לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
87518,751 עוקבים אודות עסקים

פורום תרבות הלאדינו

הלאדינו (ספניולית) היא לא רק שפה, היא גם תרבות שלמה, שהולכת ונכחדת. תרבות שכוללת שפה, מנהגים, קטעי ספרות, סיפורים ואגדות שעברו מדור לדור, נעימות, שירים, מאכלים, אורח חיים, ועוד כל כך הרבה. היתה לנו מחשבה שאולי פורום שיעסוק בתרבות הזו, על רכיביה השונים, ובעיקר בנוף האנושי שהיווה אותה, יצר ושימר אותה, יתרום להמשך שימורה, יתרום לקירוב בין האנשים האוהבים אותה או מתגעגעים אליה, אולי במעט יתרום גם לאנשים שכבר כמעט הספיקו לשכוח (ואני נמנית על אלו), יאפשר להם לזכור. כל מי שרוצה לתרום מידיעותיו, לספר, להוסיף עוד נדבך, מוזמן. כל מי שרוצה לדעת עוד ועוד, מוזמן.
 
כתבה: רותי.

אודות הפורום תרבות הלאדינו

הלאדינו (ספניולית) היא לא רק שפה, היא גם תרבות שלמה, שהולכת ונכחדת. תרבות שכוללת שפה, מנהגים, קטעי ספרות, סיפורים ואגדות שעברו מדור לדור, נעימות, שירים, מאכלים, אורח חיים, ועוד כל כך הרבה. היתה לנו מחשבה שאולי פורום שיעסוק בתרבות הזו, על רכיביה השונים, ובעיקר בנוף האנושי שהיווה אותה, יצר ושימר אותה, יתרום להמשך שימורה, יתרום לקירוב בין האנשים האוהבים אותה או מתגעגעים אליה, אולי במעט יתרום גם לאנשים שכבר כמעט הספיקו לשכוח (ואני נמנית על אלו), יאפשר להם לזכור. כל מי שרוצה לתרום מידיעותיו, לספר, להוסיף עוד נדבך, מוזמן. כל מי שרוצה לדעת עוד ועוד, מוזמן.
 
כתבה: רותי.
x
הודעה מהנהלת הפורום
גלישה נעימה!
ברוכים הבאים
מדריך לגולשים החדשים בפורום
המילון של אסטרלו
 
המשך >>

לצפיה ב-' זכרונות הקשורים באוכל '
זכרונות הקשורים באוכל
<< ההודעה הנוכחית
09/02/2011 | 11:55
79
36
מאכלים רבים, ואוכל בכלל, יכולים להיצרב בזיכרונו של אדם למשך שנים רבות ולהזכיר לו אירועים שונים בחייו. ישנם מאכלים שמזכירים לנו את בית אמא, ואילו אחרים מהדהדים לנו סיפור אהבה גדול שחווינו.

פורום "תרבות הלאדינו" מזמין את הגולשים לכתוב סיפורים הקשורים לזיכרונות קולינריים ואולי לזכות בספר מקסים!

אז מה צריך לעשות?

בין התאריכים 09/02-15/02 בשעה 12:00, עליכם לכתוב, כתגובה להודעה זו, סיפורים הקשורים לאוכל. רצוי מאוד לצרף אל הסיפור גם מתכון.

שלושה גולשים שייבחרו על ידינו, יקבלו מאיתנו את הספר "כולם היו כאן והלכו" מאת יהודית וינשטוק ובהוצאת "זמורה ביתן".


קצת פרטים על הספר

חוזרת בתשובה מבקשת הזדמנות לתיקון מאוחר; שתי חברות ותיקות מנהלות תחרות סמויה; בני משפחה מתפרקת מגלים שההתנחלות שהם גרים בה קורעת את חייהם.

אלו הם רק חלק מגיבוריה של יהודית וינשטוק בקובץ הסיפורים "כולם היו כאן והלכו". הסיפורים נכתבים כולם מן הכאן והעכשיו, אך טומנים בחובם את ימי התום של חברה בראשית הדרך, ומתרחשים על קו התפר שבין הישראליות החילונית לזו הדתית־לאומית, על הקונפליקטים, הסדקים, והשברים שבה.

מבטה של יהודית וינשטוק חודר וחומל כאחד. היא מעבירה תחת שבט של ביקורת, אירונית לעתים, את מחוזות ילדותה ואת החברה שהיא חיה בה. כתיבתה קולחת ועשירה, סיפוריה ממוקדים מאוד, כמעט תמציתיים, ובכולם קיימת דרמה מעודנת, כבושה, שלעולם אינה אוחזת את הקורא בגרונו - אך תמיד נוגעת ללבו.

יהודית וינשטוק נולדה בקיבוץ הדתי בארות יצחק, והיום היא מתגוררת לסירוגין בפתח תקווה ובראש פינה. היא נשואה ואם לארבעה. במשך שנים רבות עבדה כמפקחת במשרד החינוך במערכת הקדם-יסודית. סיפוריה התפרסמו בעיתונים שונים. "כולם היו כאן והלכו" הוא ספרה הראשון.
  
אנא עיינו בתקנון התחרות המלא
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=...


תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'זכרון הקשור באוכל'
זכרון הקשור באוכל
09/02/2011 | 12:45
16
לעולם, אבל לעולם לא אשכח את החוויה הגסטרונומית שהיתה לי בפריז. זה היה במסעדה ספרדית ברח' מופטאר המשובץ בחנויות קטנות ומיוחדות.
אכלתי שם עם אחותו ואמי מנת פאייה עם פירות ים מטריפה כשנגנים מנגנים ושרים לנו בספרדית.
המנה היתה מיוחדת, לוהטת ואת טעמיה המשובחים בשילוב המוסיקה והאוירה לא אשכח אף פעם
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'ארטי-שוק!'
ארטי-שוק!
10/02/2011 | 00:06
14
בס"ד

כשהייתי קטנה ממש ממש אהבתי ארטישוק שלוק. נהניתי לכרסם את בסיסי העלים ולהגיע לבדי ללב שתמיד נראה לי קסום בסגלגלות שלו.
יום אחד בעודי מכרסמת בהנאה את בסיסי העלים, שכבה אחרי שכבה, קלטתי כתם לבנבן בין העלים.
התעמקות קצרה הבהירה שזה חילזון מעוך שנשאר דבוק לעלים למרות הנקיון היסודי של סבתא שלי

מיותר לציין שמאז אני מסתפק בלבבות ארטישוק של סנפרוסט..
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אצל החבר'
אצל החבר
10/02/2011 | 11:48
12
10
בגיל שש עשרה היה לי חבר ראשון, ממוצא תימני. הוא הזמין אותי לארוחת שבת
ואני, חריף זה לא הקטע שלי
בקיצור, הלכתי אליו, בארוחת ערב שבת. אחרי הקידוש הגישה המשפחה שלו חצילים ממולאים
ואני התלהבתי ובלי לחכות להסברים לקחתי לי חתיכה אחת והתחלתי לאכול
אחרי ביס אחד הרגשתי שהפה שלי נשרף!
מסתבר שאמא שלו (שתהיה בריאה) הכניסה בחצילים כמות מאוד יפה של סחוג
נעשיתי אדומה, הוא שאל אותי אם הכול בסדר
הביאו לי כוס מים ואחר כך שנרגעתי ששמתי ביס בסלט ירקות הוא אמר: -
-תיזהרי זה עעם שמן סחוג...."
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אפרופו חבר יש לי סיפור.'
אפרופו חבר יש לי סיפור.
10/02/2011 | 12:34
10
13
בערך לפני חודש...

