לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1107811,078 עוקבים אודות עסקים

פורום משפט האינטרנט וההיי-טק

ברוכים הבאים לפורום משפט האינטרנט וההיי-טק!
בואו ננסה לדון בהיבטים המשפטיים של האינטרנט וההיי-טק. 
ניתן להעלות שאלות ודיונים בנושאים הבאים:
1. דיני אינטרנט ורשת
2. קניין רוחני גם מחוץ לאינטרנט
3. דיני מחשוב
4. היבטים משפטיים של טכנולוגיה עילית (היי-טק) 
שימו לב: 
אין להעלות שאלות ודיונים בנושאים משפטיים שלא שייכים לתחומים דלעיל.
אין להעלות שאלות ודיונים הקשורים לאינטרנט והיי-טק שאינם משפטיים.
כפי שכתוב גם בראש הפורום, הפורום אינו מעניק יעוץ משפטי ואינו תחליף ליעוץ אצל עו"ד.
הפורום אינו מהווה במה לתלונות בתחום הצרכנות.
אין להעלות לפורום הודעות הכוללות שמות של אנשים מזוהים, של תאגידים פעילים (חברות בע"מ, עמותות, שותפויות, אגודות שיתופיות וכד') וגם לא של אתרי אינטרנט פעילים. הדיון הוא על מעשים ומחדלים, לא על אנשים ותאגידים.
קיימת חובת שרשור שנאכפת בכפדנות. אם פתחתם שרשור אחד, ואתם רוצים לפתוח עוד אחד בנושא אחר, חובה לנצל את השרשור הקיים שלכם, רצוי עם סימון |נצלש| אך לא חובה. איננו מעוניינים שגולש אחד "ישטלט" על ראש הפורום אלא מעוניינים לאפשר לכמה שיותר גולשים שעניינם יהיה חשוף בעמוד העליון של הפורום.
כמובן שדיני מדינת ישראל ותקנון האתר תפוז מחייבים.
בנוסף, היות והפורום הוקם ומנוהל על ידי עו"ד, לא יורשו דיונים בשאלות של גובה שכר טרחת עורכי דין וגם לא יורשו דיונים על עורכי דין. לא המלצות, לא ביקורות, לא רכילויות ולא פרסומות. מותר לבקש המלצות על עורכי דין, אך מותר לתת את התשובות רק בפרטי.
חשוב לציין כי ניהול הפורום נעשה בהתנדבות, אף אחד לא עובד כאן עבור תפוז, אבל גם לא בשבילכם. מי שעונה, עונה רק מתוך רצון טוב ולא כי הוא חייב.
 
שתהיה לכם גלישה מהנה ומועילה בפורום,
דורון זיסו, עו"ד

אודות הפורום משפט האינטרנט וההיי-טק

ברוכים הבאים לפורום משפט האינטרנט וההיי-טק!
בואו ננסה לדון בהיבטים המשפטיים של האינטרנט וההיי-טק. 
ניתן להעלות שאלות ודיונים בנושאים הבאים:
1. דיני אינטרנט ורשת
2. קניין רוחני גם מחוץ לאינטרנט
3. דיני מחשוב
4. היבטים משפטיים של טכנולוגיה עילית (היי-טק) 
שימו לב: 
אין להעלות שאלות ודיונים בנושאים משפטיים שלא שייכים לתחומים דלעיל.
אין להעלות שאלות ודיונים הקשורים לאינטרנט והיי-טק שאינם משפטיים.
כפי שכתוב גם בראש הפורום, הפורום אינו מעניק יעוץ משפטי ואינו תחליף ליעוץ אצל עו"ד.
הפורום אינו מהווה במה לתלונות בתחום הצרכנות.
אין להעלות לפורום הודעות הכוללות שמות של אנשים מזוהים, של תאגידים פעילים (חברות בע"מ, עמותות, שותפויות, אגודות שיתופיות וכד') וגם לא של אתרי אינטרנט פעילים. הדיון הוא על מעשים ומחדלים, לא על אנשים ותאגידים.
קיימת חובת שרשור שנאכפת בכפדנות. אם פתחתם שרשור אחד, ואתם רוצים לפתוח עוד אחד בנושא אחר, חובה לנצל את השרשור הקיים שלכם, רצוי עם סימון |נצלש| אך לא חובה. איננו מעוניינים שגולש אחד "ישטלט" על ראש הפורום אלא מעוניינים לאפשר לכמה שיותר גולשים שעניינם יהיה חשוף בעמוד העליון של הפורום.
כמובן שדיני מדינת ישראל ותקנון האתר תפוז מחייבים.
בנוסף, היות והפורום הוקם ומנוהל על ידי עו"ד, לא יורשו דיונים בשאלות של גובה שכר טרחת עורכי דין וגם לא יורשו דיונים על עורכי דין. לא המלצות, לא ביקורות, לא רכילויות ולא פרסומות. מותר לבקש המלצות על עורכי דין, אך מותר לתת את התשובות רק בפרטי.
חשוב לציין כי ניהול הפורום נעשה בהתנדבות, אף אחד לא עובד כאן עבור תפוז, אבל גם לא בשבילכם. מי שעונה, עונה רק מתוך רצון טוב ולא כי הוא חייב.
 
שתהיה לכם גלישה מהנה ומועילה בפורום,
דורון זיסו, עו"ד
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז ומנהל הפורום אינם אחראיים לנכונות המידע, ולא יהיו אחראים לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
האם פורום פתוח הוא מקום מתאים ליעוץ משפטי?
בתאור מקרים משפטיים, אין לפרט פרטים מזהים של אנשים חיים ושל אתרים וחברות פעילות.
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז ומנהל הפורום אינם אחראיים לנכונות המידע, ולא יהיו אחראים לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
האם פורום פתוח הוא מקום מתאים ליעוץ משפטי?
בתאור מקרים משפטיים, אין לפרט פרטים מזהים של אנשים חיים ושל אתרים וחברות פעילות. נסו לשאול את השאלות ברמה העקרונית.
המשך >>

לצפיה ב-'אין גבול לאיוולת'
אין גבול לאיוולת
<< ההודעה הנוכחית
17/07/2002 | 16:01
50
34
כבר נתקלנו בפסקי דין מעוררי חלחלה, אבל לקרוא החלטה של שופט, שברור מהטקסט שאין לו שמץ של מושג בתחום בו הוא פוסק.. זו כבר שערוריה!
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'לדעתי חלק מהבעיה בחוק עצמו'
לדעתי חלק מהבעיה בחוק עצמו
17/07/2002 | 16:33
4
ומן הראוי לתקן את החוק כך שאתר אינטרנט ייחשב לאמצעי תקשורת.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'קודם כל, המון על הלינק'
קודם כל, המון על הלינק
17/07/2002 | 18:07
7
5
המאד מעניין. אם כל הצער, אני לא חושב שפסק הדין מעיד על איוולת אלא על רצון ליצור נורמות התנהגות שונות מהקיימות באינטרנט.
כמה הערות ראשוניות, לפני שאחפש את פסק הדין ואקרא אותו:

א. כפי שציינתי בעבר, פסקי דין של בתי משפט שלום ומחוזיים אינם בבחינת "תקדים מחייב" אלא תקדים מנחה בלבד. רק פסקי הדין של בית המשפט העליון הינם תקדימים מחייבים.

ב. פסק הדין מתייחס למספר שאלות בתחום האינטרנט, וכפי שתמיד חשבתי, צפוי שיתקבלו פסקי דין עם תוצאות בלתי צפויות.

ג. תפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק הקיים ולא לחוקק נורמות, זהו תפקידה של הכנסת. לא אחת מאשימים את השופטים בחקיקה שיפוטית ובבית המשפט העליון שולטת אסכולה של אקטיביזם שיפוטי דווקא.

ד. על פי הכתבה, פסק הדין אומר: "בוקר טוב, אין דבר כזה זכות לאנונימיות באינטרנט", האאוטינג מותר ואפילו רצוי. מה שאני יכול לומר על כך הוא שאני מקווה שיוגש ערעור על פסק הדין הזה ושהוא יתקבל, ושינתנו פסקי דין מנוגדים, אך בינתיים לא נותר אלא ליעץ לכל חובבי הוידוים למיניהם, לשקול היטב את צעדיהם באינטרנט.


משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אין ספק שתפקידו של בית המשפט'
אין ספק שתפקידו של בית המשפט
17/07/2002 | 18:34
3
3
הוא לא לחוקק נורמות, ואני מסכימה עם ניר שאומר שראוי לשנות את חוק שאינו מכיר באינטרנט כאמצעי תקשורת, אבל השימוש במילה איוולת בא בתגובה אסוציאטיבית להסברים שנתן השופט.
אלו הסברים שברור מהם לגמרי שמי שכתב או הגה אותם לא מבין מאום בעולם האינטרנט, לא מבין מאום בפורומים ויודע מה... אני בספק אם הוא אי פעם ראה אותם.

מצטערת על ההשוואה הגזה, אבל זו פסיקה אווילית, ממש כמו פסיקה ששולחת אנס לחצי שנת מאסר.


משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'הםםם חצי '
הםםם חצי
17/07/2002 | 18:55
2
3
שפיטה היא מקצוע קשה ביותר.
קודם כל, לא מלמדים את זה בשום מקום.
ידע משפטי וניסיון כעו"ד לא בהכרך מספק כלים מספיקים לקביעת עובדות.
יתכן מאד שהשופט מעולם לא נכנס לפורום בכלל ולפורום בסגנון "וידויים" בפרט, אבל,
גם יתכן שהשופט שכותב בפסק דין: הנהג במהירות שלא תאמה את תנאי הדרך והתנועה בו, לא שמר מרחק מספיק מהרכב שבפניו, לא לקח בחשבון שמבין המכוניות החונות בצד הכביש יקפוץ ילד, וכיוצא באלה, מעולם לא נהג במכונית ובכלל אין לו רשיון,
ויתכן שהשופט שכותב: החייל נהג בפזיזות בכך שפתח באש מבלי שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים על מנהת לוודא שהדמות שנראתה לפניו היה אכן מחבל ולא חבר ליחידה מעולם לא שכב בבוץ במערב בלבנון,
ובטוח שהשופט שכותב: הרופא לא חרג כללי הזהירות המקובלים והידועים ברפואה לפני שכרת את כליית החולה, מעולם לא ניתח שום חולה.
זוהי טבעה של השפיטה ע"י שופטים מקצועיים להבדיל משפיטה ע"י חבר מושבעים, שהשופט אמור להכריע על פי הראיות שהצדדים מביאים לפניו, על סמך הדין והאסמכתאות שהצדדים מציגים לו, ולא על סמך ניסיון או ידע אישי.

לשיטה הזאת יש מחיר כבד ואני סבור שמתן הכשר לחשיפת זהות הגולשים = אאוטינג עלול לגרום נזק כבד מאד ובלתי הפיך לאנשים רבים, לכן אני מקווה שיוגש ערעור ושהוא יתקבל בעניין זה.



משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אני מבינה את העמדה והמקום שבו אתה'
אני מבינה את העמדה והמקום שבו אתה
17/07/2002 | 19:23
1
1
עומד, אבל אני חייבת להודות שלא חשבתי על הנושאים שהעלית ויודע מה... זה גורם לי לזוז בתחושת חוסר נוחות בכיסא...


משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'היכן האיוולת?'
היכן האיוולת?
18/07/2002 | 15:41
1
תוכלי לפרט בבקשה?
איזו ממסקנות השופט מוטעית לדעתך, מה צריכה להיות המסקנה הנכונה, ועל אילו סעיפי חוק את מסתמכת?

ואגב: לא מצאתי בפסק הדין את הקביעה, שאת מייחסת לשופט, שפורום אינטרנט אינו אמצעי תקשורת, אלא שפורום אינטרנט אינו אמצעי תקשורת כמשמעותו בסעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, לאמור: הוא אינו עיתון (כהגדרתו בפקודת העיתונות), אינו רדיו ואינו טלוויזיה.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'הפסק המלא באתר בתי המשפט'
הפסק המלא באתר בתי המשפט
18/07/2002 | 02:56
2
2
לצפיה ב-' לרחל נשמה'
לרחל נשמה
18/07/2002 | 15:27
1
3
אני חושב שיעניין אותך לקרוא פסק דין זה, כי הוא נוגע גם בסוגיית ההתחזות, גם בסוגיית גבולות ההגנה על הפרטיות בפורומים וגם בשאלת לשון הרע באינטרנט.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'תודה רבה -מאתמול חם מהתנור'
תודה רבה -מאתמול חם מהתנור
18/07/2002 | 18:12
2
קיבלתי כבר את התקציר. היום הדפסתי את פסק הדין במלואו.
יש לי בבית קלסר שלם של ראיות משפטיות על עבירות רבות מאוד כלפיי.

הפורום נהרס, המתחזה שלי, ממשיך להרוס את חיי, לכתוב הודעות בשמי ואח"כ בשמו המוכר לקלל אותי , ולאבחן אותי פסיכאטרית. להזמין בשמי אנשים ליחסי מין, להמליץ על ניתוק מכונת ההנשמה כדי שאמות כבר, כי אני צער בעלי חיים, אני שרמוטה , וכו´...הוא לא בוחל במילים, לא חשוב שכולם פרשו מהפורום, לרבות מנהל הפורום, ובית החולים האחראי , הוא בשלו ממשיך לדבר בכמה שמות.

פניתי בפקס להנהלת בית החולים במכתב עם חלק קטן מים החומר ברשותי.
פניתי בפקס להנהלת וואלה במכתב עם חלק קטן מים החומר שברשותי.
פניתי בעבר אני ועוד רבים מהגולשים במספר הודעות בפורום , למנהל הפורום למחוק את ההודעות מקללים אותי שם קללות שהאוזן לא יכולה לקבל, מתחזים לי ובשמי חוגגים, את חיי שמים ללעג, מפנים גולשים לאיימייל הפרטי שלי, ללא מענה.
פניתי בעבר לחברת וואלה דרך איימייל-כיתבו אלינו , מנהל הפורומים לא התיחס לתלונה.
פניתי בתחילת החודש למשטרה והעניין בטיפול.

נעשו כלפיי כל כך הרבה עבירות, שגם פסק דין זה לא מכשיר אותן..ואני לא מדברת סתם על כתיבה בכינוי שלי......ויש לזכור מה שחשוב שזה פורום תמיכה נפשית-שאמור לתמוך לעזור-לא להתעלל בי בחיי.

הנורא שהמתעלל צופה , ועורב גם בפורום שלך, וכל מה שאני כותבת פה, הוא מעתיק לצרכיו, להתעלל בי לפורום ההוא. לא מעניין אותו החוק -הוא מעל החוק. הוא קיבל פירגון ולגיטימציה כאלה נהדרים ממנהל הפורום-פסיכולוג בתפקידו מה נותר לי.

פשוט הרס לי את החיים כבר כמה שבועות, ואף אחד לא סוגר את הפורום הזה.


רחל-נשמה
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אתייחס לחלק הראשון בפסק הדין,'
אתייחס לחלק הראשון בפסק הדין,
19/07/2002 | 02:50
40
2
הלא הוא סוגיית האאוטינג:
* חשיפת הכינוי של התובע באינטרנט - פגיעה בפרטיות
השופט התייחס לשני סעיפים של חוק הגנת הפרטיות:
לפי ס"ק 2 (11) לחוק – ע"י פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם.
ולפי ס"ק 2 (8) לחוק – ע"י הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבע בהסכם מפורש או משתמע.
> פרסום הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם
השופט אומר: "אכן, סעיף 2 (11) לחוק קובע, כי אחת מדרכי הפגיעה בפרטיות היא ע"י ´פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם´ ".
ואז הוא מוסיף, שלדעתו, זיהוי של אדם עם כינויו באינטרנט (מה שאנחנו מכירים כ"אאוטינג") - אינו פרסום הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם. לטענתו, "צנעת חייו האישיים של אדם" "אין היא מדברת בכל העניינים הפרטיים, אלא רק באלו שבצנעה לפי טיבם – יחסי אישות, העדפות מיניות, ענייני בריאות וכיוצ"ב".
לדעתו של השופט, "צריך לתת לסעיף זה פרשנות מאוזנת, שתגביל אותו רק לגבי עניינים שיש בהם ´דרגה גבוהה של אינטימיות´. בעניינים כאלו יש באמת הצדקה להעדיף את הפרטיות כשלעצמה על פני זכות הציבור לדעת – אבל אין להפליג למרחקים, ולהעדיף את אינטרס הפרטיות גם בעניינים שאינם אינטימיים במהות".
כדוגמא, הוא מביא מספרי טלפון חסויים, שהם "ענין פרטי", אבל לא עניין של "צנעת חיים אישיים", ולכן, מס´ טלפון חסוי לא יהיה "מוגן אבסולוטית מפני כל פרסום".

השופט טוען, שזיהוי אדם עם הכינוי שלו הוא כמו פרסום מספר הטלפון של אדם, אפילו אם אותו אדם רצה שהמספר (ובהקבלה - הכינוי) יהיה חסוי. זהו פרסום של " ´ענין פרטי´ של התובע". "אך אין זה, כשלעצמו, פרסום הנוגע ´לצנעת חייו האישיים´ של התובע, כמשמעות ביטוי זה בס"ק 2 (11) לחוק".

בכך, לדעתי ולהבנתי, השופט הוכיח חוסר הבנה של המדיום האינטרנטי: פרסום מספר טלפון חסוי של אדם - אינו שווה ערך לפרסום הכינוי שלו ברשת. עד לאחרונה אי אפשר היה לדעת כלום על אדם דרך ידיעת מספר הטלפון שלו (מלבד ידיעת עיר מגוריו). רק דרך אתר 441 (שהוא חדש, וספק אם השופט יודע עליו) ניתן לדעת את שמו וכתובתו המלאה של בעל מספר הטלפון. ובכך מסתכם כל המידע, שניתן ללמוד דרך מספר טלפון של אדם. יתרה מכך, אתר 441 אינו יכול לספק פרטים אלה בנוגע למספרים חסויים.
לעומת זאת, דרך ידיעת הכינוי של אדם באינטרנט - ניתן לדעת את הדברים האינטימיים ביותר, שאותו אדם סיפר על עצמו. דברים שסופרו מתוך אמונה ובטחון, שלא יהיה ניתן לקשר בין האדם לבין הדברים עליהם סיפר. ולכן, לדעתי ולהבנתי, אלה הם דברים ש"בצנעת הפרט", ולא בגדר "עניין פרטי", כפי שהשופט טען.

השופט עוד הגדיל לעשות ואמר, שעצם השיוך של הכינוי לאדם אינו בבחינת פרסום של כל המידע ברשת, הנוגע לצנעת חייו של אותו אדם!!! לטענתו, "השיוך לחוד, והמידע לחוד"!!!

