הזדקרות באמת תלויה אך ורק ב-AoA?

[Maple syrup]

הזדקרות באמת תלויה אך ורק ב-AoA?

נניח שאני מטיס מטוס כנף קבועה שמהירות ההזדקרות שלו היא 60 קשרים. כעת, אני מתחיל להקטין את מהירות המטוס. 75 קשר... 70 קשר... 65 קשר... 60 קשר... 55 קשר, ובו זמנית שומר על זווית התקפה שנמוכה בהרבה מזווית ההזדקרות. כמובן שהמטוס מאבד גובה, אבל מה שחשוב לי כרגע הוא רק זווית ההתקפה של הכנף. תמיד אומרים, "ההזדקרות תלויה אך ורק בזווית ההתקפה". אבל אני ממשיך להקטין מהירות (איך אני בו זמנית מנמיך ומאבד מהירות? נגיד באמצעות reverse של המנוע, או באמצעות רטרורקטות או ספוילרים), ועכשיו המהירות שלי היא כבר, נגיד, 30 קשרים, הרבה הרבה מתחת למהירות ההזדקרות. כאמור, זווית ההתקפה עדיין קטנה מזווית ההזדקרות. האם באמת אפשר להגיד במצב הזה ש"לא התרחשה הזדקרות"? האם באמת אפשר להגיד שהכנף היא עדיין "כנף", גוף יוצר עילוי? ואם המהירות תרד לא ל-30 קשרים, אלא ל-0 קשרים (וזווית ההתקפה תישמר נמוכה) - כך שלא תהיה שום זרימת אוויר על הכנף, האם גם אז "ההזדקרות תלויה אך ורק בזווית ההתקפה"?!... מחכה לתשובותיכם, אסף

 

[טל ר]

אכן ההזדקרות תלויה רק בזוית ההתקפה

ולכן לא תצליח לשמור מהירות נמוכה עם זוית התקפה נמוכה. אם המהירות יורדת וזוית ההתקפה אינה גדלה, המשקל יהיה גדול מהעילוי, והמטוס יאיץ כלפי מטה. תתווסף מהירות אנכית, וכעת גם אם זוית המטוס מעל האופק נשארה קבועה, הרכיב האנכי של וקטור המהירות יגרום להגדלת זוית ההתקפה. עד שלא תגדל זוית ההתקפה ימשיך המטוס להאיץ אנכית (הווה אומר ליפול). טל.

 

[דורון גוז]

המצבים שאתה מתאר אפשריים

כמובן רק כאשר המטוס לא נמצא במצב טיסה הנתמך על הכנפיים אלא באמצעות אמצעי אחר.(למשל ריצת המראה/נחיתה וכו..) במצב טיסה בשיווי משקל הקטנת המהירות תגרום לירידה בעילוי (בריבוע) וכדי לשמור על העילוי תדרש הגדלה של זוית ההתקפה...... גם בהנמכה דרוש עילוי אלא אם כן ההנמכה היא נפילה חופשית על הגחון

 

[xb70]

לא ../images/Emo13.gif (אבל לא מהטעמים שהזכרת)

