ברשותך
אינני אינסטנציה בנושא, כל נסיוני מתמצה בכ 200 שעות סופרקאב ושעתיים דריפטר. עם זאת, נסיוני הוא כזה: גלגל הזנב אינו מהווה בעיה בהסעה, היות והכוח המושך את המטוס בהסעה בא מכיוון המדחף, הנמצא לפני מרכז הכובד, ושואף לייצב את המטוס. הבעיה בהסעה במטוסי גלגל זנב נובעת יותר מהגבלת שדה הראייה בשל זוית ההתקפה. כל זאת נכון בתנאי שאינך מסיע במהירות נחיתה, כשאז אתה צודק כיוון שהבעיה דומה במקרה זה לבעייה כללית בנחיתה עם גלגל זנב. לגבי נחיתה ב wheeler במקרה של רוחות צד, קיימת עם זה בעיה. בנחיתה זו אתה נוגע במהירות טיסה. המהירות בה המטוס יעוף מהמסלול במקרה של משב צד בנחיתת wheeler היא מדהימה. בנחיתת 3 נקודות אתה פשוט מזקר את המטוס נמוך מעל המסלול, וכשהוא נוגע הוא כבר נטול פוטנציאל לחלוטין. אישית, אני בא לכל נחיתה ב wheeler. אם במהלך הנחיתה אני רואה שהרוח היסטרית (כמו המשבים והרוטורים שמקבלים מהעצים בשליש הראשון של מסלול 29 בהרצליה כאשר הרוח היא צפונית מעל 15 קשרים, למשל) אני שומר אותו בכוח מבחינת יציבות אורכית ומוריד אותו יפה על התחת לשלוש נקודות. יש גם לזכור כי במקרה של התחרבשות בשמירת הכיוון בנחיתה, פתיחה קלה של המנוע מסייעת רבות הן בשל הסחב והן בשל הגברת יעילות משטחי ההיגוי. לגבי המראה, יש רק לשים לב לעבודה מדוייקת עם הרגליים. אין כאן רגל ימין קבועה כבססנה 172. עם פתיחת המנוע, נדרשת הרבה רגל ימין בשל ה P factor הנגרם בשל זוית ההתקפה הגבוהה. עם הרמת הזנב, קטן ה P factor אך מאידך האפקט המרסן של גלגל הזנב עם הקרקע נעלם. בשל כך אתה רואה ריקודי בלט יפים ימינה ושמאלה בזמן ההמראה אצל אנשים בשלבי לימוד במטוסים אלה. במסקנה הכללית אתה צודק, השד אינו נורא כל כך וכל אחד יכול לעשות את זה, כל עוד זה לא על הפייפר שלי.