ועוד אמר השופט: "אני מוכן לקבל, שאילו היתה סמיכות מקום וזמן בין פרסומים הנוגעים לצנעת הפרט של אוקספורד לבין פרסום החשיפה והזיהוי של התובע עם הכינוי אוקספורד – ניתן היה להתייחס גם לפרסום החשיפה כפרסום ענין הנוגע לצנעת הפרט. אך באמרי סמיכות זמן ומקום, אני מתכוון ממש כך: שפרסום החשיפה של הכינוי יהיה כמו הודעת תגובה או הודעת המשך לפרסום הפוגע בצנעת הפרט של בעל הכינוי, באותו אתר, באותו פורום, וברצף אחד. אחרת – אין כל משמעות והצדקה לחבר בין הפרסום האחד למשנהו ולראותם כאחד. האפשרות לחבר בין מין לשאינו מינו לצורך זה, יכולה להיות מוצדקת רק כאשר מדובר בזמינות כזו, שאפילו לא מצריכה חיפוש ברשת כדי לחבר בין השניים ולראותם כאחד – רק אז ראוי לייחס למפרסם פלוני את הפרסום שעשה אלמוני, כמעוולים במשותף".
נראה שהשופט אינו מבין, שברשת האינטרנט המידע תמיד זמין ותמיד קרוב. אין זה משנה כלל מתי מידע מסוים נכתב והיכן. ברשת (בניגוד לטרגדיה יוונית) - אין גבולות של זמן ומקום.



> הפרתה של חובת הסודיות
פה השופט כבר סתר את עצמו: הוא טען שלא היתה הפרה של סודיות, מכיוון שלא היה כלל סוד. ולא היה סוד, כיוון שגולשים אחרים כבר פנו בעבר לאוקספורד בשמו האמיתי, וגם הוא עצמו הודה (אם כי מאוד-מאוד בעקיפין) בזיהוי. השופט הנכבד הסתמך על הודעות בפורומים משנת 1999 !!! סליחה, אבל מה קרה לסמיכות המקום והזמן??? ובנוסף על כך, השופט עצמו הודה, שאלה היו זיהויים מרומזים בלבד, ובכל זאת הוא הסתמך עליהם.

במשפט עלתה גם השאלה, האם יש הסכמה בין הגולשים על שמירה על סודיותם של המשתמשים בכינויים. השופט לא קיבל עדויות של גולשים, שטענו שיש הסכמה כזאת.

ופה כבר באמת יצא המרצע מן השק: "אך לדידי , גם כענין שבמדיניות, אין זה ראוי לקבוע כל הסכמה מכללא לסודיות כאמור". כלומר, השופט חושב שהסודיות אינה ראויה!!! כלומר, הוא לא מסמך רק על החוק, אלא גם מנסה לחנך, ולכפות את ערכיו שלו, וגרוע מכך, הוא מונחה ע"י החרדות שלו: "עולם האינטרנט מסמל, אולי יותר מכל, את החופש והאנרכיה. רבים מתחומיו כלל אינם בהישג ידו של המשפט – ולא כענין שבשפיטות, אלא כענין של קצב התקדמות המשפט". "אך בה במידה, רבים מתחומיו של עולם האינטרנט פרוצים לכל עבר מבחינה מעשית – וזאת משום תכונת האנונימיות שלו. ראובן יכול לגלוש כשמעון, גבר יכול כאשה, מבוגר כילד".
ואז, פתאום, הוא מספר על עבירת מחשב, כאילו הן קשורות לנושא הכינויים בפורומים (אולי במטרה להפחיד???) וממשיך לחשוף את חרדותיו מפני חופש והעדר גבולות: "בשונה מהעולם הריאלי – עולם האינטרנט מתאפיין בהעדר גבולות בצד הקלות של פריצתם. חופש נורמטיבי מחד גיסא, וחופש אפקטיבי מאידך גיסא".

למרות, שהשופט רמי אמיר שמע עדויות על כך, שהנורמה בפורומים היא לשמור על סודיות המשתתפים - הוא החליט, על דעת עצמו, שזו אך ורק פיקציה, ויתרה מכך, שהיא אינה ראויה, ולהיפך: המעשה "הראוי", לדעתו של השופט אמיר, הוא לחשוף את בעלי הכינויים!!! לאותם חושפים בזויים הוא קורא "מוחות מתוחכמים"!!!
ושוב הוא קושר בין שימוש בכינויים לבין עבריינות, בכך שהוא מדגיש את "העדר רסיסי זכוכית ומנעולים מעוקמים" ברשת, ובכך שהוא ממליץ על הרתעת מתחזים. כולנו, כל משתמשי הכינויים בפורומים, פושעים מועדים עפ"י תפיסתו של השופט הנכבד!

והנה משהו, שכדאי לשופט, דוגל האאוטינג, לזכור: "התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, המגן על חופש הדיבור, פורש את כנפיו גם על מי בוחר להתבטא באופן אנונימי. פרסומים אנונימיים - בטאונים, עלונים ואפילו ספרים - מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות התרבות האנושית".
מתוך המאמר "אנונימיות וחופש הביטוי" מאת עו"ד חיים רביה.

וכדאי, אולי, להזכיר לשופט הנכבד, גם את "דברי בית המשפט העליון של ארצות-הברית, כאשר פסק בענין Reno v. ACLU כי הוראות הDecency in Communication Act - , שנועדו ללחום בתכנים פורנוגרפיים באינטרנט, מנוגדות לחוקה האמריקנית: ´ההיסטוריה מראה שהתרחבות האינטרנט היתה מתמדת ובלתי-רגילה.
כענין שבמסורת חוקתית, בהעדר הוכחה לסתור, אנו מניחים כי הסדרה ממשלתית של תוכן הדיבור עלולה להפריע להחלפה החופשית של דעות יותר מאשר לעודד אותה. האינטרס בעידודו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית גובר על כל רווח תיאורטי אך בלתי-מוכח של צנזורה´".
(מצוטט מתוך המאמר "לשון הרע בעולם המקוון" מאת עו"ד חיים רביה.

אנונימיות אינה רק התחזות לצורך פשיעה, אדוני השופט ("אינני אשם, אינני אשם!"). היא מהווה גם חלק חשוב בהתפתחות התרבות, והאינטרס הציבורי הוא בהחלפת דיעות חופשית מכל פחד!

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'יש לי שאלה '
יש לי שאלה
19/07/2002 | 07:03
1
1
ברשת יש פורומי : בריאות הנפש, בריאות בנושאים שונים, משפט, תקיפה מינית....ועוד....

בפורומים אלה לרוב יש תקנון , וגם אם אין תקנון במפורש , יש הסכמה בין כולם שנשמרת אנונימיות ושמירה על סודיות.

בריאות הגוף והנפש גם לפי פסק הדין הזה-הם צנעת הפרט.

לא קראתי עדיין את פסק הדין כולו.....אבל האם השופט המכובד לקח בחשבון שהתרה גורפת לחשוף שמו של בעל כינוי ברשת, כמוה במקרים כמו בפורום הנ"ל חשיפה של נושאים הקשורים לצנעת הפרט?


פסק הדין הזה הרס את כל היסוד של פורומים מהסוג הנ"ל.....הרי חלה סודיות רפואית על חומר רפואי ועל אחת כמה וכמה נפשי----וכאן בפסיקה רשלנית....השופט מתיר לבטל סודיות גורפת.

רחל-נשמה


משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'זו פסיקה, שיכולה להרוס את'
זו פסיקה, שיכולה להרוס את
19/07/2002 | 11:23
1
כל הפורומים, ולא רק את הפורומים הרגישים.

אני לא בטוחה שיש סודיות רפואית על חומר שמתפרסם ברשת. כי ברגע שכתבת משהו בפורום, שהוא מקום ציבורי - ויתרת על סודיות רפואית.
אבל הנזק הוא נזק, אין ספק.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אני מסכים עם רוב דברייך'
אני מסכים עם רוב דברייך
19/07/2002 | 09:46
1
1
ואם הניתוח שלך,אכן מילים בדורבנות.
יש לי הסתייגות קטנה לגבי המילים שלך כשאת אומרת: "השופט החליט על דעת עצמו".
הרי כל שופט כשיושב כדן יחיד בתיק, מחליט על דעת עצמו ואין לו כל דרך שלא להחליט על דעת עצמו, כאשר אין תקדימים.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'מקבלת את ההסתייגות שלך.'
מקבלת את ההסתייגות שלך.
19/07/2002 | 11:17
1
מה שבעצם רציתי להגיד, כאשר בחרתי את המלים "על דעת עצמו" - זה שהשופט הרשה לעצמו חירות יתר (לדעתי האישית) להחליט מה נורמטיבי ברשת ומה לא.
הבנתי שהיו גולשים שהעידו על כך שהנורמה היא לא לחשוף ניקים, אלא שהוא לא קיבל את עדותם. והוא לא קיבל את עדותם, לא משום שהם היו עדים בעייתים או משהו כזה, אלא כי הנורמה הזו, של הסודיות, אינה מקובלת עליו כרצויה.
כשאמרתי, שהוא פסק על דעת עצמו, התכוונתי לכך, שהוא העדיף את ערכיו שלו על מה ראוי ומה לא ראוי ברשת.

אני חושבת, שדווקא בנושא כל כך ראשוני וכל כך לא חד משמעי מבחינת החוק - הוא הרשה לעצמו יותר מידי.

האם לא היה מן הראוי, שהוא יתיעץ עם מומחי רשת שונים? איך הוא יכול להרשות לעצמו לקבוע נורמות "ראויות" בתחום, שמאוד ניכר, שהוא לא מבין בו כלום? אני מקבלת את מה שנאמר במקום אחר, ששופט לא יכול להתמחות בכל תחום שעומד לשיפוטו. אבל, בדיוק מהסיבה הזו, הוא צריך לזמן מומחים שונים, שיוכלו להביע את דעתם המקצועית באותו תחום.
ודווקא במשפט הזה, שהוא כל כך ראשוני בנושאים שהוא העלה, השופט חשב שהוא מבין מספיק כדי לקבוע נורמות "ראויות".

