בגישה חיובית לפעמים קורה גם משהו טוב.
גישה חיובית לסוכרת :
חברתי סיפרה עד כמה גישתה לחיים הפכה לחיובית ,והכול בזכות גילוי הסוכרת, ועד כמה שזה נשמע לי מוזר,,,יש לה לטענתה ,
לא מעט רווחים ממצבה הנוכחי:
לדבריה, מאז שהיא מזריקה אינסולין,זה רק חיזק את הקשר והדאגה של המשפחה,כולם מתקשרים ומבררים לשלומה פעמיים ביום,
גם דודים שלה השוהים בחו"ל ושלא שוחחו איתה מזמן,לאחרונה -
יוצרים קשר בסקייפ. ויש תחושה של חום ודאגה ,גם ממרחקים.
ואלה, היותר קרובים שגרים בארץ,מציעים לה עזרה בכול מה שאפשר, ואפילו חל שינוי גדול בבן -הזוג שלה ,שפתאום עוזר בכול עבודות -הבית, (ולא רק בנושא זריקת הזבל.)ועושה הכול בכדי שהיא לא תתאמץ מדי - וזאת לאחר שגילו שיש לה סוכרת, ולדעתו ,כעת אסור שתהיה בלחץ - כי זה לא עושה טוב לסוכרת.
מיום שנודע לו על מחלת הסוכרת של זוגתו, התחיל לקחת אחריות ולעזור בניקיון -הדירה ,כולל כלים וספונג'ה, וזאת,למרות שמעולם לא נגע בביתו במטאטא.(מסתבר שהוא עדיין זוכר משהו על ניקיון,
מאז מסדר- המפקד, בצבא.)
שלא לדבר על הכביסה,שהוא מארגן בסל –הכביסה,ולקראת סופ"ש מעביר הכול למכונת -הכביסה .
וגם העיסוק באוכל הפך פתאום לקל יותר, אמר שהוא אחראי לחיתוך הירקות,ולאוכל בריא יותר,טבעי ורענן יותר,בפרט שכעת יש גם שינויים בתפריט שפחות דורש מאמץ ועיסוק בבישול:
אין יותר טיגונים,ואין אפיית עוגות,אין יותר חמין וג'חנון -שמציף את הדם -בשומנים,ואין צ'יפסים ספוגי -שומן ,ואין קיגל ,ואין קינוחים -
-מתוקים.(על הדרך זה גם טוב גם לחיסכון התקציב המשפחתי.)
וגם לא יהיו סופגניות בחנוכה וגם לא לעטקס מתפו"א,לא מיצים ולא בקבוקי- קולה. אלא תהיה מעכשיו,הרבה יותר בריאות.
במקום טיגון החביתה - ביצה קשה,הולכת טוב עם זעתר ושומשום.
ובמקום קציצות בשמן יש כרובית אפויה בתנור,
וסלט ירקות צבעוני עם גרעיני-חמנייה ,ויש טחינה,
ודג מתובל שנצלה בגריל,
ומרק ירקות עם עשבי תיבול ,בבישול זריז.
וכלי מלא בפיצוחים,שקדים גרעינים ,וכול סוגי האגוזים,
ורצועות ירקות מתובלים בשמן זית מלח וכמה טיפות מיץ-לימון שתמיד מוכנים לנישנוש עם האגוזים.(אותם בן הזוג חותך לרצועות : פלפלים מכול הצבעים,ויש לבבות -חסה,ועלי- כרוב, ופרוסות- שומר וכמובן-שפע של מלפפונים ויוגורט,,ואת כל אלה מכין בן-הזוג
של חברתי הסוכרתית.
ובכדי לא להיות בלחץ,הם יוצאים יותר לטייל בחוף -הים,הידוע בתרומתו לרוגע ושלווה.
וגם כעת, יש לה יותר פגישות עם חברות אשר חושבות שצריך לבלות בחברתה יותר, כי אולי חלילה, חייה הם כעת על זמן - שאול,
מי יודע ?
הם דואגות לי מאוד,אמרה חברתי,כי עדיין לא יודעות, שהיא מתכוונת
לחיות עוד 40 שנה לפחות, ויש לה מלא תוכניות עדיין להגשים בעולם הזה.
לאחרונה מגיעות אליה החברות לעיתים קרובות יותר,
יוצאות איתה ביחד להליכה של אחה"צ, ומעודדות אותה,כי הרי חשוב להיות בתנועה,להורדת הסוכר. ולאחרונה כ ו ל ם ממש דואגים לה .
פתאום ,אמרה לי חברתי, שהיא מרגישה שבעצם החיים שלה
לאחר גילוי הסוכרת,, רק קיבלו צדדים חיוביים, וכעת אפילו ,
החיים נראים לה יפים - ומתוקים ,כמו שלא נראו מעולם.
האם גם לכם יש גישה חיובית לחיים,ויותר דאגה מצד הקרובים לכם, מאז גילוי הסוכרת ?
