהאגם לצרכנים וכן כמות מים המועברת לירדן על פי הסכם שנחתם עמה מסתכמת בכ־120 מלמ"ק נוספים."
 
לא זכור לי מצב כה קשה בכינרת ובמעיינות והנחלים המובילים אליה

רק נקוה שמה שמראה אי.סי הערב,מחזק את ידי יניב ריז,על מערכת באמצא דצמבר.



 

ר ו פ ן

New member
על אף שאני מאוד קונספירטיבי בכל האינפורמציה על הכנרת..

בכל זאת מעניין אותי לחיות עוד כמה שנים
ולראות איך הזרמת מי ההתפלה ממאגר אשכול / חדרה.. לכנרת, תשפיע על ה'אקולוגיה' שלה..
 

haimb100

New member
א- לא ברור לי הצורך הזה. הרי

במשך עשרות שנים שאבו והכנרת התרוקנה בכל פעם שהיה גל של כמה שנים גרועות כמו ה-3 האחרונות ואח"כ באו השנים הטובות ומלאו חלקית עם הגידול באוכלוסיה.
וצריך לזכור שהשאיבה הופחתה משמעותית רק בשנים האחרונות.
אז עכשיו, כשסוף סוף מתפילים ומטהרים וכו', כשיגיעו השנים הטובות (ובס"ד הם יגיעו), הכנרת תתמלא, והפעם...בלי שאיבה מופרזת (כך אני מקווה), היא לא אמורה להתרוקן שוב בקצב המדאיג הזה. בשביל מה להזרים לה מים מותפלים ? סוף סוף יש הזדמנות לתת לטבע לעשות את שלו בצורה מסודרת, לכנרת, ואולי בהמשך סוף סוף גם לים המלח בחזרה.
&nbsp
לעצם מצבה של הכנרת היום, אחרי 3 חורפים שהיו כאן בצפון, 2 גרועים מאוד ואחת בסביבות הממוצע, זה לא פלא, תבדקו כמה ירדו בגליל העליון וברמת הגולן ב-% ב2013/4 (אפילו באירוע השלג הגדול, שהיווה את כמעט את כל הגשם של העונה, נעצר בגליל המזרחי ולא הגיע כמעט לרמת הגולן גם לא לחרמון, עד כדי כך שבהרי המרכז והדרום ירדו יותר שלגים מהגולן והחרמון למיטב זכרוני). וכן שנה שעברה. ותבדקו כמה מים זרמו לכנרת בשנה שעברה ביחס לממוצע (וכן, אני מניח שזה כולל גם שאיבות ועצירת מים בדרך... אבל זו לא הסיבה העיקרית)
הזרימות בנחלים באמת על הפנים.
&nbsp
אבל... המערכת האחרונה הייתה מצויינת דווקא באיזור הזה ואנחנו בתחילת החורף ואני מקווה שכולנו עוד נופתע לטובה...
 

ר ו פ ן

New member
מ'מעט' המידע שיש בידי, העניינים לא כל כך פשוטים.

כמות המים הנשאבת לטובת ירדן, היא אדירה בלי מחשבות על מה שכתוב בויקיפדיה ולמתי זה מעודכן וכמה שואבים ליישובי הסביבה.. וכו'
בלי לבדוק לעומק, לדעתי כל נחל המזרים מים לכינרת, תלו על צווארו כמה מכוני שאיבה ש'גונבים' חלק מהמים לטובת יישובים בסביבה.
'אידוי', 'התחממות גלובאלית והגברת אידוי' ?! לא נכנס לזה בכלל

אז, מתקן ההתפלה בחדרה עובד בתפוקה של כ 50-60% בלבד ו.. מאגר האשכול, מלא תמיד עד גדותיו.

