עדכון מצולם מתחנת אלנבי (אני הצלם)

[matrix200200]

זה מעניין מה שאתה אומר.

אם כבר מדברים על כח עבודה באתרים
אני גר מול תחנת אלנבי, עובד מול תחנת קרליבך, ויצא לי עכשיו לבקר בתחנת יהודית.
לא מורגשת נוכחות מאסיבית של פועלים ועבודה במקביל, באף אחד מהאתרים.
&nbsp

זה מעניין מה שאתה אומר.
הבאתי לאחרונה כתבה מאחד העיתונים (גלובס אם אני לא טועה) על בעיות של וויזות אצל פועלי ילמזלר (החברה הטורקית שמבצעת עבודות רטובות כמעט בכל התחנות.
שם נאמר שבכל תחנה עובדים כ50 פועלים של החברה.
מן הסתם רוב הפועלים נדרשים בשלבי תפסנות וברזלנות.
בשלבי יציקה צריך כנראה קצת פחות.
ובשלבים שבטון מקשיח, כמעט ולא צריך פועלים בכלל, כי צריך להמתין.

 

[GLSRA]

מספר הערות

זה מעניין מה שאתה אומר.
הבאתי לאחרונה כתבה מאחד העיתונים (גלובס אם אני לא טועה) על בעיות של וויזות אצל פועלי ילמזלר (החברה הטורקית שמבצעת עבודות רטובות כמעט בכל התחנות.
שם נאמר שבכל תחנה עובדים כ50 פועלים של החברה.
מן הסתם רוב הפועלים נדרשים בשלבי תפסנות וברזלנות.
בשלבי יציקה צריך כנראה קצת פחות.
ובשלבים שבטון מקשיח, כמעט ולא צריך פועלים בכלל, כי צריך להמתין.

מספר הערות
1. לפני כשבועיים עברתי באיזור המסילה הטורקית בתל אביב, לא ספרתי אבל ראיתי כמות עצומה של פועלים, לכל אורך האתר מצפון עד דרום.
2. לגבי תהליך ההתחזקות של הבטון, אתה צודק שצריך להמתין, אבל רק שתדע הם לא יוצקים את כל אורך התחנה במכה אחת. נניח שהגיעו לשלב התקרה של קומת הרציפים, הם יוצקים אותה במספר מקטעים. כלומר במקטע אחד הבטון מתחזק, במקביל קטע אחד יוצקים, במקביל בונים תפסנות למקטע נוסף וכך הלאב. לכן יש כל הזמן עבודה בתחנה.

 

[matrix200200]

זה ברור שהם עובדים במקטעים, אבל השאלה היא למה?

מספר הערות
1. לפני כשבועיים עברתי באיזור המסילה הטורקית בתל אביב, לא ספרתי אבל ראיתי כמות עצומה של פועלים, לכל אורך האתר מצפון עד דרום.
2. לגבי תהליך ההתחזקות של הבטון, אתה צודק שצריך להמתין, אבל רק שתדע הם לא יוצקים את כל אורך התחנה במכה אחת. נניח שהגיעו לשלב התקרה של קומת הרציפים, הם יוצקים אותה במספר מקטעים. כלומר במקטע אחד הבטון מתחזק, במקביל קטע אחד יוצקים, במקביל בונים תפסנות למקטע נוסף וכך הלאב. לכן יש כל הזמן עבודה בתחנה.

זה ברור שהם עובדים במקטעים, אבל השאלה היא למה?
לי נראה, כי זה נובע ממחסור של כוח עבודה ושל אספקת חומרי בניה.
הרי ברור שהיה יותר יעיל ומהיר לצקת את כל השטח בפעולה אחת.
וכנ"ל להתקדם בבניה של מבנה התחנה כשבכל פעם יוצקים את כל הקומה בבת אחת.
נכון שזה פעולה מורכבת יותר מבחינה לוגיסטית וגם טכנית ונכון שיש בזה יותר סיכון, אבל עדיין כך עדיף לעבוד אם רוצים לבצע את העבודה במינימום הזמן.
הבעיה היא, שפשוט אין להם מספיק ידיים עובדות לבצע את הבניה בצורה כזאת.
לכן הם עושים את זה בשיטה של "סרט נע" כמו שתיארת.
זה הדבר הטוב ביותר שהם יכולים להרשות לעצמם בהינתן מגבלות התקציב ומגבלות הלוגיסטיות.

