על איפור ושטחיות

AyaRosen

New member
אז ככה...

כשקראתי את ההודעה שלך האינסטיקנט הראשוני שלי היה שכן, אני מרגישה לא בנוח בגלל שהעיסוק באיפור הוא שטחי.

ואז חשבתי על תחביבים אחרים, שלי ושל אנשים שאני מכירה, ואני לא חושבת שאיפור זה יותר שיטחי משמיעה של אודיו בוקס מג'אנר פנטזיה, רקמה, שיטוטים בפייסבוק, קנייה של ספרי אמנות, קריאה של בלוגים בכל מיני נושאים, ציור על כלים מפורצלן, משחק עם כלבים.
גם חברים שלי לא מתהדרים ברובם בתחביבים עמוקים במיוחד - צפייה במשחקי ספורט, איסוף ובניית דגמים מלגו (כן, כן), סרטים, טלוויזה, בישול או הליכה מרובה למסעדות גורמה, מסיבות, ביליארד, ויסקי גורמה וכו' וכו'

ניסתי להבין מה זה תחביב בכלל ולמה העיסוק באיפור נראה לי שיטחי בהשוואה לקריאה של ספר.

דבר ראשון, הגעתי למסקנה שלתחביב יש 2 מטרות עיקריות - האחת היא להשקיע זמן, כסף ומאמץ במשהו שנראה כביכול מיותר, ב"עצמינו" ולא באנשים אחרים בגלל שהמשהו הזה גורם לנו הנאה.
השניה היא שלרוב תחביבים מקשרים אותנו לאנשים אחרים עם אותו תחום עניין. לפעמים הנושא הזה מקרב אותנו לאחרים בצורה הרבה יותר חזקה, בכיוונים מסוימים ממי שאנחנו מגדירים כחברים קרובים (אבל מתראים איתם לעיתים רחוקות והשיחות הם בעיקר עידכונים).

מבחינתי, איפור בהחלט ממלא כרגע את הצורך הזה בצורה מאוד מלאה.

ועכשיו למבוכה - אני לא יודעת אם זה זהה אצל כולם, אבל אני לפחות אף פעם לא החשבתי את עצמי כ-Girly Girl תמיד היו לי חברים בנים ולא ממש התעניינתי באיפור, בגדים וכו'. באיזשהו מקום היתה לי גאווה בזה. אני חושבת שחברתית (זהירות, משנה פמיניסטית לפניך) יש איזו מין תפיסה שאו שמישהי היא אישה, או שהיא בן-אדם - אוביקט או סוביקט. ויש כל מיני נקודות מפנה בחיים בהם אנחנו "אמורות" לבחור האם להיות אדם או אישה - למשל לבחור להשאר עם הילדים בבית או להמשיך בקידום הקריירה.

באיזשהו מקום, אני מרגישה שעיסוק באיפור, או בנעליים או בקריאה של ווג, חותרת כנגד מאמץ שלי (ושל כמה דורות של נשים) להפסיק להגדיר את עצמן כ"אישה" ולהתחיל להגדיר את עצמן כ"אדם". שאני איכשהו דוחפת את עצמי לקריקטורה של "בחורה" ושאם אני "בחורה" אני לא יכולה גם לעשות דברים "לא נשיים".

אני מאוד מרגישה את זה (זהירות, יותר מידי מידע על החיים הפרטיים שלי) ביחסים שלי עם בעלי. כשהכרנו, התלבשנו כל יום אותו דבר - ג'ינס וטי שירט. לא התאפרתי ושיגרת הטיפוח שלנו היתה זהה (צחצוח שיניים, מקלחת, גילוח, מקדם הגנה בקיץ) ועכשיו הוא מאוד מתבאס שפתאום לוקח לי חצי שעה להתארגן ושאני משנה דברים במראה כל הזמן. השבוע הזה לא התאפרתי בכלל חוץ מהיום וכל יום הוא אמר לי איזה 10 פעמים "איך יפה לך בלי איפור".

לדעתי זה לא כל כך משנה לו ויזואלית, אלא הוא מרגיש שבגלל שיש לי תחביב שממש לא קשור אליו, שאני מוציאה עליו זמן וכסף, אני יוצרת איזשהו מרחק בינינו שלא היה שם קודם. מה גם שתמיד מפחיד לראות בן זוג משתנה.

