בעקבות הדיון על קרווינג בשרשור אחר

[I Gabe]

GaPa, ליד פסי הרכבת. אלה עם החליפות הירוקות.

 

[skiforce]

הפסיכית הארגנטינאית

 

[marceloros]

מה עלות ההדרכה באנדורה?

נראה לי שמתאים לי פסיכית וארגנטינאית ולימוד ב-2 שפות.

 

[Arnon Ayal]

למה 2 שפות?

אספניולית עובדת טוב שם

עלה לי 116 יורוס לשעתיים, אם מזמינים לכמה ימים זה פחות, לא זוכר כמה.

חייב לציין שבתחום הזה אנדורה איכזבה לגמרי, מחיר ההדרכה יקר יותר מאיטליה ואפילו צרפת, ונראה שאפילו באוסטריה לא ממש יותר יקר.
ובכלל לא ממש זול שם במיוחד, אלכוהול וטבק אכן זול, הבנתי שגם מכוניות וחלפים לרכב.
ביגוד לא היה זול במיוחד לטענת אישתי.
ציוד סקי, היו מציאות משנה שעברה וכו, אבל מבחר עלוב למדי ולא במחירים אטרקטיבים במיוחד מה שכן היה.

 

[marceloros]

אכן יקר

אני מסתמך על אנגלית כי בהמון דברים יותר קל לי להבין אותה מאשר בשפת אם שנתקעה ברמת גיל 12.

 

[מגע הזהב]

לא מומחה אבל בדיוק למדתי את זה. גם ההצעה שלי מתקבלת?

בדיוק חזרתי אתמול משבוע בטין. 6 ימים של הדרכה פרטית. במקרה קיבלתי את המנהל המקצועי של בית הספר. עשה לי מבחן קצר על מסלול ירוק ואמר שאני מוכן ללמוד קארבינג. בהתחלה קרה לי בדיוק מה שאתה מתאר, הרגשתי שאני מפעיל הרבה כוח והתעייפתי מאד. אני רץ חצאי מרתון על בסיס קבוע אז כושר זאת לא הבעייה. הוא אמר לי לשחרר את האגן. שהתנועה באה מהאגן ולא כל הגוף. הכתפיים בקו הירידה, ברכיים כפופות ורק האגן עובד. כשתפסתי את העניין, הפסקתי להתעייף. בנוסף שלח אותי לאינטרספורט להחליף לציוד ייעודי לקארבינג עם סיבובים ארוכים. גם להחליף את הציוד עזר מאד.

 

[I Gabe]

נשמע כל כך מוכר

כנראה שכולם עוברים אותם שלבים. ואיך זה נגמר? איך הייתה ההתקדמות?

 

[מגע הזהב]

תכננתי לכתוב סיכום מסודר לשתי החופשות השנה

עוד לא התפניתי לזה.

לשאלתך, הייתה התקדמות משמעותית אבל לא הצלחתי להשתחרר לגמרי מההחלקות. בסיבובים הדוקים המגלש עדיין מחליק. אולי צריך סקי עם רדיוס סיבוב יותר קצר. נשאר לטיפול בשנה הבאה.

 

[I Gabe]

 

[הזהרון מהצפון]

גם אותי לימדו כמוך....

לבחור מסלול לא תלול מדי ורחב ולדהור כל הזמן לכיוון המדרון כאשר השליטה במהירות היא על ידי כמות הסיבובים עצמם אבל פלג גוף עליון כל הזמן למדרון והעבודה מהאגן למטה ובעיקר בבירכיים. זה בדיוק הסגנון שגולשים בו בתחרויות רק ששם המדרון שחור והמהירות די בלתי נשלטת.....רק הכיוון בשליטה(מנסים לא לעוף מהמסלול, או לעבור בין הדגלים). אני מעביר הרבה משקל גוף קדימה, גוף מעט כפןף ופונה למדרון , המהירות עולה ומתחילים סוג של סללום בין המוגלים , והגולשים האיטיים.

 

[I Gabe]

בדיוק

אחרי שלומדים את הסגנון, כמובן נדרש המון, המון תרגול. וככל שמשתפרים מעלים את זוית המדרון..... אלא אם לוקחים שיעורים עם סקי נאצי בגארמיש שיומיים אחרי שלמדתי את העקרונות לקח אותי למסלול שחור איפה שהקרקע נשמטה תחת רגליי. או מגלשיי. באופן די מילולי...

 

[מגע הזהב]

לדברי שני המדריכים שהיו לי השנה, הכי חשוב לרכון קדימה

ולתת רק לרגליים לעבוד מהאגן ומטה. הגוף העליון כמה שיותר פונה בקו הירידה.

סיבובים גדולים ורחבים וזורמים כשהמהירות קבועה. לא להאיץ ולא להאט.

 

[elsanto]

לא ממש

זה הסגנון שמלמדיםלשליטה בשלב הראשון הגוף אכן למדרון אך הפנים לכיוון הגלישה, זה לא הסגנוןמהתחרותי שהוא כמה רמות מעל.

 

[כי אני הבוס]

 

[YoniS007]

זה בדיוק מה שלימדו גם אותי

אבל לא הייתי צריך להפעיל הרבה כוח. אני נוטה להאמין שאצלך זה באמת מגלש לא מתאים כמו שכתבו לפניי.