 

[GLSRA]

יכול להיות שאין מספיק פועלים אבל גם ייתכן שזו הדרך היעילה

זה ברור שהם עובדים במקטעים, אבל השאלה היא למה?
לי נראה, כי זה נובע ממחסור של כוח עבודה ושל אספקת חומרי בניה.
הרי ברור שהיה יותר יעיל ומהיר לצקת את כל השטח בפעולה אחת.
וכנ"ל להתקדם בבניה של מבנה התחנה כשבכל פעם יוצקים את כל הקומה בבת אחת.
נכון שזה פעולה מורכבת יותר מבחינה לוגיסטית וגם טכנית ונכון שיש בזה יותר סיכון, אבל עדיין כך עדיף לעבוד אם רוצים לבצע את העבודה במינימום הזמן.
הבעיה היא, שפשוט אין להם מספיק ידיים עובדות לבצע את הבניה בצורה כזאת.
לכן הם עושים את זה בשיטה של "סרט נע" כמו שתיארת.
זה הדבר הטוב ביותר שהם יכולים להרשות לעצמם בהינתן מגבלות התקציב ומגבלות הלוגיסטיות.

יכול להיות שאין מספיק פועלים אבל גם ייתכן שזו הדרך היעילה
ביותר מבחינה תפעולית כדי לא להשבית ימים ארוכים עשרות פועלים בהמתנה להתחזקות הבטון למשל.
אבל נדמה לי שזה יותר מזה, יציקה של רצפה כזו דורשת כמויות בטון עצומות ואולי לא ניתן לשנע כאלה כמויות במהלך שעות הלילה ואז זה (אולי) יוצר עומסים מיותרים ובלתי נסבלים על איזור העבודות למשך שעות ארוכות.
כלומר ייתכן שזה עניין של מספר עובדים אבל בהחלט גם ייתכן שזה נובע משיקולים תפעוליים של חומרי בניה, כמויות ברזל ובטון, סיכוני בניה ובטיחות וכיוצ"ב.

 

[matrix200200]

לדעתי זאת הדרך היעילה בהינתן המגבלות הקיימות

יכול להיות שאין מספיק פועלים אבל גם ייתכן שזו הדרך היעילה
ביותר מבחינה תפעולית כדי לא להשבית ימים ארוכים עשרות פועלים בהמתנה להתחזקות הבטון למשל.
אבל נדמה לי שזה יותר מזה, יציקה של רצפה כזו דורשת כמויות בטון עצומות ואולי לא ניתן לשנע כאלה כמויות במהלך שעות הלילה ואז זה (אולי) יוצר עומסים מיותרים ובלתי נסבלים על איזור העבודות למשך שעות ארוכות.
כלומר ייתכן שזה עניין של מספר עובדים אבל בהחלט גם ייתכן שזה נובע משיקולים תפעוליים של חומרי בניה, כמויות ברזל ובטון, סיכוני בניה ובטיחות וכיוצ"ב.

לדעתי זאת הדרך היעילה בהינתן המגבלות הקיימות
מסכים שגם עניין של פועלים מושבתים וגם יכולת לשנע חומרי בנייה משחקים פה תפקיד מרכזי.
לגבי השיטה היעילה, אני לא מהנדס בניה, אבל אני מנסה לעשות הקבלה מעולם שאני כן מכיר הרי הוא עולם המחשוב.
כבר הוכח מעבר לכל ספק שמעבד "רחב" שעובד בתדר נמוך יותר, אבל מבצע יותר דברים במקביל בכל פעימה, יעיל יותר ממעבד שמשתמש בשיטת ה"סרט נע" שמנסה לחלק פעולות לפרטים קטנים יותר ולבצע אותם בתדר גבוה יותר כך שבכל פעימה מתבצע פחות, אבל יש יותר פעימות בשניה.
כמובן שזה "עולה" במשאבים.
לתרגם לענף הבניה, זה מצריך יותר "רוחב פס" שזה יכולת להביא יותר חומרי בניה לאתר ויותר "משאבי עיבוד" שהם הרי הפועלים ואולי ציוד הנדסי.
מה שנת"ע עושה, זה כנראה הדבר הטוב ביותר שניתן עם המגבלות שציינת.