פגשתי אותו במועדון במסיבת חמישי. בחור נחמד, עדין, אני אקרא לו עודד...
טוב, מצאנו חן אחד בעיני השני. הזמין אותי לקפה ואחר כך הזמין אותי לעשות אצלו שישי שבת.
אז באתי ובאמת היה כיף ביחד ובגלל שהיה גשם באותו זמן לא יצאנו מהדירה שלו באחת השכונות של קרית אונו.
ואו, ושבת הגיע ואין מה לאכול, אז מה נעשה?
הוא אמר לי "אורית תסמכי עלי"
סמכתי ועוד איך, אחד כזה יש לו מילה...

הגיע הלילה ואני רעבה והחנויות סגורות וגם שבת.
הוא מבטיח לי "יש אוכל"

פתח את המקרר, היה ריק, מה זה ריק, ריק לחלוטין. שממה. קרח

חוץ מקצת חלב, קצת סוכר, קצת סוכר חום.

הוא פתח ארון ריק במזונות היבשים, לא אורז, לא חיטה, לא עדשים.
ואני אומרת "עודד, מה זה?"

שלח את היד שלו עמוק והוציא משם קרטון קורנפלקס.

אחחחח... הסתערנו עליו שנינו וטרפנו צלחת.

אחר כך בגלל שלא היה לו אוטו הוא התקשר לאח שלו (ואני שמעתי את השיחה) הוא אמר לו "קובי תביא מחר משהו לאכול, אנחנו מתים ברעב..."

טוב, חזרנו לחדר שלו.

למחרת בבוקר דפיקות בדלת "בום בום בום"

קמתי, הייתי מסטולה לאללה, שמתי עליי משהו ופתחתי.

אח שלו כנראה היה בדלת, הוא ראה אותי, עיניים נדלקו לו
"זה בשביל עודד"
הייתה לו שקית ביד

אחרי שהודתי לו על מה שהביא הוא אמר:

"אהה... אני רואה שקמת משינה.אההה...פעם הבאה תלבשי משהו..."

אמרתי תודה סגרתי את הדלת. הסתכלתי בעצמי יא..יואוווו.... סניור אל דיו...

הייתי לבושה חוטיני וחזייה...

נו... פתחתי את השקית ומה היה בה
קרטון של קורנפלקס...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'קרידה מיה, הדרך ללב הגבר עוברת דרך קיבתו'
קרידה מיה, הדרך ללב הגבר עוברת דרך קיבתו
10/02/2011 | 12:51
2
32
היית צריכה לבוא לעשות שבת אצלו עם כמה מצרכי יסוד ולבשל איתו (אני כותבת "איתו" אבל ביננו ברור שהכוונה "לו"), אני בטוחה שאם היית עושה כך הייתם עדיין יחד...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'מיקוש נראה לך? הבחור קמצן טיכו, למה הוא לא '
מיקוש נראה לך? הבחור קמצן טיכו, למה הוא לא
10/02/2011 | 20:20
1
9
הלך לקנות כמה מצרכים? כאב לו הלב להוציא כמה גרושים? או לחילופין לקחת אותה למסעדה?
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'עב"מ- הוא הוקסם ממנה ויצא מתחומי האטמוספרה'
עב"מ- הוא הוקסם ממנה ויצא מתחומי האטמוספרה
10/02/2011 | 22:07
5
לצפיה ב-'אם היית פונה אלי ולא סומכת עליו'
אם היית פונה אלי ולא סומכת עליו
10/02/2011 | 12:57
4
6
היתי לוקחת את האוטו ממבשרת
מביאה לך לדירה (לא בבוקר בבוקר)
כמה קופסאות של חצילים, סופריטו, סלטים, חמין אחלה שבעולם!

אבל זה מתאים לך...

לפחות שבעת מהקורנפלקס?
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
10/02/2011 | 13:05
3
7
לא שבעתי מהקורנפלקס המעאפן ובסוף הלכנו לאח שלו שגר קרוב בשביל לאכול משהו.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'יפה, יחסית למי שלמדה בתיכון לבנות "בית יעקב"'
יפה, יחסית למי שלמדה בתיכון לבנות "בית יעקב"
10/02/2011 | 16:43
2
9
זה מדהים מה שסיפרת לי...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'יש לי סיפור גם על בית יעקב ואוכל...'
יש לי סיפור גם על בית יעקב ואוכל...
10/02/2011 | 16:59
1
11
לפני עשר שנים שלמדתי בתיכון בית יעקב השמלה שלי טאטאה את הרצפה. תלבושת אחידה, אבל כבר אז הייתי שובבה... לבשנו חולצות כחולות תכלת כאלו, הבאתי סנדוויץ' עם נקניק מה שאמא שלי הכינה לי (מיונז, מלפפון חמוץ)
שמתי את זה בתיק והלכתי להתפלל, חזרתי מהתפילה, אני רואה שהתיק פתוח.

בדקתי אם גנבו משהו, הייתי בהלם...

בסוף השקית של הסנדוויץ' הייתה פתוחה. וראיתי שבסך הכול מישה ונגס לי מהסנדוויץ' ביס ענקי....
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'גניבה קולינרית'
גניבה קולינרית
10/02/2011 | 17:50
8
איך הגנב לא בדק אם יש הכשר בד"צ??????
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אוי, לא נעים...'
אוי, לא נעים...
10/02/2011 | 15:23
9
את מגיעה ממשפחה שבשבת ודאי סועדת סביב שולחן עמוס במאכלים נהדרים פרי בישולה של אמא והנה את מגיעה לאדם שאין בידו דבר למעט קורנפלקס...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-' חזק'
חזק
10/02/2011 | 15:52
3
לצפיה ב-'חסונדי את אכלת אצל תימני חציל ממולא???'
חסונדי את אכלת אצל תימני חציל ממולא???
10/02/2011 | 20:16
21
קשה להאמין, מאידך אני מבינה למה האמא שמה כל כך הרבה סחוג, כדי שיאכלו פחות. זו היתה סתם הערה כללית, אני אכלתי אותה מכמה תימנים וקמצנותם, ואני מדברת מעומק בטני.  


תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אוכל ילדות'
אוכל ילדות
10/02/2011 | 14:19
3
18
בחגים כאשר היינו נוסעים לסבתא שלי עם כל המשפחה האוכל היה מרכז העיניינים
כבר מהכניסה לבית את מריחה ריטחות בישולים טעימים וערבים לחיך שאין דברים כאלה
וגם היום בכל רגע נתון אני יכולה להיזכר ולדמיין את הריחות ריחות הילדות שלי
סבתא עד 120...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'הבוריקיטאס של סבתא , עם מילויים שונים , אחח..'
הבוריקיטאס של סבתא , עם מילויים שונים , אחח..
10/02/2011 | 15:18
2
12
לצפיה ב-'ברוך הבא ו...'
ברוך הבא ו...
10/02/2011 | 15:21
1
10
אם תוכל לפרט יותר זה יהיה נהדר
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'בירינג'נה , דלעת , וכמובן תפוח אדמה - הכל עם '
בירינג'נה , דלעת , וכמובן תפוח אדמה - הכל עם
10/02/2011 | 16:36
12
קצ'קוואל  כמובן
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'ז'ריניה קרטושקה סלוקם'
ז'ריניה קרטושקה סלוקם
10/02/2011 | 16:06
5
184
ובעברית: תפ"א מטוכן עם בצל

ובתרגום חופשי: תפ"א זה מוצר מנצח במטבח הרוסי. תפ"א נמצא בכל דבר: בבורשט, בז'רקויה, בפילימיני, בארוחת בוקר עם דג מלוח, זה א"ב שלנו.