(ויש גם הרבה בעייתיות, לטעמי האישי, בשאר החלקים של הפסיקה).
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'חובת סודיות על סמך מה?'
חובת סודיות על סמך מה?
19/07/2002 | 16:31
26
1
1. קראתי בעיון את דברייך ולא מצאתי בהם תשובה לשאלה: על פי איזה סעיף חוק אפשר לאסור על ראובן לגלות את שמו האמיתי של שמעון, בהנחה שאין שום הסכם, לא מפורש ולא משתמע, בין ראובן לשמעון, האוסר את גילוי השם?
2. איני סבור, שיש סתירה בדברי השופט בעניין סמיכות הזמן והמקום. השופט כתב, שגילוי שמו האמיתי של גולש כתגובה או כהמשך לפרסום, הפוגע בפרטיותו של אותו גולש, הוא למעשה חלק מהפרסום. במקרה כזה, לדעת השופט, אפשר לראות בחושף השם שותף לעוולה שבפרסום.
השופט לא כתב, שרק אם גילוי השם תכוף לפרסום הפוגע, אפשר לדעת למי מתכוונים בפרסום.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'האיננו יודעים לקררוא תקנות פורום?'
האיננו יודעים לקררוא תקנות פורום?
19/07/2002 | 17:49
כן, איני מקבל את הגישה הזו כי תקנות פורום אינן מחייבות. גם לא את הקביעה שאינן חוזה - לכל דבר ועניין.
אולי השופט לא היה או עדיין אינו בקיא בגלישה באינטרנט, אך סביר שעם הדיון שבפניו, ניסה כוחו בכך. מר בוזגלו - ההדיוט המשפטי, היה נוהג כך, ובודאי גם שופט נכבד שרוצה לחרוץ משפט- לכאן או לשם.
אין להסיק מהאמור לעיל - א. כי כל גולש בכל פורום גולש בלי לקבל עליו את תקנות ההתנהגות והתגובות בפורום ו/או קבוצת פורומים. +
ב. בעצם כתיבת דברים בפורום, אין גולש בפורום כלשהו - מקבל עליו את כללים וידאג לנהוג על פיהם.
ומכאן - לצד השני של הדברים:
ג. לא יציעו מנהלי פורום , תקנות שביודעין אינם מתחייבים מצידם לנקוט ולשמור בעצמם.
ד. חזקה על מנהלי פורום כלשהו - שיגבילו את הגולשים בכללי אתיקה ושמירה על סודיות,ויתירו להם חופש התבטאות מתוך ידיעה שפרטיותם וזהותם האישית נשמרים ואינם עומדים לראווה לכל גולש אחר באותם פורומים או מקבילים להם.

האם לקשר שבין מנהלי פורום, לקיום התקנות, ויחסם עם ואל הגולשים- אפשר לקרוא "יחסים שאינם יחסי מסחר ואינם כפופים לכללי מסחר וחוקי מסחר תקין"?
שאלה זו - ברורה וגם התשובה עליה. איני עו"ד ואיני יודע אם היא כתובה במפורש בחוק, אך לא ידוע לי כי כתוב ההפך מכך.
ואם יערער המפסיד בדיון האמור - מהטעם של השאלה הזו לערכאה גבוהה מבימ"ש שלום, סביר שאפילו השופט בוזגלו ("הדיוט שיפוטי טיפוסי לישראל")לא יזדקק ליותר משעה כדי לפסוק.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'לא חובת הסודיות, אלא הפרה של צנעת'
לא חובת הסודיות, אלא הפרה של צנעת
19/07/2002 | 19:14
24
הפרט. השופט התעכב על ההבדל בין שני אלה. סודיות - זה כמו לפרסם מספר טלפון חסוי של מישהו (כך עפ"י דברי השופט), לעומת צנעת הפרט, שזה משהו שקשור בחיים האינטימיים.

אני אמרתי, שההשוואה בין אאוטינג בפורומים לחשיפת מספר טלפון חסוי (סעיף פרטיות וסודיות) - אינה נכונה. חשיפת כינויים מפרה את צנעת הפרט, כיוון שדברים אינטימיים של בעל הכינוי נחשפים כך.

מעבר לכך, השופט לא הסכים לקבל את הכללים המוסכמים בפורומים, שהם שמירה על סודיות הניקים. הוא טען שהסודיות הזו היא פיקציה לא נורמטיבית.

למעשה, מתוך הניסוח שלו עצמו, עולה שהוא לא הסתמך על חוק או היעדר חוק, אלא על טעמו האישי, ערכיו האישיים, ותפיסתו האישית מה "ראוי" להיות נורמטיבי ומה לא.

וזה - מעשה מאוד-מאוד מרחיק לכת!
אני יודעת, שפסיקה של בית משפט השלום אינה מהווה תקדים מחייב, אבל פסיקה במשפט ראשון מסוגו, בתחום שרוב השופטים אינם בקיאים בו, ואולי אפילו חרדים ממנו - זו פסיקה שתשפיע מאוד במשפטיים עתידיים מסוג זה.

ושוב, חמור מאוד, בעיניי, שהשופט נטל לעצמו את החירות להחליט מה נורמטיבי ומה לא, מה ראוי ומה לא - בתחום חדש, שהוא אינו בקיא בו, וגרוע מכך, גם לא התייעץ עם מומחים מהתחום הנ"ל.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'שאלתי שאלה פשוטה'
שאלתי שאלה פשוטה
20/07/2002 | 00:02
21
1
1. שאלתי הייתה: על פי איזה סעיף חוק אפשר לאסור על ראובן לגלות (במלים אחרות: לחייב את ראובן לשמור בסוד) את שמו האמיתי של שמעון, בהנחה שאין שום הסכם, לא מפורש ולא משתמע, בין ראובן לשמעון, האוסר את גילוי השם?
את טוענת למעשה, שהאיסור נובע מסעיף 2 (11) לחוק הגנת הפרטיות, הקובע, כי פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם הוא פגיעה בפרטיות.
האם לדעתך שמו של אדם הוא עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, ועל כן אסור לחשוף אותו?
2. את כותבת: "חשיפת כינויים [כוונתך: חשיפת השמות שמאחורי הכינויים] מפירה את צנעת הפרט, כיוון שדברים אינטימיים של בעל הכינוי נחשפים כך".
קודם כל, לא תמיד זה כך. זה נכון בעיקר לגבי אלה שנוהגים לפרסם מרצונם פרטים אינטימיים על עצמם.
שנית, מדוע צריך להטיל על חושף השם את האחריות לפרסום הפרטים האינטימיים?
3. מנין לך שיש כלל מוסכם בפורומים (מוסכם על מי?), שלא לחשוף כינויי גולשים? עשית מחקר בנושא? ונניח שיש כלל כזה בפורומים מסוימים, מנין לך שאותו כלל מוסכם גם על כל (או על רוב) הגולשים באותו פורום שנדון בפסק הדין? האם את מפקפקת בקביעתו של השופט, שלא הוצגו בפניו כל ראיות להסכם משתמע כזה, וכי סברתה של גולשת אלמונית בדבר מה שראוי לדעתה אינה ראיה להסכמה מכללא (= משתמעת) בין כלל הגולשים ברשת?
4. את כותבת: "למעשה מתוך הניסוח שלו [של השופט] עצמו עולה, שהוא לא הסתמך על חוק או העדר חוק, אלא על טעמו האישי, ערכיו האישיים ותפיסתו האישית מה ´ראוי´ להיות נורמטיבי ומה לא". ולהאשמה חסרת שחר זו את מוסיפה את מסקנתך, ש"זה - מעשה מאוד-מאוד מרחיק לכת".
ובכן, העובדות הן, שהשופט שמע את העדים, בחן את הראיות, ניתח את הסעיפים הנוגעים לעניין מחוק הגנת הפרטיות ומחוק איסור לשון הרע, בדק פסקי דין הקשורים לנושא שניתנו בארץ ובחו"ל, עיין במאמרי מומחים למשפט - ועל סמך כל אלה חיווה את דעתו, שחייבת להיות מושפעת גם מטעמו האישי ומהערכים שהוא מאמין בהם.
אז על מה בדיוק את מלינה? ועל יסוד מה את קובעת, שהשופט דן בנושא שאין הוא בקי בו? ולשם מה היה השופט צריך להזמין מומחים מיוזמתו (מומחים למה?), אם התובע לא מצא לנכון לעשות זאת?
ואגב: אם את יודעת, כדברייך, שפסיקה של בית משפט השלום אינה מהווה תקדים מחייב, על מה את מבססת את נבואתך, ש"זו פסיקה שתשפיע מאוד במשפטים עתידיים מסוג זה"?
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'תשובות:'
תשובות:
20/07/2002 | 17:49
20
2
אענה לך על 1 ו- 2 יחד, כיוון שהם נובעים אחד מן השני: חשיפת שמו הפרטי של אדם, כלעצמה - אינה פגיעה בחוק הגנת הפרטיות. השופט הדגים זאת ע"י מתן דוגמא של פרסום מס´ טלפון חסוי.
העניין הוא בכך, שברשת האינטרנט - חשיפת שמו של האדם שמאחורי הכינוי - חושפת גם את צנעת הפרט שלו. אנשים כותבים, בתום לב, פרטים שונים על עצמם, מתוך אמונה ובטחון שאף אדם מ"החיים האמיתיים" יזהה אותם ויקשר אותם לסיפורים האלה. לכן, מי שעושה אאוטינג - פוגע בצנעת הפרט של אותו כותב בעל כינוי.

ב"חיים האמיתיים", לפעמים, כאשר המשטרה עוצרת מישהו או מביאה את העציר לבית המשפט להארכת מעצר - מתפרסמים בתקשורת פרטי ההאשמה, אבל חל איסור לפרסם פרטים מזהים על העציר. כלומר, מערכת המשפט בהחלט מודעת לכך, שפרסום שמו של אדם, בהקשרים מסוימים - יכול להזיק לו.

