מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)

trilliane

Well-known member
מנהל
מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)


מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)

21:24 רציף 2, פאתי מודיעין.
הרכבת לא מגיעה. בד"כ היא דווקא מגיעה דקה לפני הזמן, אבל קורה לעיתים נדירות שהיא מתעכבת כמה דקות.

21:36 הרכבת נכנסת לרציף, הידד!
ו... היא חולפת בטיסה ולא עוצרת בתחנה..

רכבת דו-קומתית שכתוב עליה "תל אביב סבידור". מוזר.

אני הולכת לכיוון הלוח הדיגיטלי, הוא מציג עדכון 21:43 (שלא הופיע ביישומון, אגב). נו טוב, עוד כמה דקות, כפרה.

21:43 שום רכבת לא נראית באופק.
אין כריזה (יש קריזה...), אין פקחים, גשום וקר ואף אחד לא מעדכן מה קורה.

21:48 אני מתקשרת ל-5770*.
מסבירה לנציג את הבעיה. הוא שואל אותי "אז לבדוק לך מתי הרכבת הבאה?"
"לא", אני מסבירה לו, "תבדוק בבקשה מה קורה עם הרכבת של 21:24".
"עלית עליה?"
"לא, היא לא הגיעה!"
הוא אומר שלא עדכנו אותו בכלום.
הופתעתי (בדיעבד לא יודעת למה).
הוא שם אותי על המתנה ומברר. ואז מוודא שאני עוד על הקו וממשיך לברר.
בסוף אומר לי שהאחראי עדכן אותו שהרכבת בדרך, באיחור של 25 דקות (לא חמוד, היא כבר מאחרת לפחות חצי שעה).
"היא יצאה ממודיעין מרכז?"
הוא מתעקש שכן.
נפרדנו כידידים.

22:55 הרכבת נכנסת לרציף!
(באיחור קליל של חצי שעה).
אויה, שוב התברר שהשמחה הייתה מוקדמת...
אשת ביטחון צועקת לי לא לעלות לרכבת.
"למה?"
"היא תקולה".
"אז למה היא עצרה בתחנה?"
"כי יש עליה נוסעים".
אחרי דקות ארוכות יורדים כמה נוסעים ומצטרפים לנציבי הקרח שעל הרציף.

ואז יוצא הנהג וצועק "תעברו לרציף השני, הרכבת שתבוא תעצור בו".
ואז אחרי דקה "רגע רגע, בעצם חכו פה".
ומסנן לעצמו "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".

בינתיים הנוסעים פונים לאשת הביטחון הצעירה (זו עבודה מועדפת למשוחררים טריים?) שלא יודעת כלום. לא רק שזה לא התפקיד שלה, הרי גם לבעלי תפקיד לא ממש מודיעים מה קורה...
אבל נוסעים באים אליה בטענות... היא מסבירה להם שהיא לא הכתובת, מציעה להם לפנות לפניות הציבור.

אישה מבוגרת מתמרמרת "אבל למה לא אמרו לנו לחזור הביתה או לקחת אוטובוס" (שאלות מצוינות, גברת). הצעירה לא מתבלבלת ועונה לה בשירותיות (ישראלית) מרשימה "זו בחירה שלך אם לנסוע באוטובוס או ברכבת". מה שנכון נכון.

אחרי כמה דקות מוחלט שבאמת נעבור לרציף השני (הגיוני, הרי הרכבת התקולה חוסמת את הרציף לצפון). ושוב מחכים.

22:23 הרכבת נכנסת לרציף.
תפנית בעלילה: אנחנו עולים עליה! כן, הפעם זה קורה!

סוף סוף נוסעים צפונה, אחרי שעה על הרציף.
ושוב שמחתי מוקדם מדי:
במהרה מתברר שהיא לא תיקח אותנו לחיפה אלא רק לת"א, ושם נחליף.
עוד לא תמו כל פלאייך...


22:51, תל אביב מרכז. עוברים רכבת. לפחות היא כבר מחכה לנו בצד השני של הרציף ולא צריך להחליף.

22:57 הרכבת לנהרייה יוצאת. מאספת, כמובן.


00:04 חוף הכרמל
איחור של 75 דקות, בקטנה...
(ואותי באו לאסוף, אבל איזה כיף למי שכבר אין לו אוטובוס וגם לא קו לילה, אה?)