ו-ז'ריניה קרטושקה סלוקם, זה תפ"א טרי פרוס לפרוסות דקות, מטוגן עם המוןןןןןןן שמן, בצל ופטריות גם למי שאוהב, (זה כבר שדרוגים למתקדמים) וזה טעיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם.
ואבא שלי מכין את זה הכי טוב בעולם, וזה היה בשבילי כל החיים מאכל מלכים. אם הייתי יודעת שיש בבית ז'ריניה קרטושקה, לא משנה איפה אני אהיה, אני אחזור לאכול צהרים בבית. אין מצב אוכלת בחוץ. וכשזה טרי אווו
באוניברסיטה הייתי צמה כל היום עד שחוזרת הביתה לאכול תקרטושקה של פפה. ומה שהכי מבאס, שעם הגיל ועם המודעות, תפ"א אני כבר לא אוהבת, משמן אני מתנזרת אז זה נשאר זכרון אהוב לתמיד עם טעם טוב בפה
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'מטעמי גורמה או לאכול כדי לחיות'
מטעמי גורמה או לאכול כדי לחיות
10/02/2011 | 17:36
3
58
גדלתי בבית עמוס ילדים.

אמי שהתאלמנה בגיל צעיר ומקורות פרנסתה היו דלים, הייתה חייבת לבשל עבורנו מאכלים מאוד בסיסיים
שזה אומר: מרק עוף, עוף מכובס, קציצות, וביום חג תמיד עלה על השולחן צלי בשר, שבאידיש קוראים לזה
"בראטן" עד כמה שאני זוכרת. עוגת טורט פשוטה. ומשום מה זכור לי המשקה בורשט שהייתה מכינה מסלק. מאוד שנאתי משקה זה ואמי הייתה מכריחה אותי לשתות אותו מאחר והיה מוסיף המון לבריאותי.

היה מאכל נוסף בשם פריסמק. זה היה סלט עשוי מחצילים קלויים על הפרימוס. לאחר ההכנה הייתה ממלאת
צנצנת ארוכה גדולה, ואנו היינו מתענגים על "מעדן" זה ועד היום, על לשוני חשה את הטעם הנפלא. מדוע קראה לזה בשם פריסמק. חפשתי בגוגל - נאדה. חפשתי במילון - נאדה.

הייתה כל כך מסורה לגידול ילדיה, שלא הייתה מחסירה אף ארוחה. גם זכור לי שבימי הצנע הייתה עושה שמיניות באוויר כדי שיבוא אוכל לפינו.

כשהכרתי את חברי (בעלי), הוזמנתי לארוחת צהריים בביתו. האוכל שעלה על השולחן הימם אותי: דג ממולא, כבד קצוץ, בשרים מכל מיני סוגים, ולאחר מכן בימים הקרים - חמין שלא מהעולם הזה.
האמת שם גם למדתי לאכול עם סכין ומזלג מאחר ואמי עבדה מצאת החמה עד צאת הנשמה ולא היה לה זמן ללמדנו נימוסי שולחן.

לא ידעתי אז שאוכל זה, זו תהיה צרת חיי לשנים רבות.

אעיז ואומר כי לעתים בעלי היה לועג לאוכל שהוגש בבית ילדותי ואני היום חושבת שזה היה נורא, אך גם הוא היה גבר צעיר ואיך אומרים היום - לא מבושל עדיין.

הייתי צעירונת כשהתחתנתי. לצערי אמי לא לימדה אותי לבשל. והתחלתי לנסות וברור שיצא לי משהו לא ברור.
ובעלי שהיה רגיל לאוכל גורמה, היה מתעצבן עלי קשות, כי חזר מהעבודה מאוד עייף וכל מה שעלה על השולחן
לא היה תמיד אכיל. ושם, ממש בתחילת נישואיי, סיפור הבישול היווה מקור למריבות . לא ניתן לי צ'אנס אפילו ללמוד מאחר ונכנסתי להריון לאחר שלושה חדשי נישואין ונושא האוכל הושם בצד.

חמותי השתדלה מאוד. הזמינה אותנו בשבתות לארוחות צהריים. ושוב זו הייתה מכה ומדוע? כי לחזור הבייתה לאוכל הבסיסי הלא מוצלח, לא היה מוצלח במיוחד.

את ילדיי גידלתי ממש עם אוכל בסיסי. להם כל דבר ערב לחיכם, כנראה שבגיל צעיר עדיין האנינות אינה בשטח.
כשבני הבכור התחתן, אשתו עשתה כל מיני ניסויים של כלה צעירה, וגם כשלא היה כל כך מוצלח, תמיד עודד אותה, פרגן לה, והיום היא בשלנית בחסד עליון ואני גם זוכה למטעמים שלה.

היום - שאני צריכה רק להאכיל את עצמי. ממש לא שמה דגש על האוכל (נכון מתוק מ מאוד אוהבת ודואגת שיימצא בקרבתי למרות שיודעת שזה לא כך כך טוב), אוכלת כדי לחיות ולא חיה כדי לאכול. יש לי את הפריבילגיה לבחור איזה סוג אוכל אני רוצה לאכול, ותמיד תמיד בוחרת מתוך הרגשות של זיכרונות בית ילדותי, כי למרות האוכל הפשוט, מאוד אהבנו את אמא, מאחר והיא אהבה אותנו בכל ליבה והשתדלה עד כמה שיכלה לגדל אותנו בדרך שהיתוותה לנו הבנו שלא רק האוכל חשוב בחיים, אלא ישנם גם חינוך, ערכים, התמסרות, עידוד ועוד כדי לגדול.

אפי 7


תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'תודה על סיפור מרגש!'
תודה על סיפור מרגש!
10/02/2011 | 17:47
1
3
מהילדות דרך הנישואין ועד לדור השני.

כמה דורות, כמה שיטות ואופני בישול וסיפור מרגש אחד
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אפי 7 קבלי חיבוק אחד גדול ממני, ריגשת אותי, '
אפי 7 קבלי חיבוק אחד גדול ממני, ריגשת אותי,
10/02/2011 | 20:40
8
בעלך היה פשוט קוטר, לא צריך אוכל גורמה כדי לאכול טוב, גם ממוצרים פשוטים אפשר להכין אוכל משביע ובריא.
אתן לך דוגמה איך עושים עוגיות גבינה ממוצרים פשוטים, והטעם אלוהי, האמיני לי.

החומרים: חצי קילו קמח תופח, בערך 1/4 לחם לבן ישן משהו כמו 5-6 פרוסות, שאריות גבינה מכל גבינה אפשרית, אם זה קוטג' או גבינה רגילה אז משהו כמו 300 גרם, 100 גרם גבינה צהובה מגוררת, מלח, פלפל שחור, 2-3 ביצים, 200 גרם מרגרינה ויותר טוב חמאה מומסת, סומסום לפיזור על העוגיות.