אז.. יעבוד בתפוקה של 70% וכבר יש זרימה הפוכה במוביל, לכנרת

[אבל.. לא הרבה ! שלא יצטרכו להנמיך את סכר דגניה.. וואז..הירדן הדרומי יתחיל לזרום (אוי ואבוי..
) ובמפעלי ים המלח יעלה המפלס והחלק הדרומי של ים המלח, פתאום יהיה עם מים.. כל מיני
]
 

haimb100

New member
במקום להזרים מותפלים לכנרת, אפשר להקים לירדנים מתקן התפלה

ולשנות את ההסכם ממי כנרת למים מותפלים...
טוב זה קצת גדול...
אבל בטווח ארוך יותר נכון
 

ר ו פ ן

New member
יש תוכניות מורכבות במסגרת 'תעלת הימים', כולל מ. התפלה בעקבה

אבל.., עדיין יותר מדי 'פוליטיקה פלסטינית' מעורב בנושא.. ומעכבת את המיתווים שמסביב.
ועדיין, מתקן ההתפלה בעקבה, מתוכנן לספק מים ליישובי הערבה והנגב !!
בזמן שאנחנו.. נמשיך להזרים מים מהכנרת ל.. ירדן

ראה כאן - http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/762/264.html

ו.. תקציר רלבנטי
..ואכן, בפברואר 2015, בטקס חגיגי בעקבה שבירדן אף נחתם הסכם היסטורי בין הצדדים. על פי ההסכם, מוליך בן 4 צינורות יונח מים סוף לים המלח. הוחלט כי הצינור הראשון יהיה באורך 200 ק"מ וכי התוואי שלו יעבור כולו בשטח ירדן. העבודות על הנחת הצינור אמורות היו להימשך כ-3 שנים. עוד הוחלט, כי המים שיעברו בצינור יסופקו בחלקם באמצעות מתקן התפלה שיוקם בעקבה בירדן וכי ישראל תקנה ממנו מים ותספק אותם לערבה ולאילת. בתמורה, ישראל התחייבה לספק מים לצפון ירדן מהכנרת. סילבן שלום, מי שכיהן עד לא מזמן כשר הפנים, הוא זה שקידם את הפרויקט. בטקס החתימה טען כי "מדובר בהסכם החשוב והמשמעותי ביותר מאז הסכם השלום עם ירדן, וזהו המשך של הסכמי המים בין הצדדים".
 

tcu6

New member
תודה רופין ודגני על המאמר והמידע המעניינים.

 
מישהו יודע מה מצב המאגרים על יובלי הירמוך בסוריה

חלק ניכר מירידת מפלס ים המלח הוא מאגירת מי הירמוך במאגרים בדרום סוריה,
חשבתי שבעקבות המלחמה שם המאגרים הפסיקו לתפקד , אך בכל זאת מפלס ים המלח ממשיך לרדת. מישהו יודע מה קורה שם?
 
אנסה לענות.הסורים בנו כבר בשנות השבעים,כ 25 סכרים על יובלי

הירמוך,ובכך "קצרו" 200 מיליון קוב לשנה מהירמוך.הירדנים בין 1975-78,האריכו את תעלת הע'ור,המזרימה מים מהירמוך,עד כראמה,לאורךהגדה המזרחית של בקעת הירדן,לשימוש החקלאות בעיקר. כמו כן בנתה ירדן סכר גדול על נהר היבוק,שלפני כן היה מזרים הרבה מים לכיוון ים המלח,ויצרה את אגם טלאל.
רק בעת שטפונות רציניים,זורם הירמוך גם לישראל, אבל למעשה הסורים והירדנים,ייבשו אותו כמעט לחלוטין. מכאן צא ולמד: גורלו של ים המלח נחרץ. אין אפשרות להצילו והוא ילך וירד במפלסו,תוך יצירת הרס מוחלט בחוף ים המלח הישראלי,בגלל תופעת הבולענים שתלך ותתעצם,ככל שהים ייסוג מזרחה.
 
תודה, הכרתי את הנתונים מספרו של ארנון סופר

מעניין שלמרות מלחמת האזרחים כל הסכרים על יובלי הירמוך פועלים כרגיל.
חבל על ים המלח, מקווה שיום אחד יהיו מספיק מים להזרים גם אליו.
 

ר ו פ ן

New member
בנושא מים.., תמיד רב הנסתר על הנגלה...


רוב מלחמות בעולם, הן למעשה על 'זכויות מים'
ועל כן, הרבה הרבה דברים, נסגרים בשקט ובדלתיים סגורות, לטובת שני הצדדים, גם אם..., כלפי חוץ, הצדדים הם אוייבים.
וכך גם אצלנו, מכמה כיוונים
ו..די לחכימא


 
למעלה