לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
89538,953 עוקבים אודות עסקים

פורום נפגעי מלחמה ופעולות איבה

ברוכים הבאים לפורום!
 
אם איבדתם מישהו קרוב בפיגוע או במלחמה,
אם נפגעתם (פיזית ו/או נפשית) בפיגוע או במלחמה,
אם המצב הבטחוני מעלה בכם חרדות וחששות,
ואם אתם פשוט מעוניינים להיות חלק מהקהילה שלנו-
אתם מוזמנים לקחת חלק בפורום שלנו!
 
אתם מוזמנים להצטרף אלינו, למשפחה גדולה, שיש בה הקשבה, הבנה ותמיכה.
כאן תוכלו לחלוק איתנו את רגעי הכאב והצער, וגם את רגעי השמחה והצחוק.
כאן גם תוכלו להדליק נר וירטואלי לזכרם של יקיריכם ולזכר כל חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
 
 
הפורום נמצא בשיתוף פעולה עם עמותת נט"ל - נפגעי טראומה לאומית,
ופסיכולוג קליני מטעמם, דניאל איגר, נותן לפורום גיבוי מקצועי.
 
 
נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה בו.
 
 
הפורום מוקדש לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה,
      ולכבודם של אלו שממשיכים לחיות למרות הכל.  

אודות הפורום נפגעי מלחמה ופעולות איבה

ברוכים הבאים לפורום!
 
אם איבדתם מישהו קרוב בפיגוע או במלחמה,
אם נפגעתם (פיזית ו/או נפשית) בפיגוע או במלחמה,
אם המצב הבטחוני מעלה בכם חרדות וחששות,
ואם אתם פשוט מעוניינים להיות חלק מהקהילה שלנו-
אתם מוזמנים לקחת חלק בפורום שלנו!
 
אתם מוזמנים להצטרף אלינו, למשפחה גדולה, שיש בה הקשבה, הבנה ותמיכה.
כאן תוכלו לחלוק איתנו את רגעי הכאב והצער, וגם את רגעי השמחה והצחוק.
כאן גם תוכלו להדליק נר וירטואלי לזכרם של יקיריכם ולזכר כל חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
 
 
הפורום נמצא בשיתוף פעולה עם עמותת נט"ל - נפגעי טראומה לאומית,
ופסיכולוג קליני מטעמם, דניאל איגר, נותן לפורום גיבוי מקצועי.
 
 
נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה בו.
 
 
הפורום מוקדש לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה,
      ולכבודם של אלו שממשיכים לחיות למרות הכל.  
x
הודעה מהנהלת הפורום

הפורום מחפש מנהל. חושבים שיש לכם את מה שצריך? הקליקו כאן
הפורום נמצא בשיתוף פעולה עם עמותת נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה בו

 פורום נפגעי מלחמה ופעולות איבה מדליק נר לזכרם של כל חללי צה"ל ופעולות האיבה.
 
הפורום נמצא בשיתוף פעולה עם עמותת נט``ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
 
המשך >>

לצפיה ב-' שימו לב'
שימו לב
29/12/2008 | 22:47
14
בגלל המצב בדרום, ומבצע צה"ל בעזה, החלטתי לרכז עבורכם קצת מידע:


במקרה הצורך ניתן להתקשר לקו החם של נט"ל - נפגעי טראומה לאומית:
1-800-363-363


כללי התנהלות להתמודדות עם חרדה כפי שכתב אצלנו דניאל איגר [פסיכולוג קליני מטעם נט"ל]:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Article...


פורום הורות בצל הקסאם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumPage.aspx?f...


פורום משפחות למען תושבי הדרום:
זה המקום להציע עזרה לתושבי הדרום, ולבקש עזרה...
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumPage.aspx?f...


קומונת און ליין חדשות בזמן אמת:
http://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?com...



בתקווה לימים של שקט...
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'והנה עוד תקציר הנחיות להתמודדות עם חרדה'
והנה עוד תקציר הנחיות להתמודדות עם חרדה
30/12/2008 | 01:13
5
1
כך תתמודדו עם חרדה: עצות מאנשי המקצוע של נט"ל

כשאתם במרחב המוגן, תרגלו נשימה עמוקה דרך האף: מלאו את הבטן ושחררו את האוויר לאט. זה מרגיע.

