יש ממי ללמוד.

Bus Nerd

Active member
סיינט פנקרס אכן תחנה מעולה. הלוואי עלינו משהו כזה

יש רציפים של Thamslink מתחת לקרקע, רחבים ונוחים, מעל הקרקע בקומת הרציפים לאירופה יש קניון חביב ביותר, התחנה נקייה ומאוד מרווחת.

בהשוואה לזה כל תחנות רכבת ישראל נראות כמו עולם שלישי
 

Ccyclist

Well-known member
הייחוד של התחנה היא בחלוקה לתת תחנות.

בדרך כלל תחנה של 13 רציפים קשה להבנה עבור הנוסע המזדמן. על פניו כשלא מסומן מספר רציף הרכבת יכולה להגיע לכל רציף בתחנה ורק מביני עניין יודעים בערך לאן הרכבת שלהם מגיעה כי יש תתי חלוקות אך אין סימון רשמי לכך בלוחות ההכוונה.
&nbsp
סט' פנקרס מחולקת ל 4 תתי תחנות בגלל שרציפי היורוסטאר (שמחייב ביקורת גבולות בקומת הקרקע) מפרידים בין שתי התחנות העיליות שמשרתות יעדים בבריטניה. הרציפים של הטמזלינק מוסיפים לחלוקה הברורה. נוסע מזדמן לא צריך לשקול יותר מכמה רציפים של תת תחנה ספציפית בבת אחת וזה אומר שלא צריך להתעכב מול לוחות מידע בחלקים מרוחקים של התחנה ולרוץ ברגע האחרון אלא אפשר להגיע לתת התחנה הרלבנטית ולהגיע לרציף הנכון על סמך מידע באזור.
 

matrix200200

Active member
האמת היא שאין מה ללמוד

התחנות בעלות סדר גודל דומה לא ייבנו בישראל במאה שנים הקרובות, גם בגלל העלויות האסטרונומיות וגם בגלל שכרגע אין בהן ממש צורך.
אין מה ללמוד, גם כי הרקע ההיסטורי לקיום תחנות כאלה חסר בארץ ועכשיו קצת מאוחר מדי לכתוב את ההיסטוריה מחדש.
אם כבר ללמוד מאחרים אז בוודאי מסין שהצליחה לבנות תשתיות מרשימות עוד הרבה יותר ובפחות זמן ובתקציב צנוע יותר.
גם מבחינה הנדסית אין ממש מה ללמוד, כי תנאים טופוגראפים וסוגי קרקע בכלל לא דומים.
אז מה בדיוק אתה מציע ללמוד?
 

Bus Nerd

Active member
בוא נלמד ניקיון וארכיטקטורה

נכון - בחיים לא תהיה בארץ תחנה בגודל של סיינט פנקרס וגם לא צריך אחת כזו. אבל אפשר ללמוד איך לעשות תחנה שמרגישה מרווחת ומאווררת ולא צפופה וחנוקה, אפשר ללמוד איך לנקות, אפשר ללמוד על שילוט ועיצוב ויז'ואלי, על שילוב מסחר בתחנות (לא, ה"שוק" של סבידור לא נחשב, וגם תחנות שצמודות לקניון אבל לא באמת חלק מאותו מתחם לא נחשבות), אפשר ללמוד על נגישות וכו' וכו'

וזה אגב אפשר ללמוד לא רק מאירופה כמובן - אלא גם מסין ויפן. רק לא ללמוד מארה"ב ששם בחלק מהקווים לא נותנים לעלות על הרציף עד שהרכבת מגיעה ואז יש תור ענקי לכניסה לרציף, במקום שכל אחד יגיע בזמנו החופשי ויתמקם על הרציף כדי לחכות :)
 

arseny92

Well-known member
מנהל
בהקשר שתיארת לא ללמוד רק מארה"ב, גם בספרד זה כך

 

matrix200200

Active member
מסכים לגבי נקיון, והיחס למשתמש קצה.