וכמו תמיד, אני לא מאשימה את רכבת ישראל בתקלות. בכל מערך יש תקלות. אומנם יש לי תחושה שאצלנו יש יותר (ולכן הם דווקא אמורים להיות מיומנים יותר בטיפול בהן ולא להיות כ"כ חסרי אונים...) אבל לא זו הבעיה; הבעיה הקבועה היא אוזלת היד והטיפול הגרוע. איש לא יודע מה קורה, אין עם מי לדבר, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

הפתרונות חלקיים ומגיעים באיחור, אחרי שייבשו את הנוסעים ושיבשו להם את התוכניות, ובינתיים התייחסו אליהם כמו אל בני ערובה, לקוחות שבויים שלא צריך לטרוח לעדכן אותם במצב, חלילה, כי זמנם הוא הפקר. אחרי הכול, הם בחֲרו לנסוע ברכבת ישראל...
 

david80

Member
מדובר ברכבת מספר 184 ממודיעין מרכז לת"א מרכז סבידור

מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)

21:24 רציף 2, פאתי מודיעין.
הרכבת לא מגיעה. בד"כ היא דווקא מגיעה דקה לפני הזמן, אבל קורה לעיתים נדירות שהיא מתעכבת כמה דקות.

21:36 הרכבת נכנסת לרציף, הידד!
ו... היא חולפת בטיסה ולא עוצרת בתחנה..

רכבת דו-קומתית שכתוב עליה "תל אביב סבידור". מוזר.

אני הולכת לכיוון הלוח הדיגיטלי, הוא מציג עדכון 21:43 (שלא הופיע ביישומון, אגב). נו טוב, עוד כמה דקות, כפרה.

21:43 שום רכבת לא נראית באופק.
אין כריזה (יש קריזה...), אין פקחים, גשום וקר ואף אחד לא מעדכן מה קורה.

21:48 אני מתקשרת ל-5770*.
מסבירה לנציג את הבעיה. הוא שואל אותי "אז לבדוק לך מתי הרכבת הבאה?"
"לא", אני מסבירה לו, "תבדוק בבקשה מה קורה עם הרכבת של 21:24".
"עלית עליה?"
"לא, היא לא הגיעה!"
הוא אומר שלא עדכנו אותו בכלום.
הופתעתי (בדיעבד לא יודעת למה).
הוא שם אותי על המתנה ומברר. ואז מוודא שאני עוד על הקו וממשיך לברר.
בסוף אומר לי שהאחראי עדכן אותו שהרכבת בדרך, באיחור של 25 דקות (לא חמוד, היא כבר מאחרת לפחות חצי שעה).
"היא יצאה ממודיעין מרכז?"
הוא מתעקש שכן.
נפרדנו כידידים.

22:55 הרכבת נכנסת לרציף!
(באיחור קליל של חצי שעה).
אויה, שוב התברר שהשמחה הייתה מוקדמת...
אשת ביטחון צועקת לי לא לעלות לרכבת.
"למה?"
"היא תקולה".
"אז למה היא עצרה בתחנה?"
"כי יש עליה נוסעים".
אחרי דקות ארוכות יורדים כמה נוסעים ומצטרפים לנציבי הקרח שעל הרציף.

ואז יוצא הנהג וצועק "תעברו לרציף השני, הרכבת שתבוא תעצור בו".
ואז אחרי דקה "רגע רגע, בעצם חכו פה".
ומסנן לעצמו "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".

בינתיים הנוסעים פונים לאשת הביטחון הצעירה (זו עבודה מועדפת למשוחררים טריים?) שלא יודעת כלום. לא רק שזה לא התפקיד שלה, הרי גם לבעלי תפקיד לא ממש מודיעים מה קורה...
אבל נוסעים באים אליה בטענות... היא מסבירה להם שהיא לא הכתובת, מציעה להם לפנות לפניות הציבור.

אישה מבוגרת מתמרמרת "אבל למה לא אמרו לנו לחזור הביתה או לקחת אוטובוס" (שאלות מצוינות, גברת). הצעירה לא מתבלבלת ועונה לה בשירותיות (ישראלית) מרשימה "זו בחירה שלך אם לנסוע באוטובוס או ברכבת". מה שנכון נכון.

אחרי כמה דקות מוחלט שבאמת נעבור לרציף השני (הגיוני, הרי הרכבת התקולה חוסמת את הרציף לצפון). ושוב מחכים.

22:23 הרכבת נכנסת לרציף.
תפנית בעלילה: אנחנו עולים עליה! כן, הפעם זה קורה!