 

[GLSRA]

מסכים איתך לגמרי, בהחלט ייתכן שברגע שתחנה אחת מסתיימת,

השלב של בניית מבנה התחנה באלנבי לקח (בעצם עדיין לא הסתיים)
של שנה וחצי (אם אני לא טועה).
מה שכן, זה לא חייב להיות המצב ובהחלט אפשר לבנות את המבנה יותר מהר אם יש יותר כוח עבודה ואספקה סדירה של בטון.
כל מה שצריך, זה יותר פועלים בתחנה בעבודות טפסנות וברזלנות.
יש זמן ידוע מראש, כמה זמן לוקח לבטון להקשיח, לפני שאפשר לגשת לקומה הבאה.
כמעט הכל מה שנמצא באותה קומה, ניתן לבצע במקביל ובכך לזרז משמעותית את הבניה.
הכל עניין של תקציב ואספקה סדירה של חומרי בניה.
התקווה שלי, היא ככל שתחנות מסוימות תתקדמנה בבניה (כמו אלנבי, ארלוזורוב, אם המושבות ונדמה לי ביאליק שגם נמצאת במצב יותר מתקדם מאחרות), יהיה ניתן להפנות חלק מכוח העבודה לתחנות אחרות על מנת לזרז את הבניה בהן.
אני כמובן לא בקיא בהסכמי עבודה שנחתמו עם הקבלן המבצע של עבודות רטובות (ילמזלר ברוב התחנות), אבל הדבר צריך להיות אפשרי.

מסכים איתך לגמרי, בהחלט ייתכן שברגע שתחנה אחת מסתיימת,
מעבירים משאבי בניה, חומרי עבודה, תפסנות וכו, וכמובן כוח אדם, כך שניתן יהיה לבנות כל תחנה נוספת מהר יותר. כמובן שלומדים גם מהנסיון בתחנות הקודמות ומן הסתם הגברים מתקדמים יותר מהר בתחנות האחרונות.

 

[matrix200200]

מידע מעניין על לו"ז עבודות של נת"ע

עדכון מצולם מתחנת אלנבי (אני הצלם)

שאר התמונות בskyscrapercity (מצטער, אני מתעצל להעתיק את כל הקישורים לפה).
בגדול (והתמונה המצורפת ממחישה את זה), ניתן לומר, שהם פחות או יותר סיימו את השלד ונשאר להם רק להחזיר את הצנרת וכבלים השונים למצבם הסופי ולכסות את התחנה.
גם כניסות (ספציפית הכניסה מהצד שקרוב לרוטשילד) נראות במצב מתקדם למדי (אם כי לא סופי).
גם בשעה שעברתי שם (בסביבות 6 בערב, היתה פעילות באתר.

מידע מעניין על לו"ז עבודות של נת"ע
מכרז על עבודות גמר בתחנות:
https://www.nta.co.il/sites/default/files/mkrz_257-2018hvdt_hbhrh_ms_3_lprsvm_.pdf
שימו לב לעמוד 35.
"מועדי גישה" (קרי תאריך שבו הקבלן הזוכה יקבל גישה לאתר על מנת להתחיל עבודות.
פירוש התאריך (כמפורט במסמך) הוא המצב שבו שלד התחנה מוכן לגמרי.
תחנת קרליבך תאריכים:
1. תאריך מוקדם 1 דצמבר 2020
2. תאריך מאוחר 28 אוגוסט 2021
תחנת אבא הלל תאריכים:
1. מועד מוקדם 2 אוקטובר 19
2. מועד מאוחר 28 יוני 2020

זאת אומרת שנכון למרץ השנה, הצפי היה, ששלד של תחנת אבא הלל יהיה מוכן אי שם בין אוקטובר 2019 לבין יוני 2020.

 

[הרוכב לאוטובוסים1]

נצל"ש ירושלמי פסימי

מידע מעניין על לו"ז עבודות של נת"ע
מכרז על עבודות גמר בתחנות:
https://www.nta.co.il/sites/default/files/mkrz_257-2018hvdt_hbhrh_ms_3_lprsvm_.pdf
שימו לב לעמוד 35.
"מועדי גישה" (קרי תאריך שבו הקבלן הזוכה יקבל גישה לאתר על מנת להתחיל עבודות.
פירוש התאריך (כמפורט במסמך) הוא המצב שבו שלד התחנה מוכן לגמרי.
תחנת קרליבך תאריכים:
1. תאריך מוקדם 1 דצמבר 2020
2. תאריך מאוחר 28 אוגוסט 2021
תחנת אבא הלל תאריכים:
1. מועד מוקדם 2 אוקטובר 19
2. מועד מאוחר 28 יוני 2020

זאת אומרת שנכון למרץ השנה, הצפי היה, ששלד של תחנת אבא הלל יהיה מוכן אי שם בין אוקטובר 2019 לבין יוני 2020.

