פרסום צילום של אדם

תומאס

New member
פרסום צילום של אדם

לפי מה שהבנתי מקריאה בפורום המעניין הזה: מותר לפרסם צילום של אדם כל עוד אין פגיעה בפרטיותו וכל עוד הוא לא מצולם לבדו אלא בחברת אנשים נוספים המופיעים בצילום. בהנחה שהבנתי נכון, כיצד מופיעים צילומים של אנשים בודדים במגזינים שונים כמו נשיונל ג'יאוגרפיק, מסע אחר, טבע הדברים וכו'? אני הרי לא מאמין שהם מחתימים את המצולם על הסכמתו, בוודאי אם הוא מתגורר באיזו מדינת עולם שלישי אקזוטית ואינו דובר אנגלית. מה דעתכם?
 
צילום שנעשה ברשות הרבים

מותר לפרסם גם בלי הסכמת המצולם, אם הצילום אינו עלול להשפילו או לבזותו, ואינו לשם רווח (סעיף 2 (4) ו- (6) לחוק הגנת הפרטיות). הגנות נוספות, שיכולות לעמוד למפרסם הצילום: - דמות הנפגע מופיעה בצילום באקראי, והפגיעה בו היא בתום לב (סעיף 18 (2) (ה) לחוק); - בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין (סעיף 18 (3) לחוק).
 

תומאס

New member
אבל אם הצילום מופיע במגזין אז

אפשר לטעון שזה למטרות רווח לא? עוד דוגמא: יש עכשיו סדרה בטלויזיה על דיאטות שבה מצולמים אנשים שמנים. הצילומים צולמו בקניונים, ברחוב, וכו' וברור שהאנשים צולמו כי הם שמנים וכי זה נושא התוכנית. ברור למדי שכל אותם מאות אנשים שצולמו (אולי אף ללא ידיעתם) חתמו על איזה שהוא מסמך. האם אין כאן פגיעה בפרט? נניח ואני אדם שמן ומצלמים אותי ללא ידיעתי והסכמתי - אולי זה מעליב אותי אם אני רואה את עצמי בטלויזיה בתוכנית על שמנים כשאני מהווה דוגמא?
 
פרסום צילום לשם רווח

1. לשם רווח, משמע: למטרה שיווקית-מסחרית, ולא לרווח עקיף, כגון שכר סופרים שמשולם לעיתונאי. ראה כאן, סעיף 7. 2. בדרך כלל בצילומים שעלולים לפגוע (על כל פנים בכתבות שאני ראיתי) מסווים את פניהם של המצולמים, מה גם שהפגיעה עשויה לחסות בצלו של סעיף 18 (3) לחוק הגנת הפרטיות (בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין).
 

תומאס

New member
אתה צודק. לא נתתי דעתי על כך.

ועכשיו אחרי שהפנית את תשומת ליבי לעניין, להלן השאלה המתבקשת: מקרה היפותטי לחלוטין: נניח שצילמתי במקום ציבורי במדינה זרה אשה חשופת חזה (ללא אישורה)והצילום מתפרסם בפומבי בישראל. איזה חוק "תופס"? החוק בישראל או החוק במדינה בה צולמה האישה? ועדיין נותרת בי התמיהה כיצד יכול מגזין ישראלי למשל לפרסם צילום של אישה חשופת חזה מאפריקה או כיצד יכולה תוכנית טלוויזיה לצלם אישה חשופת חזה ממיקרונזיה או לצלם אנשים שמנים העוברים ברחוב לתוכנית דיאטות - וכל זה כשברור שאף אחד לא החתים את המצולמים על איזה שהוא מסמך, שהרי ברור שהאישה מאפריקה אינה דוברת אנגלית וגם לא ניתן לאתר את כל אותם עשרות האנשים השמנים המצולמים ברחוב. האם הטענה שהצילום נעשה למטרות עניין ציבורי מספיקה במקרים אלו?
 
