הקשר בין החיישן לקורא הוא אלחוטי - NFC
https://www.youtube.com/watch?v=_Px9nIzB1x4
כמו כל מד סוכר רציף, צריך חיישן שצמוד לגוף, עם צינורית שחודרת מתחת לעור ודוגמת את הנוזל הבין תאי.
בניגוד למד סוכר רציף, אין קשר רציף למכשיר או למשאבה.
הקורא הוא יחידה קטנה, כמו שאפשר לראות בסרטון, מדליקים אותו,, מקרבים לחיישן ומקבלים את רמת הסוכר בדם על צג המכשיר.
הטכנולוגיה היא NFC והיא לא חדשה בכלל. זו אותה טכנולוגיה שבה ישתמשו ב"ארנק האלקטרוני".
הבעייה הגדולה היא הדיוק והמחיר של סנסור - 500 ש"ח לשני סנסורים שמכסים חודש.
כל חיישן ל-14 יום. כמובן שלא חייבים להתחבר מחדש כל פעם שנגמר חיישן.
אפשר להתחבר מתי שרוצים.
לגבי הדיוק - אין שום קשר ל-48 השעות הראשונות, האחרונות או האמצעיות, זה קשקוש של סוכני מכירות. החיישנים לרוב לא מדויקים וזהו. צריך לחיות עם זה.
רוצה דוגמה? החיישן שלי כבר בן שבוע פלוס:
אמש סרקתי וקיבלתי 156, בדקתי באצבע - 190.
הבוקר סרקתי וקיבלתי תוצאה 44. בדקתי באצבע - 69. נכון שזה בכל מקרה נמוך, אבל לא היפו כמו 44.
ברוב מוחלט מהמקרים הקריאה הנמוכה יותר תהיה בחיישן ולכן צריך להיזהר לפני שמטפלים בהיפו.
יתרון נוסף הוא, שאם יש לך טלפון אנדרואיד שיש לו רכיב NFC, אתה יכול לסרוק את החיישן עם הטלפון ולקבל את התוצאות והגרפים בלי מכשיר קורא.
הקריאה בטלפון הנייד מצריכה אפליקציה, יש כזו רשמית של פריסטייל, אבל לא פתוחה להורדה בארץ:
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.librelink.app
ולכן יש גם אפליקציה בלתי רשמית, חינמית ובינלאומית שעובדת נהדר:
https://play.google.com/store/apps/details?id=it.ct.glicemia
והאפליקציה הזו, GLIMP, יודעת לכייל את עצמה. אתה סורק, ואז אתה יכול להכניס ידנית ערך סוכר שמדדת באצבע. לאחר 2-4 מדידות כאלה, ההפרשים כמעט נעלמים.