נצל"ש ירושלמי פסימי
כך נראות העבודות על דיפו לורך. נכון לשבוע שעבר.
לכאורה הדיפו הזה היה נדרש ל"קו הכתום" (קו הקמפוסים) ולהארכות הקו האדום שהיו אמורים לפעול ב-2021, בערך באותו זמן של הפעלת הקו האדום בגוש דן.
וזה בגלל שבדיפו הגבעה הצרפתית אין מקום לעוד קרונות עבור שתי תוספות אלה.
(ובהמשך הדיפו הזה אמור לקלוט גם את כל הרק"לות של הקו הירוק). זו הסיבה שהחלו לעבוד על הדיפו הזה כבר לפני שלוש שנים בערך, הרבה לפני שאושר הקו הירוק המלא.
ניחוש שלי, הוא לא יהיה מוכן ב-2021...
למעשה, כמו שאתם רואים, הם עוד לא גמרו את מלאכת החציבה, שלא לדבר הבניה של הדיפו

 

[matrix200200]

סליחה על הבורות ושאלה שכנראה תשמע מטופשת

נצל"ש ירושלמי פסימי
כך נראות העבודות על דיפו לורך. נכון לשבוע שעבר.
לכאורה הדיפו הזה היה נדרש ל"קו הכתום" (קו הקמפוסים) ולהארכות הקו האדום שהיו אמורים לפעול ב-2021, בערך באותו זמן של הפעלת הקו האדום בגוש דן.
וזה בגלל שבדיפו הגבעה הצרפתית אין מקום לעוד קרונות עבור שתי תוספות אלה.
(ובהמשך הדיפו הזה אמור לקלוט גם את כל הרק"לות של הקו הירוק). זו הסיבה שהחלו לעבוד על הדיפו הזה כבר לפני שלוש שנים בערך, הרבה לפני שאושר הקו הירוק המלא.
ניחוש שלי, הוא לא יהיה מוכן ב-2021...
למעשה, כמו שאתם רואים, הם עוד לא גמרו את מלאכת החציבה, שלא לדבר הבניה של הדיפו

סליחה על הבורות ושאלה שכנראה תשמע מטופשת
כשאתה אומר חציבה, אתה מתכוון שמדובר בקרקע שהיא ממש סלע?
אם כך זה מסביר חלק מהאיטיות, אבל מצד שני, אם זה סלע, אז אין ממש צורך בכל הנושא של טיפול במי תהום, קירות סלארי וכו?

 

[הרוכב לאוטובוסים1]

אני לא מהנדס, אבל כן, ממש סלע

סליחה על הבורות ושאלה שכנראה תשמע מטופשת
כשאתה אומר חציבה, אתה מתכוון שמדובר בקרקע שהיא ממש סלע?
אם כך זה מסביר חלק מהאיטיות, אבל מצד שני, אם זה סלע, אז אין ממש צורך בכל הנושא של טיפול במי תהום, קירות סלארי וכו?

אני לא מהנדס, אבל כן, ממש סלע
הרעש העיקרי שנשמע בזמן העבודות (לא רק על הדיפו אלא גם על כל מבנה חדש באזור הזה ואולי בכלל בירושלים) הוא התקתוק החזק של מכונות חודרות סלעים, מעין פטישי אויר ענקיים. (ושוב מתנצל שאני לא יודע את שמן ואת המינוח הנכון אבל אני לא מהנדס).
מדובר בדיפו ולא בתחנה תת קרקעית, אבל בעוד שהדיפו בפתח תקווה נבנה על קרקע ישרה יחסית ורכה יחסית, שהיה מאד קל (יחסית) לפלס ולהתאים לתצורת הדיפו הסופית, כאן מדובר בעצם על שיפולי גבעה שירדה מלורך לבגין, ושהיה צריך "לגלח אותה" לחלוטין כדי לייצר אזור מיושר. פחות או יותר באמצע הגובה בין בגין לבין לורך, (מה שכמובן גם מצריך בניית קירות תמך). וכל זה כשלב מקדים לתחילת הקמת המבנים. אין ספק שזה שלב מקדים מאד ארוך שלא היה בפתח תקווה.

 

[GLSRA]

שתי הערות...