גם השופט רמי אמיר היה מודע לכך, כיוון שהוא אמר בפסק הדין, שאם חשיפת השם שמאחורי הכינוי, היתה נעשית בסמוך (בזמן ובמקום) לדברים שאוקספורד כתב על עצמו - היה בכך כדי להפר את צנעת הפרט שלו. השופט בהחלט ראה אאוטינג כפגיעה בצנעת הפרט. ההסתייגות שלו היתה מכך, שהדברים לא התרחשו בסמוך, מבחינת הזמן והמקום.
בכך הוא הפגין בורות בהבנת המדיום האינטרנטי: ברשת האינטרנט אין זמן ואין מקום! הכל הכל נמצא באותו מרחב ובאותו זמן. דברים שנכתבו לפני מס´ שנים זמינים באותה מידה כמו דברים שנכתבים עכשיו. דברים שכתב מישהו באלסקה - זמינים כמו דברים שכתב השכן מלמעלה. מי שלא מבין את זה - לא מבין איך פועלת הרשת.

ואם זה לא מובן, אגיד שוב: השופט כן הבין שחשיפת שמו האמיתי של אוקספורד יכולה להוות פגיעה בצנעת הפרט שלו. הוא רק לא הבין, שברשת, בשונה מ"החיים האמיתיים" - אין "זמן ומקום".

3. אני אולי לא עשיתי סקר לגבי הנורמות בפורומים, אבל גם השופט לא עשה סקר כזה. זה שאני לא עשיתי סקר - לא פוגע באף אחד, בסה"כ אני כותבת את דעתי בפורומים שונים. אבל זה שהשופט לא עשה שעורי בית, ובכל זאת קובע בפסק דין (בפסק דין במדינת ישראל!!!) מה הן הנורמות - זה בעל משמעויות מרחיקות לכת.
ואם יורשה לי להגיד, במלוא הכבוד ובמלוא הצניעות, לדעתי - השופט הרשה לעצמו יותר מידי. על סמך מה הוא קובע מה ראוי ומה לא? על סמך מה הוא קובע מה הן הנורמות בפורומים? הוא לא קיבל את דעתה של הגולשת? הוא היה יכול לזמן לעדות מנהלי פורומים, מנהלי פורטלים, סמנכ"לי תוכן, וכד´, ולשמוע מהם על הנורמות בפורומים.

והוא גם היה יכול להפעיל קצת הגיון בריא: אם אנשים כותבים על עצמם דברים אישיים ואינטימיים, תוך שימוש בכינויים - הם כנראה סומכים על כך שזהותם האמיתית תישאר חסויה, ומכאן שהנורמה בפורומים היא של שמירה על סודיות המשתמשים. זו הנטיקה. מכיר את המושג הזה? הנטיקה (כללי ההתנהגות והנימוס הלא כתובים של הרשת) אינה מחייבת מבחינה משפטית, אבל היא מעין הסכם לא כתוב בין הגולשים.

4. על חלק מהדברים עניתי לך ב- 3.
לגבי השאר: במקרה כזה לא מספיק להסתמך על ספרי החוק, מומחים למשפט וכו´. צריך להבין את המיוחדות של הרשת.

למה אני חושבת שהפסיקה הזו מאוד תשפיע על משפטים עתידיים? כי כנראה גם שאר השופטים לא מבינים באינטרנט בכלל ובפורומים במיוחד, ואולי הם גם לוקים בנטפוביה (כמו השופט רמי אמיר, שתיאר את הרשת כאנרכיה בה פועלים פושעים מסוכנים המסתתרים תחת כינויים), והפסיקה הזו, שאמנם לא מחייבת מבחינה משפטית - תהיה עבורם קרן אור באפלה.
והיות ו- 90,000 ש"ח הם סכום מפתה למדיי - קרוב לוודאי שנראה עכשיו עוד תביעות כאלה ו/או דומות (למרות שהפיצוי הוא לא על האאוטינג אלא על ההתחזות וחוסר מתן אפשרות להתגונן).
הפסיקה הזו תהיה קרש החילוץ, ההשראה, עבור שופטים אחרים. במיוחד, כאשר השופט רמי אמיר לא הסתפק בסתם פסיקה, אלא קבע נורמות(!!!).
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אמונה של אחד מחייבת את האחר?'
אמונה של אחד מחייבת את האחר?
20/07/2002 | 19:52
19
3
1. נניח שאת ממלאת לוטו מתוך אמונה כנה, שתזכי בפרס הראשון, האם זה מחייב את מפעל הפיס להעניק לך את הפרס?
ולענייננו:
האם העובדה, ששמעון פרסם את פרטיו האינטימיים ברשת מרצונו תחת שם בדוי, מתוך אמונה כנה, שזהותו האמיתית לא תיחשף, מחייבת את ראובן לנהוג על-פי האמונה הזאת?
ואם את מסכימה, שהשם כשלעצמו אינו עניין שבצנעת הפרט, אני חוזר על שאלתי:
על-פי איזה חוק אפשר להטיל על ראובן את האחריות לדברים שפרסם שמעון על עצמו (או שצד שלישי פרסם עליו)?
2. לעניין הזמן והמקום, שוב: כשהשם נחשף בהמשך או בתגובה לפרסום הפוגע, החשיפה, לדעת השופט, היא למעשה חלק מהפרסום, ועל כן חושף השם שותף לעוולה. כשהשם נחשף מאוחר יותר, הוא אינו חלק מהפרסום, ועל כן החושף אינו שותף לעוולה. אין לכך קשר לעובדה, שהפגיעה מהחשיפה עשויה להיות שווה בשני המקרים.
3. אין זה מתפקידו של שופט לערוך סקרים לגבי נורמות בפורומים. אם סבר התובע, שסקר כזה עשוי לשרת את מטרתו, היה עליו להזמין סקר כזה, להגיש את תוצאותיו כראיה ולזמן את עורכי הסקר כעדים מומחים. הוא הדין לגבי זימון מנהלי אתרים ופורומים.
4. לקבוע, כי הפסיקה הנדונה תשפיע מאוד על משפטים עתידיים, כי "כנראה..." ו"אולי...", זה ממש לא לעניין.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אז זהו, שזו לא אמונה של אחד.'
אז זהו, שזו לא אמונה של אחד.
21/07/2002 | 00:03
18
1
מה שאמרת בסוף סעיף 2 - אומר בעצם הכל: "הפגיעה מהחשיפה עשויה להיות שווה בשני המקרים".
למיטב הבנתי, ותקן אותי אם אני טועה, שופט אמור להפעיל שיקול דעת. לא מדובר פה במשוואות אלגבריות, אם יש חוק X אז הפסיקה תהיה Y , ואם יש חוק A אז הפסיקה תהיה B . שופט אמור (או שאני טועה?) לפעול בהגיון, ולחפש לעשות צדק, במסגרת החוקים שעומדים לרשותו.

במקרה הזה - נעשה עוול לתובע, כיוון שבמסגרת המיוחדת של הרשת, אין משמעות לסמיכות זמן ומקום. זו בדיוק הנקודה שהשופט הפגין בורות לגביה.

הדוגמא שלך לגבי האמונה בזכייה בלוטו אינה טובה. מדובר פה באמונה ובתמימות של אדם יחיד, לעומת מעין אמנה (לא כתובה) שמשותפת לכלל המשתתפים בפורומים.

3. אתה יודע מה הבעיה עם סעיף 3 שלך? שכנראה גם עורך הדין של התובע - לא ממש מבין גדול באינטרנט ובפורומים...

ומה שלי מפריע בכל זאת, זה שהשופט החליט מה הן הנורמות הראויות, בלי להבין כלום בתחום הזה (וגרוע מכך, מתוך נטפוביה).
היה עדיף אם הוא היה מוותר על החלק הדידקטי, ועל הניסיון לחנך את גולשי הפורומים.

4. נחכה ונראה.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'מי אחראי לפגיעה?'
מי אחראי לפגיעה?
21/07/2002 | 09:36
17
1. לא הייתה פגיעה בחשיפת שם הגולש, אלא אם כן נחשפו פרטיו האינטימיים קודם. השאלה היא אפוא, מי אחראי לפגיעה: האם מי שחשף את השם או מי שחשף את הפרטים?
השופט קבע, על יסוד סעיף 2 (11) לחוק הגנת הפרטיות, שהאחריות מוטלת בדרך כלל על חושף הפרטים בלבד, ורק אם השם נחשף בהמשך או בתגובה לחשיפת הפרטים, ניתן לראות גם בחושף השם שותף לעוולה. זו מסקנה הגיונית, התואמת את נוסח החוק, אף כי ייתכנו גם מסקנות הגיוניות אחרות.
2. דברייך על אמנה לא כתובה, שקיימת בין הגולשים, אינם מבוססים. בעצמך הודית, שלא עשית שום מחקר בנושא. מכל מקום, קיומה של אמנה כזו לא הוכח במשפט.
יתר על כן: בתגובתך הקודמת ציינת במפורש, שמה שאת מכנה "נטיקה" אינה מחייבת מבחינה משפטית.
3. ההאשמות שאת מאשימה את השופט בדבר חוסר הבנה, בורות ואי-הכנת שיעורי בית חסרות יסוד. לדעתי הן מצביעות על כך, שקראת מעט מאוד פסקי דין בחיים שלך. עצתי, שתקראי שוב את פסק הדין הנדון בעיון ובלי דעות קדומות.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'מה עוד אפשר להגיד?'
מה עוד אפשר להגיד?
22/07/2002 | 00:40
16
3
1. מי שחשף את השם - קישר את הפרטים האישיים לאדם אמיתי, עם שם וכתובת.
שלא לדבר על כך, שהיתה מאחורי המעשה כוונה לפגוע, מה שמעיד על כך, שגם הנתבע ידע שהתובע כתב על עצמו דברים מסוימים מתוך אמונה וביטחון שהם לא יוקשרו אליו ב"חיים האמיתיים".
אם כבר מדברים על מסקנות הגיוניות...

