בוא נתחיל מהיסודות
לפעמים מישהו שואל שאלה קצרה בפורום, וניתנת לו תשובה שאינה קצרה. נניח תשובה שמורכבת משניים או שלושה משפטים. הסיבה שהתשוב יחסית ארוכה אינה שמי שכתב את התשובה, לא מסוגל לתמצת, אלא שהתשובה קצת מורכבת. לא כל דבר ניתן לתאר בחור ולבן. לא לכל שאלה ניתן להשיב בכן או לא. יכול להיות שקראת דיון, וסיכמת שבנסיבות לך, מתר לך להעתיק שידור טלוויזיה לקלטת, אך זאת איננה התובה הנכונה והמדוייקת. התשובה היא התשובה שניתנה, לא המסקנה האישית האופרטיבית שלך ממה שקראת. עכשיו בוא נחזור לשאלות שלך אבל לא בסדר ששאלת, מכיוון שלטעמי, יש בהן הנחות לא נכונות. בוא נתחיל מהסוף. הפורום הוא פורום לדיון משפטי. אקו"ם הוא לא המחוקק של מדינת ישראל ולא בית המשפט העליון שלו. כאשר אני כתב תשובה בפורום אני משתדל לתת את התשובה הנכונה ולא מענייני מה חושבים על התשובה באקו"ם. עבר לכך, אני משוכנע שלקו"ם יש יעוץ משפטי צמוד ברמה גבוהה ושמנהלי ועובדי אקו"ם יודעים טוב מאד מה הדין. אסור להעתיק יצירות, מכיוון שזה החוק. זכות ההעתקה והפרסום היא זכות היחיד של מי שהינו בעל זכות היוצים והעתקה, פירסום, השמעה ללא רשותו הן עבירות פליליות ועוולות אזרחיות. זכות היוצרים היא זכות קניינית שהתפתחה לפני מאות שנים, בעיקר לאחר המצאת הדפוס ע"י גוטנברג ומוכרת כמעט בכל מדינות העולם, אם כי יש מדינות שבהם הזכות לא נאכפת ומשמשות גן עדן לפעילות שמתוארת לפעמים כפיראטית. גם אצלנו בארץ, אכיפת זכויות היוצרים ע"י המדינה היא מצומצמת ביותר ומידי כמה שנים אנחנו קוראים חדשות על כוונות שר זה או אחר להפנות משאבים לנושא, להקים "משטרת זכויות יוצרים" וכד', אך הדברים לא יוצאים לפועל ועיקר האכיפה אצלנו בארץ היא אכיפה אזרחית, שנעשית ע"י בעלי הזכויות או מטעם באמצעות הליכי משפט אזרחי ולא פלילי. הנימוק לחקיקת חוקי זכויות היוצרים בכל העולם היה רצונם של המדינות להגן עלהיוצרים ולאפשר להם להרוויח מפרי עמלם. יחד עם זאת, ברוב מדינות העולם, וכר העיקרון שאין לאטום את זכות היוצרים אלא יש להשאיר מספר שסטומים והשסטומים האלה הם ההגנות שהחוק מעניק. כך למשל, הגנת השימוש הביתי הפרטי הלא מסחרי. ההגנה הזאת קובעת בין היתר שאם אתה מקליט מהטלוויזיה או מהרדיו, על קלטת, לשימוש ביתי פרטי ולא מסחרי, הפעולה שלך מוגנת. לא ניתן להרחיב את ההגנה זאת, כלומר, את מה שהקלטת אתה רשאי להשתמש בו לצרכים ביתיים פרטיים, אבל אם למשל, תקרין את מה שהקלטת בתוך חנות או פאב או מסעדה, או מועדון ספורט, אינך וגן בהגנה זו. העניין הבא הוא עניין ההורדות באינטרנט. הקושי המשפטי כאן היה שהגנת השימוש הפרטי הלא מסחרי לא חלה על העתקה למחשבים או על אביזרי מחשב אלא על קלטת. אין כמובן איסור גורף על הורדה, כלומר על העתקה של יצירות באמצעות האינטרנט, אלא יש איסור העתקה ללא רשות. ישנו פסק דין מחוזי הקובע שCD הוא "קלטת" כמשמעות מונח זה בחוק. מכאן שגם כרטיס זיכרון נתיק, מהסוג שמשמשים בו בנגנים ובמצלמות דיגיטליות הוא להבנתי קלטת. עדיין נותרה השאלה האם ניתן להוריד קוץ בינטרנט ישירות לקלטת, כי העתקה לכונן הקשיח של המחשב היא אסורה. כלומר, יש שאלה שטרם נידונה מבחינה משפטית וכנראה גם לא תדון בקרוב בבתי המשפט. עכשיו לשאלת ההעתקה מעותק שרכשת לנגן. כאן תשובה היא שהעתקה לצרכים שאינם ביתיים פרטיים, היא ללא ספק אסורה. כלומר, אם רכשת שיר והפצת העתקים ממנו בין שזה באינטרנט, בין שזה בדיסקים שצרבת ובין שזה בדרך אחרת לרבות קלטות, הפרת זכויות יוצרים. אם העתקת את השירים על CD או על כרטיס זיכרון של נגן לשימוש פרטי ביתי, זאת פעולה מוגנת. יש אגב בעיה קטנה נוספת, וזאת שאלה שגם לא נדונה מעולם בבתי משפט, והיא השאלה האם השמעת העתק בתוך נגן ברחוב (גם באוזניות) או ברכב פרטי, איננה הפרה. שכן לכאורה, שימוש ברחוב או ברכב, גם אם הוא פרטי, הוא לא בדיוק "ביתי". אם כל העניין נראהלך עקום, הרי זה מפני שהבסיס החוקי הוא ישן מאד מתחילת המאה ה 20 ועליו נעשו מספר תלאים, כאשר בהמשך מדינת ישראל רצתה להתאים את החקיקה לאמנות הבילאומיות להגנה עלהקניין הרוחני אך מצד שני כנראה שפעלו כוחות שמנעו זאת ממנה. אני מקווה שעכשיו התמונה קצת יותר ברורה לך.
