המדינה רוכשת מסיטיפס את זכיון הפעלת הקו האדום בירושלים

המדינה רוכשת מסיטיפס את זכיון הפעלת הקו האדום בירושלים

המדינה רוכשת מסיטיפס את זכיון הפעלת הקו האדום בירושלים
[URL]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3792794,00.html[/URL]
[URL]https://www.gov.il/he/departments/news/press_12022020[/URL]
"
נחתם ההסכם עם סיטיפס על רכישת הקו האדום בחזרה לידי המדינה
ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים ובשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגן החשב הכללי, נחמיה קינד הכריזה היום (ד') כי חתמה על הסכם עם חברת סיטיפס על רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה, וזאת לטובת העברתו לזוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET, כפי שהוגדר במסמכי המכרז. רכישת הפרויקט מביאה לסיומה תקופה של מעל 8 שנים בהן הפעילה סיטיפס את הרכבת הקלה בירושלים והסיעה מידי יום כ-170 אלף נוסעים.
רשת ה-JNET כוללת, כאמור, את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ ותכלול 5 קווים תפעוליים.
רכישת הקו חזרה לידי המדינה תעשה בהתאם להסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין סיטיפס בשנת 2004, כשהסכם שנחתם היום נועד להביא להסדרת כל הנושאים הפתוחים בין הצדדים וכך להביא להעברה חלקה ככל הניתן של הקו וצמצום הפגיעה בשירות לציבור למינימום האפשרי.
במסגרת ההסכם נקבע כי הצדדים מוותרים על כל תביעות העבר וכן הוגדרה נוסחה אשר על פיה, במועד העברת הקו, יקבע התשלום לסיטיפס בהתאם להסכם הזיכיון ולעקרונות הסכם זה, אשר עתיד לעמוד על סכום מוערך שלכ-1.6 מיליארד ש"ח, בכפוף לשינויים בשער הריבית, בשער החליפין ובמשתנים נוספים, ובתמורה יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות, הדפו וכלל התשתיות והמערכות.
שיתוף הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשרת לזכיין ה-JNET TransJerusalem, להחל בביצוע הפרויקט בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף פעולה מלא מצד סיטיפס. עובדה זו תסייע רבות לעמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו על ידי ועדת המכרזים, על פיהם כבר בשנת 2022 תפעל הרכבת הקלה במתכונת מורחבת, עד לנווה יעקב בצפון ולבית חולים הדסה עין כרם בדרום.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "עסקת רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה היא חלק אינטגרלי מפרויקט ה-JNET, וחתימת ההסכם לגביה בשלב כה מוקדם, בייחוד בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שעסקה מסוג זה מבוצעת בישראל, מסמנת את מחויבותה של המדינה לפרויקט ולשירות לציבור. ברצוני להודות לסיטיפס על הקמת קו הרכבת הקלה הראשון בישראל, והפעלתו במשך 8 השנים האחרונות"
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר אייל: "חתימה על ההסכם על רכישת הקו האדום על ידי המדינה, תאפשר למשרד התחבורה לשפר את השירות למשתמשי הקו הקיים, ובנוסף לקדם באופן מהיר יותר את הארכות ושלוחות הקו האדום ותוספת הקו החדש לרשת. כיום מבצעת הרכבת הקלה כ-300 נסיעות יומיות, ומסיעה כ-170 אלף נוסעים ביממה, המהווים כרבע מכלל הנסיעה בתחבורה הציבורית בירושלים".
"
 
אז החברה יוצאת באופן אוטומטי מ ״הרשימה שחורה״ של האו״ם.

המדינה רוכשת מסיטיפס את זכיון הפעלת הקו האדום בירושלים
[URL]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3792794,00.html[/URL]
[URL]https://www.gov.il/he/departments/news/press_12022020[/URL]
"
נחתם ההסכם עם סיטיפס על רכישת הקו האדום בחזרה לידי המדינה
ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים ובשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגן החשב הכללי, נחמיה קינד הכריזה היום (ד') כי חתמה על הסכם עם חברת סיטיפס על רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה, וזאת לטובת העברתו לזוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET, כפי שהוגדר במסמכי המכרז. רכישת הפרויקט מביאה לסיומה תקופה של מעל 8 שנים בהן הפעילה סיטיפס את הרכבת הקלה בירושלים והסיעה מידי יום כ-170 אלף נוסעים.
רשת ה-JNET כוללת, כאמור, את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ ותכלול 5 קווים תפעוליים.
רכישת הקו חזרה לידי המדינה תעשה בהתאם להסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין סיטיפס בשנת 2004, כשהסכם שנחתם היום נועד להביא להסדרת כל הנושאים הפתוחים בין הצדדים וכך להביא להעברה חלקה ככל הניתן של הקו וצמצום הפגיעה בשירות לציבור למינימום האפשרי.
במסגרת ההסכם נקבע כי הצדדים מוותרים על כל תביעות העבר וכן הוגדרה נוסחה אשר על פיה, במועד העברת הקו, יקבע התשלום לסיטיפס בהתאם להסכם הזיכיון ולעקרונות הסכם זה, אשר עתיד לעמוד על סכום מוערך שלכ-1.6 מיליארד ש"ח, בכפוף לשינויים בשער הריבית, בשער החליפין ובמשתנים נוספים, ובתמורה יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות, הדפו וכלל התשתיות והמערכות.
שיתוף הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשרת לזכיין ה-JNET TransJerusalem, להחל בביצוע הפרויקט בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף פעולה מלא מצד סיטיפס. עובדה זו תסייע רבות לעמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו על ידי ועדת המכרזים, על פיהם כבר בשנת 2022 תפעל הרכבת הקלה במתכונת מורחבת, עד לנווה יעקב בצפון ולבית חולים הדסה עין כרם בדרום.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "עסקת רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה היא חלק אינטגרלי מפרויקט ה-JNET, וחתימת ההסכם לגביה בשלב כה מוקדם, בייחוד בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שעסקה מסוג זה מבוצעת בישראל, מסמנת את מחויבותה של המדינה לפרויקט ולשירות לציבור. ברצוני להודות לסיטיפס על הקמת קו הרכבת הקלה הראשון בישראל, והפעלתו במשך 8 השנים האחרונות"
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר אייל: "חתימה על ההסכם על רכישת הקו האדום על ידי המדינה, תאפשר למשרד התחבורה לשפר את השירות למשתמשי הקו הקיים, ובנוסף לקדם באופן מהיר יותר את הארכות ושלוחות הקו האדום ותוספת הקו החדש לרשת. כיום מבצעת הרכבת הקלה כ-300 נסיעות יומיות, ומסיעה כ-170 אלף נוסעים ביממה, המהווים כרבע מכלל הנסיעה בתחבורה הציבורית בירושלים".
"
אז החברה יוצאת באופן אוטומטי מ ״הרשימה שחורה״ של האו״ם.