אני לא מהנדס, אבל כן, ממש סלע
הרעש העיקרי שנשמע בזמן העבודות (לא רק על הדיפו אלא גם על כל מבנה חדש באזור הזה ואולי בכלל בירושלים) הוא התקתוק החזק של מכונות חודרות סלעים, מעין פטישי אויר ענקיים. (ושוב מתנצל שאני לא יודע את שמן ואת המינוח הנכון אבל אני לא מהנדס).
מדובר בדיפו ולא בתחנה תת קרקעית, אבל בעוד שהדיפו בפתח תקווה נבנה על קרקע ישרה יחסית ורכה יחסית, שהיה מאד קל (יחסית) לפלס ולהתאים לתצורת הדיפו הסופית, כאן מדובר בעצם על שיפולי גבעה שירדה מלורך לבגין, ושהיה צריך "לגלח אותה" לחלוטין כדי לייצר אזור מיושר. פחות או יותר באמצע הגובה בין בגין לבין לורך, (מה שכמובן גם מצריך בניית קירות תמך). וכל זה כשלב מקדים לתחילת הקמת המבנים. אין ספק שזה שלב מקדים מאד ארוך שלא היה בפתח תקווה.

שתי הערות...
1. אני מסכים שזה לא יהיה מוכן ב- 2021, מצד שני גם הקווים לא יהיו מוכנים ב- 2021, ואני לא יודע מה מצב הזמנת הקורנות הנוספים, למתי הן מתוכננות.
2. מעניין שבחרו לבנות Depot ממש במרכז העיר, בדרך כלל בונים כאלה מתחמים אי שם מחוץ לעיאר ולא כפי שעשו כאן ממש בצמוד לקרית הממשלה. מפתיע!
3. תודה על התמונה

 

[קול קורא]

אכן משונה מאוד. האיזור עתיד להיות המע"ר הבא של ירושלים

שתי הערות...
1. אני מסכים שזה לא יהיה מוכן ב- 2021, מצד שני גם הקווים לא יהיו מוכנים ב- 2021, ואני לא יודע מה מצב הזמנת הקורנות הנוספים, למתי הן מתוכננות.
2. מעניין שבחרו לבנות Depot ממש במרכז העיר, בדרך כלל בונים כאלה מתחמים אי שם מחוץ לעיאר ולא כפי שעשו כאן ממש בצמוד לקרית הממשלה. מפתיע!
3. תודה על התמונה

אכן משונה מאוד. האיזור עתיד להיות המע"ר הבא של ירושלים
ומחירי הקרקע יקרים בטירוף. בנוסף אני לא בטוח שאפשר יהיה לדחוס שם הרבה רכבות, ואני מקווה שהתכנון הוא לקרות את זה ולבנות מעל בנייני משרדים.

פרט לכך, תגובה למשהו שהועלה בשרשור: מפלס מי התהום בירושלים הוא בעומק של די הרבה מאות מטרים, כך שהגנה מפני רטיבות היא לא שיקול בחפירה או בחציבה.

 

[הרוכב לאוטובוסים1]

בירושלים הולכים לאיפה שאפשר

אכן משונה מאוד. האיזור עתיד להיות המע"ר הבא של ירושלים
ומחירי הקרקע יקרים בטירוף. בנוסף אני לא בטוח שאפשר יהיה לדחוס שם הרבה רכבות, ואני מקווה שהתכנון הוא לקרות את זה ולבנות מעל בנייני משרדים.

פרט לכך, תגובה למשהו שהועלה בשרשור: מפלס מי התהום בירושלים הוא בעומק של די הרבה מאות מטרים, כך שהגנה מפני רטיבות היא לא שיקול בחפירה או בחציבה.

בירושלים הולכים לאיפה שאפשר
כי לעיר אין שוליים "נורמליים" כמו לכל מטרופולין בעולם (גדר הפרדה משלושה צדדים, שמורות טבע מצד רביעי, טופגורפיה קשה בכל מקום...).
לכן דיפו הגבעה הצרפתית נבנה היכן שנבנה ולא בקצה פסגת זאב, וגם הוא נבנה באילוצי קרקע מרובים שלא מאפשרים את הרחבתו, ודיפו לורך תוכנן כגיבוי והשלמה עד שיגיעו קווים נוספים, כלומר לעיבוי והארכת הקו האדום ולקו הכתום שהוא למעשה גם סוג של שלוחות של הקו האדום. אם תרצו דיפו לורך ממוקם במיקום טוב סמוך יחסית לקצה שלוחת גבעת רם של הקו הכתום.

במסגרת הקו הירוק יש דיפו במלחה. (אותו סיפור, במלחה יש מקום ובגילה לא). ואני לא יודע איפה מתוכנן הדיפו של הקו הכחול אבל אני מנחש שזה באזור עמק הארזים לפני רמות. ועכשיו גם אישרו מיני דיפו בנווה יעקב (בגלל מצוקות הקרקע מבנה רב קומת תת קרקעיי לכ-13 רכבות).