המשבר הניהולי בחברת נת"ע – סכנה ממשית לעתיד החיים הנורמליים
בחברת נת"ע יש משבר ניהולי חמור.
אני לא מצליח לתפוס כיצד העיתונות הכלכלית מדווחת על כך בכתבות שטחיות ע"י כתבים יחסית זוטרים ולא מציגה כתבות עומק ומאמרי דעה של התותחים הכבדים.
הרי נת"ע אחראית על פרויקטי התשתית החשובים ביותר שיש במדינה.
הרי סך הפרויקטים שבאחריותה מתקרב ל-200 מיליון שקל. שום פרויקט ביטחוני ולוא הגדול ביותר לא מתקרב לסכומים האלה. להלן שתי דוגמאות מהעולם הביטחוני להתייחסות: 200 מיליארד שקל זה כמו לרכוש 6 טייסות F35, וחיל האוויר הרי קונה טייסת חדשה אחת לחמש שנים וחיל האוויר מורגל ומתורגל בזה... והרי פרויקט המטרו מסובך פי אלף מרכישת טייסת. בפרויקט רכש הצוללות מדובר על מיליארדים בודדים.
שלא לדבר על כך שפרויקט תשתית נחשב כפרויקט גדול כשהוא בהיקף של מליארדים בודדים, מקסימום 10 מיליארד. פה מדובר בכפולות רבות.
המסקנה המובנת מאליה: לחברת נת"ע נדרשים מנהלי הפרויקטים הטובים ביותר שיש למדינת ישראל להציע.
ומה קורה בפועל? משבר ניהולי חריף הגורם לעזיבת המנכ"ל יהודה בר און, בעקבות זאת - עזיבת שדירת הניהול המשמעותית ביותר שמתחת למנכ"ל (כגון סמנכ"ל, אחראי על ההנדסה, יועץ משפטי, האחראי על התקשרויות ועוד).
אני לא מכיר את חיים גליק שנבחר לתפקיד לפני כשבוע ואיני מכיר אף אחד משאר המועמדים שהיו לתפקיד. אני בסה"כ ניהלתי פרויקטים בחיים שלי, אמנם לא בהיקפים של מיליארדים, אך בהיקפים של עשרות ומאות מיליונים.
יש הבדל עצום בין מנכ"ל, טוב ככל שיהיה, ובין מנהל פרויקטים.
פה מדובר בניהול פרויקט הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
מבלי כאמור להכיר את המנכ"ל שנבחר, אך מתוך מה שפורסם, להלן הניתוח שלי של הרזומה שלו:
- היה בשירות בתי הסוהר – לא רלבנטי לעניננו.
- היה מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן – לא רלבנטי. גם הטיעון שעסק בהקמת הפקולטה לרפואה בצפת לא רלבנטי לניסיון , מה עוד שמדובר בפרויקט קטנטן יחסית לעניננו כאן.
- היה מנהל "מבט לנגב תפעול" במשך שנתיים. חברת "מבט לנגב" (להבדיל מ"מבט לנגב תפעול") הקימה את עיר הבה"דים, פרויקט בהיקף של 5 מיליארד ₪. לחברה שתי חברות בנות – "מבט לנגב הקמה" ו"מבט לנגב תפעול". חיים גליק עסק בתפעול השוטף של עיר הבה"דים, למשל, מי תהיה חברת הקייטרינג (והיו שם בעיות שהגיעו לבתי משפט....). הוא לא עסק בהקמת העיר. שימו לב גם לתאריכים שבהם הוא היה מנכ"ל שם – הרבה אחרי שהתחיל הייזום, הרבה אחרי שבוצע התכנון, הרבה אחרי שיצאו המכרזים לבחירת הקבלן המבצע, הרבה אחרי שכבר המבנים עמדו בשטח... כלומר שום ניסיון רלבנטי.
- היה מנכ"ל עירית רשל"צ לתקופה קצרה. שוב לא רלבנטי לנושא.
בחברת נת"ע צריך מנהל שיש לו ניסיון בניהול פרויקטים גדולים מאד. אם לא בתשתיות תחבורה, אז בתשתיות בניה, או לפחות פרויקטי מיחשוב.
יכול להיות שחיים גליק הוא מנכ"ל דגול, אך מנהל פרויקטים הוא לא. איך יוכל לבחור את שיטת היישום של פרויקט המטרו (BOT, PPP, ועוד שאר קללות) אם מעולם לא עסק בדברים כאלה ואפילו לא בקנה מידה קטן?
ראינו איך מנכ"ל (של רכבת ישראל) שאין לו שום ניסיון בפרויקטים (היה לו ניסיון בדיוק כמו של חיים גליק, ואולי אף יותר) פגע בדרך בה ניהל את פרויקט הרכבת לירושלים ואת פרויקט החישמול של הרכבת. וזו דוגמא לפרויקט קטן ליד הפרויקטים של נת"ע ולהחלטות הקריטיות שצריך לקבל כדי לכוון את נושאת המטוסים הזו.
על כתפיו של מנכ"ל נת"ע מונח עתיד מדינת ישראל. זה לא צחוק. שגיאה בבחירת דרך פעולה ובקבלת החלטות עלולה להוביל אותנו לקטסטרופה שלא נצא ממנה. סוף כל סוף, אחרי חמישים שנה, פרויקט הסעת ההמונים של גוש דן נכנס למסלול והוא עלול לקרוס רק בגלל משחקים פוליטיים של בחירת מנכ"ל לא מתאים.
לבסוף: אפשר בכלל להשוות את הניסיון איתו הגיע יהודה בראון לתפקיד מנכ"ל נת"ע לניסיון איתו מגיע חיים גליק? זה ממש צחוק מהעבודה.
חברת נת"ע צריכה לקבל בתקופה הקרובה החלטות חשובות מאד הן באופן שוטף בפרויקט הקו האדום (יש חשש גדול שיש פיגור גדול מאד בפרויקט) והן בשאר הפרויקטים. עד ששדרת הניהול החדשה תתייצב, עלול לעבור זמן רב.
אשמח כמובן להיות מופתע ולהתבדות, אך אני ממש חושש שהעתיד התחבורתי של גוש דן הולך לקטסטרופה בגלל הסאגה הזו של התפטרות שדרת הניהול הנוכחית בנת"ע והבחירה ההזויה של המנכ"ל.
שיהיו בשורות טובות.