 

londonisrael

New member
אגד הולכת להפעיל את הרכבת?

המדינה רוכשת מסיטיפס את זכיון הפעלת הקו האדום בירושלים
[URL]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3792794,00.html[/URL]
[URL]https://www.gov.il/he/departments/news/press_12022020[/URL]
"
נחתם ההסכם עם סיטיפס על רכישת הקו האדום בחזרה לידי המדינה
ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים ובשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגן החשב הכללי, נחמיה קינד הכריזה היום (ד') כי חתמה על הסכם עם חברת סיטיפס על רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה, וזאת לטובת העברתו לזוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET, כפי שהוגדר במסמכי המכרז. רכישת הפרויקט מביאה לסיומה תקופה של מעל 8 שנים בהן הפעילה סיטיפס את הרכבת הקלה בירושלים והסיעה מידי יום כ-170 אלף נוסעים.
רשת ה-JNET כוללת, כאמור, את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ ותכלול 5 קווים תפעוליים.
רכישת הקו חזרה לידי המדינה תעשה בהתאם להסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין סיטיפס בשנת 2004, כשהסכם שנחתם היום נועד להביא להסדרת כל הנושאים הפתוחים בין הצדדים וכך להביא להעברה חלקה ככל הניתן של הקו וצמצום הפגיעה בשירות לציבור למינימום האפשרי.
במסגרת ההסכם נקבע כי הצדדים מוותרים על כל תביעות העבר וכן הוגדרה נוסחה אשר על פיה, במועד העברת הקו, יקבע התשלום לסיטיפס בהתאם להסכם הזיכיון ולעקרונות הסכם זה, אשר עתיד לעמוד על סכום מוערך שלכ-1.6 מיליארד ש"ח, בכפוף לשינויים בשער הריבית, בשער החליפין ובמשתנים נוספים, ובתמורה יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות, הדפו וכלל התשתיות והמערכות.
שיתוף הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשרת לזכיין ה-JNET TransJerusalem, להחל בביצוע הפרויקט בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף פעולה מלא מצד סיטיפס. עובדה זו תסייע רבות לעמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו על ידי ועדת המכרזים, על פיהם כבר בשנת 2022 תפעל הרכבת הקלה במתכונת מורחבת, עד לנווה יעקב בצפון ולבית חולים הדסה עין כרם בדרום.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "עסקת רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה היא חלק אינטגרלי מפרויקט ה-JNET, וחתימת ההסכם לגביה בשלב כה מוקדם, בייחוד בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שעסקה מסוג זה מבוצעת בישראל, מסמנת את מחויבותה של המדינה לפרויקט ולשירות לציבור. ברצוני להודות לסיטיפס על הקמת קו הרכבת הקלה הראשון בישראל, והפעלתו במשך 8 השנים האחרונות"
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר אייל: "חתימה על ההסכם על רכישת הקו האדום על ידי המדינה, תאפשר למשרד התחבורה לשפר את השירות למשתמשי הקו הקיים, ובנוסף לקדם באופן מהיר יותר את הארכות ושלוחות הקו האדום ותוספת הקו החדש לרשת. כיום מבצעת הרכבת הקלה כ-300 נסיעות יומיות, ומסיעה כ-170 אלף נוסעים ביממה, המהווים כרבע מכלל הנסיעה בתחבורה הציבורית בירושלים".
"
אגד הולכת להפעיל את הרכבת?
מתי בפועל עוברת ההפעלה מידי סיטיפס?
 
