אפשר לשלב יציאה, אתפלא אם יש מכוניות חונות במפלס המטרו.
היה מושלם לראות תחנת מטרו בככר הבימה במקום
החניון הענק
אפשר לשלב יציאה, אתפלא אם יש מכוניות חונות במפלס המטרו.
היחס לתת הקרקע כאילו מדובר באזור דו מימדי תמיד מפליא אותי. בתחנות רכבת תת קרקעיות יש לפחות קו אחד בעומק של כ 30 מטר מתחת לפני השטח וקווים אחרים מתחתיו (אני יכול לנקוב במספרהצטלבויות של 3 קווים עמוקים בלונדון).
 
חניון תת קרקעי לעומת זאת חייב להיות קרוב ככל האפשר לפני השטח (בייחוד אם אין גבעה שהופכת אותו לפתוח באחד מצדדיו) והקומה הרביעית לא יכולה להיות עמוקה יותר מ 20 מטר מתחת לפני השטח (אם יש איוורור שמאפשר יותר מקומתיים).
 
לדעתי הגיוני שתחנת דיזינגוף דרום של המטרו (זו שתצטלב עם תחנת הקו הירוק) תציע יציאה בצד המערבי של רציפיה, מה שיצא בקרבת כיכר הבימה. התחנה המשותפת תוכל להנות ממנהרת הולכי רגל שתחבר את חלקיה, עדיפות לחיבור מודרני של מנהרת הולכי רגל עם מסועים ולא חיבור מיושן של הליכה דרך הרציפים. יתכן שעם הסכמים בין החניון לנת"ע להמשך הדרגנועים הקיימים למפלס המטרו ולהעמקת מעליות החניון. במצב כזה יתכן שיהיו מספר מסדרונות עמוקים בבעלות החניון ואולם כניסה תת קרקעי בבעלות המטרו לצד החניון, אולי מתחת לרחוב.
 
בלונדון התחתית קדמה לבעלות הרכב ההמונית ולכן כאשר יש מבנים עם חניונים בקרבת תחנות רכבת הם או שמסתמכים על חללקם ריקים בתחנות הרכבת הגדולות (יוסטון, סט'פנקרס) או שהם נפרדים לחלוטין מהתשתית הרכבתית (כיכר קוונדיש, מרחק יריקה מתחנת אוקספורד סרקס והחנויות החשובות ברחוב, החניון של פארק ליין המוכר לכם מ"הנמלט").
 
גורם שלישי שצריך לחשוב עליו הוא חיבורים ושילובים. מתחנת פיקדילי סרקס יש מערכת מנהרות הולכי רגל שלמה עם יציאות בשלל בניינים בסביבה. תחנת בטנד סטריט נמצאת מתחת לקניון ונפתחת לקומת הקרקע שלו.
 
והבהרה, מניסיון של מי שמכיר מערכת רכבת תחתית ב 154 שנה (או תחתית עמוקה בת 109 שתחגוג 110 בשנה הבאה): התת קרקע הוא מקום שתמיד אפשר לפתח בו קווים, חיבורים ומעברים חדשים. בניגוד לתחנת קרליבך התל אביבית לא תמצאו אף תחנת הצטלבות של התחתית הלונדונית שנבנתה במתכונתה הסופית.