אופן ההכנה: להשרות את פרוסות הלחם (החלק הפנימי בלבד) בערך ל-10 דקות, לסחוט היטב, כבר יש כאן חיסכון שלא זורקים לחם ישן, פעם בשבוע לעשות כאלה עוגיות, להוסיף החמאה ושאר החומרים חוץ מהסומסום, הבצק צריך להיות מעט רך, כך שאחרי 2 ביצים אולי יהיה צורך בעוד ביצה. מסדרים בתבנית ומפזרים סומסום אם רוצים לא חובה.
אופים ב-180 מעלות כחצי שעה בערך או עד שיזהיבו. בתאבון.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אני רוצה להגיד לך שאצלנו זה היה די דומה '
אני רוצה להגיד לך שאצלנו זה היה די דומה
11/02/2011 | 21:17
7
לגבי האוכל מבחינה של מעט ופשוט.
הורים שלי עלו צעירים מרוסיה, לא היה להם אפ'חד בארץ, והם התחילו לבנות את עצמם פה לאט לאט. האוכל אצלנו מן הסתם היה תיד אוכל רוסי, שהוא גם זול לעשיה: בורשט, תפ"א עם כל דבר, גרצ'קה (שנודעת בשם כוסמת) עם כל דבר. הים זה נחשב מזון בריאות נראה לי, לי יש טראומות מהמוצר הזה. הוא הולך עם הכל: תוספת לאוכל, במרק במקום גריסים, עם חלב כגון קווקר, מוצר פלא.
וכמוך כמוני - הטוב שיצא מזה, שאני ממש היום לא שמה דגש על אוכל, לא עושה לי את זה, הפשוט הכי טעים לי ואם בא משהו מיוחד אפשר לקנות.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'הרינג פוד שובוי '
הרינג פוד שובוי
12/02/2011 | 23:24
6
לצפיה ב-'הסיפור שלי על אוכל: כשרק התחתנתי, הלכתי לאימי'
הסיפור שלי על אוכל: כשרק התחתנתי, הלכתי לאימי
10/02/2011 | 21:11
2
17
וביקשתי ממנה מתכון לבויוס, ממולאים חנדרז'ו, שזה מילוי חצילים מאוד טעים, אני כיניתי את המילוי חדרגו, בלי הנון, וגם לא כתבתי חדרז'ו אלא חרגו, בעלי שלא ידע מה כתבתי התחיל להשתולל, מה את עושה לי מאכלים לא ידועים, מה את רוצה לבשל, איזה חרה את רוצה לעשות, בקיצור מריבה מפה עד הודעה חדשה הוא לא נתן לי אפשרות להסביר לו שבכלל התכוונתי למשהו אחר לגמרי, ומה פתאום חרה, איזה חרה, בקיצור המריבה נגמרה בבכי מצידי ובברוגז אחד גדול, יום אחד בעלי ביקש ממני סליחה וניסה לרצות אותי, ואז הוא אמר לי שהוא מסכים לאכול את החרה שאני רוצה לעשות לו, בהתחלה לא הבנתי על איזה חרה הוא מדבר? אחר כך נזכרתי בחרגו עד היום זה מצחיק אותי, שלא לדבר שבגלל טעות כזו היתה מריבה גדולה ומיותרת לגמרי.

הנה המתכון:
חומרים: קילו קמח, 7 כפות שמן, 7 כפות חומץ, כף מלח, בערך 3 כוסות מים, בקבוק שמן.
למילוי חצילים: חציל אחד בלדי, בצל אחד, כפית מלח, כפית פלפל שחור, 2 עגבניות אדומות ובשלות רצוי מסוג תמר. מרסקים את כל החומרים ומבשלים כחצי שעה עד שאין נוזלים בסיר.

לשים בצק מכל החומרים חוץ מהשמן, לכסות את הקערה לתת לבצק לנוח (בערך שעה ) כמה שיותר יותר טוב, ליצור כדורים להניח בתבנית חד פעמית ולכסות בשמן, להמתין 3-4 שעות שוב כמה שיותר יותר טוב, משטחים כל כדור בערך לגודל של פיתה ושוב ממתינים, חשובה מאוד ההמתנה כדי שהבצק ייפתח כמו שצריך, ולכן עושים את זה ביום חופשי וכשאנחנו בבית, ואני בכלל מתחילה להכין אותו מהלילה, ככה הוא נח כמה שיותר, בקיצור לוקחים פיתה אחת ופותחים אותה מקפלים את הקצוות פנימה וממלאים בכף מילית, מקפלים כמו לחבילה כלומר מימין לאמצע אחר כך משמאל לאמצע מלמעלה לאמצע ובסוף מלמטה לאמצע, אופים ב200 מעלות כחצי שעה. או עד שמשחים לגוון חום בהיר, לא זהב יותר כהה. בתאבון.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'חה חה חה!!! השכבת אותי מצחוק!'
חה חה חה!!! השכבת אותי מצחוק!
10/02/2011 | 21:52
1
1
אוי מה שחצילים יכולים לעשות ומה שאפשר לעשות מהם!
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'תודה על המשוב לסיפור שבא מה-'
תודה על המשוב לסיפור שבא מה-
11/02/2011 | 00:09
4
לצפיה ב-'רגל של תרנגולת מי זוכר?'
רגל של תרנגולת מי זוכר?
11/02/2011 | 13:22
5
158
גם אם ברבות גילי יעלם זכרוני את המרק הזה עם הרגל לא אשכח
ומדובר על רגל תרנגולת מה שהיום הקצבים זורקים לפח,אני הייתי מלקקת אותו עד תומו ומתענגת על כל אצבע ואצבע, נוסטלגיה..בילדותי נהגתי להתלוות לאימי לעריכת קניות ולאטליז בבזאר העיר =סרצ'י כך היו מכנות האמהות כשיצאו לקניות "סטו אבשנדו על סרצ'י המפליאר"=אני יורדת לבזאר לקניות הכריזו בצאתם מהבית ובמורד הרחוב שבהמשכו שדות חרציות וכלניות בשביל הקורקר הצר שהוביל אל העיר היינו ניגשים אל האטליז המקומי וממתינים בסבלנות עד אחרון הלקוחות ועיני היו מתבוננות בפעולת הקצבית  אשר טחנה בשר הוסיפה קצת שומן כבש הכניסה לשקית ועטפה בעיתון ישן ומסרה בלבביות ללקוח הממתין,חביבה היה שמה של הקצבית ואכן חביבה היתה כשמה,כשהגיע תורנו חביבה כבר ידעה מה להכין וישר ניגשה לעבודה שלפה עוף מהקולב שרפה פרקה חילקה לחלקים ואת הכנפים והרגלים שמה בשקית נפרדת זה בשביל הבובה הצביעה עלי כאילו שהרגישה מה אני אוהבת ואני מרכינה ראשי במבוכה כשחיוך מבוייש על שפתי, ומאותו רגע שיצאנו לא הפסקתי לנדנד לאימי נו מתי? מתי את מכינה לי את המרק? נכון שאת שמה לי רגל? לא כנף אמא רק רגל בשבילי, הייתי מדגישה,וכשהמרק מוכן התענוג מושלם צלחת מרק ירקות עם אטריות ורגל אחת של תרנגולת סיפק שובע תענוג ושמחה גדולה אצל ילדה קטנה...היש דברים כאלו היום?
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אנג'ליקה קרידה טוב לראותך כאן, תגידי איפה '
אנג'ליקה קרידה טוב לראותך כאן, תגידי איפה
11/02/2011 | 20:34
1
7
אפשר להשיג היום רגליים של תרנגולות? אני זוכרת שהיינו שורפים את הרגליים ומקלפים את העור העליון וגם את הצפורניים, ומהרגליים היינו עושים מרק אח איזה מרק זה היה, צ'ופר לוס דדוס, (ללקק את האצבעות).
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'טודו בואנו מנה..טוב שנפגשים פה'
טודו בואנו מנה..טוב שנפגשים פה
13/02/2011 | 16:46
54
את הרגלים משליכים היום לפח,כפי שכתבתי(גם לכלבים לא נותנים) גם אני לא משתמשת בהם
שלא לדבר שגם אם המצא ותחשק נפשי מאוד אצטרך להתחבא כדי לאכול את זה ובודאי שבודאי לא הלאדו דז'נטאס
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'פייה דה גיינה'
פייה דה גיינה
12/02/2011 | 19:36
3
קוראת תמיד בהנאה הפעם  יש לי סיפור
אימי ז"ל  הגיעה אלי יום אחד הישר מביתה של גיסתי הפולנייה שתחיה
התישבה במיטבח ופרצה בצחוק גדול  ואמרה לי כך בלדינו
נו סאביס קוואלו קומין אסטוס אשכנזיס אין איל פריג'דיר דה טו קוניידה
ווידי פודינג דה פייזיס דה גיינה טה לו קרייס? וכל זה בצחוק מתגלגל
ואני שידעתי שהפולניה מכינה רגל קרושה מרגלי תרנגולת התפוצצתי מצחוק
ועד היום המושג פודינג רגליים גורם לי צחוק
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אני זוכר את סבתי ע"ה'
אני זוכר את סבתי ע"ה
12/02/2011 | 23:28
1
4
הייתה מכינה מרק מרגלי עופות ואוכלת חלקים פנימיים של עוף וכן כרבולות
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'התימנים מכינים מרק רגל'
התימנים מכינים מרק רגל
14/02/2011 | 19:06
9
לצפיה ב-'האבוקדה'
האבוקדה
12/02/2011 | 08:07
1
3
בתור ילד הייתי מאוד בררן באוכל ובעיקר בעניין הירקות.
הכי הכי שנאתי אבוקדו. ירק שלא החליט אם הוא בעצם פרי בצבע ומרקם חייזרי.
לא משנה שכולם אמרו שזה טעים לא היית מוכן להתקרב לאבוקדו.
לפני כמה שנים עברתי לגור ברמת הגולן לבית דו משפחתי והסתבר שבגינה יש עץ... אבוקדו.
כאדם שמעריך את המתנות שנתנה לנו אמא אדמה, הרגשתי חובה ליצור עם שפע הפרי.
השכנים והמשפחה קיבלו חלק אבל נשאר עוד הרבה פרי ואזרתי אומץ בגיל 28! להתגבר על המחסום ולטעום את הפרי הזה.
ומה אני אגיד? מאז התמכרתי! האבוקדו הוא לדעתי פרי גן עדן, פרי מזין  ייחודי במינו שאפשר לחיות ממנו.
כל שנה אני ממתין לחורף שתגיע שעתו של העץ להניב.
כנראה בתור ילד אכלתי לפי העיניים , היום אני משתדל לאכול לפי חשיבה בריאה.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-''
12/02/2011 | 23:30
6
לצפיה ב-'טעמי ילדות'
טעמי ילדות
12/02/2011 | 21:40
8
17
פרוגן
בצק אפוי ממולא בבשר ומוגש במרק עוף
מזכיר את בית סבתי
כל המשפחה
מסיכות מרובות
מריבות סמויות
  