לא אגד. TransJerusalem שזכתה במכרז ה-JNet

אגד הולכת להפעיל את הרכבת?
מתי בפועל עוברת ההפעלה מידי סיטיפס?
לא אגד. TransJerusalem שזכתה במכרז ה-JNet
https://www.gov.il/he/departments/news/press_07082019
"
ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים ובשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגן החשב הכללי, מר נחמיה קינד הכריזה היום (ד') על הצעתה של החברה TransJerusalem J-Net LTD כהצעה זוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET. חברת TransJerusalem J-Net LTD הינה חברה ייעודית שהוקמה לטובת הפרויקט והינה בבעלות משותפת של חברת שפיר וחברת CAF הספרדית .
רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET - כוללת את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ אשר יעברו במרכזי הביקוש בירושלים.
מדובר באחד המיזמים התחבורתיים הגדולים ביותר באירופה ובמזרח התיכון הנבנים כיום, ובמערכת הסעת המונים שצפויה להסיע כחצי מיליון נוסעים מדי יום. המיזם כולל הקמה של מסילות חדשות באורך של 27 ק"מ, הקמת 50 תחנות חדשות, תכנון וייצור של מעל 100 קרונות, הקמת מתחם דפו מרכזי שיכלול חניון ומוסך לקרונות ומרכז בקרה ושליטה, חניוני חנה וסע והפרדות מפלסיות בצמתים מרכזיים.
הפרויקט יבוצע בשיטת PPP - Public Private Partnership, ויהיה לפרויקט הגדול ביותר מסוג זה שנעשה עד היום בישראל. במסגרת הפרויקט הזכיין יפעיל ויתחזק את הקו האדום הקיים, ובמקביל יממן, יקים, יפעיל ויתחזק את הארכות הקו האדום ואת הקו החדש. הזכיין יפעיל את הרשת לתקופה של 15 שנה עם אופציה ל-10 שנים נוספות ויתחזק את הרשת למשך 25 שנה. חברתTransJerusalem J-Net LTD צפויה להתחיל בעבודת התכנון כבר במהלך השנה הנוכחית והפעלת הרשת תבוצע בהדרגה, החל מסוף שנת 2022 ועד להפעלה מלאה בשנת 2025.
החשב הכללי, רוני חזקיהו: "בחירת הזוכה בפרויקט ה-JNET הינה אבן דרך מרכזית בקידום תשתיות התחבורה בירושלים. פרויקט זה הינו חלק משמעותי מ"תכנית 2030", במסגרתה צפויים להתבצע פרויקטי תשתית במגוון תחומים כמו אנרגיה, התפלה ופסולת וכמובן פרויקטי תחבורה נוספים כמו הרכבת הקלה בתל אביב ופרויקט המטרו בגוש דן. סיום ההליך המכרזי בלוח זמנים כה קצר מוכיח כי משרדי הממשלה פועלים במלוא המרץ כדי לקדם את רמת התשתיות בישראל לרמתן במדינות המפותחות בהקדם האפשרי".
"
 
תודה, תיקון קטן לכתב ההארכה להדסה במערב לא בדרום

לא אגד. TransJerusalem שזכתה במכרז ה-JNet
https://www.gov.il/he/departments/news/press_07082019
"
ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים ובשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגן החשב הכללי, מר נחמיה קינד הכריזה היום (ד') על הצעתה של החברה TransJerusalem J-Net LTD כהצעה זוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET. חברת TransJerusalem J-Net LTD הינה חברה ייעודית שהוקמה לטובת הפרויקט והינה בבעלות משותפת של חברת שפיר וחברת CAF הספרדית .
רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET - כוללת את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ אשר יעברו במרכזי הביקוש בירושלים.
מדובר באחד המיזמים התחבורתיים הגדולים ביותר באירופה ובמזרח התיכון הנבנים כיום, ובמערכת הסעת המונים שצפויה להסיע כחצי מיליון נוסעים מדי יום. המיזם כולל הקמה של מסילות חדשות באורך של 27 ק"מ, הקמת 50 תחנות חדשות, תכנון וייצור של מעל 100 קרונות, הקמת מתחם דפו מרכזי שיכלול חניון ומוסך לקרונות ומרכז בקרה ושליטה, חניוני חנה וסע והפרדות מפלסיות בצמתים מרכזיים.
הפרויקט יבוצע בשיטת PPP - Public Private Partnership, ויהיה לפרויקט הגדול ביותר מסוג זה שנעשה עד היום בישראל. במסגרת הפרויקט הזכיין יפעיל ויתחזק את הקו האדום הקיים, ובמקביל יממן, יקים, יפעיל ויתחזק את הארכות הקו האדום ואת הקו החדש. הזכיין יפעיל את הרשת לתקופה של 15 שנה עם אופציה ל-10 שנים נוספות ויתחזק את הרשת למשך 25 שנה. חברתTransJerusalem J-Net LTD צפויה להתחיל בעבודת התכנון כבר במהלך השנה הנוכחית והפעלת הרשת תבוצע בהדרגה, החל מסוף שנת 2022 ועד להפעלה מלאה בשנת 2025.
החשב הכללי, רוני חזקיהו: "בחירת הזוכה בפרויקט ה-JNET הינה אבן דרך מרכזית בקידום תשתיות התחבורה בירושלים. פרויקט זה הינו חלק משמעותי מ"תכנית 2030", במסגרתה צפויים להתבצע פרויקטי תשתית במגוון תחומים כמו אנרגיה, התפלה ופסולת וכמובן פרויקטי תחבורה נוספים כמו הרכבת הקלה בתל אביב ופרויקט המטרו בגוש דן. סיום ההליך המכרזי בלוח זמנים כה קצר מוכיח כי משרדי הממשלה פועלים במלוא המרץ כדי לקדם את רמת התשתיות בישראל לרמתן במדינות המפותחות בהקדם האפשרי".
"
תודה, תיקון קטן לכתב ההארכה להדסה במערב לא בדרום
 
לא צויין מועד להעברת הפעלת הקו הקיים, אבל נכתב כך:

אגד הולכת להפעיל את הרכבת?
מתי בפועל עוברת ההפעלה מידי סיטיפס?
לא צויין מועד להעברת הפעלת הקו הקיים, אבל נכתב כך:
"
שיתוף הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשרת לזכיין ה-JNET TransJerusalem, להחל בביצוע הפרויקט בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף פעולה מלא מצד סיטיפס.
"
 

londonisrael

New member
תודה


לא צויין מועד להעברת הפעלת הקו הקיים, אבל נכתב כך:
"
שיתוף הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשרת לזכיין ה-JNET TransJerusalem, להחל בביצוע הפרויקט בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף פעולה מלא מצד סיטיפס.
"
תודה
 
