קראתי את ההודעה והדמעות חנקו את גרוני
אני חברה בפורום קצת יותר מחצי שנה. חשבתי שאתחיל כסמויה, אבל זה לא החזיק מעמד אפילו לא יום אחד. למה? כי יש כאן משהו ככ אמיתי, כי יש כאן פרגון, כי מגישים כאן עזרה שבאה באמת מכל הלב, כי יש כאן אהבה, כי זה בית במלוא מובן המילה. בעולם המנוכר של ימינו לצערי, אלה ערכים נדירים, ועל כן שאפו אדיר לכל מי שלוקחת חלק בחוויה הקסומה הזו. ההודעה של שלומית ולא פחות מכך כל התגובות שבאו בעקבותיה, רק ממחישות את העצמה של כל זה. שלומית, אמנם ההיכרות שלנו לא ארוכה, אבל לאישיות המיוחדת שלך, לחכמה, לרגישות ולניסיון המקצועי שלך, אי אפשר להישאר אדישים. מאחלת לך המון הצלחה בדרכך החדשה, זו עבודת קודש של ממש, ואין לי צל של ספק שתצליחי בה בגדול. אני מקווה מאד שתבואי לבקר ותמשיכי לתרום מחכמתך ומניסיונך, וגם כדי לספר לנו איך את הופכת עולמות. ואת מרינה מתוקה, רצה התזמון וקיבלת מתנת חתונה מהפורום שכל כך אוהב אותך. הרווחת את ה'כחול' ביושר, ואנחנו הרווחנו אותך. מעכשיו נזכה לראות הרבה כחול בעינים, תרתי משמע.