סוף סוף נוסעים צפונה, אחרי שעה על הרציף.
ושוב שמחתי מוקדם מדי:
במהרה מתברר שהיא לא תיקח אותנו לחיפה אלא רק לת"א, ושם נחליף.
עוד לא תמו כל פלאייך...


22:51, תל אביב מרכז. עוברים רכבת. לפחות היא כבר מחכה לנו בצד השני של הרציף ולא צריך להחליף.

22:57 הרכבת לנהרייה יוצאת. מאספת, כמובן.


00:04 חוף הכרמל
איחור של 75 דקות, בקטנה...
(ואותי באו לאסוף, אבל איזה כיף למי שכבר אין לו אוטובוס וגם לא קו לילה, אה?)

וכמו תמיד, אני לא מאשימה את רכבת ישראל בתקלות. בכל מערך יש תקלות. אומנם יש לי תחושה שאצלנו יש יותר (ולכן הם דווקא אמורים להיות מיומנים יותר בטיפול בהן ולא להיות כ"כ חסרי אונים...) אבל לא זו הבעיה; הבעיה הקבועה היא אוזלת היד והטיפול הגרוע. איש לא יודע מה קורה, אין עם מי לדבר, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

הפתרונות חלקיים ומגיעים באיחור, אחרי שייבשו את הנוסעים ושיבשו להם את התוכניות, ובינתיים התייחסו אליהם כמו אל בני ערובה, לקוחות שבויים שלא צריך לטרוח לעדכן אותם במצב, חלילה, כי זמנם הוא הפקר. אחרי הכול, הם בחֲרו לנסוע ברכבת ישראל...
מדובר ברכבת מספר 184 ממודיעין מרכז לת"א מרכז סבידור
והיא לא עוצרת בפאתי מודיעין (במקרה גיליתי אותה הערב ועליתי עליה בנתב"ג).
&nbsp
הרכבת התקולה (מספר 132) היתה אמורה לצאת ממודיעין מרכז בשעה 21:18, בשעה 21:28 יצאה רכבת 184 מאותו תחנה בזמן שהרכבת התקולה המשיכה לעמוד (מעניין האם הכריזו לנוסעי רכבת 132 התקולה שכדאי לרדת ולעבור לרכבת 184), כלומר, לרכבת הייתה 10 דקות ליזום על עצירה של רכבת 184 בפאתי מודיעין עקב חשש (שהתממש כמובן) שהתקלה ברכבת 132 זה יותר מ-"כמה דקות"!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לקבל החלטות בתוך 10 דקות? ברכבת ישראל?! זה לא מספיק למצמוץ!

מדובר ברכבת מספר 184 ממודיעין מרכז לת"א מרכז סבידור
והיא לא עוצרת בפאתי מודיעין (במקרה גיליתי אותה הערב ועליתי עליה בנתב"ג).
&nbsp
הרכבת התקולה (מספר 132) היתה אמורה לצאת ממודיעין מרכז בשעה 21:18, בשעה 21:28 יצאה רכבת 184 מאותו תחנה בזמן שהרכבת התקולה המשיכה לעמוד (מעניין האם הכריזו לנוסעי רכבת 132 התקולה שכדאי לרדת ולעבור לרכבת 184), כלומר, לרכבת הייתה 10 דקות ליזום על עצירה של רכבת 184 בפאתי מודיעין עקב חשש (שהתממש כמובן) שהתקלה ברכבת 132 זה יותר מ-"כמה דקות"!
לקבל החלטות בתוך 10 דקות? ברכבת ישראל?! זה לא מספיק למצמוץ!
כיוון שירדו מ-132 כמה וכמה נוסעים נרגנים (לא המון, אבל גם מודיעין אינה תחנה פופולרית במיוחד בשעות האלה) קיבלתי את הרושם שלא נאמר להם דבר. ועד שמודיעים משהו קונקרטי ברכבת הם תמיד שומרים על עמימות של "הרכבת מתעכבת מספר דקות" (מה שנכון נכון, זה הרי יכול להיות כל מספר...
). חוצמזה למה לעכב רכבת שיכולה להגיע בזמן בשביל קומץ נוסעים? לכל היותר יתייבשו (או יירטבו) קצת על הרציף, לא נורא. זה לא שבשעה הזאת הם ממהרים לעבודה או לאיזשהו מקום חשוב.
 