איזה יופי, ברוך שפטרנו, למהלך יהיה רק חסרון אחד

המדינה רוכשת מסיטיפס את זכיון הפעלת הקו האדום בירושלים
[URL]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3792794,00.html[/URL]
[URL]https://www.gov.il/he/departments/news/press_12022020[/URL]
"
נחתם ההסכם עם סיטיפס על רכישת הקו האדום בחזרה לידי המדינה
ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים ובשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגן החשב הכללי, נחמיה קינד הכריזה היום (ד') כי חתמה על הסכם עם חברת סיטיפס על רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה, וזאת לטובת העברתו לזוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET, כפי שהוגדר במסמכי המכרז. רכישת הפרויקט מביאה לסיומה תקופה של מעל 8 שנים בהן הפעילה סיטיפס את הרכבת הקלה בירושלים והסיעה מידי יום כ-170 אלף נוסעים.
רשת ה-JNET כוללת, כאמור, את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ ותכלול 5 קווים תפעוליים.
רכישת הקו חזרה לידי המדינה תעשה בהתאם להסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין סיטיפס בשנת 2004, כשהסכם שנחתם היום נועד להביא להסדרת כל הנושאים הפתוחים בין הצדדים וכך להביא להעברה חלקה ככל הניתן של הקו וצמצום הפגיעה בשירות לציבור למינימום האפשרי.
במסגרת ההסכם נקבע כי הצדדים מוותרים על כל תביעות העבר וכן הוגדרה נוסחה אשר על פיה, במועד העברת הקו, יקבע התשלום לסיטיפס בהתאם להסכם הזיכיון ולעקרונות הסכם זה, אשר עתיד לעמוד על סכום מוערך שלכ-1.6 מיליארד ש"ח, בכפוף לשינויים בשער הריבית, בשער החליפין ובמשתנים נוספים, ובתמורה יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות, הדפו וכלל התשתיות והמערכות.
שיתוף הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשרת לזכיין ה-JNET TransJerusalem, להחל בביצוע הפרויקט בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף פעולה מלא מצד סיטיפס. עובדה זו תסייע רבות לעמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו על ידי ועדת המכרזים, על פיהם כבר בשנת 2022 תפעל הרכבת הקלה במתכונת מורחבת, עד לנווה יעקב בצפון ולבית חולים הדסה עין כרם בדרום.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "עסקת רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה היא חלק אינטגרלי מפרויקט ה-JNET, וחתימת ההסכם לגביה בשלב כה מוקדם, בייחוד בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שעסקה מסוג זה מבוצעת בישראל, מסמנת את מחויבותה של המדינה לפרויקט ולשירות לציבור. ברצוני להודות לסיטיפס על הקמת קו הרכבת הקלה הראשון בישראל, והפעלתו במשך 8 השנים האחרונות"
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר אייל: "חתימה על ההסכם על רכישת הקו האדום על ידי המדינה, תאפשר למשרד התחבורה לשפר את השירות למשתמשי הקו הקיים, ובנוסף לקדם באופן מהיר יותר את הארכות ושלוחות הקו האדום ותוספת הקו החדש לרשת. כיום מבצעת הרכבת הקלה כ-300 נסיעות יומיות, ומסיעה כ-170 אלף נוסעים ביממה, המהווים כרבע מכלל הנסיעה בתחבורה הציבורית בירושלים".
"
איזה יופי, ברוך שפטרנו, למהלך יהיה רק חסרון אחד
הדבר היחיד שמאחד את הירושלמים הוא השנאה לסיטיפס :)
 

londonisrael

New member
לגמרי

איזה יופי, ברוך שפטרנו, למהלך יהיה רק חסרון אחד
הדבר היחיד שמאחד את הירושלמים הוא השנאה לסיטיפס :)
לגמרי
זו היתה חברה דוחה, שעשתה הכל כדי להכשיל את הנוסעים לא לשלם (מכשירי טעינה גרועים, מכשירי תיקוף איומים, חוסר אפשרות לשלם ברכבת עצמה, מארב פקחים לנוסעים שלא הספיקו לשלם) ואז קנסה אותם.
 
סיטיפס מעצבנת ונוראית במספיק דברים

לגמרי
זו היתה חברה דוחה, שעשתה הכל כדי להכשיל את הנוסעים לא לשלם (מכשירי טעינה גרועים, מכשירי תיקוף איומים, חוסר אפשרות לשלם ברכבת עצמה, מארב פקחים לנוסעים שלא הספיקו לשלם) ואז קנסה אותם.
סיטיפס מעצבנת ונוראית במספיק דברים
כך שאין צורך לטפול עליה תואנות נוספות ומוגזמות... :)
 

Ccyclist

Well-known member
הגבייה שלהם אגרסיבית בהשוואה למדינות השיטה.

סיטיפס מעצבנת ונוראית במספיק דברים
כך שאין צורך לטפול עליה תואנות נוספות ומוגזמות... :)
הגבייה שלהם אגרסיבית בהשוואה למדינות השיטה.
סיטיפס משתמשים בשיטה מרכז אירופאית ( גרמניה, איטליה, בלגיה ) של כניסה חופשית ופיקוח על אמצעי התחבורה. הציבור הישראלי היה רגיל לשיטה של פיקוח בכניסה לאמצעי - תשלום לנהג או מחסומי ולידטורים ברכבת. לדעתי היה ריאלי יותר לגדר את תחנות הרק"ל ולדרוש כניסה ויציאה דרך שערים עם ולידטורים (לפחות בתחנות של רחוב יפו, הר הרצל וגבעת התחמושת) כך שהגבייה היתה נעשית בשיטה מוכרת.
&nbsp
כשהייתי בירושלים לפני שנה ירדתי את רחוב יפו מהמלך ג'ורג' במוצ"ש כולל מעבר באיזו גלידרייה באזור כיכר ציון וכשהייתי כבר באזור בניין ג'נראלי המשכתי לתחנת כיכר ספרא כדי לחזור ליפו מרכז. עליתי על הרק"ל והיתה שם אכיפה של 2-3 פקחים והייתי צריך להדחף עם הרב קו שיסרקו אותו מהר לפני שאני יורד בתחנה הבאה.
&nbsp
הכתבות בהן מצויין שהפקחים גנבו ארנקים ותעודות מזהות והשאירו ילדים וקשישים בתחנות בעייתיות כמו שער שכם ללא אמצעי זיהוי ותשלום מאד מפחידות. בשיטה הבריטית מותר לפקח לדרוש לראות משהו עם שם הנוסע (זה יכול להיות אפילו כרטיס אשראי), לדרוש פרטים, ואז הוא נותן דו"ח שצריך לשלם אותו תוך תקופה מסוימת. להבנתי הפקח אפילו לא מחרים את האויסטר או כרטיסי תשלום של הרכבת הארצית.