2. נכון שלא עשיתי מחקר, וגם אין לי צורך בכך. זה מסוג הדברים, שאמנם אינם כתובים, אך כולם יודעים אותם ופועלים על פיהם. מעין "התורה בע"פ" של התנהגות בפורומים.
אגב, בחלק מהפורטלים זה כן מצוין בתקנון.
ונכון גם שהנטיקה לא מחייבת מבחינה משפטית, אבל היא מאוד קשורה לאותו הגיון ושיקול דעת, שהשופט אמור להפעיל, מעבר להסתמכות על החוק היבש.

ובאותו הקשר: אמנה לשימוש נבון באינטרנט - כפי שנוסחה ע"י אנשי עמותת אשנב (אנשים למען שימוש נבון באינטרנט).

לא הכל מנוסח שם, אבל יש איזה נסיון ראשוני לנסח כללים כלשהם.
וכמו שאמרתי, חלק מהכללים האלה הם בבחינת "תורה שבע"פ", שכווווווווולם מכירים אותם.

3. נכון. לא קראתי פסקי דין לפני כן. לא עניינו אותי. פסק הדין הזה עניין אותי, כי הוא קשור, בעקיפין, לחלק משמעותי מהדברים שאני אוהבת לעשות.

וכמו שאמרתי, בהודעה הקודמת, הבעיה האמיתית, לדעתי מכל פנים, היא הנסיון של השופט לקבוע עבורנו ערכים ונורמות התנהגותיות. זה היה מיותר לחלוטין.

ורק רציתי להוסיף דבר אחרון: קהילת החרשים עצמה הוקיעה מתוכה דווקא את אותו אוקספורד, התובע, ועומדת כולה מאחורי הנתבע (עושה האאוטינג והמתחזה). מסתבר, שהנתבע פעל כפי שפעל מתוך המצוקה, שקהילת החרשים (הפעילה בפורומים) נקלעה אליה בשל הצקותיו של אוקספורד.
שמעתי גם, שאותו אוקספורד, איים בתביעות משפטיות, כנגד כמאה מנהלים שונים, בעבר.
כמו כן, קראתי בפורומים שונים, שהסכום שנפסק לאוקספורד - גבוה מאוד ולא מתאים לסוג הפגיעה וגם לא לאפשרויות הכלכליות של הנתבע, שהוא סטודנט.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'עדיין לא הוכחת שום הפרה'
עדיין לא הוכחת שום הפרה
22/07/2002 | 03:11
15
1. החוק אוסר לפרסם פרטים אינטימיים על אדם בלי רשותו. החוק אינו אוסר לפרסם שמו של אדם, שנוהג להזדהות בשם בדוי. אילו סבר המחוקק, שיש לאסור גילוי שם כאמור, היה יכול לכתוב זאת במפורש. כל עוד לא עשה כן, הפירוש, שגילוי השם מותר, הגיוני לפחות כמו הפירוש ההפוך, שהגילוי אסור.
2. כשאדם פועל במסגרת החוק, כוונתו לפגוע אינה מעלה ואינה מורידה מבחינה משפטית. לדוגמה, ראובן מפרסם ששמעון גנב. אם ראובן דובר אמת, אין חשיבות לשאלה אם הוא פרסם מה שפרסם מתוך כוונה לפגוע בשמעון, או משום שהוא שונא גנבים בכלל ורוצה לתקן את העולם.
3. אינך יכולה ליצור עובדות יש מאין באמצעות הצהרות והכרזות. טענה כגון: "זה מסוג הדברים, שאמנם אינם כתובים, אך כולם יודעים אותם ופועלים על-פיהם", טעונה הוכחה. הוכחה כזו לא הוצגה במשפט וגם לא בדיון כאן בפורום. את בסך הכול מוכיחה שוב ושוב את מה שידוע, שיש גולשים, שאינם מעוניינים בחשיפת שמם האמיתי ברשת ושרואים בחשיפה מעשה פסול. אך עדיין לא הבאת שמץ ראיה לכך, שכל גולש ברשת התחייב, שלא לגלות שם כאמור. ואם הגולש לא התחייב, הוא גם לא הפר שום הסכם בכך שגילה את שמו האמיתי של גולש אחר.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'מה, ממשיכים? '
מה, ממשיכים?
22/07/2002 | 04:22
14
עצם זה שהנתבע רצה להזיק לתובע ע"י פרסום שמו - מוכיח, שהנורמה הידועה והמקובלת היא של אי חשיפת שמות אמיתיים.

נכון שזה לא מעוגן בחוק.

אבל זה בדיוק מה שמוכיח שיש מעין הסכמה לא כתובה כזאת בין הגולשים.

הלא, אם היה מקובל לחשוף שמות אמיתיים של אנשים - הנתבע לא היה יכול להזיק לתובע, והתובע (וכך גם כל שאר משתמשי הניקים בפורומים) היה לוקח בחשבון, בבואו לכתוב בפורומים, שהוא אינו מוגן מחשיפה.

גילוי השם אמנם מותר עפ"י החוק, אבל ההגיון אומר שנגרם מכך נזק, ולכן השופט היה צריך להפעיל פה שיקול דעת והגיון, ולנסות להתאים את עצמו למציאות החדשה (של האינטרנט), שמקדימה את התעדכנות החוק.

אני רוצה לשאול אותך: נאמר, שידוע בשכונה שלי, שיש איזה שכן בסביבה, שמכה את אשתו, אף אחד לא יודע מי זה, אבל אנחנו, בשכונה, קוראים לו "המחבט". יום אחד אני מגלה שזה השכן מוישה זוכמיר מרח´ הקלמנטינות 3. מיד אני תולה מודעות על כל העצים בסביבה: "המחבט" = מוישה זוכמיר מרח´ הקלמנטינות 3.
הוא יכול לתבוע אותי (כאשר השמועות הן נכונות, הוא אכן מכה את אשתו. זו לא היתה עלילת שווא)?
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'בית משפט מחייב על-פי חוק'
בית משפט מחייב על-פי חוק
22/07/2002 | 11:10
13
1. כדי לחייב את ראובן בדין על הפרת הסכם, צריך להוכיח, שהוא הפר את מה שהוא עצמו הסכים עליו; לא את מה שאחרים הסכימו.
2. כדי לחייב את ראובן בדין על הפרת חוק, צריך להוכיח שהוא הפר חוק; לא שהוא הפר נורמה.
3. העובדה, שראובן עושה מעשה בכוונה להזיק לשמעון, אינה מוכיחה, שהמעשה בלתי חוקי או מנוגד להסכם בין השניים. למשל, אם שמעון מעלים מס, וראובן מלשין עליו בכוונה לפגוע בו - הוא (ראובן) אינו מפר בכך שום חוק (וסביר להניח שגם שום הסכם).
4. אם, כדברייך, "גילוי השם אמנם מותר על-פי החוק", השופט אינו רשאי "להתאים את עצמו למציאות החדשה (של האינטרנט), שמקדימה את התעדכנות החוק".
את טועה כאן טעות כפולה, הן מבחינת העיקרון והן מבחינת העובדות:
מבחינת העיקרון, שופט אינו רשאי לפסוק בניגוד לחוק.
מבחינת העובדות, האינטרנט כבר לא כל כך חדש, מה גם שתופעת המתוודים בעילום שם באמצעי התקשורת (רדיו, עיתונות) החלה הרבה לפני עידן האינטרנט.
5. לשאלה בסיפא של תגובתך: כל אדם יכול לתבוע אותך על כל מה שנראה בעיניו ראוי לתביעה.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'לסיכום הדיון המעניין:'
לסיכום הדיון המעניין:
24/07/2002 | 00:19
12
מעניין לקרוא את המאמר: "אוקספורד נ´ מלך הערפדים: על אחריות ספק שירותי אינטרנט בישראל" - מאת עו"ד חיים רביה

בחלק, בו עו"ד רביה מתייחס לפסיקה בעניין האנונימיות, הוא כותב:
"התוצאה המתקבלת בעניין זה, שנויה במחלוקת. אם הפרטיות היא ´הזכות להיעזב לבד´, כהגדרתה המקובלת, האין אנונימיות ביטוי מובהק של זכות זו? כמה פתרונות אפשריים לא נדונו בפסק הדין".
" ניתן היה להגן על האנונימיות גם מכוחו של עקרון כללי".
" כמו כן לא נבחנה האפשרות לגזור איסור על חשיפת שם התובע מחובת תום הלב או מכללי התנהגות מקובלים ברשת האינטרנט (ככל שיש להם מעמד מחייב או שהם אוסרים חשיפה כזו)".

והמשפט, שבעצם מביע בדיוק את מה שהפריע לי, על האמירה הגורפת של השופט, שאין אינטרס ציבורי בשמירה על אנונימיות באינטרנט:
"בכל אלה אין כדי כדי להבטיח תוצאה אופרטיבית שונה בנקודה זו של פסק הדין. גם כך הזכות לאנונימיות אינה מוחלטת ויכול שתיסוג מפני אינטרסים ראויים אחרים. אולם היה בכך כדי לסייג את האמירה הגורפת שאין אינטרס ציבורי באנונימיות באינטרנט".

בכל השיחה הזו בינינו, מעולם לא אמרתי, שהשופט לא פסק בהתאם לחוק.
הפריעו לי שני דברים:
1. שהוא לא הבין שבאינטרנט אין "זמן ומקום", ולכן הוא פסק, שחשיפת שמו של אדם באינטרנט - אינה פוגעת בצנעת הפרט שלו.
2. הרצון שלו לחנך ולקבוע נורמות התנהגותיות ראויות. הוא היה יכול לפסוק גם בלי זה. כל זה היה מיותר לגמרי, לא מתאים ולא ראוי. במיוחד, כאשר הוא לא ערך שום תחקיר לפני כן. שופט בישראל, שמנסה לקבוע נורמות - מן הראוי שיילמד את הנושא הרלבנטי בצורה מעמיקה ויסודית, ולא - עדיף שיעסוק בעבודתו בלבד.
יש אנשים, שזה עיסוקם, וזו מומחיותם - והם לא הגיעו לכאלה קביעות נחרצות, כמו השופט.