אצלינו זה אפילו יותר מזוגות אחרים, גם בגלל שאנחנו עובדים יחד ומבלים כמעט את כל היום יחד, וגם בגלל שהרבה ממה שכיף לי באיפור זה הקריאה בבלוגים בעברית וההרגשה שיש לי אוסף חברות בארץ. והוא לא קורא עברית, והוא יודע שאני מתגעגעת לישראל, אבל לא ממש יכול להבין את הגעגוע ואת הדרך בא דווקא איפור ודווקא קבוצות פייסבוק ופורומים ובלוגים מאפשרים לי להרגיש שאני כמעט נוכחת בחיי היום-יום בארץ.

טוב, אמרתי שזה יהיה ארוך, אבל איכשהו לא צפיתי את ההתפרקות האמוציונלית בסוף. עכשיו אזיל איזו דמעה ואלך לחדש מסקרה...
 

Ultra marine

New member
מעניין מה שאת כותבת על נשיות וההגדרה שלה

מצד אחד, אני חושבת שיש איזשהו "קטע" עם זה שאת צריכה להיות ולהראות נשית ואם את מתאפרת את נכנסת לקטגוריה הזו.
מצד שני, יש לי כאן כמה "בעיות", הראשונה, שאני לדוג' נראית ומתנהגת בנשיות (יחסית
) מתאפרת ומשקיעה בעצמי - ומצד שני, הרבה דברים נשיים לא מעניינים אותי כשהעיקרי ביניהם זה הריון , לידה וילדים.. פשוט לא רוצה ילדים.. וזה מוזר וחריג ואיכשהו עומד בניגוד לנשיות. או שלא. אולי זה דווקא מתקשר לנשיות חדשה. כזו שעסוקה בלהשקיע בעצמי. ולאו דווקא למצוא חן בעיני הצד השני. שזה מעביר אותי לעניין נוסף שבעלך גם כן מפגין - הרבה גברים לא אוהבים נשים אובר-מטופחות/מאופרות. הם מעדיפים את הטבעי.. אז איך זה מתקשר לנו עם להיות נשית אם הגברים לא תופסים את זה ככזה?

האקס שלי היה מוטרד מזה שאני לא מתאפרת ומשקיעה בעצמי, אבל בעיני הוא היה חריג מאוד בקטע הזה! כי החבר שלפניו היה בדיוק ההיפך - נטורל נטורל נטורל. בלי איפור, בלי לקים, בלי צבע בשיער. וכך גם הייתי (בעצם עם שניהם)
 
ריגשת אותי מאוד, אדם שטחי שכמוני...

התחברתי מאוד דווקא לפסקה האחרונה. אני כל-כך מבינה את הצורך הזה... אמנם מעולם לא עזבתי את הארץ והמשפחה, אבל אני גרה ב"חור נידח" בדרום הארץ, ואין לי כ"כ חברות באיזור, והחיבור הפשוט הזה - האינטרנטי - עושה את ההבדל בין "לשבת לבד בחושך" לבין לקשקש וללהג עם חברות...
 
התרגשתי

הפסקה האחרונה, לא יכולתי לדמיין לעצמי מה שהקהילה הזאת עושה לנשים שגרות בחו"ל. גם אני הולכת לחדש מסקרה
 

TokisBride

New member
אני מבינה לגמרי מה שאת אומרת.

גם אני הרגשתי ככה למשך זמן מסויים, ואני גם יודעת למה אנשים כולל אנחנו עצמנו מוכנות להגדיר את עצמו עם תכונה אחת בלבד - זה הרבה יותר קל.
אני לומדת סוציולוגיה כרגע, וזה העניין כאן - אנחנו מכירים כל כך הרבה אנשים עם כל כך הרבה תכונות אופי, שכדי להתמודד עם כל המידע הזה מה שאנחנו עושים זה לחלק אנשים ודברים לקטגוריות. היא אוהבת איפור אז היא נשית ולכן אפשר לדעת שהיא גם תופרת, מבשלת ורוצה משק בית עם 4 ילדים בבוא היום. וכו' וכו', לא חסרות דוגמאות.
כולנו עושים את זה, גם אני ואת, לגבי עצמינו (מרגישות צורך "להוכיח" לעצמנו שאנחנו משהו אחר ולא אחר) וגם לגבי אנשים אחרים.
 