ביקרתי באיטליה פעמים רבות ובקושי רואים פקחים באוטובוסים, שמתנהלים כולם בשיטת תשלום מראש ואי מעורבות הנהג בתשלום ובפיקוח. חוץ מלשמוע מפקיד הכניסה למלון שצריך להחזיק כרטיס בתוקף כי רק לפני שבוע תפסו אותו לא היה לי מגע עם הפיקוח שם. בברלין (סוף המאה ה20, אי אפשר לנסוע לשם עם בעלי, שוויץ הצריכה ממנו מאמץ רב לא להפוך לבאזיל פולטי בפרק המלחמה / הר פליק / קפטן הצוללת וכו' ) היתה שיטה קצת מלחיצה שהרכבת עוצרת לכמה דקות, 3 פקחים עוברים קרון - קרון, שוטרים (במדים ירוקים, דבר קצת מוזר כי זה נראה צבאי) עומדים ברציף כגיבוי. המקומיים בברלין היו אומרים שהזרים הלא חוקיים תמיד מקפידים לשלם לרכבת כי אחרת אי הצגת כרטיס עלולה להביא לדרישת תעודות מזהות ובירור מעמד הגירה. כיום רוב הזרים האלו אזרחי מזרח אירופה הינם חלק מהאיחוד ובעלי זכות חופש התנועה.
 
כל מה שכתבת לא גורע מהתגובה שלי

הגבייה שלהם אגרסיבית בהשוואה למדינות השיטה.
סיטיפס משתמשים בשיטה מרכז אירופאית ( גרמניה, איטליה, בלגיה ) של כניסה חופשית ופיקוח על אמצעי התחבורה. הציבור הישראלי היה רגיל לשיטה של פיקוח בכניסה לאמצעי - תשלום לנהג או מחסומי ולידטורים ברכבת. לדעתי היה ריאלי יותר לגדר את תחנות הרק"ל ולדרוש כניסה ויציאה דרך שערים עם ולידטורים (לפחות בתחנות של רחוב יפו, הר הרצל וגבעת התחמושת) כך שהגבייה היתה נעשית בשיטה מוכרת.
&nbsp
כשהייתי בירושלים לפני שנה ירדתי את רחוב יפו מהמלך ג'ורג' במוצ"ש כולל מעבר באיזו גלידרייה באזור כיכר ציון וכשהייתי כבר באזור בניין ג'נראלי המשכתי לתחנת כיכר ספרא כדי לחזור ליפו מרכז. עליתי על הרק"ל והיתה שם אכיפה של 2-3 פקחים והייתי צריך להדחף עם הרב קו שיסרקו אותו מהר לפני שאני יורד בתחנה הבאה.
&nbsp
הכתבות בהן מצויין שהפקחים גנבו ארנקים ותעודות מזהות והשאירו ילדים וקשישים בתחנות בעייתיות כמו שער שכם ללא אמצעי זיהוי ותשלום מאד מפחידות. בשיטה הבריטית מותר לפקח לדרוש לראות משהו עם שם הנוסע (זה יכול להיות אפילו כרטיס אשראי), לדרוש פרטים, ואז הוא נותן דו"ח שצריך לשלם אותו תוך תקופה מסוימת. להבנתי הפקח אפילו לא מחרים את האויסטר או כרטיסי תשלום של הרכבת הארצית.


ביקרתי באיטליה פעמים רבות ובקושי רואים פקחים באוטובוסים, שמתנהלים כולם בשיטת תשלום מראש ואי מעורבות הנהג בתשלום ובפיקוח. חוץ מלשמוע מפקיד הכניסה למלון שצריך להחזיק כרטיס בתוקף כי רק לפני שבוע תפסו אותו לא היה לי מגע עם הפיקוח שם. בברלין (סוף המאה ה20, אי אפשר לנסוע לשם עם בעלי, שוויץ הצריכה ממנו מאמץ רב לא להפוך לבאזיל פולטי בפרק המלחמה / הר פליק / קפטן הצוללת וכו' ) היתה שיטה קצת מלחיצה שהרכבת עוצרת לכמה דקות, 3 פקחים עוברים קרון - קרון, שוטרים (במדים ירוקים, דבר קצת מוזר כי זה נראה צבאי) עומדים ברציף כגיבוי. המקומיים בברלין היו אומרים שהזרים הלא חוקיים תמיד מקפידים לשלם לרכבת כי אחרת אי הצגת כרטיס עלולה להביא לדרישת תעודות מזהות ובירור מעמד הגירה. כיום רוב הזרים האלו אזרחי מזרח אירופה הינם חלק מהאיחוד ובעלי זכות חופש התנועה.
כל מה שכתבת לא גורע מהתגובה שלי

האכיפה האגרסיבית ידועה (אם כי נרגעה בשנה+ האחרונה),
אכיפה שנעשתה לפעמים גם באופן גבולי מבחינת החוק.

כאמור, יש לסיטיפס מספיק שרצים בקופה, כך שאין צורך לכתוב שהם הכשילו אנשים בכח לא לשלם, מהמגם שהרבה מהדברים מעוגנים במכרז מולם כך שאין האשמה בהם.

סיטיפס היא אחת הדוגמאות הכי טובות לשחיתות מכרזית במדינת היהודים, שחיתות שלא תמיד נחשפת לציבור הרחב שלא מגיע למגע ישיר עם החברות הזוכות בתנאים תמוהים ואף הזויים.