מה ההגיון התפעולי

מדובר ברכבת מספר 184 ממודיעין מרכז לת"א מרכז סבידור
והיא לא עוצרת בפאתי מודיעין (במקרה גיליתי אותה הערב ועליתי עליה בנתב"ג).
&nbsp
הרכבת התקולה (מספר 132) היתה אמורה לצאת ממודיעין מרכז בשעה 21:18, בשעה 21:28 יצאה רכבת 184 מאותו תחנה בזמן שהרכבת התקולה המשיכה לעמוד (מעניין האם הכריזו לנוסעי רכבת 132 התקולה שכדאי לרדת ולעבור לרכבת 184), כלומר, לרכבת הייתה 10 דקות ליזום על עצירה של רכבת 184 בפאתי מודיעין עקב חשש (שהתממש כמובן) שהתקלה ברכבת 132 זה יותר מ-"כמה דקות"!
מה ההגיון התפעולי
ברכבת ממודיעין שמדלגת על פאתי מודיעין? ועוד בשעת לילה מאוחרת.
זה לא שיש מליארד נוסעים בשעה הזו ממודיעין שצריכים להגיע מהר מהר לתל אביב...
 

arseny92

Well-known member
מנהל
כמו ההיגיון בדילוג על באר יעקב ועוד כמה מהסוג תחנה על המסילה

מה ההגיון התפעולי
ברכבת ממודיעין שמדלגת על פאתי מודיעין? ועוד בשעת לילה מאוחרת.
זה לא שיש מליארד נוסעים בשעה הזו ממודיעין שצריכים להגיע מהר מהר לתל אביב...
כמו ההיגיון בדילוג על באר יעקב ועוד כמה מהסוג תחנה על המסילה
שחצי מהרכבות לא עוצרות בה (גן החיות התנכ"י למשל, למה להגביל את שעות פעילותה לשעות הגן, כאשר התחנה יכולה לשמש דרך נוחה להגעה לתושבי השכונה...)
 
תחנת גן החיות לא נוחה לשום שכונה חוץ מלגן החיות עצמו

כמו ההיגיון בדילוג על באר יעקב ועוד כמה מהסוג תחנה על המסילה
שחצי מהרכבות לא עוצרות בה (גן החיות התנכ"י למשל, למה להגביל את שעות פעילותה לשעות הגן, כאשר התחנה יכולה לשמש דרך נוחה להגעה לתושבי השכונה...)
תחנת גן החיות לא נוחה לשום שכונה חוץ מלגן החיות עצמו
מתחנת מלחה אוטובוס יסע עוד 2 תחנות ויגיע מעל גן החיות.
 

Ccyclist

Well-known member
גן החיות היא תחנה מסוף עידן החאן.

תחנת גן החיות לא נוחה לשום שכונה חוץ מלגן החיות עצמו
מתחנת מלחה אוטובוס יסע עוד 2 תחנות ויגיע מעל גן החיות.
גן החיות היא תחנה מסוף עידן החאן.
היא נפתחה ב 96, הקו נסגר ב98. אני זוכר שהיו פרסומים בכל העיר על נסיעות פנים עירוניות מהחאן לגן החיות.
&nbsp
בזמנו יצא לי להגיע לאזור האומן בתלפיות (האומן 17 המקורי, קולנוע רב חן - כיום קניון רב מכר) ומשום שהאזור הצריך הליכה ארוכה מפייר קנינג והליכה ארוכה עוד יותר מדרך חברון חשבתי שאם כבר תחנה חדשה על המסילה בתחום העיר חבל שלא עשו שם תחנה שתשרת את המסחר ואת השיכונים שממערב למסילה.
&nbsp
בעידן מלחה אין טעם בתחנה בגן החיות למעט כרציף חירום. התדירות של רכבת בשעתיים כשיש אוטובוסים תדירים מהרק"ל הופכת את התחנה לבדיחה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה ההיגיון ברכבת לילה ממודיעין לת"א 10 דק' אחרי קודמתה?

מה ההגיון התפעולי
ברכבת ממודיעין שמדלגת על פאתי מודיעין? ועוד בשעת לילה מאוחרת.
זה לא שיש מליארד נוסעים בשעה הזו ממודיעין שצריכים להגיע מהר מהר לתל אביב...
מה ההיגיון ברכבת לילה ממודיעין לת"א 10 דק' אחרי קודמתה?
אין בכלל הרבה נוסעים בשעה הזאת ממודיעין לת"א...
&nbsp
והבאה אחריה יוצאת אחרי שעה (כיום לא, כי סוגרים את התחנות בלילות) אז אם כבר רוצים שתהיה רכבת בין לבין, לא ברור למה אחרי 10 דק' ולא אחרי חצי שעה, כפי שיש ברוב שעות היום.
 