לא מסכים לגבי ארכיטקטורה (לא מתאים לאקלים).
ברור שלא כדאי ללמוד מארה"ב בעניין תח"ץ בכלל.
היא לא מדינה שמתאפיינת בכך.
העניין של מיקום תחנות ותכנון שלהן, הוא לא רלוונטי כמעט בכלל לנו.
היסטוריה של רכבות באירופה, היא זאת שגרמה לכך שיש תחנות רכבת ענקיות במרכזי ערים באירופה.
זה פשוט לא יקרה בארץ ולא משנה מה תעשה בנידון.
אתה צודק שאפשר לקדם עסקים בתחנות רכבת ובמיוחד בתל אביב, אבל צריך לקחת בחשבון את המיקום של תחנות בארץ שהן בפאתי ערים ולא במרכז כמו שם.
ייתכן שכדאי לעשות את ההיפך.
קרי, לא לתכנן את התחנות כך שיהיו קרובות לעיר (זה לא יקרה), אלה לנסות לקרב את הערים לתחנות.
במילים אחרות, לתכנן את הערים כך שהבינוי (גם משרדים וגם מגורים) בסופו של דבר יבלע את התחנות בתוכו ובכך יהפוך אותן למקומות מרכזיים ואז כבר כוחות השוק יהפכו את עניין השמשת התחנות לעסקים ליותר אטראקטיבי.
 

arseny92

Well-known member
מנהל
הבעיה כאן היא שככל שהעיר מתקרבת לתחנה, פתאום מחליטים

להרוס הכל ולבנות תחנה חדשה במקום הישנה עוד יותר רחוק וחוזר חלילה
 

Ccyclist

Well-known member
ארכיטקטונית גג המבנה החדש מאד מתאים

הגג בנוי מלוחות בטון המונחים בזווית, הפתחים פונים צפונה. האפקט הוא שאור צפוני נכנס לתחנה מהגג, אך אין שמש ישירה. גם לתחנת בלאקפריירס ששופצה במורד קו הטמזלינק יש גג דומה. בגלל שבארץ יש שימוש בדיזל גגות דומים יצטרכו חלונות נפתחים, אבל הפתרון של אור וצל מתאים גם למזה"ת.

 

Bus Nerd

Active member
הממשלה צריכה לעודד את השוק לבנות ליד תחנות הרכבת

להגדיל אחוזי בנייה ליד תחנות רכבת, לשנות ייעודי קרקע מחקלאיים למגורים/מסחר/משרדים בקרבת תחנות רכבת, וכו'. הרכבת גם צריכה לדעתי להשתמש בנדל"ן שכבר יש לה בשטחי התחנות כדי להפוך אותן לנכסים מניבים שיעזרו לאזן את החברה כלכלית ולהכניס כסף לקופה שישמש לשיפור השירות, למשל לבנות מגדלי משרדים בשטח של מבני תחנה, למכור חלק מהקומות כדי לממן את ההקמה, ואת השאר להשכיר לטווח ארוך.

בעצם אנחנו מסכימים בגדול - לקדם תוכניות שיקרבו את העיר לתחנה זה לא רק אומר לבנות מגדל אחד ליד התחנה ולגמור עניין, זה אומר zoning של כל אזור התחנה לעירוניות בריאה. אני חושב על מקומות כמו קריית אריה, רעננה מערב, הרצליה, סבידור, כל מקום שיש מבנה תחנה שהוא לא סתם על גשר באמצע כביש מהיר - אפשר לפתח עירוניות שם.

לגבי ארכיטקטורה - אתה צודק שהתאמה לאקלים זה חשוב, אבל זה לא כאילו שבארץ בונים לאקלים. תחנת השלום כדוגמה, לא מתאימה בשום צורה לאקלים הישראלי. כשאני אומר צריך ללמוד מהארכיטקטורה, אני לא אומר שצריך להעתיק אחד לאחד מבני תחנה אירופאים. הם בהחלט לא מתאימים תמיד לאקלים המקומי. אבל כן יש להם דברים שהייתי שמח לראות כאן - תקרות גבוהות, מסדרונות מרווחים, מקום למסחר בשטח התחנה, אקוסטיקה נורמלית, בנייה יפה ולא מצועצת, שימוש יעיל בשטח, וכו'.