עוף צלוי עם תפ"א וגרייבי
בריידי באנץ' בטיוי
ערב שבת
שולחן ערוך
הוריי מתנשקים
  
קציצות רתוחות במים עם תפ"א וגזר
ילדותי
קר לבד מנוכר
חסר טעם ותיבול
  
ביצים רכות עם צנים יבש ורסק תפוחי עץ
מוגש ליד קולה ללא גזים
תרופה לשלשול
אוכל מנחם ומבריא
אוכל בטוח ואוהב
  
דג שלם טרי עטוף נייר כסף ותבלינים על האש
אבא שלי במיטבו
גם דג את הדג
גם מכין את הכל
גם מאכיל
אמא שלי סולדת

אלה הם טעמי ילדותי
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'שיר קולינרי '
שיר קולינרי
12/02/2011 | 23:31
1
6
לצפיה ב-''
14/02/2011 | 14:28
מתכונים יסופקו לפי בקשה
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'in finity הקשב...מאוד עצוב מה שאתה כותב'
in finity הקשב...מאוד עצוב מה שאתה כותב
13/02/2011 | 01:02
5
1
אבל בתוכן הסיפור מצויים המון ומיני מאכלים שהוודעת להם
אז למה הרגשת "קר לבד ומנוכר"?
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'קודם כל אני '
קודם כל אני
14/02/2011 | 14:26
4
5
ואכן עצוב...
הילדות שלי לא היתה פשוטה, דרך השירה אני משלימה עם חוויות שעברתי, בעבר התמודדתי דרך האוכל.
אני אוהבת מאד לבשל, אוהבת לאכול ולהאכיל.
את השיר הזה הבאתי מהבלוג שלי בקפה.
גם כאן בתפוז יש לי בלוג עם מעט משיריי.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אופסס'
אופסס
15/02/2011 | 20:35
3
מתנצלת על הטעות הגדולה

את נשמעת מאוד מעניינת ,אשמח לקרוא מעט משיריך
אם ירגיש לך יותר בנוח בפרטי אז תשלחי לי לתיבה
לגבי העבר כלום לא מושלם אך אני בטוחה ומייחלת שיהיו לך חוויות מהנות ומשלימות בהווה ובעתיד שיתקנו את העבר
וחיבוק גדול ממני
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-''
16/02/2011 | 19:54
2
2
את מוזמנת לקרוא בבלוג שלי כאן בתפוז...
אם תרצי עוד, תגידי, יש מצב שאשלח לך לפרטי.
יש לי המון חומר לא מפורסם.
ותודה
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אשמח'
אשמח
18/02/2011 | 13:21
1
1
לקבל קישור לבולוג
או  לפרטי
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'בבקשה'
בבקשה
19/02/2011 | 20:48
1
לצפיה ב-'אספרגוס (סיפור לא לתחרות)'
אספרגוס (סיפור לא לתחרות)
12/02/2011 | 23:42
6
(בתוקף תפקידי אני מנוע מלהשתתף בתחרות, אבל הנה משהו, בכל זאת)

הכרתי אספרגוס מתוך ציורים ותמונות, מן נצרים בהירים כאלו עם אשרוש (עלים שטרם נפתחו) בראשם.
לפני כמה וכמה שנים הייתי באנגליה ולאחר תפילה בבית כנסת, אירח אותנו הגבאי ואכלנו אספרגוס כדרך האנגלים: טבילת נצרים מבושלים ברוטב מיונז.
לפני כמה ימים אמרה לי אשתי שאדם העובד במקום עבודתה, באזור בו אנו גרים (שפלת יהודה) נוהג לקטוף באזור נצרי אספרגוס בר ולאכול אותם חיים.
קצת התפלאתי שאספרגוס שבדרך כלל קשור באירופה גדל כאן בארץ שלנו עד שבמגדיר הצמחים ראיתי שאכן קיים אספרגוס שגדל כאן באזור, מטפס על עצים, ולקראת האביב עולים הנצרים שלו.

ביום רביעי האחרון ערכתי סיבוב בחורש הטבעי הסמוך לבתי המושב בו אני גר ואכן במבט שני זיהיתי נצרי אספרגוס בצבעי חום ירוק עולים בכמה פינות, אמנם הם לא עבים ובשרניים כמו התרבותיים, אך בכל זאת שווים משהו. קטפתי נצר אחד ובהססנות הכנסתי אל תוך פי, ( ועדיין לא מתתי). אני מקווה, בימים הקרובים, לקטוף נצרים ולהכין מהם משהו טעים: מרק, אידוי, תוספת לחביתת עשבי תיבול  או משהו טעים אחר.

תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'עוד סיפור על אוכל ודוגמנות'
עוד סיפור על אוכל ודוגמנות
13/02/2011 | 12:42
12
4
לפני שנה וחצי החלטתי שאני מדגמנת.
שילמתי די הרבה כסף ל"בוק" שזה הרבה מאוד תמונות תמורת הרבה מאוד כסף ואחרי כן
זה רק עניין של החלטה של סוכנות הדוגמנות ששולחת אותך לבוק. דרך אגב בבוק יש הכי הרבה כסף כי הצלם והסוכנות עושים מזה רווח חבל על הזמן..

אז שילמתי הרבה כסף לסוכנות שאני לא ינקוב בשם שלה.
אמרו שישלחו לי צלם ואמרו שאני צריכה כמה שפחות לאכול, כי אני טיפה מלאה.
ככה שבמשך חודש אכלתי רק פריכיות אורז ומים וירקות. בקיצור כמו ציפור.ואמא שלי והנונה מסתכלות עליי
במבט של "מסכנה, לא תאכל משהו?" במיוחד היה קשה בשבתות עם האוכל הביתי

עשו לי צילומים שמאוד עייפו אותי, יא אני נזכרת בזה, זה היה כל כך מתיש!
אחרי איזה שבוע מתקשרת הפקידה של הסוכנות ואומרת:
-לא התקבלת, אנחנו מצטערים, מאחלים לך בהצלחה-

שאלתי מה קרה ואמרו שהנתונים שלי לא התאימו להם.