גישה חיובית לסוכרת :
חברתי סיפרה עד כמה גישתה לחיים הפכה לחיובית ,והכול בזכות גילוי הסוכרת, ועד כמה שזה נשמע לי מוזר,,,יש לה לטענתה ,
לא מעט רווחים ממצבה הנוכחי:
לדבריה, מאז שהיא מזריקה אינסולין,זה רק חיזק את הקשר והדאגה של המשפחה,כולם מתקשרים ומבררים לשלומה פעמיים ביום,
גם דודים שלה השוהים בחו"ל ושלא שוחחו איתה מזמן,לאחרונה -
יוצרים קשר בסקייפ. ויש תחושה של חום ודאגה ,גם ממרחקים.
ואלה, היותר קרובים שגרים בארץ,מציעים לה עזרה בכול מה שאפשר, ואפילו חל שינוי גדול בבן -הזוג שלה ,שפתאום עוזר בכול עבודות -הבית, (ולא רק בנושא זריקת הזבל.)ועושה הכול בכדי שהיא לא תתאמץ מדי - וזאת לאחר שגילו שיש לה סוכרת, ולדעתו ,כעת אסור שתהיה בלחץ - כי זה לא עושה טוב לסוכרת.
מיום שנודע לו על מחלת הסוכרת של זוגתו, התחיל לקחת אחריות ולעזור בניקיון -הדירה ,כולל כלים וספונג'ה, וזאת,למרות שמעולם לא נגע בביתו במטאטא.(מסתבר שהוא עדיין זוכר משהו על ניקיון,
מאז מסדר- המפקד, בצבא.)
שלא לדבר על הכביסה,שהוא מארגן בסל –הכביסה,ולקראת סופ"ש מעביר הכול למכונת -הכביסה .
וגם העיסוק באוכל הפך פתאום לקל יותר, אמר שהוא אחראי לחיתוך הירקות,ולאוכל בריא יותר,טבעי ורענן יותר,בפרט שכעת יש גם שינויים בתפריט שפחות דורש מאמץ ועיסוק בבישול:
אין יותר טיגונים,ואין אפיית עוגות,אין יותר חמין וג'חנון -שמציף את הדם -בשומנים,ואין צ'יפסים ספוגי -שומן ,ואין קיגל ,ואין קינוחים -
-מתוקים.(על הדרך זה גם טוב גם לחיסכון התקציב המשפחתי.)
וגם לא יהיו סופגניות בחנוכה וגם לא לעטקס מתפו"א,לא מיצים ולא בקבוקי- קולה. אלא תהיה מעכשיו,הרבה יותר בריאות.
במקום טיגון החביתה - ביצה קשה,הולכת טוב עם זעתר ושומשום.
ובמקום קציצות בשמן יש כרובית אפויה בתנור,
וסלט ירקות צבעוני עם גרעיני-חמנייה ,ויש טחינה,
ודג מתובל שנצלה בגריל,
ומרק ירקות עם עשבי תיבול ,בבישול זריז.
וכלי מלא בפיצוחים,שקדים גרעינים ,וכול סוגי האגוזים,
ורצועות ירקות מתובלים בשמן זית מלח וכמה טיפות מיץ-לימון שתמיד מוכנים לנישנוש עם האגוזים.(אותם בן הזוג חותך לרצועות : פלפלים מכול הצבעים,ויש לבבות -חסה,ועלי- כרוב, ופרוסות- שומר וכמובן-שפע של מלפפונים ויוגורט,,ואת כל אלה מכין בן-הזוג
של חברתי הסוכרתית.
ובכדי לא להיות בלחץ,הם יוצאים יותר לטייל בחוף -הים,הידוע בתרומתו לרוגע ושלווה.
וגם כעת, יש לה יותר פגישות עם חברות אשר חושבות שצריך לבלות בחברתה יותר, כי אולי חלילה, חייה הם כעת על זמן - שאול,
מי יודע ?
הם דואגות לי מאוד,אמרה חברתי,כי עדיין לא יודעות, שהיא מתכוונת
לחיות עוד 40 שנה לפחות, ויש לה מלא תוכניות עדיין להגשים בעולם הזה.
לאחרונה מגיעות אליה החברות לעיתים קרובות יותר,
יוצאות איתה ביחד להליכה של אחה"צ, ומעודדות אותה,כי הרי חשוב להיות בתנועה,להורדת הסוכר. ולאחרונה כ ו ל ם ממש דואגים לה .
פתאום ,אמרה לי חברתי, שהיא מרגישה שבעצם החיים שלה
לאחר גילוי הסוכרת,, רק קיבלו צדדים חיוביים, וכעת אפילו ,
החיים נראים לה יפים - ומתוקים ,כמו שלא נראו מעולם.
האם גם לכם יש גישה חיובית לחיים,ויותר דאגה מצד הקרובים לכם, מאז גילוי הסוכרת ?