אם יש לכם ילדים- חבקו אותם ותרגלו יחד איתם נשימה עמוקה.

כשאירוע הירי מסתיים שחררו את שרירי הגוף המתוחים על ידי ניעור הרגליים והידיים.

בתום אירוע ירי אמרו לעצמכם או ולסובבים אתכם מילה טובה. גם תפילה קטנה, למי שמאמין, לא מזיקה.

השתדלו לשמור ביחד עם בני המשפחה על שיגרה הכוללת  עד כמה שאפשר אכילה מסודרת,  מועדי שינה ויקיצה קבועים והליכה לבית הספר או למקום העבודה.

הקפידו על כך שילדכם ימשיכו למלא אחר כללי הבית: סידור החדר, הכנת שיעורי בית וכדומה.

תנו לילדים לצאת (רק לאזורים בטוחים) והיו קשובים לצורכיהם.

נתינה לאחרים מקטינה את תחושת החרדה. סייעו לאחרים וכך תעניקו לעצמכם תחושה טובה שתעזור לכם להירגע.

אל תשמרו בבטן ספרו למכרים ולחברים מה עובר עליכם.

פעילות ספורטיבית כמו ריקודים, יוגה או מסאז' מסייעת לשחרר מתח וחרדה.

בצעו מידי יום תרגילי הרפיה במשך 20 דקות.

תנו ביטוי לתחושות החרדה באמצעות יצירה:  ציור, פיסול, כתיבה ונגינה.

שימרו על תקשורת פתוחה עם בני המשפחה. טלפון סלולרי זמין כל העת מעניק תחושת ביטחון.

צאו מידי פעם להתאווררות הרחק מאזור הסכנה.

אל תזלזלו בסכנה: נסו להסתתר כשנשמעת אזעקת "צבע אדום".

אל תצפו יותר בטלויזיה. חשיפה לאירועים נוספים רק מגבירה את החרדה.
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'ומה אם אין מרחב מוגן?!'
ומה אם אין מרחב מוגן?!
31/12/2008 | 12:28
3
ומה עם גרים בקומה אחרונה??
איפה אני אמורה להסתתר??
לא ישנתי 2 לילות...
כי בקומה אחרונה זה הכי מסוכן..........................

כשיש אזעקה יורדים קומה, ועומדים במדריגות........................

אבל איפה אני אמורה לישון?? במדרגות? (אולי אקים שם אוהל בחדר מדרגות?  חחח  )

כבר לא יודעת לאן לברוח לאילת?!
בנסיעה זה מסוכן,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
במטוס =מפחיד!

או לתל אביב?! אולי (חס וחלילה ) גם לשם יגיעו הקסאמים...

אני רק רוצה לישון בחדר ממ''ד

זה מה שקורה כשגרים בביניין בן 100 שנה... ועוד בקומה אחרונה...
הבית שלי עשוי מקש... בום אחד ונופל...

נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'לפיקוד העורף יש המלצות'
לפיקוד העורף יש המלצות
31/12/2008 | 15:20
1
גם לאלה שאין ברשותם ממ"ד. אני מציע לך לפנות לאתר פיקוד העורף
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'לאשדודית'
לאשדודית
31/12/2008 | 15:23
דליחה, ההודעה נשלחה לפני שהספקתי לגמור אותה.

ממה שאת כותבת נראה שאת מאד חרדה. למשל, את חוששת ליסוע אפילו לאילת ברכב או במטוס, או לתל אביב. והעצות שאנחנו נותנים כאן הן עצות להתמודדות עם החרדה עצמה. תני לעצמך צ'אנס ותנסי אותן, הן יכולות לסייע לך.

בהצלחה.
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-''
31/12/2008 | 22:50
יש לך אולי איזה מישהו שאת יכולה לישון אצלו? מקום אחר בו תוכלי להרגיש בטוחה יותר?

אני מקווה שהשקט יבוא בקרוב מאד,
ולכל הפחד הזה כבר לא תהיה תכלית...


נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'מסכנים תושבי הדרום'
מסכנים תושבי הדרום
31/12/2008 | 13:53
ביקרו אצלנו היום תושבות מנתיבות, בבאר יעקב
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'עקרונות התמודדות עם חרדה אצל ילדים'
עקרונות התמודדות עם חרדה אצל ילדים
<< ההודעה הנוכחית
30/12/2008 | 01:54
2
13
להלן מספר עקרונות שיסייעו לכם להתמודד עם החרדה של הילדים שלכם.

צרו סביבה בטוחה ככל הניתן. ילדים מרגישים בטוחים יותר בסביבה מוכרת וצפויה, כאשר הם נמצאים בקרבת אנשים שהם מכירים ואוהבים, וכאשר שגרת חייהם עקבית ומוכרת.

היו כנים. אמנם לא מומלץ "לאבד שליטה" מול הילדים, אך אם יש לכם דאגות או פחדים משלכם על תנסו להסתיר אותם. אם הילד מרגיש שאתם מסתירים דאגות משלכם הוא עלול לשמור את דאגותיו לעצמו. אלימות מכל סוג שהוא (טרור, מלחמה) פוגעת בתחושות הסדר והשיגרה שהופכות  את החיים לבטוחים. לכן, כשאתם מודים בפחדים שלכם ובהראותכם שאתם יכולים להתמודד איתם אתם מעבירים את המסר שפחדים הם נחלתם של כולם ושניתן להתגבר עליהם. אם הפחדים שלכם חריפים במיוחד ומקשים עליכם להתמודד בעצמכם דאגו בראש ובראשונה לטפל בחששות שלכם באמצעות בני משפחה או אנשי מקצוע.

אל תבטלו את החששות שלהם. תנו לילדים לדעת שאתם זמינים לדבר איתם ועודדו אותם לדבר על מה שמציק להם. אם אתם מכחישים את רגשותיו של הילד או מנסים לצמצם אותם הילד ישמור את רגשותיו לעצמו או ירגיש אשם על שהוא מרגיש אותם. הקשבה פתוחה כשלעצמה יכולה לסייע מאד. במקרה הצורך ודאו שהילדים יודעים שהם לא ישארו לבד ושאתם תהיו איתם.

שימו דברים בפרופורציה. עד גיל 6 או 7 לרוב הילדים עדיין אין את היכולת לחשוב על אירועים באופן לוגי או להכניס לפרופורציה אירוע שהם צופים בו בטלויזיה. לכן, כדאי להפחית את הצפיה בחדשות כשהאירועים קשים. יחד עם זאת, אם הילד רואה או שומע משהו שמפחיד אותו אל תזלזלו או תפחיתו בערך הפחד שהוא חווה, אלא נצלו את ההזדמנות ללמד אותו פרופורציות (למשל, חוקי הסבירות לפיהם הסיכוי שהטיל יפול דוקא על הבית שלו הם קטנים ביותר; או חוקי הזמן לפיהם ההפגזה תיגמר בקרוב). חשוב שילדים יזכרו שבדרך כלל ישראל היא מדינה בטוחה לחיות בה.

תנו הסברים על המתרחש במונחים שהילדים יכולים להבין. התאימו את ההסברים שלכם לשפה ולגיל של הילד. יתכן שילדים קטנים מאד לא מבינים שמשהו נורא מתרחש אך לילדים בגיל בית ספר יש לסייע ולהסביר את האירועים. הסבירו שיש דרכים להתמודד גם עם האיום המוחשי (למשל, להיכנס למרחב המוגן) וגם עם החרדה (למשל, לדבר עם בני משפחה וחברים). מתבגרים מבינים טוב יותר את האירועים ויתכן שניתן לצפות איתם בטלויזיה בקטעי חדשות ולשוחח איתם על כך.

ילדים שחוו טראומה עשויים להתנהג באופנים שמבטאים את המתח והחרדה שלהם. להלן מספר תגובות אפשריות של הילדים וכיצד אתם יכולים לסייע להם:

נסיגה (הילד חוזר להתנהגויות ילדותיות יותר, לרמת התבטאות נמוכה יותר, לקושי לשלוט בצרכים וכד'). התיחסו אל הילד ברמת הגיל אליה הוא נסוג ועיזרו לו בעדינות להחזיר לעצמו את היכולויות הקודמות שלו. למשל, אם הילד שב להרטיב קבלו זאת בהבנה ובעדינות חיזרו על תהליך הגמילה.