וכן אני לא רואה מצב שתחנות ייכנסו למרכזי הערים, חוץ מבירושלים זה פשוט לא יקרה. באילת היה סיכוי לזה וכבר אין כי העירייה מעדיפה את הרכבת בחוץ. בראשון לציון היה סיכוי לזה אבל כבר אין כי העירייה מעדיפה את הרכבת ליד איזור התעשייה. בפתח תקווה היה סיכוי לזה אבל אז הבינו ששלוחת מסילה למרכז פתח תקווה זה הרבה פחות הגיוני ממשהו כמו לולאת השרון, וכו'.

אבל אני גם לאט לאט מתחיל לחשוב שזה לא כל כך נורא שהתחנות לא במרכזי הערים, כי עם המחסור הנוכחי בתשתיות של רכבת ישראל שכנראה ייקח עשורים עד שיטפלו בו, אני לא חושב שהם יוכלו להתמודד כמו שצריך עם הגידול בכמות הנוסעים גם ככה, ואם התחנות היו נגישות יותר אז המצב היה גרוע יותר מהבחינה הזו, והיו צריכים אפילו יותר תשתית שכרגע אין שום סיכוי שיבנו אותה. בטח ובטח כשבסוף כולם בלי יוצא מהכלל לא משנה איפה הם בארץ רוצים רכבת ישירה דווקא לתל אביב.
 

Ccyclist

Well-known member
הכבישים והגישה הרגלית הם ממשלה / עירייה

קראתי כאן בפורום על כמה דוגמאות של הזנחה פושעת באי חיבור תחנות הרכבת לערים. מדרכות סימליות או לא קיימות על גשרי כבישים מהירים בם דוגמה בולטת. הדבר המופרך ביותר שקראתי עליו זו תחנת פ"ת סגולה שאפילו גישת כביש חוקית אין אליה, חוקית היא מובלעת מסילתית, והגישה אליה היא דרך שטחי קניון בלתי חוקי שנידון להריסה.
 

Ccyclist

Well-known member
ה Business End של התחנה מודרני לחלוטין

הסיפור של שיפוץ סט' פנקרס בעשור הראשון של המאה ה21 הוא סיפור של מודרניזציה, שימור, בניית מבנים חדשים, חשיבה שונה על חללים קיימים כולל בתת הקרקע, ויצירת מכלול חדש.
&nbsp
בתמונה המבנה המלבני מאחורי התחנה שאיפשר בעצם את כל הפרוייקט. זהו מבנה בטון ופלדה מודרני שבלעדיו לא היו משדרגים את התחנה העילית מ 7 רציפים ל 11. המבנה הזה היה במובנים רבים תחנה זמנית שהוציאה את רציפי הרכבות מהתחנה הישנה בעת השיפוץ.
&nbsp
במסגרת הפרוייקט הזיזו את תחנת הטמזלינק מתחנת החפיר של קינג'ס קרוס טמזלינק לתחנה תת קרקעית חדשה ורחבה בהמשך המסילה צפונה - רציפים A ו B של סט' פנקרס. ההזזה התאפשרה הודות להסטת הרכבות מצפון למבנה העילי (טרמינל) ופיצול הקו לתקופות מסוימות) בעת העבודה על התחנה החדשה. לקח אחד מקו הטמזלינק מדרום לתחנה שר"י צריכה ללמוד הוא טבעו העירוני של הקו עם 3 תחנות ביניים באזורים עסקיים (בעיקר אזור בתי המשפט ועורכי הדין) בתוך העיר. לר"י יש תוכניות למנהרה לרכבות מהירות, דבר שמפספס את הפוטנציאל שבמנהרת רכבת מתחת לעיר - היכולת להוסיף תחנות עירוניות לרשת הפרברית.
&nbsp
בתחנה הותיקה היה שינוי מפלסים. קומת מרתף ואיכסון הוסבה לקומת הקניון והגישה וכן לקומת ביקורת הגבולות והמכס של היורוסטאר.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 
למעלה