לשון הרע באתר ZAP

[pc2004]

לשון הרע באתר ZAP

באתר האינטרנט שהוא למעשה מנוע השוואת מחירים מתחת למחיר אשר לרשום את ההתרשמות מהחנות והשירות בה ומהמוצר .האם רישום אמת לכאורה על שירות גרוע בחנות הזאת הופך לכאורה לפרסום לשון הרע למרות שהדברים אכן נכונים ובעל החנות לא יכול להתכחש להם?

 

[T TECH]

קודם כל "אמת לכאורה" זה כבר לא טוב

במידה שאינך מפרסם דבר כלשהו וברצונך לא להיות חשוף לתביעת(הרשעת) הוצאת לשון הרע. אז יש מספר סעיפים שמגינים. כגון "אמת דברתי" - שאותה אגב צריך להוכיח או פרסום בתום לב - שאינו תקף בכל המקרים ובייחד עם אמת דברתי זהו עניין הציבור. כל מקרה לגופו, אם אינך בטוח לגבי מה שאתה עומד לפרסם. אז כדאי להתייעץ עם עורך-דין\יועץ משפטי או משהו כזה. כמו כן כדאי לקרוא את תקנון האתר\תנאי שימוש ואת לשון החוק.

 

[עו~ד דורון זיסו]

אני לא יודע מה זו

"אמת לכאורה". כדי לדעת אם פירסום מסויים מהווה לשון הרע, יש לבחון אותו לאור הוראות סעיף 1 לחוק. לאחר מכן יש לבחון תחולת ההגנות על המקרה. אם הביקורת כוללת עובדות אמיתיות (להבדיל משקרים, חצאי אמיתות וסילופים) וכוללת דעות המובעות בצורה הוגנת, קרוב לוודאי שתחול הגנת "אמת דיברתי".

 

[מוקיהכלבשלדנהאבד]

מה קורה כשמקימים אתר ומבקרים מוצר ?

היה מקרה של אחת שכתבה שהוטרינר עושה כך וכך, וזה היה נכון, ועניין ציבורי ובכל זאת זה היה לשון הרע, או שאחת הקימה אתר ופרסמה כמה החנות X היא גרועה (נדמה לי חנות אופניים), השאלה מה הגבול? בין להקים אתר ולהגיד כמה הבעל עסק הוא נוכל וכו..לבין להגיד בפורום או בהערות גולשים על מוצרים שהמוצר הזה לא משהו, (כי יש פה אמת דברתי ועניין לציבור) אשמח אם תחווה את דעתך בנושא,

 

[T TECH]

ענה לך עו"ד דורון בתשובתו

"כדי לדעת אם פירסום מסויים מהווה לשון הרע, יש לבחון אותו לאור הוראות סעיף 1 לחוק . לאחר מכן יש לבחון תחולת ההגנות על המקרה. אם הביקורת כוללת עובדות אמיתיות (להבדיל משקרים, חצאי אמיתות וסילופים) וכוללת דעות המובעות בצורה הוגנת , קרוב לוודאי שתחול הגנת "אמת דיברתי". "

 

[מוקיהכלבשלדנהאבד]

ומה עם עניין לציבור?

אמת דיברתי - יש, אבל עניין לציבור, אני גם חושבת שיש, זה לא לסקרנות ולרכילות, האם זה ל"עניין הציבור"?, האם חשוב לציבור שנדע שמדפסת הדיו הזו לא טובה או האוהל נקרע אחרי כמה שימושים?, בעצם זה כמו מדורי "X בודקת" שמופיעים בעיתונים, ונותנים ציונים?, לא?, תודה על תשובתך,

 

[עו~ד דורון זיסו]

עניין לציבור

היות ולא חשבתי שיש בעיה בנושא, לא הזכרתי אותו. די ברור שאם מוצר מסויים פגום או השירות בעסק מסויים לקוי, יש עניין לציבור. באשר לסוף דברייך. לא יודע למה כוונתך באומרך: "בעצם זה כמו מדורי "X בודקת" שמופיעים בעיתונים...". כפי שהוסבר כבר, המבחן ללשון הרע נקבע בחוק. העובדה שכתבה או מדור מופיע בעיתון מלמדת אותנו שדבר מסויים פורסם, אך לא אם הוא לשון הרע או לא, אמת או שקר, או סילוף, או חצי אמת מהולה בחצי שקר וכד'. לא קיימת חזקה שמה שפורסם בעיתון איננו לשון הרע.

 

[מוקיהכלבשלדנהאבד]

מה שהתכוונתי הוא..

למשל, מדורים של צרכנות שבודקים מוצרים, כמו "ברכה בודקת", השתמשתי במונח "X בודקת", כי אני יודעת שאתה לא אוהב שמזכירים שמות, ונגיד שהיא כותבת שהמוצר אכזב אותה מאוד, זה לא לשון רע, כי יש עניין לציבור, אבל אם למשל, אתה כותב בפורום שלדעתך ישנה הפלייה של מועמד בתחרות ריאליטי, ונותנים לו יותר מידי פרוטקציות,ולדעתך זה לא בסדר, או שידוע לך שיש פרוטקציות לאחת המתמודדות ב"דוגמניות" סתם, למשל,השאלה שלי, האם לנושא ריאליטי כלשהוא שמדובר כל כך בפורומים,נגיד שיש הפלייה בין מתמודדים,וזה לא בסדר,משהו שלא פועל כשורה לדעתך בתחרות ריאליטי, ונגיד שזה נכון, האם הוא עניין לציבור?. תודה על התשובות, אני לומדת המון..