אגב, מעניין היכן נמצא השרת של אותו אתר "דיבורים", בו התחוללה כל הדרמה. אם השרת נמצא בארה"ב - הרי אפשר היה להשתמש בסעיפים הרלבנטיים מחוקת ארה"ב.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'שכחת משהו'
שכחת משהו
24/07/2002 | 11:44
11
1. אמנם לא כתבת במפורש, שהשופט פסק בניגוד לחוק (מן הסתם כי לא קראת את החוק), אבל האשמת אותו בהאשמה חסרת שחר, שהוא בכלל לא הסתמך על חוק או העדר חוק (תחת הכותרת: "לא חובת הסודיות...").
2. מסקנה לא נכונה לא תהפוך לנכונה אם תחזרי עליה שוב ושוב. אני מנסה להבהיר לך בפעם הרביעית:
השופט לא פסק, שחשיפת שמו של אדם באינטרנט אינה פוגעת בצנעת הפרט שלו, אלא שמי שחושף את שמו האמיתי של אותו אדם אינו אחראי לפגיעה בו (למעט במקרה החריג, שחשיפת השם באה מיד לאחר פרסום הפוגע בפרטיותו של אותו אדם). השופט קבע, על סמך סעיף 2 (11) לחוק הגנת הפרטיות, שהאחראי לפגיעה, בדרך כלל, הוא מי שפרסם את הפרטים האינטימיים, ולא מי שחשף את השם.
ואגב, מטבע הלשון שאת שוחקת: "באינטרנט אין זמן ומקום", כשלעצמה אינה מדויקת:
באינטרנט ודאי יש משמעות לזמן. מה שנדפס בספר או בעיתון למשל, מונצח למעשה. לעומת זאת, מה שהוקלד במחשב עשוי להימחק, ומה שאת רואה כעת באינטרנט, ייתכן שלא תוכלי לראות מחר או בעוד שעה או בעוד דקה.
וגם למקום יש משמעות. לדוגמה, עוצמת הפגיעה בשל דיבה תלויה, בין היתר, במידת הפופולריות של האתר שבו פורסמה (מספר הגולשים) ובמיקום באתר עצמו (מאמר מרכזי תחת כותרת גדולה, או ידיעה זניחה בשוליים).
3. אם כבר נתלית באילן הגבוה עו"ד חיים רביה (שמאמרו אינו סותר אף אחת מטענותיי), מוטב היה, שתצטטי גם את הפיסקה הבאה:
"כאמור, החלטת השופט אמיר היא ראשונה מסוגה בישראל. בהיותה החלטה של ערכאה נמוכה, אין לה כמובן ערך תקדימי מחייב. אבל אפילו כך, וגם אם אפשר לחלוק על מקצת רכיביה, אי אפשר שלא להתרשם כי היא מאוזנת, יסודית ומעמיקה."
דברים אלה של עו"ד רביה פוסלים לחלוטין את הציונים שאת ומיטל חלקתם לשופט אמיר, שלפיהם פסק דינו רדוד ואווילי.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'מיטל = עינת'
מיטל = עינת
24/07/2002 | 11:49
10
12
לצפיה ב-'עופר, עם כל הכבוד לשופט אמיר'
עופר, עם כל הכבוד לשופט אמיר
24/07/2002 | 18:44
9
יש כמה קביעות בפסק דינו שנראות כהיסחפות.
נתחיל ב:
"האינטרנט מזוהה עם חופש ואנרכיה"
מדוע חופש ואנרכיה בנשימה אחת?
האם חופש אינו ערך חיובי וחלק מנשמת עפו של המשטר הדמוקראטי?
האם הוא אינו מעוגן בחוק יסודף כבוד האדם וחרותו?
האם אנרכיה אינה ערך שלילי ומסוכן?

האם תפקידו של בית המשפט לשבח את חושפי שמות הגולשים שבחרו לגלוש ולרשום את דבריהם תחת פסוידונימים?
האם אכן כל אדם שרושם הודעות בפורומים ובה חושף פרטים הנוגעים לצנעת הפרט שלו, תחת פסוידונים ראוי ששמו ייחשף?
האם יש הצדקה שבית המשפט יתן עידוד למעשי חשיפת זהות של גולשים שבחרו באנונימיות גם אם לא חטאו ולא פשעו?
השופט מציין כי באינטרנט כל גבר יכול להתחזות לאישה או לילד, וההיפך, אם תופעה זאת כשלעצמה כה מסוכנת ומזיקה כפי שהשופט סבור, האם הדרך הנאותה להתמודד עמה היא ע"י איסורה בחוק?
אם זה המצב, מדוע לא הציע כב´ השופט למחוקק לחוקק סעיף חוק שקובע שאדם שכותב בפורומים ומתחזה להיות בעל מין או גיל שונה מגילו או מינו האמיתי, דינו כך וכך?
אולי מכיוון שסעיף חוק כזה לא קיים באף מדינה בת תרבות ואין סיכוי שיתקבל?

אני מנסה לחשוב, איך היה מתקבל פסק דין שפותח בכך שתופעת גניבת כלי הרכב הפכה למכת מדינה, ולכן מותר לאזרחים נניח להכות אנשים שחשודים בגניבת מכוניות, או לפתוח באש מכלי נשק שבידיהם על מכוניות שיש חשד שהן גנובות?
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'הללויה!!! '
הללויה!!!
24/07/2002 | 19:21
5
סוף סוף מישהו מבין מה הפריע לי בפסק הדין.

וגם עו"ד רביה כתב, שהיתה בפסק הדין איזו אמירה גורפת מידי.

ועוד משהו: אם תופעת הכינויים היא כל כך פסולה, בעיניו של השופט, מדוע פסק לתובע פיצויים על פגיעה בכינוי שלו???
הרי התובע התחזה ל"אוקספורד", כלומר לכינוי, ולא לבעל הכינוי.

בכנות, זה פסק דין מלא בבעיות, והדבר הצורם ביותר, לפחות לטעמי, הוא הרצון של השופט לחנך ולקבוע נורמות התנהגותיות.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'לא על פגיעה בכינוי'
לא על פגיעה בכינוי
25/07/2002 | 02:21
2
הנתבע כתב ופרסם הודעה, שתוכנה מבזה ומשפיל את התובע. הנתבע הוסיף חטא על פשע בכך שיצר רושם, שהתובע עצמו כתב את ההודעה. וכאילו אין די בכל אלה, הנתבע אף מחק את תגובות התובע, שבהן הכחיש כי הוא כתב את ההודעה הנדונה.
כלומר: הנתבע הוציא לשון הרע מובהקת על התובע, מתוך כוונה מפורשת לפגוע בו, ולא עמדה לו אף אחת מההגנות המפורטות בחוק איסור לשון הרע. בשל כך חויב בדין (ולא אופתע, אם בנוסף לכך תוגש נגדו קובלנה, והוא גם יורשע בפלילים).
אין שום סתירה בין ההחלטה לחייב את הנתבע בעוולת פרסום לשון הרע לבין ההחלטה לפטור אותו מאחריות לפגיעה בפרטיותו של התובע בחשיפת שמו.

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אבל כל הסיפור הזה, של לשון הרע -'
אבל כל הסיפור הזה, של לשון הרע -
25/07/2002 | 02:45
1
היה תוך כדי כך, שהנתבע השתמש בכינוי של התובע, ולא בשמו האמיתי!
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'מה עניין שמיטה אצל הר גריזים?'
מה עניין שמיטה אצל הר גריזים?
25/07/2002 | 10:56
סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע קובע:
"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'נוסעת, וכי היה לך ספק'
נוסעת, וכי היה לך ספק
25/07/2002 | 11:05
1
שיש לי ביקורת על פסק הדין?
הרי אמרתי מהתחלה שהסכמתי עם הביקורת שלך (למעט אותו ניסוח של המילים "על דעת עצמו").
יחד עם זאת אני מנסה להבחין בין שני דברים:
בין הדין המצוי ובין הדין הרצוי.
עיקר הביקורת שלך מכוונת על כך שקביעת השופט עלולה לגרום נזק לעולם האינטרנט ובפרט לעולם הפורומים וכי השופט הגיע לקביעות אליהן הגיע, מתוך הפחד הסובייקטיבי שאולי יש לו, מעולם האינטרנט, ומתוך רצון לחנך ולהחדיר בעולם זה נורמות התנהגות והשקפות שלו. כלומר, מה שהשופט אמר הוא, באינטרנט לא נוצרו עדין מנהגים מחייבים (שבילים) אני הולך לסלול כאן נורמות מחייבות (כביש).
הבעיה באמת היא שהשופט נתן דגש רב מידי לצד האפל יותר של האינטרנט ולא לקח בחשבון את כל הדברים היפים והמועילים שנעשו ויכולים להיעשות באינטרנט, רק תוך שמירה קפדנית של אנונימיות הגולשים.
אני לא מתנגד לכך שבתי המשפט ינסו גם לחנך את הציבור לנהוג לפי נורמות התנהגות ראויות, אך הדבר יכול לדעתי אך ורק לגבי נורמות מושרשות ולא נורמות אישיות של חלק מהציבור.
לגבי הדין המצוי, אני לא יכול להגיד שניתוח הדין מוטעה כי יתכן שבאמת לא הובאו בדיון הראיות שהיה צריך להביא ובית המשפט הרי פוסק לפי הראיות שהצדדים מביאים, אך אני כן יכול להגיד שחלק מהקביעות רחבות מידי ומשאירות פתח לפורענות ולכן אני מקווה שהתיק יובא לערעור ושבית המשפט המחוזי יתערב וישנה חלק מהקביעות המשפטיות.