GAGBeauty

New member
זה עניין של מינון

צריך לשמור על איזון. אני מאד משתדלת שאיפור זה לא יהיה הדבר היחידי בחיים שלי. אני יכולה להבין למה אנשים תופסים איפור כדבר שטחי, כי אפילו אני, שאני מכורת איפור שחיה ונושמת בעולם של איפור הזה ומכירה אותו טוב טוב מבפנים, חושבת שהוא שטחי. למה? כי זאת התעסקות מאד גדולה במראה החיצוני, וזה דבר שטחי.
אני כן חושבת שאנשים שעושים רק דברים רציניים ואין להם תחביבים רדודים הם פוצים והם ממש לא מודל לחיקוי, אבל ברגע שכל עולמך הוא איפור וכל תחומי העניין שלך סובבים באיך את נראית- את בן אדם שטחי..
 

IrenaOutAbout

New member
לדעתי

הסביבה תופסת את זה כדבר שטחי. כל התואר שלי רוב הבנות שלמדו איתי לא התאפרו. גם עכשיו רוב הסביבה שלי לא מאופרת ואני כל הזמן שומעת שעדיף בלי איפור כי זה טבעי יותר.
מבחינתי דווקא האיפור הוא סוג של מנוחה. המקצוע שלי הוא הרבה דברים, אבל קליל, צבעויני ואומנותי הוא לא, והאיפור מבחינתי הוא תחום עניין שבו אני יכולה להתעמק בדברים שלא קשורים בשום צורה שהיא לתחום העיסוק שלי.
 
לדעתי קל לרדת על איפור כי זה עיסוק נשי

ונשים הן סוג ב' בחברה שלנו.
אפשר לחשוב שבכדורגל יש עומק מטורף! או באיסוף בולים, מירוצי מכוניות, להמשיך?

יש אנשים בעולם הזה שהם ממורמרים וחושבים שבגלל זה גם שאר האנשים צריכים להיות ממורמרים ואסור להם להנות. אני זוכרת כשהייתי במכינה קד"צ וטסתי לחו"ל לארבעה ימים, כשחזרתי אנשים ממש צעקו עליי "מה את מחייכת?!" כי הם לא טסו.
לא כל רגע בחיים שלנו צריך לעבור עלינו בהתנדבות בבתי יתומים או בקריאת כתבי שפינוזה. מותר גם להנות, זה אפילו רצוי.
 
יש ל'איפור' יחצ"נות גרועה (כמו לישראל =d )

התעסקות באיפור מורכבת מהמון רבדים אבל מה שאנשים מבחוץ רואים בעיני רוחם זה בנות שמאופרות כמו ליצן.
מכירים את הילדות (והנשים, רחמנא לצלן) שיש להן כתמים במקומות שצריכות להיות הדגשות?

מסכימה עם הרבה ממה שנאמר פה- אהבתי את "כמה עומק יש בכדורגל"


אישית לי הנושא די חדש, אמא שלי לא מתאפרת כמעט בכלל (לא נראה לי שיש ברשותה מייקאפ) אבל בינתיים אני מאוד נהנית
 

scarlet moon

New member
תודה לכל מי שהגיבה והשתתפה

היה כיף ומעניין לקרוא, הסכמתי בהחלט עם רבות ממה שאמרתן. המסקנה- להנות בלי לחשוב מה אחרים חושבים, והכי חשוב להיות שלמות בעצמנו עם העיסוק הזה
 

Zorikit

New member
אוי, אין לך מושג איזה תגובות אני הייתי מקבלת

באוני'.
ועכשיו שאני תלמידת תואר שני בכלל!
"אבל את נראית בחורה אינטלגנטית"
באמת?!

אנשים חיים בסרט.
אני אגב מקבלת את היחס המזלזל הזה גם על נושאי המחקר שלי.
מי חוקר אופנה?
רדוד!
 
למעלה