טוב, אז נשארתי עם בוק ביד ועם קבצים במחשב

זה היה ביום חמישי. ביום שישי בערב ישבנו והנונה ואמא מסתכלות עלי ואומרות: - הנה שוב היא תאכל כמו ציפור-

אבל לא. הנה הם הופתעו, קיבלו הלם שמילאתי, אחרי זמן מאוד ארוך, צלחת עם כל מיני סלטים, אלבונדיגס וארטישוק ממולא והעמסתי ואכלתי בתיאבון
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'ואו, גם הדר, בת הדוד שלי עברה מקרה דומה'
ואו, גם הדר, בת הדוד שלי עברה מקרה דומה
13/02/2011 | 13:11
10
15
תוכלי להראות לנו מהתמונות ?????????

מסתבר שמי שרוצה להיות דוגמנית עוברת מסע של הרעבה, הוצאת הרבה כסף ובהרבה, אולי רוב המיקרים, תושבה שלילית.

הנה הקישור
תרבות הלאדינו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'הקישור לא עולה '
הקישור לא עולה
13/02/2011 | 13:38
9
2
לצפיה ב-'הנה הקישור ובתנאי שתראי לנו כמה תמונות '
הנה הקישור ובתנאי שתראי לנו כמה תמונות
13/02/2011 | 13:51
6
2
תרבות הלאדינו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'טוב, שיגעת אותי, אז הנה כמה'
טוב, שיגעת אותי, אז הנה כמה
13/02/2011 | 14:24
5
9
לא יאמן שהעולם הדוגמני כל כך דומה מבחינת הסלקציה של האנשים. רוב האנשים לא עוברים את השלב של הבוק!
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'תמונה 2 (ואת לא צריכה להפגיז באס אמ אס)'
תמונה 2 (ואת לא צריכה להפגיז באס אמ אס)
13/02/2011 | 14:26
4
11
לצפיה ב-'תמונה 3 וזהו!'
תמונה 3 וזהו!
13/02/2011 | 14:29
3
12
לצפיה ב-'יופי של תמונות '
יופי של תמונות
13/02/2011 | 14:42
5
לצפיה ב-'תמונות ברמה נמוכה וזולה'
תמונות ברמה נמוכה וזולה
14/02/2011 | 13:39
1
7
לצפיה ב-'אני שמחה שאהבת, אז הנה עוד אחת...'
אני שמחה שאהבת, אז הנה עוד אחת...
14/02/2011 | 22:00
10
תודה על הפירגון
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'יפיפיה אמתית '
יפיפיה אמתית
13/02/2011 | 15:12
1
6
רק למדי מכך מי שמציע לך עבודה לא ידרוש ממך לשלם קודם הבוק יהיה על חשבונו ,כך היה עם בני כשהיה בין 12,בקשו שיעשה בוק ,בעלי סרב בתוקף אז הם עשו לו בוק שמחצית מעלותו ירדה מהעבודה שעבד עבורם כדוגמן ומחצית על חשבון הסוכנות ...לאחר מספר חודשים הבין שדוגמנות זה לא עבורו ופרש
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'יופי ספרדי '
יופי ספרדי
13/02/2011 | 15:36
5
את והכותבות הצעירות מורידות את הגיל הממוצע כאן
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'מי יתנני עוף '
מי יתנני עוף
13/02/2011 | 15:09
2
לצפיה ב-'הוורניקס (כיסונים)הסודי של אבא'לה '
הוורניקס (כיסונים)הסודי של אבא'לה
13/02/2011 | 14:27
3
12
אישי היה מכין וורינקס שלא מן העולם הזה. עובדה. כשהוא היה מכין אותם, השכנים, אורחים וחברים היו מתלקקים אט אט לפתחו של ביתי ותחינה בעינייהם: בחיאת אבוי, תן לטעום.
ההכנה דרשה מן הסתם הכנה נפשית ומראש. היה בורר בקפידה יתרה את תפוחי אדמה בשוק,5-7קג  היה קונה. בערב מקרצפם בכיור מקלף לאיטו. חותך לקוביות שוות בגודל, מעמיד על הגז שני סירים האחד קטן ובו מעט ת"א , והשני סיר רחב וגדול ובו כל ת"א . לוקח מחבת רחבה וכבדה ומניח בא שמאלץ(שומן אווז או עוף ) שהוצא מהמקרר שעתיים מראש, ומעמיד על אש קטנה שהשומן יתחמם וימס לאיטו ,ומקצץ כ5 בצלים ומחליק אותם  למחבת, וכל הזמן מערבב בכף עץ ודואג להזהבת הבצל  ומוציא את החתיכות שהזהיבו ולא יותר בכדאי שהבצל לא יצא מר כמו "הצורעס  שלי" היה אומר.
או, אז לאחר שהמלאכה נעשתה דיה, היה מכין לו שני סוגי פירה. האחד בסיר הקטן בתוספת מיים בהם בושל הפירה והשני, בסיר הגדול, פירה עם הבצל המטוגן ופלפל שחור. שני הסירים היו נכנסים לאחר כבוד למקרר וממתינים לבוקר של מחרת.
בבוקר המחרת, אישי היה לש בצק מרדד ומכין מאות כיסונים קטנים בעלי כרס תופחת ממולאת בפירה המתובל בבצל ופלפל שחור . אני, נהנית מהמראה וההכנות המקודשות, מעודי לא התערבתי בהכנות ובבישול גופו.
קרה את אשר קרה ובעלי נפטר בעודו צעיר.  אבל, הילדים ביקשו כהרגלם פעם בשבוע, לטעום מהווריניקס המופלאים.
כאמא רחומה ודואגת, ברור שנעניתי בחיוב. בלי לחשוב פעמיים פתחתי אינטרנט ובמשך שנים הכנתי לפי מתכונים שונים. פעם כזה ופעם אחרת. תמיד זה היה: טעים לאללה, רק  :"הממ זה לא כמו  הוורינקס של אבא"
עברו שנים ומכרתי את ביתי. ביום האריזה, אפופה בניירות עיתון, פיצ'פקעס שונים שהצטברו במהלך שנות חיי, בין כוסות יין עטופות ששנים לא ראו אור ונשמרו לאורחים "כי פעם נצטרך עוד".
בקופסת נעליים נושנה שאוטוטו נזרקה אל הפח. הצצתי וגיליתי צעטאלה (פתק) קטן בתוך מחברת ישנה ובו בכתב ידו של אישי, מן הודעה סודית. על גבי הפתק נכתב בבירור:  "בצק לורניקס של אמא".
קפאתי על מקומי, שמחה האירה את פני. אוריקה אוריקה (מצאתי מצאתי), מלמלתי לעצמי.
הנה והתגלה בפני סוד בצק הוורינקס
לאחר מעבר הדירה ללא דיחוי, הכנתי את הוורינקס לפי מתכון זה וילדי, הפלא ופלא היללו ושיבחו בעודם בולסים את הוורינקס "וואוו, אמא, זה בול. בול כמו של אבא", אז ידעתי שהגעתי לנחלה ולמנוחה.


ובכן הנה ללא דיחוי, אגלה באוזניכם את המתכון הסודי.  וזה הולך כך:

מבשלים 2 תפוחי אדמה  במים עם מלח ,על המים לכסות את ת"א ולא יותר. כשת"א מאד רכים  עושים פירה מבלי לסנן את המים. מקררים היטב. מוספים שתי ביצים, קמח, ולשים לבצק רך ונעים .