אם אתה לא הולך לגבול של מהירויות מאד מאד נמוכות אז כן, ההזדקרות לא תלויה במהירות (או במילים אחרות מתחת לז.ה. של הזדקרות אין הזדקרות). במהירויות מאד נמוכות אנחנו כבר בארינה אחרת, זו של זרימה במספרי ריינולדס נמוכים, שם כל המנגנונים של יצירת כוחות אוירודינמיים שונים מאלו המוכרים לנו. במקום הניסוי המורכב שלך אתה יכול לדמיין כנף במנהרה, בז.ה. נמוכה מזו של הזדקרות שנושב עליה פו במהירויות שונות. הקשר הוא ישיר בין ז.ה. לעילוי כשהמהירות נכנסת דרך מספר ריינולדס של הזרימה (אתה רואה אותו בכל גרף של ניסוי מנהרה של פרופיל). ולמרות זאת מהירות ההזדקרות **אינה תלויה רק בזוית התקפה של הזדקרות** אלא גם ב**קצב ירידת המהירות** בדרך לשם. למדתי את זה מחבר פורום שכבר מזמן לא התערבב איתנו. אנסה למצוא את השרשור ההוא וללנקק. בכל אופן, אם תחזור על הניסוי של הורדת מהירות עד להזדקרות מספר פעמים, כשבכל ניסוי קצב ירידת המהירות שונה, תגלה שעבור קצבי ירידת מהירות גבוהים מהירות ההזדקרות נמוכה באופן ניכר מזו שמתקבלת בהורדת מהירות איטית. עשיתי את הניסוי בזלין 242. 1. קיזוז ל 75 קשרים, מנוע לסרק, אף 5 מעלות מעל האופק, שמירת מצב אף עד להזדקרות. מהירות הזדקרות - 56 קשרים. 2. כנ"ל. אף ל 10 מעלות. מהירות הזדקרות 53 קשרים. 3. כנ"ל. אף ל 20 מעלות. מהירות הזדקרות 50 קשרים. התופעה נקראת הזדקרות דינמית, בנפנוף ידיים מה שקורה הוא שקצב ירידת המהירות גבוה מקצב אבדן העילוי בעקבות ההזדקרות. ואגב, FAR מגדירים את מהירות ההזדקרות שזו שנמדדה בניסוי טיסה של הזדקרות שבו קצב ירידת המהירות לא היה גבוה מחמישה (אני חושבת שזה המספר) קשרים בשניה. o o /_\

 

[דורון גוז]

אם ככה

נכון יהיה בשלב ניסויי טיסה לבדוק מהירויות הזדקרות בזויות אף שונות ? ובהנחה שאני עושה סדרה שלמה של ניסויים בהזדקרות במצבי אף שונים (5מעלות מעל האופק הבדל יתן רזולוציה מספיק טובה?) ובשלבים שונים של מצב מדפים, האם יש עוד נתונים שדורשים התיחסות? (בעצם גם כח מנוע משפיע לא?)

 

[xb70]

כן,

בזוית אף שונות קצב ירידת המהירות יהיה שונה. יותר מחמש מעלות רזולוציה אנל'א חושבת שאפשר להגיע עם המד אופק שלנו. כח מנוע ודאי שמשפיע. במנוע מלא מהירות ההזדקרות תהיה הרבה יותר נמוכה מטעמי אקסטרא פו על הכנף. אבל זה לא ממש קשור למה ששאל אסף. בניסוי שתארתי אתה במצב מנוע זהה (סרק) בשלושת הניסויים, כך שאתה מבודד את האפקט של קצב ירידת המהירות משאר האפקטים. o o /_\

 

[אפל]

באווירודינמיקה אני לא מבין כלום

ובכול זאת נידמה לי שהתוצאות השונות שאת מדברת עליהן נגרמות כתוצאה של התמדת המטוס ביחס לכדור הארץ. ככל שתרימי את האף יותר גבוהה קצב המהירות יקטן והמטוס ימשיך עוד "משהוא" במצבו למרות שכבר היזדקר והמהירות שתימדד תהיה נמוכה יותר. ומעשה שהיה כך היה. לפני כ-20 שנה כשהבנו לארץ את מטוסי הדריפטר, לחש מישהוא על אוזנם של האדונים במנהל התעופה כי המטוס של אומני מסוכן כי הוא מזדקר במהירות מאד גבוהה. טענתי לפני מפקח המנהל של אותם ימים כי מהירות ההזדקרות של המטוס קרובה מאד ל 0 . הוא כמובן סרב להאמין. "נאלצתי לקחת אותו לטיסה, והדגמתי לו בדרך הבאה: הורדתי אף עם מנוע מלא ובגבור המהירות הרמתי את האף - עם מנוע מלא - לזוית של כ 70 מעלות וסגרתי מנוע בבת אחת. כעבור זמן קצר הראה מד המהירות 0 ביקשתי ממנו בזמן אמיתי שיקריא לי את המהירות וקיבלתי אישור להכניס את המטוס לארץ... נ.ב. לא לגלות אינפורמציה זו למנהל..