תשובות

קודם כל, יש פסיקה אוסטראלית (לדעתי הגיונית לגמרי וצפוי שכך ייפסק במדינות רבות) שאומרת שדבר שפורסם באינטרנט, פורסם בכל נקודה בעולם, בה יש מחשב מחובר לאינטרנט ולכן בכל המקומות יש סמכות שיפוט. דבר שני, שוב, חשוב לזכור שהעובדה שאנשים עושים כל מיני דברים, אינה הוכחה שההתנהגות שלהם חוקית. גופים עיסקיים כמו עיתונים גדולים הינם בעלי גב כלכלי חזק ביותר וגם דואגים לביטוח סיכונים, לכן, אנחנו כאנשים פרטיים לא יכולים להרשות לעצמנו, לדעתי, לאמץ דרכי התנהגות בלתי חוקיות של גופים חזקים כי אנחנו אולי נהיה בצרות גדולות אם ניתבע ונחוייב בפיצויים. עוד דבר חשוב: כל תעשיית הפאפרצי היא בעצם תעשייה של לכידת תמונות תוך חדירה לפרטיות ופרסום תוך הפרה, לשם עשיית רווח כלכלי. (תמונה "טובה" של ידוען היא "מכה" עבור הצלם). דבר שלישי. מבחינת דיני הגנת הפרטיות, כמובן שהם לא זהים. ההנחה הראשונית היא שמותר לצלם בפרהסיה ומותר לפרסם תמונות כאלה, ולכך יש סייגים. ראה סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות: ~~~~ 2. פגיעה בפרטיות מהי פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה: (1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; (2) האזנה האסורה על פי חוק; (3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; (4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; (6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; (7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם; (8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; (9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; (10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9); (11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד. ~~~~~ שים לב לסעיף 6 שבעצם מתייחס למטרת הפרסום. פרסום של אישה חשופת חזה באפריקה ברשות הרבים, בנסיבות רגילות (כלומר היא חשופת חזה כי זה מנהג המקום) ופרסום תמונות של אנשים שמנים שצולמו ברחוב בנסיבות רגילות, אינו פגיעה בפרטיות אם הפרסום אינו לשם רווח. הסעיף מאד בעייתי, כי גם פרסום תמונות חדשותיות בעיתונים טלוויזיה (או קולות ברדיו) ואינטרנט הוא לרוב לשם רווח. לכאורה, פרסום תמונתו של חבר כנסת בכנסת, במליאה, במסגרת אחד מהעיתונים או תכניות החדשות הוא פגיעה בפרטיות.
 

תומאס

New member
ועכשיו נשאלת השאלה :

סעיף 4 בתוך סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות אומר שאסור פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו. נניח לצורך הדוגמא שאני אדם שמן מאוד ושהלכתי לתומי ברחוב ואפילו לא הבחנתי שמצלמים אותי וכעבור חצי שנה יש תוכנית טלוויזיה שעוסקת בדיאטות ובקטע מהתוכנית מוצגים אנשים שמנים שצולמו - ואני בתוכם. ונניח שהפרסום שמציג אותי ברבים כאדם שמן - פוגע בי. אני פונה לבית המשפט והצד שכנגד יטען שבהתאם לסעיף 3 מתוך סעיף 18, יש כאן עניין ציבורי. מה גובר על מה? איזה סעיף יותר "חזק"? או שאולי אי אפשר בכלל לדעת מראש מה תהיה החלטת בית המשפט.
 
גם זה לא לחלוטין מובן לי

המלצמה לא "משקרת". ניתן להציג דברים בהקשרים שונים, חלקם מחמיאים יותר, חלקם פחות. אם האדם לא היה שמן, מן הסתם לא היו מצלמים אותו בהקשר (אני יודע, זו הנחה לא מוכחת). מה ההשפלה כאן, שאינה קיימת יום יום כאשר הוא יוצא עם משמניו לרחוב? עצם זה שגם זרים שאינם רואים אותו מיד ראשונה ייראו בחתף שהוא שמן? או אולי שחוג מכריו חלילה יבחינו כי הוא שמן מספיק להשתתף בתכנית כזו? אין כאן ניסיון לפרובוקציה, אני מנסה באמת להבין מהיכן נובעת טענת ההשפלה/פגיעה? אני מניח כי אין טענה שהתמונה "טופלה" או נערכה כך שתראה שמן. אני מניח גם כי בחרת שלא להתבודד והצלם לא רדף אחריך לתוך ביתך, אלא אתה מסתובב בחוץ כפי שאתה.
 
יש רצף בין הגנת הפרטיות ללשון הרע

אם צילמנו ברחוב אדם שמן, בהליכתו הרגילה, ולא הוספנו דיבוב משפיל, רוב הסיכויים שבית המשפט יקבע שהצילום אינו עשוי להשפיל.
 

adgr

New member
אני מצטרף לשאלתך.צילום במקום בילוי

אני מעוניין לצלם במקומות בילוי הומים כגון מסעדות מועדוני ריקודים בתי קפה... הבנתי שאפשר להציג את התמונות באתר אינטרנט העוסק בבילוי ומסיבות ללא אישור המצולמים. השאלה : נניח שבתמונה הופיע (-גם-)גבר נשוי המבלה ...ולא עם אישתו. כתוצאה מכך הדבר הוביל לפגיעה בחיי הזוג הנשוי וגירושין(האשה ראתה באתר את התמונות).האם יש לבעל המצולם עילה לתביעה והאם היא מוצדקת,שהרי הפגיעה בחיי הנישואים נגרמה מעצם חשיפת התמונות? למרות שלא היתה לי ידיעה שהגבר נשוי וחשיפת התמונות יפגעו בו. תודה למשיב.
 
למעלה