Ccyclist

Well-known member
הגיון תפעולי כלשהו. זו רכבת לסבידור.

מה ההיגיון ברכבת לילה ממודיעין לת"א 10 דק' אחרי קודמתה?
אין בכלל הרבה נוסעים בשעה הזאת ממודיעין לת"א...
&nbsp
והבאה אחריה יוצאת אחרי שעה (כיום לא, כי סוגרים את התחנות בלילות) אז אם כבר רוצים שתהיה רכבת בין לבין, לא ברור למה אחרי 10 דק' ולא אחרי חצי שעה, כפי שיש ברוב שעות היום.
הגיון תפעולי כלשהו. זו רכבת לסבידור.
כנראה שהחליטו לא להסיע אותה ריקה אלא לתת לנוסעים לעלות עליה.
&nbsp
אם מחייגים אותה מסבידור ללוד אז הגיוני שהיא צריכה לעמוד באילו מגבלות זמן שלא מאפשרות לה לעצור בתחנת ביניים כמו פאתי מודיעין. זו הבעיה כשבמקום קווים יש רכבות.

 

trilliane

Well-known member
מנהל
שכחתי לציין

מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)

21:24 רציף 2, פאתי מודיעין.
הרכבת לא מגיעה. בד"כ היא דווקא מגיעה דקה לפני הזמן, אבל קורה לעיתים נדירות שהיא מתעכבת כמה דקות.

21:36 הרכבת נכנסת לרציף, הידד!
ו... היא חולפת בטיסה ולא עוצרת בתחנה..

רכבת דו-קומתית שכתוב עליה "תל אביב סבידור". מוזר.

אני הולכת לכיוון הלוח הדיגיטלי, הוא מציג עדכון 21:43 (שלא הופיע ביישומון, אגב). נו טוב, עוד כמה דקות, כפרה.

21:43 שום רכבת לא נראית באופק.
אין כריזה (יש קריזה...), אין פקחים, גשום וקר ואף אחד לא מעדכן מה קורה.

21:48 אני מתקשרת ל-5770*.
מסבירה לנציג את הבעיה. הוא שואל אותי "אז לבדוק לך מתי הרכבת הבאה?"
"לא", אני מסבירה לו, "תבדוק בבקשה מה קורה עם הרכבת של 21:24".
"עלית עליה?"
"לא, היא לא הגיעה!"
הוא אומר שלא עדכנו אותו בכלום.
הופתעתי (בדיעבד לא יודעת למה).
הוא שם אותי על המתנה ומברר. ואז מוודא שאני עוד על הקו וממשיך לברר.
בסוף אומר לי שהאחראי עדכן אותו שהרכבת בדרך, באיחור של 25 דקות (לא חמוד, היא כבר מאחרת לפחות חצי שעה).
"היא יצאה ממודיעין מרכז?"
הוא מתעקש שכן.
נפרדנו כידידים.

22:55 הרכבת נכנסת לרציף!
(באיחור קליל של חצי שעה).
אויה, שוב התברר שהשמחה הייתה מוקדמת...
אשת ביטחון צועקת לי לא לעלות לרכבת.
"למה?"
"היא תקולה".
"אז למה היא עצרה בתחנה?"
"כי יש עליה נוסעים".
אחרי דקות ארוכות יורדים כמה נוסעים ומצטרפים לנציבי הקרח שעל הרציף.

ואז יוצא הנהג וצועק "תעברו לרציף השני, הרכבת שתבוא תעצור בו".
ואז אחרי דקה "רגע רגע, בעצם חכו פה".
ומסנן לעצמו "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".

בינתיים הנוסעים פונים לאשת הביטחון הצעירה (זו עבודה מועדפת למשוחררים טריים?) שלא יודעת כלום. לא רק שזה לא התפקיד שלה, הרי גם לבעלי תפקיד לא ממש מודיעים מה קורה...
אבל נוסעים באים אליה בטענות... היא מסבירה להם שהיא לא הכתובת, מציעה להם לפנות לפניות הציבור.

אישה מבוגרת מתמרמרת "אבל למה לא אמרו לנו לחזור הביתה או לקחת אוטובוס" (שאלות מצוינות, גברת). הצעירה לא מתבלבלת ועונה לה בשירותיות (ישראלית) מרשימה "זו בחירה שלך אם לנסוע באוטובוס או ברכבת". מה שנכון נכון.