לגבי מה שכתבת שהיית צריך להידחק ברכבת, קצת לא הבנתי מדוע היית צריך להגיע לפקחים בכוח אם תחנת היעד שלך היתה בתחנה הבאה.. אם תיקפת, פשוט תמתין במקומך וזהו.

כפי שניצן כתב, גם אני חושב שאנשים מרוכזים יותר מידי בעניין הדוחות ולא שמים על לב למריחת הזמן המטורפת בהארכות הקו כאילו היה מדובר בעשרות קילומטרים נוספים לכל כיוון, שזהו סבל גדול פי כמה לעשרות אלפי אנשים בכל יום.

כנוסע תדיר ברכבת הקלה אני עדיין חושב שזה פתרון הסעת המונים ריכוזי וגרוע. למרות הנוחות המסויימת שיש לרכבת, חסרונותיה גדולים ממעלותיה בהרבה.
אם ניקח למשל את תדירות הרכבות בשעות הערב, זה פשע שיסודו בהתנהלות נציגי המדינה במכרז מול סיטיפס, כמו גם בשאר נושאים שאנשי המכרזים היו בהם קצרי רואי ולא השאירו מרווח בטחון לדרישות חדשות שיבואו בעתיד.
אני גם חושב שהמעבר של קו הרכבת הקלה הראשי והמרכזי ברחוב יפו הוא רעיון גרוע, שכן הוא מאט את כל הקו העמוס ויוצר צוואר בקבוק המעכב מאות אלפים כל יום.

אני יכול להביא דוגמאות מקווי אוטובוסים שונים ש"רצים" על המסלול שלהם בשעות הפחות עמוסות, כשהרכבת הקלה בהשוואה מזדחלת לה ולא נותנת קישור מהיר כפי שהיתה צריכה לתת בין קווי אוטובוס מזינים מ/ל-תחנת המוצא/יעד.
 

Ccyclist

Well-known member
אם סתם הייתי יורד זה היה נראה כמו התחמקות

כל מה שכתבת לא גורע מהתגובה שלי

האכיפה האגרסיבית ידועה (אם כי נרגעה בשנה+ האחרונה),
אכיפה שנעשתה לפעמים גם באופן גבולי מבחינת החוק.

כאמור, יש לסיטיפס מספיק שרצים בקופה, כך שאין צורך לכתוב שהם הכשילו אנשים בכח לא לשלם, מהמגם שהרבה מהדברים מעוגנים במכרז מולם כך שאין האשמה בהם.

סיטיפס היא אחת הדוגמאות הכי טובות לשחיתות מכרזית במדינת היהודים, שחיתות שלא תמיד נחשפת לציבור הרחב שלא מגיע למגע ישיר עם החברות הזוכות בתנאים תמוהים ואף הזויים.

לגבי מה שכתבת שהיית צריך להידחק ברכבת, קצת לא הבנתי מדוע היית צריך להגיע לפקחים בכוח אם תחנת היעד שלך היתה בתחנה הבאה.. אם תיקפת, פשוט תמתין במקומך וזהו.

כפי שניצן כתב, גם אני חושב שאנשים מרוכזים יותר מידי בעניין הדוחות ולא שמים על לב למריחת הזמן המטורפת בהארכות הקו כאילו היה מדובר בעשרות קילומטרים נוספים לכל כיוון, שזהו סבל גדול פי כמה לעשרות אלפי אנשים בכל יום.

כנוסע תדיר ברכבת הקלה אני עדיין חושב שזה פתרון הסעת המונים ריכוזי וגרוע. למרות הנוחות המסויימת שיש לרכבת, חסרונותיה גדולים ממעלותיה בהרבה.
אם ניקח למשל את תדירות הרכבות בשעות הערב, זה פשע שיסודו בהתנהלות נציגי המדינה במכרז מול סיטיפס, כמו גם בשאר נושאים שאנשי המכרזים היו בהם קצרי רואי ולא השאירו מרווח בטחון לדרישות חדשות שיבואו בעתיד.
אני גם חושב שהמעבר של קו הרכבת הקלה הראשי והמרכזי ברחוב יפו הוא רעיון גרוע, שכן הוא מאט את כל הקו העמוס ויוצר צוואר בקבוק המעכב מאות אלפים כל יום.

אני יכול להביא דוגמאות מקווי אוטובוסים שונים ש"רצים" על המסלול שלהם בשעות הפחות עמוסות, כשהרכבת הקלה בהשוואה מזדחלת לה ולא נותנת קישור מהיר כפי שהיתה צריכה לתת בין קווי אוטובוס מזינים מ/ל-תחנת המוצא/יעד.
אם סתם הייתי יורד זה היה נראה כמו התחמקות
הפקח היה עם נוסע ממש לידי, סרק לו את הכרטיס והיתה איזו בעיה טכנית, בעוד הרק"ל עוברת את כיכר ציון ממש בהאטה לתחנה. אם הייתי יורד בלי להשחיל לו את הרב קו זה היה נראה כאילו אני מתחמק ממנו.
&nbsp
אני חושב שחלק ניכר מבעיות התשלום והקודים קשורים להצמדות לסעיפים ישנים במכרז מבלי שהיו במכרז סעיפי עדכון לעתיד. סיטיפס הקטינה ראש ועשתה בדיוק מה שהוטל עליה מבלי לנסות להתעדכן לעידן הרב קו. הבעיה עם נסיעות המעבר זו תקלה מהמעלה הראשונה כי כבר בשלב התיכנון הקו נועד להיות מוזן מקווי דרום מערב העיר וצפון העיר, תוך ביטול כל קווי שדרות הרצל ובר-לב.
&nbsp
לגבי האמצעי עצמו - הקונפיגורציה טיפוסית לרק"ל, אבל ההתמקדות ביצירת רביעיות מושבים, במעברים הצרים והיעדר נקודות אחיזה באזורי מרכז הרביעיות יוצרים חווית צפיפות מלאכותית במקום שיכול להרגיש הרבה יותר מרווח אם היה בתצורת מטרו של מושבים לאורך הקירות, מעבר גדול, עמודי אחיזה כל 2-3 מושבי קיר.
&nbsp
לגבי רחוב יפו - מנקודת מבט היסטורית של קווי שדרות הרצל כמו 21 ו 18 ההיסטוריים הרק"ל נוסעת בדיוק באותם הצירים למרכז העיר.
 