 

[nadaveiron]

קשר אחד לשניה - FAR 23.201(b)

 

[xb70]

תודה על התיקון ../images/Emo13.gif

 

[מיקי גולן]

איך את אוהבת לסבך אנשים...

קודם כל את ה"ניסוי" שביקש מייפל סירופ לבצע אפשר לבצע ללא רקטות, ללא הורדת אף, וללא שהייה על הקרקע כמו שדורון טען. וכמובן בלי לדמיין מנהרת רוח (בחייך דניאלה, לאן הגענו. לדמיין מנהרה במקום ניסוי טיסה פשוט?!

פשוט מאד, מקזזים את המטוס לאפס G (ראו במקום אחר כיצד), מושכים סטיק ושמים את המטוס באנך, וממתינים! המהירות לא רק שתרד עד אפס מבלי שהמטוס יהיה מזוקר, היא אפילו תתהפך (המטוס יטוס אחורה). אם אין זרימה (מהירות אפס) - היא גם לא תתנתק מהכנף - אין מה שיתנתק. לכן בתשובה לשאלה המקורית - אין הזדקרות במהירות אפס. את אותו הניסוי אפשר לבצע ב 50, 60, 70, 80 מעלות - "כמעט אנך" ולנצל רכיב קטן מאד של עילוי בכנפיים לטובת הענין - שלא תגידו שהכנף כאילו לא קיימת במקרה של אנך מדויק. לגבי הניסוי של XB: שוב, אפשר לנסות זאת באנך ע"י משיכת הסטיק חזרה למצב של טיסה הפוכה. עקב ירידת המהירות הדרסטית (כמו שתארת) קיימת התופעה המענינת הבאה: 1. טיסה באנך למעלה. 2. מהירות מתקרבת להזדקרות בקצב גבוה 3. משיכה בסטיק להתישרות (במצב הפוך) - המטוס מגיב בסדר - בו זמנית המהירות יורדת הרבה מתחת לקשת הירוקה (אין מדפים במטוס כזה - אין קשת לבנה) 4. לאחר "התישרות" במצב "הפוך" - דחיפת הסטיק לקבלת 1G שלילי ... כאילו, מה הבעיה, את החלק הקשה (1/4 לופ מאנך לישר) כבר עשינו ... הפתעה - המטוס מסרב לטוס. הוא מזוקר בצורה "קשה" ולא מוכן לדבר עם הטייס ... ההגה מרגיש כמו על הקרקע. תנועות קשות בכדי לייצב את המטוס, תוך שקיעה. הבעיות הללו פחות חריפות עם מנוע יותר חזק (כמובן) אבל עדין מורגשות. ההבדל הגדול בין פיטס S2B (עם 6 בוכנות, 260 כ"ס, 3 להבים) ל EXTRA 230 (יותר קל, עם 4 בוכנות, 230 כ"ס, 2 להבים) היא היכולת של הפיטס "למשוך החוצה" מהמצב הזה. האקסטרא "תקועה" מתחת לקשת הירוקה! (אקסטרא 300 כמובן עם עוד יותר כח מתנהגת עוד יותר יפה.)

 

[דורון גוז]

אני הולך לנסות את זה ../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif

דבר ראשון על הבוקר!!!

 

[xb70]

ההבדל המהותי הוא

שאני חושבת על משהו יותר כמותי מלשבת בתא ולהגיד לעצמי "לא מזדקר, לא מזדקר, לא מזדקר", משהו שגם יספק מספר שהולך עם "הזדקר!"