אחרי כמה דקות מוחלט שבאמת נעבור לרציף השני (הגיוני, הרי הרכבת התקולה חוסמת את הרציף לצפון). ושוב מחכים.

22:23 הרכבת נכנסת לרציף.
תפנית בעלילה: אנחנו עולים עליה! כן, הפעם זה קורה!

סוף סוף נוסעים צפונה, אחרי שעה על הרציף.
ושוב שמחתי מוקדם מדי:
במהרה מתברר שהיא לא תיקח אותנו לחיפה אלא רק לת"א, ושם נחליף.
עוד לא תמו כל פלאייך...


22:51, תל אביב מרכז. עוברים רכבת. לפחות היא כבר מחכה לנו בצד השני של הרציף ולא צריך להחליף.

22:57 הרכבת לנהרייה יוצאת. מאספת, כמובן.


00:04 חוף הכרמל
איחור של 75 דקות, בקטנה...
(ואותי באו לאסוף, אבל איזה כיף למי שכבר אין לו אוטובוס וגם לא קו לילה, אה?)

וכמו תמיד, אני לא מאשימה את רכבת ישראל בתקלות. בכל מערך יש תקלות. אומנם יש לי תחושה שאצלנו יש יותר (ולכן הם דווקא אמורים להיות מיומנים יותר בטיפול בהן ולא להיות כ"כ חסרי אונים...) אבל לא זו הבעיה; הבעיה הקבועה היא אוזלת היד והטיפול הגרוע. איש לא יודע מה קורה, אין עם מי לדבר, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

הפתרונות חלקיים ומגיעים באיחור, אחרי שייבשו את הנוסעים ושיבשו להם את התוכניות, ובינתיים התייחסו אליהם כמו אל בני ערובה, לקוחות שבויים שלא צריך לטרוח לעדכן אותם במצב, חלילה, כי זמנם הוא הפקר. אחרי הכול, הם בחֲרו לנסוע ברכבת ישראל...
שכחתי לציין
שקצת אחרי 21:43 הכיתוב בשלט השתנה ל"אין רכבות בשעה הקרובה" וזה היה הקש שגרם לי להתקשר לשירות הלקוחות – לא ידעתי כלום (ואז, כאמור, גיליתי שגם בצד השני של הקו זה המצב, כי אפילו אותם לא מעדכנים).
 

down und

New member
יש לך טעות סופר קלה

מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)

21:24 רציף 2, פאתי מודיעין.
הרכבת לא מגיעה. בד"כ היא דווקא מגיעה דקה לפני הזמן, אבל קורה לעיתים נדירות שהיא מתעכבת כמה דקות.

21:36 הרכבת נכנסת לרציף, הידד!
ו... היא חולפת בטיסה ולא עוצרת בתחנה..

רכבת דו-קומתית שכתוב עליה "תל אביב סבידור". מוזר.

אני הולכת לכיוון הלוח הדיגיטלי, הוא מציג עדכון 21:43 (שלא הופיע ביישומון, אגב). נו טוב, עוד כמה דקות, כפרה.

21:43 שום רכבת לא נראית באופק.
אין כריזה (יש קריזה...), אין פקחים, גשום וקר ואף אחד לא מעדכן מה קורה.

21:48 אני מתקשרת ל-5770*.
מסבירה לנציג את הבעיה. הוא שואל אותי "אז לבדוק לך מתי הרכבת הבאה?"
"לא", אני מסבירה לו, "תבדוק בבקשה מה קורה עם הרכבת של 21:24".
"עלית עליה?"
"לא, היא לא הגיעה!"
הוא אומר שלא עדכנו אותו בכלום.
הופתעתי (בדיעבד לא יודעת למה).
הוא שם אותי על המתנה ומברר. ואז מוודא שאני עוד על הקו וממשיך לברר.
בסוף אומר לי שהאחראי עדכן אותו שהרכבת בדרך, באיחור של 25 דקות (לא חמוד, היא כבר מאחרת לפחות חצי שעה).
"היא יצאה ממודיעין מרכז?"
הוא מתעקש שכן.
נפרדנו כידידים.

22:55 הרכבת נכנסת לרציף!
(באיחור קליל של חצי שעה).
אויה, שוב התברר שהשמחה הייתה מוקדמת...
אשת ביטחון צועקת לי לא לעלות לרכבת.
"למה?"
"היא תקולה".
"אז למה היא עצרה בתחנה?"
"כי יש עליה נוסעים".
אחרי דקות ארוכות יורדים כמה נוסעים ומצטרפים לנציבי הקרח שעל הרציף.