המלית פירה תפוחי אדמה עם המון בצל מטוגן בשאמלץ , מלח ופלפל שחור טחון טרי.
הכנת הורניקס

הבצק אינו נח לרדוד. ואין צורך לרדד לדק מאד , עם כוס בקוטר של כ5-6 סמ  קורצים עיגולים . מניחים כף מלית(כן כף זה לא הרבה .) מחזקים את עיגול הבצק ביד מקפלים לחצי ותוך מתיחה ודיקוק הבצק  מהדקים קצוות היטב (מתקשים להדק? קחו מעט קמח  ואיתו הדקו או מרחו בחלבון תרם הנחת הפירה.) הוורניקס יוצא גדול יותר מחצי העיגול הראשוני את הקצוות ניתן להדק ונוצר עיגול. .מכינים קח וורניקס מכל הבצק כיסונים(כ  40-60 כיסונים יוצאים מכמות זו) מנחים על מגש המרופד בנילון נצמד ומקומח . מקפיאים ומחלקים לשקיות .

הציפוי

ממיסים שומן אווז או עוף (שמאלץ)במעט שמן ומוספים בצל קצוץ מטגנים עד הזהבה

בישול הורניקס

מרתחים בסיר גדול מים מוספים מלח וכפית שמן  מוספים  כ10-12 וורניקס בכל פעם בכדאי לא לגרום לקרור המים ומבשלים כ5-7  דקות לאחר שצפו הכיסונים . מוצאים עם כף מחוררת. ומפזרים מעל בצל מטוגן  בשומן. מכסים (אישי היה מכסה, כמו אימו,בשמיכה עבה.) ממשיכים כך עד גמר הכמות שרוצים להכין.

ועכשו לפינת התאכלס

הבצק

2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות

מים עד כיסוי תפוח האדמה

מלח

2-3 ביצים

כחצי קג קמח או כמו "בצעטאלה" כמה ש"תופס"

ההכנה  מבשלים את תפוחי האדמה במים ומלח. מועכים לפירה עם כל המים . מקררים היטב. מוספים ביצים וקמח כמה שתופס.ולשים לבצק רך ונעים.

המלית

תפוחי אדמה מבושלים במים

בצל מטוגן לפי הטעם (אני שמה הרבה ומטגנת עם שמאלץ)

פלפל שחור טחון טרי ,מלח - לפי הטעם

ההכנה לסנן את המים מתפוחי אדמה  ולהכין פירה לתבל בבצל מטוגן והמון פלפל שחור מלח.

לרדד בצק  לקרוץ עיגולים  ולסגור היטב . להניח על מגש מנוילן ומקומח ולהקפיא .

לבשל בהמון מים רותחים עם מלח ומעט שמן  כ5-7 דקות, בנגלות של 10-12 וורניקס כל פעם. לצפות בבצל מטוגן כל נגלה ובתאבון..


תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אממממ...'
אממממ...
13/02/2011 | 14:30
2
לצפיה ב-'מאיזה מקור הוורניקס?'
מאיזה מקור הוורניקס?
13/02/2011 | 15:11
1
1
סיפור מתכון נהדר!

ברוכה הבאה
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'ורניקס =קרפלך =פילני =כיסונים'
ורניקס =קרפלך =פילני =כיסונים
13/02/2011 | 18:35
21
מהמטבח מזרח אירופי -רוסי ...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'המרק התימני של שמחת תורה מבית סבתא'
המרק התימני של שמחת תורה מבית סבתא
13/02/2011 | 15:04
2
9

ביה"כ של סבי ז"ל מוקם בחצר ביתו. אצל התיימונים האסליים, השורשיים,  מתקיים מנהג מסורתי מחמם לבב. כל שנה בעת שמחת תורה, חוגגים התימנים חגיגה כפולה. חגיגה בה בנוסף לצהלת שמחת תורה, מכנסים את התינוקות שנולדו באותה השנה  לביה"כ בפעם הראשונה וזו גבירותי ורבותי, חגיגה כפולה.

על כתפי ההורים המאושרים, מוטלת הדאגה לערוך כיבוד לאחרי התפילה. הכיבוד כולל, איך לא? את ה-ג'עלהת ג'עלה לכם הבורים בעניין, הינה ערב ענקי טעים, פריך ופציח של פיצוחים, ירקות ,פול ועוגות.

בחגיגה שכזו נהוג לשהות ביה"כ עד שעות הערב. לרקוד ולשמוח בשמחת התורה ולצהול את הכנסת הילודות בפעם הראשונה לביה"כ.

על מנת שנגיע בלתי רעבים בעליל למסיבה שכזו, מוגש לתימונים לפני תחילת החגיגות  ולאחר תפילת שחרית מרק בשר תימני עם חילבה עדינה וקציפתית ובתקרובות הפזורות על השולחן, סחוג, ירקות טריים חתוכים, חמוצים, לצלוף(פיתה). לחוח ואיך לא, לחם שחור חמים ופריך. ברור שאין מצב שאנשים רעבים יחזרו כך לביתם.
במשפחתינו שמחת התורה הוותה גם סיבה למסיבה נוספת, ההזדמנות למפגש. כל בני הדודים על ילדיהם, זקניהם וטפם התקבצו מארבע כנפות הארץ ועלו לרגל לבית סבי ז"ל. כך נקבץ לו השבט עוד לפני פרוץ החג ונשאר בו עד צאתו.
והסיפור שהיה כך היה: לפני מספר שנים הגעתי בחול המועד בכדאי לעזור בהכנות לערב החג.
על פני דודי היתה ארשת דאגה חמורה. "מה?", הבטתי בו בשאלה, "אני בבעיה קשה, אין מי שיכין את המרק לביה"כ. הנשים הקבועות שמכינות כבר קשישות ואין בכוחם ואישתי נסעה", הוא פלט בעצב. אני, שחציי יאקית פוצית וחציי ימאן, הרהבתי עוז והבטחתי לו: "עזוב, קטן עלי, נסתדר".
טוב, מרק תימני ל שלושה ארבעה איש, אני יודעת להכין, אבל 150 מנות מרק? זה מעולם לא הכנתי .ובעיה נוספת חמורה רבצה לפתחי. המישפוחה רכשו לטובת המרק בשר שריר לא חתוך ולא מוכשר (כן, כן זה זול וככה חוסכים. תימנים לא?), חסכו, חסכו, אבל עליי היה לבצע את מלאכת הקצב, לחתוך להכשיר ולבשל עד כשרות. ואני רבותי וגבירותי הקוראים, שיקסה כמוני? מעולם לא הכשרתי בשר.
טוב,חייבים להתמודד..
באין עצה לכי לנמלה יה עצלנית ולמדי דרכיה וחכמי, אמרתי ועשיתי. השמתי פעמיי לסבתי ששכנה לאחר כבוד בבית אבות, ולאחר חינחונים ודמעות נאותה ללמדני.  כך זכיתי מן ההפקר. היות ועל הדרך רשמתי את המתכון הסודי שלה להכין את המרק . רשמתי ויצאתי מסובכת עוד יותר.  כי גם את התבלינים היא דרשה שאכין בעצמי מראש ולבד ולא לשתף בסוד איש או אישה. כצ'ופר, זכיתי גם למתכון הסודי של תבלין בצל שסבתא היתה מכינה בסתר והוא הוא הגורם לריח הטוב של תבשיליה המדהימים ששמם וריחותיהם על טעמיהם היוו אגדה עוד בחייה בקרב השבט ושבטים אחרים.
לכן, הזדרזו ורשמו לפניכם המתכונים הבאים, לפני שאאסר בעוון גילוי סודות השבט.