עניין של הרגשה אישית

אם סתם הייתי יורד זה היה נראה כמו התחמקות
הפקח היה עם נוסע ממש לידי, סרק לו את הכרטיס והיתה איזו בעיה טכנית, בעוד הרק"ל עוברת את כיכר ציון ממש בהאטה לתחנה. אם הייתי יורד בלי להשחיל לו את הרב קו זה היה נראה כאילו אני מתחמק ממנו.
&nbsp
אני חושב שחלק ניכר מבעיות התשלום והקודים קשורים להצמדות לסעיפים ישנים במכרז מבלי שהיו במכרז סעיפי עדכון לעתיד. סיטיפס הקטינה ראש ועשתה בדיוק מה שהוטל עליה מבלי לנסות להתעדכן לעידן הרב קו. הבעיה עם נסיעות המעבר זו תקלה מהמעלה הראשונה כי כבר בשלב התיכנון הקו נועד להיות מוזן מקווי דרום מערב העיר וצפון העיר, תוך ביטול כל קווי שדרות הרצל ובר-לב.
&nbsp
לגבי האמצעי עצמו - הקונפיגורציה טיפוסית לרק"ל, אבל ההתמקדות ביצירת רביעיות מושבים, במעברים הצרים והיעדר נקודות אחיזה באזורי מרכז הרביעיות יוצרים חווית צפיפות מלאכותית במקום שיכול להרגיש הרבה יותר מרווח אם היה בתצורת מטרו של מושבים לאורך הקירות, מעבר גדול, עמודי אחיזה כל 2-3 מושבי קיר.
&nbsp
לגבי רחוב יפו - מנקודת מבט היסטורית של קווי שדרות הרצל כמו 21 ו 18 ההיסטוריים הרק"ל נוסעת בדיוק באותם הצירים למרכז העיר.
עניין של הרגשה אישית

לא פעם קרה לי שפקח הגיע קרוב אלי בסמוך לתחנה שאני אמור לרדת בה, אם הוא מספיק סבבה, אם לא זבש"ו.

אפשר גם לעשות רכבות בסגנון האוטובוסים של שדות התעופה ולא לתת כמעט בכלל אפשרות לשבת בדרך, בעיני זה לא הגיוני ולא הכרחי בתחבורה ציבורית בעיר כמו ירושלים.
לפעמים אעדיף אוטובוס במסלול יותר ארוך אך כזה שמגיע קרוב יותר ושאני יכול לשבת בו במנוחה במשך חצי שעה, מאשר אוטובוס + רק"ל בעמידה + הליכה של דקות ארוכות ליעד.
אנחנו עדיין לא עיר של כמה עשרות מיליונים עם מרכז עיר צפוף במגדלי מסחר ותעסוקה.

אציין שוב את התדירות הגרועה בשעות הערב המוקדמות (9-10 דקות החל מ-6 בערב), והתדירות הגרועה מאוד בשעות הערב היותר מאוחרות (14-15 דקות לאחר 10 בלילה).
 
זה 14 וחצי דקות אחרי 20 , כלומר אחרי 8 ורבע רוב מרגישים יריד

עניין של הרגשה אישית

לא פעם קרה לי שפקח הגיע קרוב אלי בסמוך לתחנה שאני אמור לרדת בה, אם הוא מספיק סבבה, אם לא זבש"ו.

אפשר גם לעשות רכבות בסגנון האוטובוסים של שדות התעופה ולא לתת כמעט בכלל אפשרות לשבת בדרך, בעיני זה לא הגיוני ולא הכרחי בתחבורה ציבורית בעיר כמו ירושלים.
לפעמים אעדיף אוטובוס במסלול יותר ארוך אך כזה שמגיע קרוב יותר ושאני יכול לשבת בו במנוחה במשך חצי שעה, מאשר אוטובוס + רק"ל בעמידה + הליכה של דקות ארוכות ליעד.
אנחנו עדיין לא עיר של כמה עשרות מיליונים עם מרכז עיר צפוף במגדלי מסחר ותעסוקה.

אציין שוב את התדירות הגרועה בשעות הערב המוקדמות (9-10 דקות החל מ-6 בערב), והתדירות הגרועה מאוד בשעות הערב היותר מאוחרות (14-15 דקות לאחר 10 בלילה).
זה 14 וחצי דקות אחרי 20 , כלומר אחרי 8 ורבע רוב מרגישים יריד
ירידה בתדירות.
 

Ccyclist

Well-known member
בקרון העמידה של ר"י מספר המושבים זהה לרגיל.

עניין של הרגשה אישית

לא פעם קרה לי שפקח הגיע קרוב אלי בסמוך לתחנה שאני אמור לרדת בה, אם הוא מספיק סבבה, אם לא זבש"ו.

אפשר גם לעשות רכבות בסגנון האוטובוסים של שדות התעופה ולא לתת כמעט בכלל אפשרות לשבת בדרך, בעיני זה לא הגיוני ולא הכרחי בתחבורה ציבורית בעיר כמו ירושלים.
לפעמים אעדיף אוטובוס במסלול יותר ארוך אך כזה שמגיע קרוב יותר ושאני יכול לשבת בו במנוחה במשך חצי שעה, מאשר אוטובוס + רק"ל בעמידה + הליכה של דקות ארוכות ליעד.
אנחנו עדיין לא עיר של כמה עשרות מיליונים עם מרכז עיר צפוף במגדלי מסחר ותעסוקה.

