ממעללי ההפרטה ברמלה
ממעללי ההפרטה ברמלה
נמצורף הלינק לכתבה מה"ארץ" האוטובוסים ברמלה הופרטו והערבים הולכים ברגל ראש העיר רמלה: "זה לא תפקיד של העירייה לדאוג לתחבורה. אין מה לעשות, אם קו לא רווחי סוגרים אותו" מאת רותי סיני אלפיים התושבים בשכונת גן חק"ל התרגלו לחיו ללא אוטובוסים. "תופסים טרמפים, מבקשים טובות מהמעטים שיש להם איזו מכונית ישנה, ואם אין ברירה נוסעים בספיישל, שיכול לעלות 40 שקל הלוך וחזור", אומר סלאח אבו-ריאש, תושב ופעיל בשכונה, הלומד משפטים. המצב בשכונה הערבית השנייה ברמלה, ג'ואריש, השוכנת בקצה הדרום-מערבי של העיר, אינו טוב יותר. כל מקומות העבודה, בית ספר התיכון ושירותים חיוניים אחרים נמצאים מחוץ לשכונה. תלמידי התיכון הולכים ברגל כמה קילומטרים לשכונת "קרית דן" ושם עולים על אוטובוס. פעם הגיע לשכונה קו אוטובוס של אגד, אבל מאז שחברת "סופרבוס" זכתה במכרז של משרד התחבורה להפעיל את קווי האוטובוס בעיר, בשלוש השנים האחרונות, אין תחבורה ציבורית ל-3,000 תושבי ג'ואריש. התחנה הקרובה ביותר נמצאת במרחק שני קילומטרים, בשכונת "בנה ביתך". בגן חק"ל לא היתה אף פעם תחבורה ציבורית וגם כיום אין. בתחילת אוגוסט פנתה "האגודה לזכויות האזרח" בעניין בעיית התחבורה בשכונות אלה לראש העיר, יואל לביא, ואל המפקחת על התעבורה במחוז תל אביב של משרד התחבורה. במכתב ציין עורך הדין, עאוני בנא, שהאחריות להסדרת תחבורה סדירה וזמינה בתחומי העיר מוטלת באופן משותף על שניהם. "זכויותיהם של תושבי רמלה הערבים לניידות ולנגישות לא צריכות להיפגע בשל מגוריהם בשכונות ערביות", כתב בנא. "השכונות הערביות ברמלה סובלות זה עשרות שנים מאפליה באספקת שירותים עירוניים וציבוריים... אין ספק כי העדר תחבורה ציבורית אל ומן השכונות מוסיף עוד נדבך חמור לניתוקן ולהזנחתן של השכונות הערביות". בנא העלה טיעון נוסף במכתבו. "במציאות שבה תושבי העיר היהודים נהנים מתחבורה ציבורית והשירות נמנע מתושביה הערבים, עוברת העירייה על החוק בכך שהיא מפלה לרעה חלק מתושבי העיר באספקת שירותים", כתב. באשר למפקח על התעבורה, לא רק שהוא מופקד על קיומה של תחבורה ציבורית נאותה ושוויונית, הוא רשאי להורות למפעיל התחבורה היכן להפעיל קווים, באיזו תדירות, היכן למקם תחנות ועוד, הוסיף בנא. אבל ראש העיר של רמלה, יואל לביא, אינו מסכים עם טענות האגודה. "זה לא תפקיד של העירייה לדאוג לתחבורה. אין מה לעשות. ככה זה כשמחליטים בממשלה על יזמות פרטית ושוק פרטי. אם קו לא רווחי - סוגרים אותו", הוא אומר. אחד הכשלים בהפרטה מתנגדי הפרטתם של שירותים ציבוריים סבורים שהמצב ברמלה הוא דוגמה טובה לאחד הכשלים הבולטים בהפרטת התחבורה הציבורית. הם מצביעים על האירוניה שנוצרה - הממשלה מעודדת הפרטה כדי ליצור תחרות ובכך לשפר את השירות לתושבים. אבל בכך שהיא מעניקה זכיון בכל עיר או בכל קבוצת ערים שכנות למפעיל פרטי אחד בלבד ויוצרת מונופול מקומי. חברת "סופרבוס" דוחה את הטענה ש"אין עם מי לדבר" ואומרת שהיא דווקא קשובה לצרכי התושבים. בין הקווים שנכללו במכרז בו זכתה נכלל גם קו מספר 3 לשכונת ג'ואריש, אומר המנכ"ל, אלי בליליוס. אבל ריבוי של "חאפרים", המפעילים מכוניות טרנזיט בשכונה, הביא למיעוט נוסעים, להפסדים ולהפסקת הקו, באישור משרד התחבורה. עם זאת, החברה מוכנה לחדש את הקו לתקופת ניסיון, בתיאום עם ועד השכונה, כדי לעשות מאמץ לספק תחבורה ציבורית לתושבים. משרד התחבורה מגבה את עמדת "סופרבוס" לגבי הפסקת פעילות הקו. עם זאת, בעקבות רפורמה בענף מוניות השירות שהחלה באחרונה, מאפשר המשרד לתת שירות בשכונת ג'ואריש, באמצעות מוניות שירות שמחיריהן נמוכים ותחת פיקוח, אומרים במשרד.
