נושא כאוב...
חברותי ואני דיברנו על זה לא מזמן... זה נושא שכן מעסיק אותי ואותן, ורק כדי לסבר את האוזן, החברות הכי טובות שלי בשנים האחרונות, אלה בנות שהכרתי בפורום.
הירידה בהשתתפות בפורום התחילה, לדעתי, עוד לפני הקבוצה בפייסבוק. אני באופן אישי בכלל לא משתתפת שם, רק לאחרונה נשברתי ופתחתי פייסבוק, בעיקר כדי לקחת חלק בקבוצות ההחלפה שם.
אני חושבת שזה קשור לניהול לקוי שנמשך לאורך זמן, כאשר במשך תקופה ארוכה, היתה תחושה ש"אין אמא ואבא" לפורום. אני לא מפנה אצבע מאשימה, רק מדברת מהלב... תקופה ארוכה היו שירשורים שלמים, שבהם לא נראו ניקים כחולים בכלל, רק במקרה של "שיטור" או פרסומת עצמית כזו או אחרת.
דבר נוסף שגרם להרבה בנות טובות ללכת, זה הגידול המסיבי בכמות הבלוגריות שהחלו לצוץ כפטריות לאחר הגשם. כל מיני בנות שהתחילו להתאפר לפני 5 דקות, ובקושי מצליחות לכתוב משפט שלם וקוהרנטי בלי שגיאות כתיב, הפכו לאוטוריטות וליועצות לעת מצוא. על כל שאלה שעלתה בפורום, קפצה בלוגרית שהפנתה "בדיוק לפוסט שכתבתי בשבוע שעבר". גם הטפיחות ההדדיות על השכם בין בלוגרית לרעותה, הפכו לעניין מעצבן.
מרינה וטל, שתיכן בלוגריות ואני מבינה את הצורך בפירסום ובחשיפה (ואתן בוודאי מבינות שלא דיברתי עליכן באופן אישי), אבל זה שהפורום הפך לפלטפורמה פירסומית, כאשר בנות צצות רק בשירשור המקוון ולא בשום דיון אחר, וכאשר כל הבלוגריות סוקרות את אותם מוצרים, זה מוציא את החשק.
הפורום היה לי בית במשך כמה שנים, הכרתי פה בנות נפלאות וכאמור חברות בלב ובנפש, אבל כנראה שהזמנים השתנו, וזה כבר לא מתאים יותר. אני באופן אישי, מבוגרת בהרבה מרוב הבנות פה, ולפעמים מרגישה שאני מדברת בשפה אחרת בכלל.
בכל זאת, אני מקפידה להכנס ולראות מה קורה, כמעט בכל יום. אני משתדלת להשתתף באופן פעיל, כאשר יש לי מה להגיד, ללמד או להוסיף.
אני מאוד מעריכה את המאמץ שאתן עושות, להפיח חיים חדשים בפורום שבהחלט גווע בשנים האחרונות, ואני מקווה שזה יצליח.