אציין שוב את התדירות הגרועה בשעות הערב המוקדמות (9-10 דקות החל מ-6 בערב), והתדירות הגרועה מאוד בשעות הערב היותר מאוחרות (14-15 דקות לאחר 10 בלילה).
בקרון העמידה של ר"י מספר המושבים זהה לרגיל.
לפני כמה חודשים רכבת עשראל הסבה קומה תחתית של קרון DD לתצורת מטרו עם מושבים שגבם לקיר, עמודים ומעבר רחב. לפי הפרסומים מספר המושבים בקומה זהה למספר הקודם שהיה בעת הסידור ברביעיות. מה שהשתנה הוא שבמקום לבזבז מקום באמצע הרביעיות - המקום עובר למעבר לטובת העומדים.
 
אכן גם התדירות בערב היא בזיון, ביחוד כאשר יש הרבה נוסעים

כל מה שכתבת לא גורע מהתגובה שלי

האכיפה האגרסיבית ידועה (אם כי נרגעה בשנה+ האחרונה),
אכיפה שנעשתה לפעמים גם באופן גבולי מבחינת החוק.

כאמור, יש לסיטיפס מספיק שרצים בקופה, כך שאין צורך לכתוב שהם הכשילו אנשים בכח לא לשלם, מהמגם שהרבה מהדברים מעוגנים במכרז מולם כך שאין האשמה בהם.

סיטיפס היא אחת הדוגמאות הכי טובות לשחיתות מכרזית במדינת היהודים, שחיתות שלא תמיד נחשפת לציבור הרחב שלא מגיע למגע ישיר עם החברות הזוכות בתנאים תמוהים ואף הזויים.

לגבי מה שכתבת שהיית צריך להידחק ברכבת, קצת לא הבנתי מדוע היית צריך להגיע לפקחים בכוח אם תחנת היעד שלך היתה בתחנה הבאה.. אם תיקפת, פשוט תמתין במקומך וזהו.

כפי שניצן כתב, גם אני חושב שאנשים מרוכזים יותר מידי בעניין הדוחות ולא שמים על לב למריחת הזמן המטורפת בהארכות הקו כאילו היה מדובר בעשרות קילומטרים נוספים לכל כיוון, שזהו סבל גדול פי כמה לעשרות אלפי אנשים בכל יום.

כנוסע תדיר ברכבת הקלה אני עדיין חושב שזה פתרון הסעת המונים ריכוזי וגרוע. למרות הנוחות המסויימת שיש לרכבת, חסרונותיה גדולים ממעלותיה בהרבה.
אם ניקח למשל את תדירות הרכבות בשעות הערב, זה פשע שיסודו בהתנהלות נציגי המדינה במכרז מול סיטיפס, כמו גם בשאר נושאים שאנשי המכרזים היו בהם קצרי רואי ולא השאירו מרווח בטחון לדרישות חדשות שיבואו בעתיד.
אני גם חושב שהמעבר של קו הרכבת הקלה הראשי והמרכזי ברחוב יפו הוא רעיון גרוע, שכן הוא מאט את כל הקו העמוס ויוצר צוואר בקבוק המעכב מאות אלפים כל יום.

אני יכול להביא דוגמאות מקווי אוטובוסים שונים ש"רצים" על המסלול שלהם בשעות הפחות עמוסות, כשהרכבת הקלה בהשוואה מזדחלת לה ולא נותנת קישור מהיר כפי שהיתה צריכה לתת בין קווי אוטובוס מזינים מ/ל-תחנת המוצא/יעד.
אכן גם התדירות בערב היא בזיון, ביחוד כאשר יש הרבה נוסעים
בלילות הקיץ ושיש מקרים שצריך להחליף לקו אוטובוס שגם לו מחכים (בד"כ פחות זמן).
לגבי רחוב יפו אני חולק עליך, באנלוגיה לתחנות תל אביב זהו היעד שרוב הנוסעים צריכים, ואכן הרכבת הכי מלאה בין תחנה מרכזית לתחנת העירייה. מעבר מחוץ לרחוב יפו גם היה מבטל את שיפור חזות הרחוב וגם היעד היה פחות אטרקטיבי לנוסעים.
 

londonisrael

New member
לא חושב שזו הגזמה

העובדות הן:
&nbsp
- סיטיפס נתנה הכי הרבה קנסות יותר מכל חברות התח"צ בארץ.
- סיטיפס דיווחה בדוחותיה על רווחים של מליוני שקלים מקנסות.
&nbsp
המון אנשים שלא חשבו כלל לגנוב, נקנסו בשל קשיי התשלום:
- חוסר האפשרות לשלם ברכבת עצמה.
- מכשירי הטעינה המיושנים עם התורים הגדולים שמשתרכים לשימוש בהם.
- מכירת נסיעות בודדות במקום ערך צבור.
- חוסר האפשרות לתקף נסיעת המשך עבור כמה אנשים באותו הרב קו.
- ולידטורים שמראים לחצי שניה האם התשלום אושר או לא וברכבת צפופה ועמוסה, שה מאד לקבל אינדיקציה האם בכלל שילמת.
&nbsp
אם החברה מרוויחה הרבה מקנסות ואפשרויות התיקוף כל כך מיושנות, קל לי לעשות אחד ועוד אחד ולהניח שזה בהחלט מכוון כדי להכשיל נוסעים.
 
לדעתי, אנשים יותר מידי התרעמו על הדוחות ושכחו שהארכת הקו נתק

לגמרי
זו היתה חברה דוחה, שעשתה הכל כדי להכשיל את הנוסעים לא לשלם (מכשירי טעינה גרועים, מכשירי תיקוף איומים, חוסר אפשרות לשלם ברכבת עצמה, מארב פקחים לנוסעים שלא הספיקו לשלם) ואז קנסה אותם.
לדעתי, אנשים יותר מידי התרעמו על הדוחות ושכחו שהארכת הקו נתק
הארכת הקו נתקעה בגללם, אם הם לא היו אז אולי כבר היו נוסעים ברקלת לקריית מנחם ונווה יעקב.
 
למעלה