קשיי פרידה. היו סבלניים. העניקו לילדים יותר זמן במעברים, במיוחד כשהם נפרדים מכם או כשהם הולכים לישון.

פחדים. הראו לילדים שזה בסדר לפחד, שהם לא צריכים להיות גיבורים, וגם שהם לא לבד ושאתם שם על מנת לשמור ולהגן עליהם.

שבירת חוקים. נסו לשמור על החוקים בבית. כשילדים יודעים מה מצופה מהם הם מרגישים יותר בטוחים.

סיוטים. עודדו את הילדים לבטא את הדאגות שלהם במהלך היום כך שהן תופענה פחות דרך החלומות. דברו איתם על החלומות הרעים שלהם. תוכלו גם להמציא עם הילד סוף טוב לחלום. גם כאן, נצלו את ההזדמנות והכניסו את הדברים לפרופורציה: הסבירו לילד שעם הזמן הסיוטים יעלמו.
______________________________________________________

תוכלו לעזור לילדים בתרגילי הרפיה. את ההנחיות המדויקות תמצאו כאן.

______________________________________________________

מתי לפנות לעזרה מקצועית
ילדים רבים שנחשפו לאירוע טראומטי יחוו חלק מהסימנים המתוארים כאן. רובם יחזרו לעצמם לאחר מספר ימים או שבועות וזאת בעזרת המשפחה והחברים בלבד. יחד עם זאת, במקרים הבאים מומלץ לפנות לעזרה מקצועית של איש מורשה מתחום בריאות הנפש:

התגובות הפוסט טראומטיות הינן חריפות מאד ופוגעות בצורה קשה ביכולת התיפקוד היומיומית של הילד (הילד אינו מוכן להישאר אפילו רגע לבד, אינו מוכן ללכת לבית הספר, מסתגר בעצמו, וכו')

התגובות הפוסט טראומטיות נמשכות מעבר לחודש ימים
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'תודה רבה דניאל למדתי המון....'
תודה רבה דניאל למדתי המון....
31/12/2008 | 01:04
1
אחותי בת ה-10 וחצי התחילה בימים האחרונים לבכות יותר בקלות מבדרך כלל, דברים שהיו גורמים לה להתעצבן, גורמים לה פתאום לבכות...
אבל אנחנו מדברים איתה הרבה, ואפילו שכל בני הבית מבוגרים ממנה (20, 23, וההורים שלה), אנחנו משתדלים להעביר לה את התחושה שאפילו שהיא בבית הספר, יש מישהו שתמיד זמין במקרה שהיא תרצה לראות אותנו, או ללכת הביתה, וזה מוכיח את עצמו כעוזר!
היא נראת ונשמעת יותר טוב עכשיו...רק ליתר ביטחון, היא כבר לא הולכת לבד לבית הספר, רק בליווי של אחד מאיתנו...עד יעבור זעם!
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'בבקשה'
בבקשה
31/12/2008 | 10:53
1
לצפיה ב-'הנחיות ספציפיות לחרדת ילדים לפי קבוצת גיל'
הנחיות ספציפיות לחרדת ילדים לפי קבוצת גיל
30/12/2008 | 01:56
4
לצפיה ב-'ילדים עד גיל 3'
ילדים עד גיל 3
30/12/2008 | 02:01
1
עד גיל 3

שמרו על שגרה של האכלה ושינה

הימנעו מפרידות שאינן הכרחיות

ספקו פעילויות שמרגיעות את הילד

בנוכחות הילד שימרו על אוירה רגועה

נסו שלא לחשוף את הילד לדברים שעשויים להזכיר לו את הטראומה (למשל, סצינות בטלויזיה)

רגרסיה במצבים כאלה היא טבעית, על תילחצו

אם הילד כבר מדבר תנו שמות פשוטים לרגשות חזקים ודברו על האירועים במונחים מאד פשוטים

