הכתבה
דילמה ברכבת הקלה: לדלג על בני ברק - או לאחר בחצי שנה
הקו האדום של הרכבת בגוש דן יפעל מסחרית רק במארס 2022, לכל המוקדם ■ הסיבה: עיכוב בעבודות ואיחור בהקמת תחנות בן־גוריון ואהרונוביץ' בבני ברק ■ חברת הבקרה על הפרויקט ממליצה להפעיל את הקו תחילה באופן חלקי, אך התנגדות פוליטית עשויה לסכל זאת
הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן יוכל להתחיל לעבוד בשירות סדיר בתוך פחות משנתיים, אם ידלג בחודשי הפעלתו הראשונים על תחנות המתוכננות בבני ברק. אם לא ידלג עליהן, יתעכב בחצי שנה לפחות. כך עולה מדו"ח שהציגה איג׳יס (egis), חברת הבקרה הממונה מטעם הממשלה לעקוב אחר הפרויקט. החברה הציגה את מצבת התקדמות העבודות ואת המלצותיה להמשך הביצוע, בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בהשתתפות דרגים מקצועיים ממשרדי האוצר והתחבורה. במפגש השתתפו גם נציגים מחברת נת״ע המקימה את הפרויקט.
זו הפעם היחידה בשנים האחרונות שבה נחשף דו"ח של egis. זאת, לאחר שמשרדי התחבורה והאוצר, כמו גם חברת נת"ע, סירבו עד כה לפרסם את דו"חות הבקרה — והשיבו בשלילה גם לבקשות שהוגשו לפי חוק חופש המידע.
את האינדיקציה הרשמית היחידה לגבי מצב הפרויקט סיפק עד כה מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא. בדו"ח שפירסם לפני שנה נטען כי מועד הפעלת הפרויקט עלול להידחות בשנה — עד לסוף 2022 — בגלל עיכוב משמעותי באחת התחנות.
בדילוג הזמני על תחנות בני ברק טמון פתרון לתחבורה בשבת
בנת"ע שקלו דילוג על בני ברק — אבל ויתרו
מדו"ח egis שהגיע לידי TheMarker עולה כי קצב העבודה ברוב התחנות התת־קרקעיות של הקו האדום הוא 60%–90% מהרצוי — שמשמעותו דחייה של עד שלושה חודשים במועד סיום העבודות. מדובר בדחייה סבירה יחסית למיזמי תשתית בסדר גודל כזה וכפי הנראה, היא לא תוביל לדחיית מועד ההפעלה שהובטח (נובמבר 2021).
הקו האדום של הרכבת הקלה ייסע במסלול זהה לקו אוטובוס מספר 1 שמפעילה כיום חברת דן: נסיעה בצירים הראשיים של המטרופולין, בין פתח תקוה לבת ים, דרך בני ברק, רמת גן ותל אביב, וישרת יותר מ–200 אלף נוסעים ביום. בדרום תל אביב הרכבת תרד למנהרות תת־קרקעיות ותעבור בעשר תחנות שבנייתן היא המרכיב ההנדסי המסובך ביותר בפרויקט.
כריית המנהרות הסתיימה בקיץ האחרון, וכעת נותר להשלים את בניית התחנות התת־קרקעיות — תחנות אלנבי, קרליבך, יהודית, שאול המלך וארלוזורוב בתל אביב; אבא הלל וביאליק ברמת גן; גשר אם המושבות, בן גוריון ואהרונוביץ׳ בבני ברק.
לפי דו״ח חברת הבקרה, בשמונה מתוך עשר התחנות התת־קרקעיות הושלמה בניית השלד של חלל התחנה ואף החלו עבודות הגמר של הקבלנים, והן צפויות להיות מוכנות באפריל־מאי 2021 לכל המאוחר. מנגד, בתחנות אהרונוביץ' ובן גוריון שבבני ברק, בניית השלד הפנימי עדיין בעיצומה וצפויה להסתיים רק בסתיו 2021. השלמת עבודות הגמר בתחנות אלה צפויה בדצמבר 2021.