. o o /_\

 

[מיקי גולן]

את תקבלי על זה בהזדמנות

אני אקח אותך באנך למעלה, עד מהירות אפס, ואחר כך כלפי מטה, ונראה על איזה דבר כמותי תחשבי באותו הזמן. מבטיח להחזיק את המטוס בהחלקה על הזנב עד שתצא לך המחשבה הכמותית, מה שזה לא יהיה... ותתחיל המחשבה של "שיט שיט שיט ההגאים ישברו איך אנחנו יוצאים מזה ..."

 

[דוד איזנברג]

עכשיו אני מבין

מה צריך לעשות כדי לזכות בטיסה באקסטרה 300.....

דוד

 

[דורון גוז]

ניתוח לשינוי המין ../images/Emo68.gif כמובן!

 

[דוד איזנברג]

דברים שרואים מכאן לא רואים משם....

 

[מיקי גולן]

האמת שמה שמדליק אותי זה...

ש XB שולחת לי עשרה גרפים אם אני רק מרים טלפון קטן ומבקש גרף אחד

 

[eyal bo]

גם במהירויות גבוהות...

נגיד גבוהות מ- M=0.6, ההזדקרות מתחילה להיות תלויה במהירות הטיסה, אבל זה כבר בפורום "תעופה כבדה"... מעבר לזה, למיטב הבנתי, ההזדקרות מוגדרת במקדם עילוי מסויים, והיות ויש קשר בין המקדם לז"ה, נוח לדבר במונחים של ז"ה. סרווס, איל

 

[noyfb]

אהלן מיס וולקירי. קראתי בענין את

הניסוי שלך . מוכרח להודות שאם היו שואלים אותי , הייתי מצביע על סיבה אחרת להפרשים במהירות ההזדקרות. מיקי למעשה הצביע עליה בתיאור האנכי שלו. כמו שבאנך ישר כלפי מעלה אין כלל תופעה של הזדקרות והמטוס באמת נוסע רוורס עד שהוא מפיל אף או כנף,וכיוון שאין תופעות פיסיקאליות "בדרך" [ מאפקית עד לאנך ] שגורמות לאיזה שהן "מדרגות" במהירות ההזדקרות , ההסבר הפשוט הוא שההזדקרות מתאחרת בגלל שרכיב ה W הניצב לכיוון העילוי , הולך ויורד ככל שהאף גבוה יותר. לא בדקתי בספרות , אבל הייתי מהמר על קשר קוסינוסי או איזה אח שלו, שיתלכד יופי על גרף זווית אף מעל האופק, מול הקטנת מהירות ההזדקרות. גם עניין "קצב ירידת המהירות גבוה מקצב אובדן העילוי" קצת קשה לי. הרי מדובר בקבועי זמן שאינם כלל באותו ס"ג ...

אפילו שסגירת מנוע+הוצאת מעצורים+הורדת מדפים [כשמותר..]+סטיק בבטן+הורדת גלגלים גורמות ממש להרגשה של "כניסה בקיר", זה אפילו לא קרוב לקצב איבוד עילוי בהזדקרות בכנף נורמלית [ ולא איזה דלתא או משהו ].

 

[מיקי גולן]

לדעתי לא הבנת

עצם העובדה שהמהירות הולכת ויורדת, משנה את מהירות ההזדקרות. לא מדובר במעבר חד דווקא של מהירות אלא על הדיפרנציאל. רוצה לומר שההזדקרות תלויה ב זוית ההתקפה וכן ב DV/DT בניסוי שלי באנך זוית ההתקפה כל הזמן אפס. בכל מקרה, הזדקרות = הקטנה פתאומית בעילוי, לא דווקא מצב אף, אבל ניתן לחוש בזה "בתחת" (מדי G באוזן בעצם) בקלות למי שמיומן. לי בכל אופן זה מאד הגיוני שבגלל שהזרימה עצמה הולכת ויורדת, הכנף לא מזדקרת כי הזרימה "מואטת" מספיק בכדי למנוע "עירבול" (מונחים של טייסים)