 

[עו~ד דורון זיסו]

לא משנה אם זאת ברכה או מישהו אחר

יש הבדלים בין דיווח עיתונאי ובין דיווח של לקוח. עיתונאי כפוף לאתיקה עיתונאית, וחזקה עליו שהוא אובייקטיבי (לצערנו זה לא תמיד נכון). לקוח אינו כפוף לשום כללי אתיקה, לא נותן דין וחשבון לעורך או לבעלי העיתון, ומעצם הגדרתו אינו אובייקטיבי. המונח אפלייה הוא מונח מהמשפט הציבורי. תחרויות חידונים ושעשועונים הם מערכות שמוסדרות בהסכמים או בתקנונים והם על פי חוק לא ניתנים לאכיפה בבתי משפט. יש הבדל בין אמירה של אדם שלדעתו יש אפליה, פרוטקציה וכד' ובין אמירה של אדם שידועות לו עובדות מסויימות, כגון שההפקה מפלה או עושה פרוטקציה . אכן יכול להיות עניין לציבור מסביב לתכניות טלוויזיה, בין שזה ריאליטי ובין שזה משהו אחר.

 

[עופר בן אברהם]

אמת, עניין ציבורי ותום לב בלשון הרע

1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או לבוז, לפגוע במשלח ידו וכדומה (סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע). 2. קביעתך: "זה לא לשון הרע, כי יש עניין לציבור", יש בה שתי טעויות: ראשית, לא "עניין לציבור", אלא "עניין ציבורי" נכתב בחוק כפי שתוקן ב- 1967 (בגירסה המקורית, ב- 1965, אכן נכתב "עניין לציבור"). התיקון נועד להדגיש, כי הכוונה לאינטרס, למה שהציבור זכאי לדעת, ולא לכל מה שמעניין ומסקרן אותו. שנית, גם דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות לשון הרע, אולם פרסומם יהיה מוגן (מותר) על-פי סעיף 14 לחוק. 3. בפרסום לשון הרע יש להבחין בין טענת עובדה להבעת דעה. טענת עובדה, שהיא אמת ויש בה עניין ציבורי, תהא מוגנת בלי קשר למניעיו של המפרסם. 4. טענת עובדה, שלא הוכח לגביה שהיא אמת; או שלא הוכח העניין הציבורי שבה; וכן גם הבעת דעה, שאי אפשר לסווג כאמת או כשקר - אלה עשויות להיות מוגנות אם פורסמו בתום לב, באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק. למשל: "(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו עניין אישי כשר; "(4) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות". 5. אם הוכיח הנתבע או הנאשם, כי פרסם את דבריו באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק, וכי דבריו לא חרגו מהסביר באותן נסיבות, מתקיימת חזקה שפעל בתום לב (סעיף 16 (א) לחוק), אלא אם כן מוכיח התובע אחת משלוש החלופות, המפורטות בסעיף 16 (ב) לחוק: "(1) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו; "(2) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא; "(3) הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15". 6. תום לבו של המפרסם (מקום שהוא נדרש) ייבחן אפוא על-פי סבירות הפרסום בנסיבות שנעשה, וזה עניין לשיקול דעת של בית המשפט. לדוגמה: "הזמר ישראל בר-צליל הופלה לטובה בתחרות בשל קשריו עם חבר השופטים" - אמירה כזו תהא מוגנת אם תוכח כאמת. "לדעתי, הזמר ישראל בר-צליל הופלה לטובה בתחרות בשל קשריו עם חבר השופטים" - אמירה כזו תהא מוגנת אם ישתכנע בית המשפט, כי היה לה יסוד בנסיבות שפורסמה, ובתנאי שהתובע לא יוכיח אף אחת משלוש החלופות של סעיף 16 (ב) הנ"ל. "לזמר ישראל בר-צליל יש קול של עורב" - אמירה כזו, קרוב לוודאי, תעבור את מבחן תום הלב, כי היא מעידה רק על טעמו של המפרסם, ואינה מצריכה ביסוס עובדתי. "לזמר ישראל בר-צליל יש קול של עורב, הוא גועה כמו פרה ומסריח כמוה" - אמירה כזו, קרוב לוודאי, לא תעבור את מבחן תום הלב, משום שהיא מוגזמת בחריפותה, ובלשון סעיף 16 (3) לחוק: היא פוגעת במידה גדולה מהסביר להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15. 7. למידע נוסף: עייני כאן.

 

[עו~ד דורון זיסו]

../images/Emo51.gif יתוגלן../images/Emo45.gif