תנו לילד צעצועים שאיתם הוא יוכל לשחק ולהחיות באופן אקטיבי חלקים מהרגעים המפחידים (למשל, ערכת רופא צעצוע, מכונית אמבולנס צעצוע, וכו')
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'ילדים בגילאים בין 3 - 6'
ילדים בגילאים בין 3 - 6
30/12/2008 | 02:06
3
ילדים בגילאים 3 עד 6

הקשיבו לילד, גם כשהוא מספר את הסיפור שלו שוב ושוב

כבדו את הפחדים של הילד ותנו לו את הזמן שהוא צריך על מנת להתמודד עם הפחדים שלו

הגנו על הילדים מפני חשיפה למצבים מפחידים כמו תכניות טלויזיה, סרטים וסיפורים מפחידים

עיזרו לילדים לתת שם לרגשות החזקים שהם חווים. עשו זאת בשיחות קצרות.

אם הילד נסוג להתנהגויות ילדותיות יותר כבדו זאת אך שימרו על החוקים הרגילים בבית. במיוחד שימו גבולות להתנהגות שפוגעת באחרים או מפחידה אותם

אם הילד פוחד נסו להימנע מפרידות מכם שאינן הכרחיות

שימרו על שגרת הבית ככל שניתן

אם לילד יש סיוטים תסבירו לו שאלו באים מפחדים שיש לו בפנים ושעם הזמן הסיוטים יחלפו. אם צריך, אתם יכולים לעשות שינויים קלים שירגיעו את הילד בעת השינה, כמו אור קטן, בובות רכות במיטה, וכו'.

נסו לגלות מה בדיוק גורם לפחד הפתאומי של הילד או לנסיגה (למשל, סירנה הנשמעת מרחוק, פרידה מהורה, תנועה פתאומית של בן משפחה, וכו')

ילד מעבד רגשות באמצעות משחק. ודאו שיש לו מספיק צעצועים איתם הוא יכול להמחיז את מה שעבר עליו

שימו לב מה קורה לילד בגן או בית הספר, כיצד הוא מתמודד. שתפו את הצוות של הגן בדאגות שיש לכם לגבי הילד והתנהגותו
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'ילדים בגילאים בין 6 - 11'
ילדים בגילאים בין 6 - 11
30/12/2008 | 02:10
ילדים בגילאי 6 עד 11

הקשיבו לילד, גם כשהוא מספר את הסיפור שלו שוב ושוב

כבדו את הפחדים של הילד ותנו לו את הזמן שהוא צריך על מנת להתמודד עם הפחדים שלו

שימו לב למשחק של הילד. המשחק עשוי לכלול שיחזורים סודיים של הטראומה עם אחים ואחיות או חברים. שימו גבולות כשמשחק כזה הופך להיות אלים או מפחיד

תנו לילד לבדוק דרכים נוספות להרגיע את עצמו כשהוא הולך לישון – למשל, לקרוא עוד קצת  או להקשיב למוסיקה

אם לילד התנהגויות רגרסיביות (למשל, הוא שוב מרטיב) יתכן והן מדאיגות אותו. תרגיעו אותו ואימרו לו שאלו הן תופעות רגילות ונורמליות לאחר אירוע מפחיד ושעם הזמן הן תחלופנה
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>
לצפיה ב-'ילדים בגילאים בין 11 - 18'
ילדים בגילאים בין 11 - 18
30/12/2008 | 02:13
ילדים בגילאי 11 עד 18

עודדו את הילד לדבר איתכם על מה שעבר ועובר עליו

עיזרו לו למצוא פעילויות שבהן הוא יכול לחוות תחושת שליטה, ערך עצמי והנאה (משחקי כדור, ספורט באופן כללי, ריקוד)

עיזרו לילד להבין שרגשות חזקים כמו אשמה, בושה, מבוכה או רצון לנקום הם טבעיים לאחר אירוע טראומטי
נפגעי מלחמה ופעולות איבה >>

הודעות אחרונות

20:09 | 22.10.14 השם אוהב אותי1
15:28 | 17.10.14 הר תבור2
00:32 | 18.09.14 Sharonora

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