תבלין בצל סודי( הוא כאמור הגורם הסודי למרק הריחני של סבתא, ותעשו לי טובה, אל תגלו לאיש. אגב, לדברי דודתי בת ה- 80 ניתן להחליף את המתכון הסודי בסתם אבקת מרק בצל קנויה, אך אני אומרת לכם, זה לא אותו טעם )

4 – 5 בצלים כותשים היטב במכתש ועלי.
מוספים מעט פלפל שחור  ומלח
מוסיפים קמח לעיסה דביקה .יוצרים כדורים בגודל כדור טניס  . את הכדורים אופים בטבון ומשאירים להתייבש היטב בתוך הטבון עד שמתקרר .(אני אופה בתנור ומכניסה למעט זמן למעשנת עם הבשר שמעשנים)

מוציאים טוחנים/ כותשים במכתש והעלי.

תבלין חוויאג' למרק

30 גרם זרעי כוסברה
100 גרם פלפל שחור שלם
100 גרם זרעי כמון
200 גרם כרכום (השתמשתי בטחון)
2 כפות כוסברה יבשה .
50 גרם תרמילי הל

במכתש והעלי טוחנים הכול לאבקה (לעצלנים אומר ניתן להשתמש בטוחן תבלינים חשמלי)
שומרים בצנצנת סגורה במקרר.

רק אחרי ההכנה הבנתי מהיכן הידיים השריריות של סבתא .

ולהכנת מרק בשר תימני תכאלס

11/2 קג בשר שריר חתוך לקוביות גדולות .
2 פרוסות בשר עם עצם או רגל בקר
2 בצלים שלמים שנועצים בהם 2-3 זרעי ציפורן (סבתא היתה נועצת על מזלג את הבצל עם הציפורן ונותנת לו קליה קלה מעל אש פתוחה של הגז. "יה בנתי, זה לפתוח טעמים" סבתי היתה אומרת)
שיניי שום קלופות מראש שום שלם
מבשלים כשעתיים על אש קטנה

מוספים

תפוחי אדמה
2-3 עגבנניות מרוסקות
3 כפות תבלין חוויאג'
3 כפות תבלין בצל (אבקת מרק בצל כתחליף )
צרור כוסברה  טריה
צרור פטרוזליה טריה
מלח ופלפל

ומבשלים כחצי שעה .
מסמיכים ברביכה העשויה מ מ2 כפות קמח וכוס מים מהברז בוחשים היטב את הקמח בכוס כדי שלא יוווצרו גושים ומוסיפיםאת הרביכה ומבשלים עוד כרבע שעה.
אוכלים עם חלבה , סחוג, צלוף ולחוח(פיתה תמנית) , או עסיד(ממליגה מקמח וסולת) והמון ירקות חתוכים

המממ בתיאבון לכולכם....
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'אני חסיד של מרקים, אולי אכין משהו בסגנון'
אני חסיד של מרקים, אולי אכין משהו בסגנון
13/02/2011 | 15:12
2
זה מה שנקרא- אהאווה מן אל אהאווה!
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'מרק תימני - מרק שווה!!'
מרק תימני - מרק שווה!!
13/02/2011 | 16:38
189
לצפיה ב-'זכרון של אוכל ומוסיקה, מבית אמא ואבא '
זכרון של אוכל ומוסיקה, מבית אמא ואבא
14/02/2011 | 14:47
18
אני זוכר שהייתי ילד קטן, כנראה בסוף האייטיז,
הייתי לבד בבית,
ואכלתי גלידת פונטש בננה .
וראיתי טלויזיה,
על המרקע בערוץ1, היה את השיר והקליפ של להקת אירופה : דה פיינל קאונטדאון.
זה הזכרון שלי על אוכל, כעת, ביום זה :)
אלון
=] ...
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'תמיד הטעם מהדהד בזכרוני...'
תמיד הטעם מהדהד בזכרוני...
15/02/2011 | 12:02
11
4
כשהייתי חוזרת בימי שישי מבית הספר לכיוון ביתה של סבתי ,היא היתה מכינה לי קובות סולת טעימות עם רוטב מתובלן הייטב.

אני טועמת תקופה של 5 שנים בערך, אבל הטעם מדוייק בשלמותו ,עד שנראה כאילו אכלתי זאת אתמול.

תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'*תקופה שלפני 5 שנים בערך- כוונתי..'
*תקופה שלפני 5 שנים בערך- כוונתי..
15/02/2011 | 12:08
1
לצפיה ב-'טעים ונעים '
טעים ונעים
15/02/2011 | 12:30
9
1
ברוכה הבאה
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'רציתי לומר תודה לכל המשתתפים'
רציתי לומר תודה לכל המשתתפים
15/02/2011 | 12:31
2
2
תודה לכל אלו שהעלו זכרונות
בין אם קצרים וארוכים
בין אם שמנים או רזים

לכל אחד טמון ריח
בין אם בקצה האף
ובין אם בקצה הלב
למאכל כזה או אחר

מבית אבא או אמא



ברוכים הבאים
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'גם אם באיחור'
גם אם באיחור
15/02/2011 | 23:18
1
2
אוסיף גם אני בקיצור רב זיכרון  על מאכל או בעצם "עוגה".
בתקופת הרדיפות היהודים ע"י הנאצים אני הסתתרתי במינזר. כמובן שנאלצתי "להתפלל" ולנשק את האיקונין יומיום.
הייתי מנותק מהמשפחה ולא ידעתי אפילו את התאריכים. הייתי עסוק בהסתרת זהותי האמיתית, דאגתי להשרדותי.
והנה ביום גשום אחד אומרים לי שמישהוא מחפש אותי. נתקפתי פחד ובהלה כי היה הסכם במשפחה שלא יהיו שום קשרים בינינו עד יעבור זעם. רק אישה אחת ידעה מי אני באמת, אותה אישה נעלה ויקרה שדאגה להסתיר אותי ובכך להציל אותי.
מי שחיפש אותי היה אחי שסיכן את עצמו ואותי רבא לבקר אותי. מובן ששמחתי מאוד והתרגשתי עד דמעות. אבל השיא היה כשהגיש לי חבילה קטנה עטופה בנייר עיתון ואמר לי "אמא שולחת לך את זה כי היום אתה בר מצווה!!!
פתחתי את החבילה בידיים רועדות מהתרגשות ומה שהתגלה לי הציף את עייני בדמעות. הייתה שם חתיחה קטנה של לחם שחור ובה איזו עיסה לבנה. אחי אמר לי זו עוגה שאמא עשתה לך ושתיזכור שאתה יהודי והיום אצה בר מצווה.
הלחם השחור היה שחור משחור יבש ומעופש,  מעודפי הצבא הגרמני שאפשר היה לקנות בשוק השחור מחיר מופקע ובעיקר תוך סיכון להתפש הן כיהודי והן כקונה בשוק השחור.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'מרגש סיפורך'
מרגש סיפורך
16/02/2011 | 10:53
1
חתיכת הלחם השחור הזו היא סמל, היא מופת לגבורתה של אמך
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'|תודה לך 4U|'
|תודה לך 4U|
15/02/2011 | 12:39
4
5
לצפיה ב-'את מוזמנת לכתוב כאן '
את מוזמנת לכתוב כאן
15/02/2011 | 12:47
3
4
אני רואה שסבך חסר לך. יהי זכרו ברוך ושלא תדעו עוד צער.
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'תודה לך מקסימה '
תודה לך מקסימה
15/02/2011 | 14:06
2
2
לצפיה ב-'תודה לך מקסים '
תודה לך מקסים
15/02/2011 | 16:57
1
3
לצפיה ב-'יש לך קשר לתרבות היהודית הספרדית?'
יש לך קשר לתרבות היהודית הספרדית?
15/02/2011 | 17:56
5
וגם אם לא- אנו מקדמים בברכה את כולם
תרבות הלאדינו >>
לצפיה ב-'|תודה לך '
|תודה לך
15/02/2011 | 12:40
1

הודעות אחרונות

20:22 | 24.11.15 נוחם רם
21:54 | 14.09.15 תמי מן
22:53 | 22.07.15 שוו1

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