ואז יוצא הנהג וצועק "תעברו לרציף השני, הרכבת שתבוא תעצור בו".
ואז אחרי דקה "רגע רגע, בעצם חכו פה".
ומסנן לעצמו "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".

בינתיים הנוסעים פונים לאשת הביטחון הצעירה (זו עבודה מועדפת למשוחררים טריים?) שלא יודעת כלום. לא רק שזה לא התפקיד שלה, הרי גם לבעלי תפקיד לא ממש מודיעים מה קורה...
אבל נוסעים באים אליה בטענות... היא מסבירה להם שהיא לא הכתובת, מציעה להם לפנות לפניות הציבור.

אישה מבוגרת מתמרמרת "אבל למה לא אמרו לנו לחזור הביתה או לקחת אוטובוס" (שאלות מצוינות, גברת). הצעירה לא מתבלבלת ועונה לה בשירותיות (ישראלית) מרשימה "זו בחירה שלך אם לנסוע באוטובוס או ברכבת". מה שנכון נכון.

אחרי כמה דקות מוחלט שבאמת נעבור לרציף השני (הגיוני, הרי הרכבת התקולה חוסמת את הרציף לצפון). ושוב מחכים.

22:23 הרכבת נכנסת לרציף.
תפנית בעלילה: אנחנו עולים עליה! כן, הפעם זה קורה!

סוף סוף נוסעים צפונה, אחרי שעה על הרציף.
ושוב שמחתי מוקדם מדי:
במהרה מתברר שהיא לא תיקח אותנו לחיפה אלא רק לת"א, ושם נחליף.
עוד לא תמו כל פלאייך...


22:51, תל אביב מרכז. עוברים רכבת. לפחות היא כבר מחכה לנו בצד השני של הרציף ולא צריך להחליף.

22:57 הרכבת לנהרייה יוצאת. מאספת, כמובן.


00:04 חוף הכרמל
איחור של 75 דקות, בקטנה...
(ואותי באו לאסוף, אבל איזה כיף למי שכבר אין לו אוטובוס וגם לא קו לילה, אה?)

וכמו תמיד, אני לא מאשימה את רכבת ישראל בתקלות. בכל מערך יש תקלות. אומנם יש לי תחושה שאצלנו יש יותר (ולכן הם דווקא אמורים להיות מיומנים יותר בטיפול בהן ולא להיות כ"כ חסרי אונים...) אבל לא זו הבעיה; הבעיה הקבועה היא אוזלת היד והטיפול הגרוע. איש לא יודע מה קורה, אין עם מי לדבר, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

הפתרונות חלקיים ומגיעים באיחור, אחרי שייבשו את הנוסעים ושיבשו להם את התוכניות, ובינתיים התייחסו אליהם כמו אל בני ערובה, לקוחות שבויים שלא צריך לטרוח לעדכן אותם במצב, חלילה, כי זמנם הוא הפקר. אחרי הכול, הם בחֲרו לנסוע ברכבת ישראל...
יש לך טעות סופר קלה
אני מניח שהתכוונת ל-21:55 ולא 22:55 בתחילת הפסקה השלישית.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
והערב מתברר שבוטלה הרכבת של 20:24, נוסעים גילו זאת רק בתחנה

מנפלאות רכבת ישראל (פרק 862)

21:24 רציף 2, פאתי מודיעין.
הרכבת לא מגיעה. בד"כ היא דווקא מגיעה דקה לפני הזמן, אבל קורה לעיתים נדירות שהיא מתעכבת כמה דקות.

21:36 הרכבת נכנסת לרציף, הידד!
ו... היא חולפת בטיסה ולא עוצרת בתחנה..

רכבת דו-קומתית שכתוב עליה "תל אביב סבידור". מוזר.

אני הולכת לכיוון הלוח הדיגיטלי, הוא מציג עדכון 21:43 (שלא הופיע ביישומון, אגב). נו טוב, עוד כמה דקות, כפרה.

21:43 שום רכבת לא נראית באופק.
אין כריזה (יש קריזה...), אין פקחים, גשום וקר ואף אחד לא מעדכן מה קורה.