בפגישה בשבוע שעבר טענו נציגי נת״ע כי ניתן לסיים גם את שתי התחנות המדוברות בבני ברק במסגרת לוח הזמנים המקורי של הפרויקט, ולהפעיל את הקו במלואו במועד — ואולם הדו״ח של חברת הבקרה כלל הצעה להפעיל את הקו האדום בלי התחנות שבבני ברק כדי לא לעכב את הקו כולו. כלומר, המלצת חברת הבקרה היא שהקו האדום יתחיל לפעול כשהוא נוסע מקצה לקצה, בלי לעצור בשתי התחנות המאחרות. הן יצטרפו לשירות כשבנייתן תסתיים, בדומה לדילוג על תחנת קרליבך בתל אביב עד לסיום העבודות בה.
{תמונה 1}
בעיריית בני ברק העבירו ל–TheMarker פרוטוקול של ישיבה במטה הדיור מיולי האחרון, שבה התנגד ראש העירייה, אברהם רובינשטיין, לאפשרות של ניתוק — גם זמני — של מרחב בני ברק מהקו האדום. "התוודענו לכוונה של נת"ע להפעיל את הקו האדום כאשר התחנות העיקריות בעיר בני ברק יפעלו במתכונת של 'רכבת חולפת', ללא העלאה והורדה של נוסעים. לא יעלה על הדעת שמרחב בני ברק ינותק מהקו, גם לא באופן זמני", אמר רובינשטיין בדיון.
על כך השיב לו ראש נת"ע דאז, יהודה בר־און: "...כל תחנות הקו האדום יפעלו באופן מלא במקביל עם העלאה והורדה של נוסעים, ללא יוצא מן הכלל. הפתרון של 'רכבת חולפת' נוגע רק לתקופה של טרום הפעלת הקו ולצורך ביצוע פעולות הדרושות לשם הפעלת הקו והכשרת התחנות". פירוש הדבר הוא כי גם בנת"ע שקלו דילוג על תחנות בני ברק כדי לא לעכב את שאר הקו, אך ההצעה נדחתה.
העיכוב בעבודות בתחנות בני ברק לא נולד יש מאין: לפני כשנה, כשעבודות כריית המנהרות הגיעו לתחום השיפוט של בני ברק, יזמה העירייה מאבק ציבורי כדי למנוע כרייה בשבתות. לשם כך עתרה העירייה לבתי משפט, עודדה הפגנות המוניות וחסימת צירי תנועה. בשיא המחאה, ביצעה העירייה ניתוקי מים וחשמל יזומים לאתרי העבודות של תחנות הרכבת הקלה בשטחה, באופן שהקשה על הקבלנים ושיבש את לוח הזמנים.
בימים אלה עוסקים בנת״ע בהליך גיוס של הנהלה החדשה. המנכ"ל הקודם, יהודה בר־און, התפטר בעקבות חילוקי דעות ומשבר אמון מתוקשר עם יו"ר הדירקטוריון, רם בלינקוב. אחרי התפטרות בר־און, נטשו את החברה בזה אחר זה בעלי תפקידים בכירים ובהם המשנה למנכ״ל, סמנכ״ל המשאבים, היועצת המשפטית, סמנכ״ל התכנון והדוברת.
גליק, המנכ״ל החדש, נכנס לתפקידו לפני זמן קצר ונחשב איש אמונו של שר התחבורה. בתפקידו הקודם, שימש גליק מנכ״ל עיריית ראשון לציון, ואין לו רקע מקצועי קודם בתחום התשתיות.
אופטימיות זהירה וסיכונים חדשים
בחודש שעבר הגיעו לישראל הקרונות הראשונים שישמשו את הקו האדום, ובימים הקרובים יתחילו נסיעות מבחן במנהרות, על המסילות שכבר הונחו בתוכן. הנחת המסילות בתוואי העל־קרקעי מתקדמת אף היא, לצד הקמת התשתית הנלווית.