ממעללי ההפרטה ברמלה
נמצורף הלינק לכתבה מה"ארץ" האוטובוסים ברמלה הופרטו והערבים הולכים ברגל ראש העיר רמלה: "זה לא תפקיד של העירייה לדאוג לתחבורה. אין מה לעשות, אם קו לא רווחי סוגרים אותו" מאת רותי סיני אלפיים התושבים בשכונת גן חק"ל התרגלו לחיו ללא אוטובוסים. "תופסים טרמפים, מבקשים טובות מהמעטים שיש להם איזו מכונית ישנה, ואם אין ברירה נוסעים בספיישל, שיכול לעלות 40 שקל הלוך וחזור", אומר סלאח אבו-ריאש, תושב ופעיל בשכונה, הלומד משפטים. המצב בשכונה הערבית השנייה ברמלה, ג'ואריש, השוכנת בקצה הדרום-מערבי של העיר, אינו טוב יותר. כל מקומות העבודה, בית ספר התיכון ושירותים חיוניים אחרים נמצאים מחוץ לשכונה. תלמידי התיכון הולכים ברגל כמה קילומטרים לשכונת "קרית דן" ושם עולים על אוטובוס. פעם הגיע לשכונה קו אוטובוס של אגד, אבל מאז שחברת "סופרבוס" זכתה במכרז של משרד התחבורה להפעיל את קווי האוטובוס בעיר, בשלוש השנים האחרונות, אין תחבורה ציבורית ל-3,000 תושבי ג'ואריש. התחנה הקרובה ביותר נמצאת במרחק שני קילומטרים, בשכונת "בנה ביתך". בגן חק"ל לא היתה אף פעם תחבורה ציבורית וגם כיום אין. בתחילת אוגוסט פנתה "האגודה לזכויות האזרח" בעניין בעיית התחבורה בשכונות אלה לראש העיר, יואל לביא, ואל המפקחת על התעבורה במחוז תל אביב של משרד התחבורה. במכתב ציין עורך הדין, עאוני בנא, שהאחריות להסדרת תחבורה סדירה וזמינה בתחומי העיר מוטלת באופן משותף על שניהם. "זכויותיהם של תושבי רמלה הערבים לניידות ולנגישות לא צריכות להיפגע בשל מגוריהם בשכונות ערביות", כתב בנא. "השכונות הערביות ברמלה סובלות זה עשרות שנים מאפליה באספקת שירותים עירוניים וציבוריים... אין ספק כי העדר תחבורה ציבורית אל ומן השכונות מוסיף עוד נדבך חמור לניתוקן ולהזנחתן של השכונות הערביות". בנא העלה טיעון נוסף במכתבו. "במציאות שבה תושבי העיר היהודים נהנים מתחבורה ציבורית והשירות נמנע מתושביה הערבים, עוברת העירייה על החוק בכך שהיא מפלה לרעה חלק מתושבי העיר באספקת שירותים", כתב. באשר למפקח על התעבורה, לא רק שהוא מופקד על קיומה של תחבורה ציבורית נאותה ושוויונית, הוא רשאי להורות למפעיל התחבורה היכן להפעיל קווים, באיזו תדירות, היכן למקם תחנות ועוד, הוסיף בנא. אבל ראש העיר של רמלה, יואל לביא, אינו מסכים עם טענות האגודה. "זה לא תפקיד של העירייה לדאוג לתחבורה. אין מה לעשות. ככה זה כשמחליטים בממשלה על יזמות פרטית ושוק פרטי. אם קו לא רווחי - סוגרים אותו", הוא אומר. אחד הכשלים בהפרטה מתנגדי הפרטתם של שירותים ציבוריים סבורים שהמצב ברמלה הוא דוגמה טובה לאחד הכשלים הבולטים בהפרטת התחבורה הציבורית. הם מצביעים על האירוניה שנוצרה - הממשלה מעודדת הפרטה כדי ליצור תחרות ובכך לשפר את השירות לתושבים. אבל בכך שהיא מעניקה זכיון בכל עיר או בכל קבוצת ערים שכנות למפעיל פרטי אחד בלבד ויוצרת מונופול מקומי. חברת "סופרבוס" דוחה את הטענה ש"אין עם מי לדבר" ואומרת שהיא דווקא קשובה לצרכי התושבים. בין הקווים שנכללו במכרז בו זכתה נכלל גם קו מספר 3 לשכונת ג'ואריש, אומר המנכ"ל, אלי בליליוס. אבל ריבוי של "חאפרים", המפעילים מכוניות טרנזיט בשכונה, הביא למיעוט נוסעים, להפסדים ולהפסקת הקו, באישור משרד התחבורה. עם זאת, החברה מוכנה לחדש את הקו לתקופת ניסיון, בתיאום עם ועד השכונה, כדי לעשות מאמץ לספק תחבורה ציבורית לתושבים. משרד התחבורה מגבה את עמדת "סופרבוס" לגבי הפסקת פעילות הקו. עם זאת, בעקבות רפורמה בענף מוניות השירות שהחלה באחרונה, מאפשר המשרד לתת שירות בשכונת ג'ואריש, באמצעות מוניות שירות שמחיריהן נמוכים ותחת פיקוח, אומרים במשרד.