21:48 אני מתקשרת ל-5770*.
מסבירה לנציג את הבעיה. הוא שואל אותי "אז לבדוק לך מתי הרכבת הבאה?"
"לא", אני מסבירה לו, "תבדוק בבקשה מה קורה עם הרכבת של 21:24".
"עלית עליה?"
"לא, היא לא הגיעה!"
הוא אומר שלא עדכנו אותו בכלום.
הופתעתי (בדיעבד לא יודעת למה).
הוא שם אותי על המתנה ומברר. ואז מוודא שאני עוד על הקו וממשיך לברר.
בסוף אומר לי שהאחראי עדכן אותו שהרכבת בדרך, באיחור של 25 דקות (לא חמוד, היא כבר מאחרת לפחות חצי שעה).
"היא יצאה ממודיעין מרכז?"
הוא מתעקש שכן.
נפרדנו כידידים.

22:55 הרכבת נכנסת לרציף!
(באיחור קליל של חצי שעה).
אויה, שוב התברר שהשמחה הייתה מוקדמת...
אשת ביטחון צועקת לי לא לעלות לרכבת.
"למה?"
"היא תקולה".
"אז למה היא עצרה בתחנה?"
"כי יש עליה נוסעים".
אחרי דקות ארוכות יורדים כמה נוסעים ומצטרפים לנציבי הקרח שעל הרציף.

ואז יוצא הנהג וצועק "תעברו לרציף השני, הרכבת שתבוא תעצור בו".
ואז אחרי דקה "רגע רגע, בעצם חכו פה".
ומסנן לעצמו "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".

בינתיים הנוסעים פונים לאשת הביטחון הצעירה (זו עבודה מועדפת למשוחררים טריים?) שלא יודעת כלום. לא רק שזה לא התפקיד שלה, הרי גם לבעלי תפקיד לא ממש מודיעים מה קורה...
אבל נוסעים באים אליה בטענות... היא מסבירה להם שהיא לא הכתובת, מציעה להם לפנות לפניות הציבור.

אישה מבוגרת מתמרמרת "אבל למה לא אמרו לנו לחזור הביתה או לקחת אוטובוס" (שאלות מצוינות, גברת). הצעירה לא מתבלבלת ועונה לה בשירותיות (ישראלית) מרשימה "זו בחירה שלך אם לנסוע באוטובוס או ברכבת". מה שנכון נכון.

אחרי כמה דקות מוחלט שבאמת נעבור לרציף השני (הגיוני, הרי הרכבת התקולה חוסמת את הרציף לצפון). ושוב מחכים.

22:23 הרכבת נכנסת לרציף.
תפנית בעלילה: אנחנו עולים עליה! כן, הפעם זה קורה!

סוף סוף נוסעים צפונה, אחרי שעה על הרציף.
ושוב שמחתי מוקדם מדי:
במהרה מתברר שהיא לא תיקח אותנו לחיפה אלא רק לת"א, ושם נחליף.
עוד לא תמו כל פלאייך...


22:51, תל אביב מרכז. עוברים רכבת. לפחות היא כבר מחכה לנו בצד השני של הרציף ולא צריך להחליף.

22:57 הרכבת לנהרייה יוצאת. מאספת, כמובן.


00:04 חוף הכרמל
איחור של 75 דקות, בקטנה...
(ואותי באו לאסוף, אבל איזה כיף למי שכבר אין לו אוטובוס וגם לא קו לילה, אה?)

וכמו תמיד, אני לא מאשימה את רכבת ישראל בתקלות. בכל מערך יש תקלות. אומנם יש לי תחושה שאצלנו יש יותר (ולכן הם דווקא אמורים להיות מיומנים יותר בטיפול בהן ולא להיות כ"כ חסרי אונים...) אבל לא זו הבעיה; הבעיה הקבועה היא אוזלת היד והטיפול הגרוע. איש לא יודע מה קורה, אין עם מי לדבר, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

הפתרונות חלקיים ומגיעים באיחור, אחרי שייבשו את הנוסעים ושיבשו להם את התוכניות, ובינתיים התייחסו אליהם כמו אל בני ערובה, לקוחות שבויים שלא צריך לטרוח לעדכן אותם במצב, חלילה, כי זמנם הוא הפקר. אחרי הכול, הם בחֲרו לנסוע ברכבת ישראל...
והערב מתברר שבוטלה הרכבת של 20:24, נוסעים גילו זאת רק בתחנה
כי המידע לא מעודכן חלילה באתר הרכבת (לא בעדכונים ולא בתכנון הנסיעה). נאמר לי שמישהו קפץ על הפסים ברכבת ההגנה והרכבות צפונה מושבתות כבר זמן מה... אבל למה למנוע מאנשים להגיע לחינם לתחנה?

&nbsp
מי שלא מקבל עדכונים מהשטח פשוט נתקע עד דלא ידע.

 
למעלה