{תמונה 2 : הפגנה בבני ברק נגד עבודות הרכבת הקלה בשבת, באוגוסט 2018 | צילום: עופר וקנין}
המסילות המתקדמות ביותר הן באזור בת ים: 42% ממסילת כ״ט בנובמבר הושלמו, וכן 25% מהמסילות ברחוב רוטשילד, ו–16% מהמסילות בשדרות העצמאות. העיכוב הגדול ביותר הוא באזור יוספטל שבו בוצעו רק 11% מהמסילה.
הצבת המסילות במנהרות מחכה לשלב האחרון שהוא יציקת שכבת הבטון השנייה. עד כה הונחו 28% מהמסילות התת קרקעיות, ולפיכך האיחור בהנחתן מסתכם בין חודשיים לחמישה חודשים, אך לפי חברת הבקרה הוא אינו מעכב את הפעלת הקו ואף מאפשר ניסויים בהרצת קרונות בקטעים מהמסילות. הנחת המסילות במקטע המזרחי לאורך פתח תקוה צפויה להתחיל בינואר 2020 במקטע שבין בני ברק לרחוב היצירה בפתח תקוה, ובאפריל במקטע שמחבר לתחנת הקצה בפתח תקוה.
אם יתקבלו המלצות חברת הבקרה, נסיעות ההרצה של הקו האדום יוכלו להתחיל בראשית אוגוסט, יימשכו שלושה חודשים ויאפשרו את פתיחת הקו לשירות סדיר בסוף אוקטובר 2021 — בלי בני ברק.
העבודות על הקו האדום החלו באוגוסט 2015, ומאז התריעה חברת הבקרה על עיכובים בשלבים שונים של התקדמותן. העיכובים נחשפו בדו״ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה וניבא דחייה של שנה לפחות בפתיחת הקו האדום, בגלל עיכוב באחת התחנות בקו.
{תמונה 3 : רם בלינקוב, יו"ר דירקטוריון נת"ע | צילום: דודו בכר}
מקורות בענף טענו כי מדובר בתחנת קרליבך, אחת מארבע התחנות שבאחריות דניה סיבוס. מדובר בתחנה מורכבת לביצוע, שאליה צפוי להתחבר קו נוסף של הרכבת הקלה בעתיד, הקו הירוק. עלות ההקמה של תחנה זו בלבד נאמדת ביותר מחצי מיליארד שקל.
מורכבות הביצוע נובעת מכך שהתחנה תהיה בנויה בארבע שכבות — הקו האדום יעבור במפלס התחתון; מעליו יעבור הקו הירוק שיחצה את התוואי; מעל שניהם יהיה מעבר משוקע ברחובות קרליבך ולינקולן; ומעליהם — כביש.
מקור המעורב בפרויקט הרכבת הקלה טוען כי העבודות בתחנת קרליבך מתעכבות משום שנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) שעברו בשטחה המשיכו להיות פתוחים לנסיעת אוטובוסים במשך שנה לאחר המועד שבו היו אמורים להיסגר לטובת העבודות. המשך פעילות הנת"צים בלם את התקדמות העבודות באתר ואת הקמתו של גשר זמני במקום.
לטענת המקור, סיבה נוספת לעיכוב היא גילוי תשתיות חשמל ותקשורת בנות יותר מ–70 שנה, שלא התגלו בשלב התכנון. הדבר הצריך פרישה והטמנה של מערך חשמל תת־קרקעי חדש.
{תמונה 4: חיים גליק מנכ"ל נת"ע}
בנוסף, התגלעו בשנים האחרונות מאבקים בין נת״ע לבין קבלני הביצוע, וגם הם איימו על התקדמות הפרויקט. התביעות ההדדיות בין נת״ע לקבלניה הסתיימו באחרונה בתום הליך בוררות, שהניב הסכמים שיעלו למשלם המסים קרוב לחצי מיליארד שקלים. כפיצוי מסוים על כך, החברות התחייבו להשלים את המשימות בלוח זמנים מואץ, עם איום בקנסות כבדים על כל פיגור.
מהדו״ח הנוכחי של חברת הבקרה משתמע כי נת״ע הצליחה לכאורה להדביק את הפערים בלוח הזמנים. עם זאת, הדו״ח מצביע על סיכונים אחרים שעלולים לגרום לעיכוב הפתיחה, גם אם