עכשיו לגבי הקשר בין חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות: אני יכול בהחלט לתאר לעצמי פרסומים שמהווים פגיעה בפרטיות אך לא לשו הרע (למשל פרסומים שבמסגרת דיני לשון הרע יהיו מוגנים ע"י הגנת אמת דיברתי) פרסומים שמהווים לשון הרע אך לא פגיעה בפרטיות, פירסומים שהם גם זה וגם זה, ופרסומים שהם לא זה ולא זה.
היות ובמקרה זה התובע זכה בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע ונפסק לו סכום כסף נכבד, אני חושש מאד שהוא לא יערער על פסק הדין. כמובן שיש אפשרות שהנתבע יערער דווקא ואז עשוי התובע להגיש ערעור שכנגד.

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'נכון, אתה צודק.'
נכון, אתה צודק.
25/07/2002 | 14:35
וגם ניסחת, הרבה יותר טוב ממני, את מה שכל כך הפריע לי וצרם לי בפסק הדין הזה.

אני מניחה, שאוקספורד לא יערער על פסק הדין, כיוון שגם כך - קהילת החרשים (לפחות אלה מהם, שמשתתפים בפורומים) הוקיעה אותו. ראיתי הרבה פניות שלהם אליו לוותר על הכסף.

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'חופש ואנרכייה אינם מושגים סותרים'
חופש ואנרכייה אינם מושגים סותרים
25/07/2002 | 02:18
2
1. חופש מעבר לגבול מסוים פירושו אנרכייה. השופט ציין, שעולם האינטרנט מסמל את החופש והאנרכייה. השופט לא קבע, שזה מצב רצוי, אלא שזה המצוי.
2. אין זה מתפקידו של בית המשפט לעודד חשיפת שמות ברשת, אך גם אין הוא צריך לצאת מתוך אקסיומה פיקטיבית, שהמעשה הזה אסור.
3. אמירותיו של השופט, שהיה בהן שמץ עידוד לחשוף שמות גולשים (בסעיף 23 סיפא ובסעיף 25 לפסק הדין) התייחסו למתחזים מזיקים, ולא למתוודים, החושפים את סודותיהם מרצונם. לאחרונים לא התייחס השופט במפורש, אלא בעקיפין, כשקבע, שחושף שמו של גולש, אינו אחראי לחשיפת סודותיו של אותו גולש (סעיף 14 לפסק הדין).
4. השופט לא קבע, שכל התחזות באינטרנט מזיקה, אלא שיש, כאמור, מתחזים מזיקים. על כן, לדעתו, אם קיים בכלל שיקול נורמטיבי בהקשר זה, הריהו דווקא באינטרס הציבורי לחשוף את אותם מזיקים (סעיף 25 לפסק הדין).
5. אני יכול לתאר לעצמי כיצד יתקבל פסק דין, שיקרא לפגוע בחשודים בגניבת רכב. בכל הכבוד, לא נראה לי שיש מקום להשוות פסק דין כזה לפסק הנדון כאן.

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'לדעתי המונחים חופש ואנרכיה'
לדעתי המונחים חופש ואנרכיה
25/07/2002 | 10:44
1
בהחלט סותרים לטעמי.(כמו ביגמיה ופוליגמיה)
חופש היא ה - LIBERTEE של הצרפתים,
הFREEDOM של האמריקאים,
החירות שלנו,

ברור שלחופש יש גבולות, ואני תמיד מזכיר מה ששופט אנגלי כתב פעם בצורה ציורית, "החופש שלי נגמר היכן שמתחיל קצה עפו של רעי".
העובדה שהחופש אינו בלתי מוגבל אינה שוללת את מהותו.

אנרכיה היא העדר שלטון, אנדרלמוסיה, יש מדינות שיש בהם אנרכיה ואין בן חופש.

אני סבור אין לעודד "עשיית דין עצמית של אזרחים" כאמצעי הרתעה של עבריינים. אם אדם חשוד בעבירה, על המשטרה לחקור את החשד הזה ולהעביר את התיק לתביעה.
למשל: החוק איננו אוסר שמספר הטלפון יכול להיות חסוי ואני במקרה יודע אותו, מדוע יש לשבח אותי על כך שאני מפרסם אותו? יכול להיות שמעשה הפירסום כשלעצמו איננו עבירה או עוולה, כפי שקבע השופט, אבל מדוע יש לעודד מעשה זה? מכיוון שמישהו אולי עשוי לנצל לרעה את תכונות המספר החסוי?
לשון אחרת, לא נראה לי הכלי הזה להרתעת עבריינים בפוטנציה.

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אבל חשיפת השם אינה הפרת חוק'
אבל חשיפת השם אינה הפרת חוק
25/07/2002 | 11:38
בביטוי "עשה דין לעצמו" מתכוונים למי שהפר חוק כדי להעניש מפר חוק אחר. וכפי שציינת, השופט סבר, שאין הפרת חוק בחשיפת שמו של גולש ברשת. מכאן שעידוד למעשה כזה אינו עידוד לעשיית דין עצמית (מה גם שהשופט לא ממש עודד חשיפה כאמור, אלא הביע דעתו, שאם קיים בכלל שיקול נורמטיבי בהקשר זה, הריהו דווקא באינטרס הציבורי לחשוף את המתחזים המזיקים [סעיף 25 לפסק הדין]).
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'גם שופט חייב למלא חוק ולדון על פיהם'
גם שופט חייב למלא חוק ולדון על פיהם
20/07/2002 | 15:56
1
1
לא הבנתי את הסינגור שלך לכבוד השופט הנכבד.
עדיין נותרת העובדה בעינה שלא דן ולא קיבל שתקנות ההתנהגות בפורום - שמפרסמת כל קהילה הן הצעה - שמתקבלת עם השתמשו של הגולש בהבעת דיעה או בשאלה בפורום(לא סתם גלישה).
זה שהשופט כן רואה עם משקפיים "דיור" או "רייבן" או "במבט אישי שלו" - אינו משנה. [פטיש] עליו להסתכל בעובדות המונחות בפניו.[פטיש]
אם הביא התובע בפניו כי הוא כתב בפורום לאחר שקרא/קיבל האמור בהוראות/תקנות הפורום, הרי סביר שהיה עליו לצפות שיקויימו גם על ידי הנהלת הפורומים ומנהל הפורום הספציפי. אין השופט יכול לבטל עובדות.הוא רשאי רק לשנות את סדר חשיבותן,לדעתי.
מטעם זה בלבד- היות ההחלטה נוגדת את חוק החוזים וחוק היסוד-כבוד האדם וחירותו, אין לדעתי לתרגם ולפרש או לסנגר את ההחלטה אלא כלא חוקית בעליל ולפעול לביטולה כחוק.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'תקנון לא נזכר בפסק הדין'
תקנון לא נזכר בפסק הדין
20/07/2002 | 16:36
1
איני יודע אם היה תקנון לפורום שנדון בפסק הדין, ואם כן, אם הייתה בו התחייבות לשמור על פרטיות הגולשים (כמו בתקנון של "תפוז" למשל).
מכל מקום, על-פי פסק הדין, תקנון כזה לא הוגש, והשופט קבע, שלא הוצגה בפניו שום ראיה להסכם משתמע, שלפיו מתחייבים הגולשים להימנע מחשיפת שמותיהם האמיתיים של אלה שבוחרים להסתתר תחת זהות בדויה (סעיף 23 לפסק הדין).
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'אאוטינג לשופט רמי אמיר!'
אאוטינג לשופט רמי אמיר!
19/07/2002 | 21:05
8
2
במשוב שעורכי הדין נותנים לשופטים, השופט רמי אמיר קיבל את המיון 2.6 מתוך 5.

בסעיף "הכיר את העובדות בתיק" הוא קיבל את הציון 3.8
בסעיף "בקיא בדין הרלוונטי" הוא קיבל את הציון 3.7
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אז מה?'
אז מה?
20/07/2002 | 01:46
3
1
קודם כל, במאפיינים החשובים (הכרת העובדות בתיק ובקיאות בדין הרלוונטי) קיבל השופט אמיר ציונים גבוהים יחסית (3.8 ו- 3.7 בהתאמה).
ולשם השוואה: נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, קיבל בהכרת העובדות 3.1 ובבקיאות בדין 4.2; המשנה לנשיא, שלמה לוין, קיבל בהכרת העובדות 3.0 ובבקיאות בדין 3.5.
שנית, בהעדר נתונים על מהימנות ותקפות המשוב, צריך להתייחס לממצאיו בזהירות. לדוגמה, לעניין הבקיאות בדין: אולי עורכי הדין, שהעניקו את הציונים, בקיאים בדין פחות מהשופטים?
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'גרוע ביותר!'
גרוע ביותר!
20/07/2002 | 17:59
2
2
אלה לא ציונים מספיקים כדי לפסוק כראוי.
אתה היית רוצה להיות צד במשפט, שבו השופט לא כל כך בקיא בעובדות???

משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'יש רצוי ויש מצוי'
יש רצוי ויש מצוי
20/07/2002 | 19:57
1
1
1. יכול להיות.
2. לא.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-''
21/07/2002 | 00:05
3
לצפיה ב-'זה לא אאוטינג'
זה לא אאוטינג
21/07/2002 | 15:55
3
1
ואם היה כאן אאוטינג, הייתי מוחק.
ובהערת הגב, השופט אמיר קיבל ציונים טובים במשוב הזה.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
לצפיה ב-'זו היתה בדיחה. לא כל כך מוצלחת.'
זו היתה בדיחה. לא כל כך מוצלחת.
22/07/2002 | 00:47
2
3
לצפיה ב-' מאמר מסכם של עו"ד רביה'
מאמר מסכם של עו"ד רביה
23/07/2002 | 12:43
1
1
באתר www.co.il
עו"ד חיים רביה מסכם ומנתח את פסק הדין.
משפט האינטרנט וההיי-טק >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'תודה! '
תודה!
24/07/2002 | 00:23
1

הודעות אחרונות

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