בשלוש השנים הראשונות יום ההולדת היה מפגש עם חברים מהעבודה
עם פעילות מרכזת כמו הרצאה או מעגל הקשבה.
אבל בעבודה כולם החלפו ונותר גרעין מצומצם שלא המשיך את "המסורת"
והיום יום ההולדת הוא יום בלתי מצוין.
לעומת יום המוות שהוא האזכרה 'הגדולה', שמתחלקת אצלנו לשני חלקים:
הטקס הדתי - הצבאי בבית הקברות, וערב שירה באתר המיוחד שהוקם לזכרו.
יום ההולדת הוא יום של זיכרון שקט, לעומת יום המוות שהוא יום של 'טררם'.
נשמע שיש לכם קשר טוב.
אני מנחש שעומר לא זוכר את אביו באופן אישי אלא רק דרך אותן תמוונות ואותם סרטים שהוא ראה והראה במצגת. מה הוא בחר להראות? האם הוא גם סיפר משהו או רק הראה?
ונורא חשוב לי שיישאר כזה, וגם עם אמו שהיא כבת לי.
הוא עדיין לא בטוח בעצמו לפני קהל וייתכן שבמרוצת השנים גם יספר וידבר כאירועים כאלה.
הוא זוכר את האב שבתמונות, רק מהתמונות ומהסיפורים, כמו שקורה במקרים כאלה.
אביו נהרג כשהוא היה בן שנתיים וחצי, ובקשר מאד אינטליגנטי עם הסביבה והמחשבה כבר אז
שדבר לא ייזכר הייתה ועודנה מכמירת לב.
התמונות שבחר למצגת הן התמונות שלהם ביחד, בתקופת החיים שלהם המשותפת.